שקרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שקרים
הוספה למועדפים

שקרים

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

אין מי שיקרא את "שקרים" ולא יבחין באמת הכאובה שמתוכה נולדה כותרתו של ספר הביכורים המרשים הזה.
"כְּדֵי לֹא לָמוּת, צָרִיךְ לִחְיוֹת", אומרת ארנה גל, ומזמינה אותנו בעברית שובת לב למסע שכולו מאבק על זהות ועל קבלה עצמית. חוויות חיים מטלטלות נפרשות בספר – החל בחיבוטי הילדות וכלה במחלת הסרטן; אך כל אלה אינן מכבות את תשוקת החיים של המשוררת, אלא מולידות בה שירה קיומית־וידויית שארוס ותנטוס מתערבלים בה יחדיו.
 
בַּלּיְַלָה אֲנִי מַלְכָּה, תּוֹכִי הָפוּךְ הַחוּצָה:
מִטְפָּחוֹת דַּקִּיקוֹת בָּרוּחַ,
פְּרָחִים קָמִים עֲֻרמִּים לטֶַּרֶף.
 
גל ניצבת כמלכה לא רק מול צדם החושני של החיים. אפילו בכימותרפיה "הִיא לוֹעֶסֶת אֶת הַמַּרְאוֹת בִּלְעִיסוֹת קְטַנּוֹת / כּיַָּאֶה לִגְבֶרֶת שֶׁעִתּוֹתֶיהָ בְּיָדֶיהָ", ועדיין עמידתה הצנועה אך האיתנה מול המחלה נראית לעתים כפחות קשה מעמידתה מול עצמה. שקרים הוא דרכה של הספרות לומר את האמת; דרך למצוא ולהביע למרות הכול את האני, את הארוֹס של החיים ואת הצורך באהבה, ולהביט בעולם באהדה שרק מי שצלח את הכאב מסוגל להגיע אליה. זהו ספר חניכה בו מזמינה אותנו המשוררת למסע הגדול אל מציאת קולה שלה, מסע שבסופו היא מצליחה לבקוע מקיום בובתי, בבואתי, אל עולם חדש של אני:
"אֲנִי רואָה אֶת הַדְּמוּת שֶׁבָּרְאִי / אֲבָל עַכְשָׁיו אֵינִי רוֹקֶדֶת. / חוֹצָה, אֲנִי נוֹגעַַת בָּהּ, / וְאוֹמֶרֶת: / אַתְּ אֲנִי."

פרק ראשון

שקרים
 
הִיא מַעֲמִידָה פָּנִים
כְּאִלּוּ פָּנֶיהָ הֵן כְּמוֹ שֶׁל כֻּלָּם
עִם בִּיּוֹגְרַפְיָה, קוֹרוֹת חַיִּים מִקְצוֹעִיִּים,
אֲפִלּוּ מַבִּיעָה דֵּעָה מִדֵּי פַּעַם, 
וּמַקְפִּידָה לְהַחְזִיר חִיּוּךְ.
אֲבָל בִּפְנִים מַשֶּׁהוּ רֵיק, גָּדוֹל, מְבַקֵּשׁ
תָּמִיד, בְּכָל רֶגַע, עַכְשָׁו.
שָׁם אֲנִי מַמְתִּינָה,
מַבִּיטָה מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ.
מִישֶׁהוּ מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ,
מַשֶּׁהוּ בְּעֵינָיו אוֹמֵר לִי כֵּן,
מַשֶּׁהוּ בְּעֵינָיו מַחְזִיר לִי אֶת פָּנַי 
דְּרוּכוֹת, עוֹצְרוֹת יְבָבָה
כְּמוֹ כַּלְבָּה מְיֻחֶמֶת קְשׁוּרָה בִּרְצוּעַת אָדָם. 
אֲנִי שְׁקֵטָה. אֵין לִי קוֹלָר.
גּוּפִי מִתְקָרֵב מֵעַצְמוֹ עַד שֶׁנּוֹגֵעַ
בְּמִי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה. עַכְשָׁו, 
בְּלִי שֵׁמוֹת, בְּלִי כְּלָלִים, בַּחֹשֶךְ, 
גּוּפִי שָׁלֵם, מַגִּיעַ עַד לָעוֹר. 
עַד שֶׁפָּג הַזְּמַן הַזֶּה, הַלֹּא־מָדוּד,
וַאֲנִי מַעֲמִידָה שׁוּב
אֶת הַפָּנִים הַמְאִירוֹת הָהֵן, פָּנֶיהָ,
שֶׁמַּסְתִּירוֹת אוֹתִי מֵאֲחוֹרֵי שְׁלִילָה גְּדוֹלָה,
כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי.
לְאָן נֶעֱלַמְתְּ? שׁוֹאֲלִים כֻּלָּם.
לְשׁוּם מָקוֹם, הִיא מְשַׁקֶּרֶת,
וּמְיַשֶּׁרֶת אֶת הַשִּׂמְלָה.

עוד על הספר

שקרים ארנה גל
שקרים
 
הִיא מַעֲמִידָה פָּנִים
כְּאִלּוּ פָּנֶיהָ הֵן כְּמוֹ שֶׁל כֻּלָּם
עִם בִּיּוֹגְרַפְיָה, קוֹרוֹת חַיִּים מִקְצוֹעִיִּים,
אֲפִלּוּ מַבִּיעָה דֵּעָה מִדֵּי פַּעַם, 
וּמַקְפִּידָה לְהַחְזִיר חִיּוּךְ.
אֲבָל בִּפְנִים מַשֶּׁהוּ רֵיק, גָּדוֹל, מְבַקֵּשׁ
תָּמִיד, בְּכָל רֶגַע, עַכְשָׁו.
שָׁם אֲנִי מַמְתִּינָה,
מַבִּיטָה מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ.
מִישֶׁהוּ מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ,
מַשֶּׁהוּ בְּעֵינָיו אוֹמֵר לִי כֵּן,
מַשֶּׁהוּ בְּעֵינָיו מַחְזִיר לִי אֶת פָּנַי 
דְּרוּכוֹת, עוֹצְרוֹת יְבָבָה
כְּמוֹ כַּלְבָּה מְיֻחֶמֶת קְשׁוּרָה בִּרְצוּעַת אָדָם. 
אֲנִי שְׁקֵטָה. אֵין לִי קוֹלָר.
גּוּפִי מִתְקָרֵב מֵעַצְמוֹ עַד שֶׁנּוֹגֵעַ
בְּמִי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה. עַכְשָׁו, 
בְּלִי שֵׁמוֹת, בְּלִי כְּלָלִים, בַּחֹשֶךְ, 
גּוּפִי שָׁלֵם, מַגִּיעַ עַד לָעוֹר. 
עַד שֶׁפָּג הַזְּמַן הַזֶּה, הַלֹּא־מָדוּד,
וַאֲנִי מַעֲמִידָה שׁוּב
אֶת הַפָּנִים הַמְאִירוֹת הָהֵן, פָּנֶיהָ,
שֶׁמַּסְתִּירוֹת אוֹתִי מֵאֲחוֹרֵי שְׁלִילָה גְּדוֹלָה,
כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי.
לְאָן נֶעֱלַמְתְּ? שׁוֹאֲלִים כֻּלָּם.
לְשׁוּם מָקוֹם, הִיא מְשַׁקֶּרֶת,
וּמְיַשֶּׁרֶת אֶת הַשִּׂמְלָה.