הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017
הוספה למועדפים

הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

במזרח התיכון ניכר תצרף של התרחשויות שכולן בעלות השפעה על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. בסוריה הוכרעה מלחמת האזרחים כתוצאה מתהליך שרוסיה, איראן וטורקיה ממלאות תפקיד מרכזי בהובלתו. בחזית הצפונית של ישראל מתעצב מאזן כוחות חדש שעיקרו חיזוק השפעתה של רוסיה בסוריה, היאחזותה של איראן בשטח מדינה זו והתחזקות חזבאללה. ברקע משתנים יחסי הכוחות בין ארצות הברית לרוסיה וסין שבאים לביטוי בדינמיקה ביניהן במזרח התיכון ובזירה העולמית. 
המאבק בין איראן ובעלי בריתה לבין ערב הסעודית ובעלי בריתה – החריף. המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה הוכרע, הגם שהרעיון שהניע את דאע"ש עודנו מהווה אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לו. 
הקיפאון בזירה הישראלית-פלסטינית נמשך, וכך נדחית האפשרות לממש את פוטנציאל השדרוג ביחסיה של ישראל עם מדינות ערביות סוניות. בישראל ניכרות מחלוקות פוליטיות-רעיוניות שמקורן בפרשנויות שונות של המושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית' וברלוונטיות שלו לביטחון הלאומי. 
סקירה וניתוח של נושאים אלה ואחרים על היבטיהם השונים, משמעויותיהם המגוונות והאתגרים שהם מציבים מובאים בעשרה פרקי הספר. הפרק החותם את הספר מנתח את האתגרים המדיניים-ביטחוניים שעומדים בפני מדינת ישראל ומציג המלצות למדיניות שתכליתן צמצום סיכונים ואיומים לצד איתור וטיפוח הזדמנויות, שניצולן יסייע לישראל לעצב סביבה אסטרטגית נוחה יותר ובטוחה, ולקדם את יעדיה הלאומיים.  

