מילון הסלנג

ערכים נבחרים מתוך המילון

טוּדוֹ בּוֹם. הכל בסדר, אמירת הרגעה; בעקבות שיר בשם זה של סטטיק ובן אל: "חבר מתקשר ושואל 'מה קורה אחי?' אני: 'הכל בסדר טודו בום!'" (דבר ראשון, 16.6.17); פורטוגזית: tudo bom (הכל טוב).

באותו שְׁווּנְג. בהמשך לפעולה נוספת: "אולי באותו שוונג זדוני הוא יחזיר הביתה בשבת 40 אלף צהובים" (רשימות, 2004).

בִּחְיָאת זוּמְזוּם. באמת, בחייך (נאמר בנימת לגלוג): "אבל רחביה, בחיאת זומזום, מה אכפת לנו הצרות של אמריקה?" (רחביה ברמן, רשימות, 2003); "בוא אלינו, בחיאת זום זום, תהיה גבר, בוא אלינו" (סטיקר ברחוב שינקין, 2005); ערבית: זַמְזָם (באר המים הקדושה שליד הכעבה במכה). 

גָזוּר. מעשן כבד של סמים קלים: "חסה חחחח אודי יא גזור!!" (קקטוס, 2004). 

ילד מפתח. ילד שהוריו נעדרים מהבית תדיר: "אנשים זרים כמונו מגדלים ילדי מפתח/ שהופכים להיות כמוך וכמוני" (ירדנה ארזי, אינני, יעקב גלעד); גרמנית: Schlüsselkind.

כאילו. 1. בדרך רמייה (נאמר בהדגשה): "אתה הבנת את זה ביבי, אתה כאילו עוזר לחלשים, כאילו" (ואללה, 2004); הוראה זו נטבעה בעקבות הגשש: "אתה תקבל תוספת רכב כאילו יש לך מכונית" (השליח בבנק, יוסי בנאי); 2. סמן שיח: "כאילו יואו כאילו דה/ כאילו נא להירגע" (שרית חדד, כזה כאילו); אנגלית, בהוראה 2: like.

לא אַיי אַיי אַיי. לא כשורה, לא כפי שהיה צריך להיות: "בשנתיים האחרונות המצב בעסק שלו לא אי אי אי" (סמדר בת אדם, ynet, 30.4.03); "מדובר במשפחה מצויינת, אמנם, אבל יש שם בן אחד לא איי איי איי, ואני לא זוכר איזה מהם" (אריאלי 1); יידיש: ניט אַזוי אײַ-אײַ-אײַ; גם: ניט אַיי-אַיי-אַיי אין ניט אוי-אוי-אוי (לא מצב טוב אבל גם לא מצב רע). 

מָאמִי. 1. אהובה, מתוקה (נאמר לעיתים בלגלוג מה): "באמת. איזה מאמי את, בחיי" (גרוסמן, 137); "מיקי מקפידה להישאר מאמי לאומית" (רן בן נון, ידיעות אחרונות, 2.7.04); 2. פניית חיבה: "לכי הבית ואני ירשום אותך ביום שני טווף מאמי?" (טיפו, 2005); אנגלית: mammy, mummy (קריאת ילד לאמו).

גְרָפִיקָה. גירוף הגינות בשטח המחנה (צבאי): "ויש לנו גם גרפיקה, מקצוע בכיף/ לגרף שטחים חביבי לגרף ולגרף" (להקת הנח"ל, שיר הסלנג, קובי לוריא).

דַבֶּש. מילוי עפר ואבנים, מצוי בקירות עבים בבנייה ערבית, כינוי לבטון גרוע: "היו מפעילים את הטעפאלע וממלאים את הבור בדבש ובבטון, בלי לחסוך כלום, העיקר שחזק יהיה מרוצה" (בקר, 1999); ערבית: דַבֶּשׁ (אבנים גדולות לא מסותתות).

דָפַק. 1. גרם למישהו רעה: "דרעי מכר את נשמתו לאוסלו, ובכל זאת דפקו אותו" (iol, 2004); "אב זה לא אב, אם זה לא אם, אח זה לא אח/ דופקים אותך מכל הכיוונים" (אבידן, חאנטאריש, 161); 2. יצא לפועל בצורה ראויה: "בהתחלה העסק דפק יופי והמון אנשים יצאו עם מחשבים בעשר שקלים" (גיאוסיטיס, 2004); 3. ביצע בצורה מושלמת: "הבית הלבן דפקה פרק סיום עונה מופתי" (תל אביב 18.6.04); 4. שגל: "סך הכל דפק אותה פעם אחת ושלום" (קסטל בלום, 71); 5. פגע במכונית: "כל כך הרבה פעמים כבר דפקו אותו מקדימה, דפקו אותו מאחורה, שרטו לו את הכנפיים" (שרית פרקול, מעריב, 1985); 7. ירה: "אחרי שהם יצאו הוא דפק לעצמו כדור בראש" (מקור ראשון, 27.2.04); 6. הרג: "הוא אמר, 'אם מגיעים לשם ומזדמן איזה שומר, והנסיבות מאפשרות, אז דפוק אותו'" (אביהו רונן, סקירה חודשית, 1991); יידיש בהוראה 2: עס קלאַפּט; גרמנית בהוראה 2: es klappt; אנגלית בהוראה 4: bang.

