המתח בין המחויבויות המשפחתיות, החברתיות והכלכליות לבין הכמיהה לחירות, שחרור והגשמה, בין דהרמה לבין מוקשה, היווה מאז ומתמיד מקור השראה להתפתחות, מחשבה ויצירה בתת היבשת ההודית.
המסע היוגי חבר במאה השביעית לפנה"ס אל תנועת הפרישות הרחבה ושוברת המוסכמות שהתפתחה אז; האליטה הרוחנית הפנימה את הביטויים החיצוניים של הדת שבליבם הטקס המשמר והתמירה אותם במסע חיפוש פנימי אישי שבמרכזו נטישת הקיים. רבבות גברים עזבו באחת את משפחותיהם ויצאו מן הכפר הבטוח אל העולם שמעבר אשר ביער תוך התכחשות למארג החיים המקובל בחפשם אחר שלוות נפש ומשמעות.
היוגה היא מבחינות רבות ניסיון ארוך שנים, מגוון, שופע ורב מופעים ליישב את מרחבי הפער שבין מעמקי הנפש, ערגות והזיות הרוח, דרישות הזמן ונטיות הלב. הניתן להרגיע את תחושת אי הנחת שהיא במרכזו של הקיום? ההוגים היוגים טוענים שכדאי לנסות ודורות רבים של תלמידים, מלמדים ומלומדים עוסקים בכך.
מקבץ רשימות זה מציג תחנות ממוקדות חוצות הקשרים היסטוריים, יישויות תרבותיות ואסכולות מחשבתיות, המסתמנות לאורכה ולרוחבה של הדרך וזאת מתוך עולמו של המתרגל המתבונן.
המחבר תוהה, מחפש ושואל ובכך מבקש לבאר במשהו את עיקרי הדהרמה היוגית האוניברסלית ואת הרלוונטיות שלה לחיינו בישראל המודרנית.
על מה אני מדבר כשאני מדבר על דהרמה יוגית? ועד היכן ניתן לדבר? האם יוגה היא דיסציפלינה חיצונית קשיחה ומשופעת טכניקות או דרך להיות בעולם על שלל מופעיו? מרחב הטרוגני ופלורליסטי, חוצה אסכולות פילוסופיות מקובלות ומקובעות, רב קולות ומבעים של עמדות, הבנות וחוויות או הכוונה מדוייקת לביצוע נטול היסוסים ופקפוקים של תרגילים ומחוות המיוחסים למסורות, מורים ותרבויות ספיציפיות? מוצר צריכה המזוהה עם יופי, אופנה, תיירות וכושר או מסורת דיאלוגית ופרשנית המזמנת מהפכה פנימית ותמורות דרמטיות בגישה ובאורח החיים? האם יוגה היא אימון הגוף למטרת בריאות וגמישות או דבקות באתיקה בעבור החיים עצמם?
טל רביד, מרצה, מורה וחוקר יוגה, למד יוגה כעשור בהוראה ישירה בהודו ובישראל והרחיב במסגרות אקדמיות מגוונות. ספקן, מתרגל ומתעניין נצחי. ספריו "בין הנשימות – אפשרות של יוגה" (2014) ו"התנועה אל היסודות – הצעה לאימון אישי ביוגה" (2015) יצאו לאור בהוצאת "מדף ליוגה". זהו ספרו השלישי.
