רשת הזמן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רשת הזמן
מכר
מאות
עותקים
רשת הזמן
מכר
מאות
עותקים

רשת הזמן

4.9 כוכבים (11 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2017
  • קטגוריה: עיון, מדע ורפואה
  • מספר עמודים: 290 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 50 דק'

תקציר

"הגיע הזמן לחשוף את הסיפור המסתורי של מושג הזמן"
 
זמן הוא דבר כה בסיסי בחיינו עד שהוא נראה לעתים מובן מאליו. אולם עצרו רגע וחשבו: מהו זמן? כיצד אפשר להגדיר אותו? אם תנסו להתעמק בהגדרה של מושג הזמן תגלו לא רק שהתשובה לשאלות אלה אינה טריוויאלית, אלא גם שלמרבה ההפתעה, מעולם לא נמצאה להן תשובה אחת ברורה ומוסכמת.
 
לפני 2,500 שנים הגדירו שני פילוסופים יוונים שתי תפיסות עולם מנוגדות של מושג הזמן: הרקליטוס הגדיר את הזמן כדבר היסודי ביותר בעולם ופרמנידס הגדיר אותו כאשליה בלבד.
 
הידעתם שגם הפילוסופיה והפיזיקה של המאה ה-21 ממשיכות להתווכח בנוגע לשאלה אם ה"זמן" הוא אמיתי או אשליה בלבד?
 
הספר שלפניכם מוביל את הקורא במסע מרתק בעקבות התפתחות הדיון במושג הזמן, מהעת העתיקה ועד המאה ה-21, ומתאר כיצד המהפכה שחוללו תורת היחסות ותורת הקוונטים בפיזיקה של המאה ה-20 פתחה כיווני חשיבה חדשים על מושג הזמן.
 
התחנות השונות במסע זה נוגעות בשאלות פילוסופיות על תפיסת המציאות, מסע בזמן, דטרמיניזם ובחירה חופשית. נושאים שהיו עד היום נגישים למעטים, כמו המסתורין העולה מתורת הקוונטים, הופכים בספר לתובנות בהירות.
 
הספר דן גם בקשר בין תורת המורכבות והרשתות, שהיא תחום מחקר המתפתח במהירות בעשורים האחרונים, לבין מושג הזמן. ההבנה של מערכות מורכבות, כמו מערכות ביולוגיות ומערכות כלכליות, חושפת תובנות חדשות בנוגע להתפתחות תהליכים בתחומים רבים בחיי היום-יום האישיים שלנו, בכלכלה ובחברה האנושית בכללותה. בסופו של דבר מצטרפות תובנות אלה לכדי תיאוריה שלמה אחת על היקום, הזמן והמציאות.

פרק ראשון

מבוא | מושג הזמן - יותר שאלות מתשובות 
 
זמן - אחת החידות המסתוריות והמרתקות בתולדות המין האנושי ועם זאת אחד המושגים הבסיסיים והשימושיים ביותר בחיי היום־יום. אין דבר שקורה בחיינו שאינו נוגע במושג הזמן; אנחנו חושבים בכל רגע ורגע בזמן, מקבלים החלטות, מאחרים, ממהרים, ממתינים, מתכננים את העתיד, מתענגים על זיכרונות העבר, מתקדמים קדימה וחוזרים לאחור.
 
ואולם הזמן הוא אולי החידה הגדולה ביותר שבה נתקלה האנושות, ואחד הנושאים הבודדים אשר נדונו באריכות רבה ובעומק אינסופי לאורך אלפי שנים מבלי להגיע לתובנה אחת, ברורה ומוסכמת.
 
מימי קדם ועד היום, הן בפילוסופיה המערבית והן בפילוסופיה המזרחית, ניסו ענקי המחשבה האנושית להגדיר את הזמן, לדון בחידות האופפות אותו ולהכריע בשאלה אם הוא ממשי או אשליה בלבד.
 