פרק ראשון

הקדמה
 
בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכול להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי הכוחות בין המעצמות וכך גם הדינמיקה ביניהן במזרח התיכון ובזירה הגלובלית, והחריף המאבק האזורי בין איראן ובעלי בריתה לבין ערב הסעודית ובעלי בריתה. ולבסוף, בהתקרב סוף השנה הראשונה לכהונתו של ממשל טראמפ מתבהרת ההשפעה של החילוף בארצות הברית בין שני ממשלים כה שונים זה מזה על המזרח התיכון ועל יחסי ישראל עם ארצות הברית, שותפתה העיקרית.
כתוצאה מכל אלה, על סדר יומה המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל מצויים בעת הנוכחית אתגרים כבדי משקל, בעלי השלכות קצרות טווח וארוכות טווח כאחת. מאז ומתמיד התמודדה ישראל עם איומים על ביטחונה הלאומי, אשר דרשו התייחסות והידרשות מיידיות שנודעו להן גם משמעויות עתידיות מורכבות. גם כיום, הקשר ולמעשה השילוב בין התפתחויות אסטרטגיות המתרחשות בסביבתה הקרובה והרחוקה יותר של ישראל מניח לפתחם של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות במדינה צורך מובהק לגבש מענה לסוגיות שונות, המביא בחשבון הן את מכלול ההקשרים בין התרחשויות ומגמות אלה והן את תוצאותיהם המצרפיות של מהלכיה התגובתיים והפרו־אקטיביים, הצבאיים והמדיניים כאחד.
כותרות הפרקים הכלולים בספר 'הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017', שהוא קובץ נוסף בסדרת 'הערכה אסטרטגית לישראל' שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה, משקפות את הסוגיות המרכזיות שעימן מתמודדת ישראל בעת הנוכחית ואת הדילמות שיעסיקו אותה בשנה הקרובה, וגם בהמשך הדרך. כותרות אלה מרמזות על הקשר בין הסוגיות והזירות השונות, ובמשתמע גם על כך שמענה אשר יגובש לכל אתגר ואתגר, בין שיבוא לידי ביטוי במישור המדיני־דיפלומטי ובין שיהיה בעל אופי צבאי בעיקרו — יהיה בעל השפעה והשלכות על זירות נוספות. אשר למענה לסוגיות השונות, ניתוחי הזירות והאתגרים הגלומים בהם מובילים להמלצות למדיניות שתסייע לישראל להשפיע על רכיבים מגוונים בסביבתה האסטרטגית, בהתאם לאינטרסים שלה וליעדיה הלאומיים.
המאמרים הראשונים בקובץ מוקדשים לזירה האזורית ולזירה העולמית מזווית הראייה של מדינת ישראל. האתגר הביטחוני העיקרי שלפניה הוא הזירה הצפונית, שבה מתעצב מאזן כוחות חדש שעיקרו התבססות השפעתה של רוסיה בסוריה, היאחזות איראן בשטחה של מדינה למודת קרבות זו והתחזקות יחסית בעוצמתו של חזבאללה. משמעויותיהן הספציפיות של התפתחויות אלה מנותחות גם בפרק הדן במאזן האסטרטגי של איראן כפי שהתפתח במזרח התיכון בשנים האחרונות. בפרק נוסף הסוקר את משמעויות תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' ובפרק הבוחן את השינוי המתגבש ביחסי הכוחות הבין־מעצמתיים בכל הנוגע למזרח התיכון, ובפרט במאזן הכוחות וההשפעה בין רוסיה לארצות הברית. מעמדה הבינלאומי של ארצות הברית נדון בפרק, המתמקד בהתמודדות עם משבר הגרעין הצפון־קוריאני והשלכותיו על ההתמודדות עם סוגיית הגרעין האיראני.
המאמרים הבאים מוקדשים לדיון בנושאים שמדינת ישראל במרכזם. הראשון דן ספציפית ביחסיה של מדינת ישראל עם ארצות הברית, בדגש על הקרבה האסטרטגית בין שתי המדינות וחשיבותה לישראל, בפרט לנוכח האתגרים שבפניה בזירה האזורית והבינלאומית. הפרק הבא מנתח את הפוטנציאל לחידוש ההידברות הישראלית־פלסטינית ואת ההשלכות החיוביות העשויות להיות להתפתחות בכיוון זה על יחסיה של ישראל עם מדינות סוניות פרגמטיות במזרח התיכון. פרק נוסף מתמקד במשמעות המושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית', ומנתח את מקורותיהם הרעיוניים והפוליטיים של מחלוקות בתחום הביטחון לאומי במדינת ישראל.
את הקובץ חותם דיון מסכם באתגרים המדיניים־ביטחוניים שעומדים בפני מדינת ישראל, מאת ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין. הניתוח מסוכם בהמלצות למדיניות שתכליתן צמצום סיכונים ואיומים לצד איתור וטיפוח הזדמנויות, שניצולן יסייע לעצב לישראל סביבה אסטרטגית נוחה יותר ובטוחה.
תודת עורכי הקובץ נתונה לכותבי המאמרים — כולם חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי. כבכל שנה מאז השקתה של סדרת 'הערכה אסטרטגית לישראל' לפני כעשור, תרומה ניכרת וחשובה להוצאתו לאור של קובץ זה הרימו משה גרונדמן, מנהל הפרסומים של המכון, וג'ודי רוזן, עורכת פרסומי המכון. על כך מסורות להם תודתנו מקרה לב והערכתנו העמוקה.
 
שלמה ברום, ענת קורץ
דצמבר 2017

עוד על הספר

הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017 שלמה ברום, ענת קורץ
הקדמה
 
בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכול להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי הכוחות בין המעצמות וכך גם הדינמיקה ביניהן במזרח התיכון ובזירה הגלובלית, והחריף המאבק האזורי בין איראן ובעלי בריתה לבין ערב הסעודית ובעלי בריתה. ולבסוף, בהתקרב סוף השנה הראשונה לכהונתו של ממשל טראמפ מתבהרת ההשפעה של החילוף בארצות הברית בין שני ממשלים כה שונים זה מזה על המזרח התיכון ועל יחסי ישראל עם ארצות הברית, שותפתה העיקרית.
כתוצאה מכל אלה, על סדר יומה המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל מצויים בעת הנוכחית אתגרים כבדי משקל, בעלי השלכות קצרות טווח וארוכות טווח כאחת. מאז ומתמיד התמודדה ישראל עם איומים על ביטחונה הלאומי, אשר דרשו התייחסות והידרשות מיידיות שנודעו להן גם משמעויות עתידיות מורכבות. גם כיום, הקשר ולמעשה השילוב בין התפתחויות אסטרטגיות המתרחשות בסביבתה הקרובה והרחוקה יותר של ישראל מניח לפתחם של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות במדינה צורך מובהק לגבש מענה לסוגיות שונות, המביא בחשבון הן את מכלול ההקשרים בין התרחשויות ומגמות אלה והן את תוצאותיהם המצרפיות של מהלכיה התגובתיים והפרו־אקטיביים, הצבאיים והמדיניים כאחד.
כותרות הפרקים הכלולים בספר 'הערכה אסטרטגית לישראל 2018-2017', שהוא קובץ נוסף בסדרת 'הערכה אסטרטגית לישראל' שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה, משקפות את הסוגיות המרכזיות שעימן מתמודדת ישראל בעת הנוכחית ואת הדילמות שיעסיקו אותה בשנה הקרובה, וגם בהמשך הדרך. כותרות אלה מרמזות על הקשר בין הסוגיות והזירות השונות, ובמשתמע גם על כך שמענה אשר יגובש לכל אתגר ואתגר, בין שיבוא לידי ביטוי במישור המדיני־דיפלומטי ובין שיהיה בעל אופי צבאי בעיקרו — יהיה בעל השפעה והשלכות על זירות נוספות. אשר למענה לסוגיות השונות, ניתוחי הזירות והאתגרים הגלומים בהם מובילים להמלצות למדיניות שתסייע לישראל להשפיע על רכיבים מגוונים בסביבתה האסטרטגית, בהתאם לאינטרסים שלה וליעדיה הלאומיים.
המאמרים הראשונים בקובץ מוקדשים לזירה האזורית ולזירה העולמית מזווית הראייה של מדינת ישראל. האתגר הביטחוני העיקרי שלפניה הוא הזירה הצפונית, שבה מתעצב מאזן כוחות חדש שעיקרו התבססות השפעתה של רוסיה בסוריה, היאחזות איראן בשטחה של מדינה למודת קרבות זו והתחזקות יחסית בעוצמתו של חזבאללה. משמעויותיהן הספציפיות של התפתחויות אלה מנותחות גם בפרק הדן במאזן האסטרטגי של איראן כפי שהתפתח במזרח התיכון בשנים האחרונות. בפרק נוסף הסוקר את משמעויות תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' ובפרק הבוחן את השינוי המתגבש ביחסי הכוחות הבין־מעצמתיים בכל הנוגע למזרח התיכון, ובפרט במאזן הכוחות וההשפעה בין רוסיה לארצות הברית. מעמדה הבינלאומי של ארצות הברית נדון בפרק, המתמקד בהתמודדות עם משבר הגרעין הצפון־קוריאני והשלכותיו על ההתמודדות עם סוגיית הגרעין האיראני.
המאמרים הבאים מוקדשים לדיון בנושאים שמדינת ישראל במרכזם. הראשון דן ספציפית ביחסיה של מדינת ישראל עם ארצות הברית, בדגש על הקרבה האסטרטגית בין שתי המדינות וחשיבותה לישראל, בפרט לנוכח האתגרים שבפניה בזירה האזורית והבינלאומית. הפרק הבא מנתח את הפוטנציאל לחידוש ההידברות הישראלית־פלסטינית ואת ההשלכות החיוביות העשויות להיות להתפתחות בכיוון זה על יחסיה של ישראל עם מדינות סוניות פרגמטיות במזרח התיכון. פרק נוסף מתמקד במשמעות המושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית', ומנתח את מקורותיהם הרעיוניים והפוליטיים של מחלוקות בתחום הביטחון לאומי במדינת ישראל.
את הקובץ חותם דיון מסכם באתגרים המדיניים־ביטחוניים שעומדים בפני מדינת ישראל, מאת ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין. הניתוח מסוכם בהמלצות למדיניות שתכליתן צמצום סיכונים ואיומים לצד איתור וטיפוח הזדמנויות, שניצולן יסייע לעצב לישראל סביבה אסטרטגית נוחה יותר ובטוחה.
תודת עורכי הקובץ נתונה לכותבי המאמרים — כולם חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי. כבכל שנה מאז השקתה של סדרת 'הערכה אסטרטגית לישראל' לפני כעשור, תרומה ניכרת וחשובה להוצאתו לאור של קובץ זה הרימו משה גרונדמן, מנהל הפרסומים של המכון, וג'ודי רוזן, עורכת פרסומי המכון. על כך מסורות להם תודתנו מקרה לב והערכתנו העמוקה.
 
שלמה ברום, ענת קורץ
דצמבר 2017