תריס חיי נסגר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תריס חיי נסגר

תריס חיי נסגר

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: לאה מגלי אטלס
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 242 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 2 דק'

לאה מגלי אטלס

ילידת כורדיסטן גדלה במושב פעמי תש"ז, בוגרת "מקווה ישראל " ו"בית צבי", אשת חינוך מעל 30 שנה. 

ספרה "תריס חיי נסגר" יצא לורבשנת 2016. 

תקציר

הספר "תריס חיי נסגר" פותח צוהר ורוקם מאגר עשיר ומורכב של הווי תרבות ומסורת של משפחה מקהילת נאש- דידן החיה בעיר אורמיה בחבל מסופוטמיה הקסום אך המוקף אויבים רבים. הספר עוסק במערבולות הטורפות את חיי המשפחה ויוצרות ניגודים בין תרבות עולם הערכים בצל סיפורי פרדה לא מעובדים, בין יגון וייאוש ובין תקווה, בין קדושת חיי משפחה וקהילה ובין עולמו של הזולת והיחיד, בין נאמנות לשליטים ובין חייו של המיעוט, בין העבר ובין העתיד.
גיבורי הסיפור לכודים במלכודת ומתחבטים בשאלה אם לכל דבר יש הסבר. הם מתמודדים עם המוות, עם מעשי אונס, חטיפה, נישול ועבודה קשה. אבי המשפחה רופא נאמן ונערץ נלכד ברשת של הקרבת ילדיו תוך מרדף בלתי פוסק אחר האמת המוחלטת, אשתו פארי מחליטה לעשות מעשה אצילי ויוצא דופן. לבתו שרה אין דרך חזרה, בנו גבריאל, זמר מחונן, נוהה אחר תרבות זרה. ומספרת הסיפור מרים משמשת מעין מראה המשקפת את סיפורי האזור בין שתי מלחמות העולם, היא מספקת נהר של עדות חיה למתרחש עוד בטרם נולדה, וזיכרונותיה נטולים כל מושג של זמן ומרחב. אף היא כלואה באהבה אסורה לגוי, בנו של שיח', ובתשוקה חנוקה.
בני המשפחה מדברים בשפת התרגום הארמית ושומרים על ייחודו של שבט נאש- דידן. הם צובעים את חייהם בשלל צבעי הקשת של לבוש, בדים ושטיחים ובשלל מטעמים כורדיים ובצלילים ערבים וסוחפים. את רגעי האימה הם הופכים לשלהבת שמאירה דרכם אל ברית החיים היהודיים, ובכך עומדים בפרץ הגלות שנכפתה עליהם בשנת 586 לפני הספירה, אך בכמיהה ובאמונה של השיבה לציון.
 
לאה מגלי אטלס, סיפורי בני משפחתה היו לה כמעיין מהפכה ומקור לסקרנות ולהשראה, ועוד בהיותה ילדה קטנה פיללה ליום המיוחל שתספר את סיפורם של הגולים על אדמת בבל.
אמה, אישה בעלת עיניים רושפות, תמירה, יפה ומרדנית, אישה שעל פיה יישק דבר, נישאה לאדם אציל, אך המבוגר ממנה בעשרות שנים. אז לא הבינה מדוע. ברבות הימים הבינה כי "אלף מיתות ולא התבוללות אחת". זהו הספר הראשון מתוך טרילוגיה שעתידה לצאת לאור.
 
"חשיבות הספר רבה בשל העובדה שרב הנסתר על הגלוי בנושא יהדות כורדיסטן... הקורא יתפעל מן הסיפורים רווי התיאורים, המתובלים בניבים כורדיים עסיסיים... הספר משמש כדוגמה חיה לדור הצעיר בן העדה הכורדית שיזקוף קומה, ירים ראש ויהלך גאה בדרך אבותיו"
(מתוך המלצתו של יהודה בן יוסף, יו"ר הארגון הארצי של יהדות כורדיסטן)

פרק ראשון

של מי החתונה?
(1946)
 
 
עיראק מטילה עונשים על כל מי שנתפס בעלייה לא חוקית, והיא מתירה לכל יהודי לעלות ארצה בתנאי אחד, והוא: שישאיר את כל אשר לו לממשל העיראקי ויצא לחופשי אל ארצו. עיראק מתירה לכל אזרח כזה לשאת שק של תמרים — יפה מצדה. "ברוך ה', גם זו לברכה," אומרים אנשי הנאש-דידן.
 