הָארְדְקוֹר. 1. פעילות בוטה וקיצונית, מתקשרת בדרך כלל למין וסמים: "אני גם נורא אוהב את ההארדקור של החיים התל אביביים הפרועים" (אושרי כהן, nrg, 3.9.04); 2. הגרעין הקשה, גופו של עניין: "הוא מחליט לעבור מישיבת-הלייט בכפר הרוא"ה, לאחד ממוקדי ההארד-קור נטולי הספקות" (נתנאל יפת, ואללה, 9.11.04); אנגלית: hardcore .

וַייבּ. תחושה, אווירה: "סה"כ תחרות מהנה מאד עם הרבה וייבים טובים ומוזיקה טובה" (אדרנלין, 2004); אנגלית: vibe (קיצרו של vibrations, תנודות).

זַבָּשׁוֹ. האחריות מוטלת עליו (בהטיות שונות: זבשי, זבשך, זבשכם וכדומה): "אם הריץ'-רץ' של גבר פתוח, זב"שו, אתה לא ראית דבר" (גבריאל, 2005); "את בחרת להוליד שלושה ילדים צפופים – עכשיו זבש"ך" (הלול, 2002); "אין פה ייעוץ טלפוני. כאן לא קופת חולים. אתה לא יכול לבוא? – זבש"ך" (אשכנזי, 79); בעקבות זב"ש (ראשי תיבות: זו בעייה שלו); אנגלית: it's his problem. 

חברים יש רק באגד. כל אדם לנפשו: "משפטים שיכולים להרוס לכל אחד את היום: 'משמינים הא?' 'חברים יש רק באגד', 'כמה שילמת על הסמרטוט הזה?'" (תפוז, 2004).

טִילים. משובח, מרשים (לעיתים לשלילה): "שרק בעברית, משו מצחיק טילים" (תפוז, 2011); "משחק בין המפגרים בעולם משעמם טילים!" (תפוז, 2011).

יָאלְלָה יָאלְלָה. 1. עידוד נמרץ: "יאללה יאללה, כפיים, לא עוצרים באלפיים/ על הקצב בינתיים כל הלילה לרקוד" (בויאקה, קונטרה דיכאון); 2. קריאת ביטול וזלזול: "יאללה יאללה, עוד פוליטיקאי שמחפש במה" (ואללה, 2004).

כְּתַבְלָב. עיתונאי המשרת את הממסד: "הליכוד – אותה מפלגה קיצונית שתוארה על ידי כמה כתבלבים כ'מפלגת מרכז'" (רדיקלים חופשיים, 2003); נטבע על ידי אורי אבנרי בשנות השישים. מיזוג: כתב+כלבלב.

לא נורמלי. 1. מתנהג בצורה בלתי ראויה: "משה רץ אחרי עמרי עם קלשון מורם וצועק: אתה לא נורמלי!!" (גבעת ברנר, 2004); 2. נפלא, משובח: "הנה בא לי לצעוק/ וכל היום רק לצחוק/ זה לא נורמלי, איזה כיף" (נמרוד רשף, חי איך שבא לי לחיות); "יש לך ריח של שום ובצלי צלי צלי/ יצא לי שיפוד משהו לא נורמלי מלי" (יאיר ניצני וגני תמיר, שיר המנגל); גרמנית: nicht normal.

מתפרצת. תקיפה מהירה של הסל או השער (משחקי כדור): "היה יענו משחק מדהים מכבי היו באטרף שחבל על הזמן כל כדור יצאו למתפרצת מדהימה" (תפוז, 2003).

נִיפָּגֵש בַּסיבוב. הקשר בינינו יימשך: "אנא כתבו לנו והשאירו טלפון כדי שנוכל ליצור עמכם קשר. ניפגש בסיבוב" (אוהדי מכבי, 2003); "ניפגש בסיבוב" (סרט מתיחות של יהודה ברקן).

סגר את הבָּאסטה. 1. שם קץ לפעילות מתמשכת: "מצנע רוצה לסגור סופית את הבאסטה" (נענע, 30.6.04); "האקדמיה לצחוק סוגרת את הבאסטה. תודה לאל" (רייטינג, 2004); 2. הלך לעולמו: "ואז, כשאסגור את הבאסטה/ אושיט לפנים הגרון/ ואצרח: אני מגש הנירוסטה/ עליו הוגשה מדיניות המטבחון" (יוסי שלט, סירוב, 2002).

עבריין צעצוע. מתמחה בפשיעות קלות (עבריינים): "עזוב אלה עברייני צעצוע ... זאת פשיעה עירונית קלה" (אנג'ל, 242).