ובביתנו תכונה לקראת חתונה.
חתונה של מי?
שלי?
עם מי?
אני לא יודעת.
מתי?
לא יודעת. אבל ההכנות בעיצומן.
על השטיח בחדר שלי ראיתי בגדי מחמר ואטלס, בדי סאטן, משי וקטיפה. לא חלף זמן רב, ואז אמי אמרה לי: "זה תלבשי."
מטפחת בצבעי זהב וטורקיז נקשרה לראשי, וצמותיי קושטו במטבעות זהב. פעמונים מצלצלים לרגליי, אצעדות על זרועי, ומחרוזת ענקית של תכשיטים דמויי נטיפים כבדים נחים על חזי ומוכנים לקבל את הבאות.
נשים מן הכפרים הסמוכים הגיעו עם סירים של אוכל, עם מגשים וסוכריות. לא הספקתי לברר מהיכן התכשיטים ומתי תפרו לי את הבגדים. תזמורת של נגנים עשתה חזרות. לפניהם היה מונח סָמָאוָור מבריק, וחיוך חגיגי היה נסוך על פניהם. בעיניים עצובות הכין צָ'אלָאל את אנשיו לשאת לפידים ולהציבם בחצר בכל פינה. הוא ניגש אל הפועלים, שבידיהם פלטות של עץ וכמה בלוקים כדי לערוך את השולחנות בחצר. נשים עטפו אותם במפות צבעוניות, ומיד כוסו כל השולחנות במגשי נחושת, וכמעט קרסו תחת עומס הכיבוד.
המנגלים עבדו בקצב, ריחות הקבב, הכבש והשישליק התפזרו באוויר, ומגשים של פירות יבשים הוצבו על גבי חבילות קש. כדי חמר מלאים דבש חיכו לרגע שיפתחום, ומגשים של תפוחים מקושטים במאות גרגירי ציפורן ציפו לכל אורח. עגלה ריקה מעץ הוכנסה אל החצר, ועליה הועמסו פירות רבים — רימונים, תאנים, משמשים, דובדבנים בצבע השני ואפרסקים בצבעי השקיעה.
האם חיי הולכים לשקוע?

לאה מגלי אטלס

ילידת כורדיסטן גדלה במושב פעמי תש"ז, בוגרת "מקווה ישראל " ו"בית צבי", אשת חינוך מעל 30 שנה. 

ספרה "תריס חיי נסגר" יצא לורבשנת 2016. 

עוד על הספר

  • הוצאה: לאה מגלי אטלס
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 242 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 2 דק'
תריס חיי נסגר לאה מגלי אטלס
של מי החתונה?
(1946)
 
 
עיראק מטילה עונשים על כל מי שנתפס בעלייה לא חוקית, והיא מתירה לכל יהודי לעלות ארצה בתנאי אחד, והוא: שישאיר את כל אשר לו לממשל העיראקי ויצא לחופשי אל ארצו. עיראק מתירה לכל אזרח כזה לשאת שק של תמרים — יפה מצדה. "ברוך ה', גם זו לברכה," אומרים אנשי הנאש-דידן.
 
ובביתנו תכונה לקראת חתונה.
חתונה של מי?
שלי?
עם מי?
אני לא יודעת.
מתי?
לא יודעת. אבל ההכנות בעיצומן.
על השטיח בחדר שלי ראיתי בגדי מחמר ואטלס, בדי סאטן, משי וקטיפה. לא חלף זמן רב, ואז אמי אמרה לי: "זה תלבשי."
מטפחת בצבעי זהב וטורקיז נקשרה לראשי, וצמותיי קושטו במטבעות זהב. פעמונים מצלצלים לרגליי, אצעדות על זרועי, ומחרוזת ענקית של תכשיטים דמויי נטיפים כבדים נחים על חזי ומוכנים לקבל את הבאות.
נשים מן הכפרים הסמוכים הגיעו עם סירים של אוכל, עם מגשים וסוכריות. לא הספקתי לברר מהיכן התכשיטים ומתי תפרו לי את הבגדים. תזמורת של נגנים עשתה חזרות. לפניהם היה מונח סָמָאוָור מבריק, וחיוך חגיגי היה נסוך על פניהם. בעיניים עצובות הכין צָ'אלָאל את אנשיו לשאת לפידים ולהציבם בחצר בכל פינה. הוא ניגש אל הפועלים, שבידיהם פלטות של עץ וכמה בלוקים כדי לערוך את השולחנות בחצר. נשים עטפו אותם במפות צבעוניות, ומיד כוסו כל השולחנות במגשי נחושת, וכמעט קרסו תחת עומס הכיבוד.
המנגלים עבדו בקצב, ריחות הקבב, הכבש והשישליק התפזרו באוויר, ומגשים של פירות יבשים הוצבו על גבי חבילות קש. כדי חמר מלאים דבש חיכו לרגע שיפתחום, ומגשים של תפוחים מקושטים במאות גרגירי ציפורן ציפו לכל אורח. עגלה ריקה מעץ הוכנסה אל החצר, ועליה הועמסו פירות רבים — רימונים, תאנים, משמשים, דובדבנים בצבע השני ואפרסקים בצבעי השקיעה.
האם חיי הולכים לשקוע?