כיצד קרה שהידע האנושי התפתח לאורך השנים באופן בלתי נתפס וכולל היום תובנות מעמיקות על היקום, האנושות, הביולוגיה, החברה והתהליכים המתנהלים בעולמות ידע אלו, מבלי שנצליח להסביר את המושג הבסיסי ביותר
 
מעבר לעובדה המפתיעה שאיננו מצליחים להגדיר ולהסביר מושג בסיסי כל כך, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת כמעט בכל תחום בהבנת היקום ובעולמנו הפרטי. הידע האנושי כולו נבנה על יסוד שאיננו מבינים, יסוד אשר עלול עם הזמן להפיל את המבנה כולו.
 
הקשיבו לתקתוק השעון... עכשיו נסו להסביר לעצמכם: מהו "זמן"? כבר במאה הרביעית כתב אוגוסטינוס הקדוש בספרו "וידויים":
 
"מהו זמן? אם לא ישאלני איש, הריני יודע; אבל אם אשתוקק להסבירו לשואל, יתגלה בעליל שאיני יודע."
 
זהו אחד הציטוטים המפורסמים ביותר בנוגע למושג הזמן והוא מופיע כמעט בכל טקסט העוסק במושג זה, ועדיין הוא מעורר מחשבה ומפתיע בכל פעם מחדש. אם כך, כיצד הייתם מגדירים את המושג הבסיסי הזה?
 
באופן אינטואיטיבי ברור לכולנו מהו זמן, אולם כאשר אנחנו מנסים להגדיר מושג זה ולתת לו הסבר בהיר ומובחן אנו נתקלים במחסום מחשבתי. אם תשקיעו מעט מאמץ בניסיון להסביר לעצמכם את מושג הזמן, בסופו של דבר ההגדרה שלכם תתכנס ככל הנראה לשני מושגים אשר מאפיינים יותר מכול את התפיסה האינטואיטיבית שלנו את הזמן: "זרימה" )תנועה( ו"שינוי".
 
הזמן זורם, עובר מרגע לרגע, מאירוע לאירוע. זוהי תחושתנו החזקה ביותר, שהזמן במהות שלו הוא המעבר בין הרגע הזה לרגע הבא וכן הלאה. מין נהר זורם של התרחשויות.
 
המושג הבסיסי והאינטואיטיבי השני הוא מושג ה"שינוי". החוויה הראשונית ביותר שלנו את הזמן היא השינוי שאנו חשים בעולם. אילו העולם כולו היה קופא כתמונה על הקיר לא הייתם מייחסים לתמונה זו אלמנט של זמן.
 
הזמן הוא השינוי התמידי שאנו רואים, שומעים, מרגישים וחושבים. זהו גם הביטוי היחיד שיש לנו למדידה של זמן. בעצם, הדרכים היחידות שבהן מודדים זמן מתבטאות בשינוי כלשהו בעולם: מעבר של מחוגי השעון, שינוי התצוגה על מסך השעון הדיגיטלי, תנועת החול הזורם במבחנת הזכוכית, מעבר קרני השמש על לוח האבן וספירה עוקבת ואחידה של המחשבות המשתנות במוחנו.
 
לעולם לא תוכלו למדוד את הזמן עצמו ללא גורם חיצוני לזמן העובר שינוי כלשהו. כל תנועה נמדדת על פי זמן אבל בעצם היא נמדדת על בסיס שינוי אחר: מהירות אינה מרחק שמחולק בזמן אלא שינוי במיקום מחולק בשינוי של שעון כלשהו שעל פיו נמדד הזמן.
 
החשיבה על זמן ללא שינוי מכניסה אותנו לריק מחשבתי. אילו העולם היה קופא מעת לעת וממשיך לאחר מכן במהלכו ללא שום שינוי, לא היתה שום משמעות למשך הזמן שעבר בזמן שהעולם קפא. שימו לב שלא ממש הצלחתם להגדיר מהו "זמן" אלא רק תיארתם את החוויה שלכם בזמן (זרימת אירועים ורקע לשינוי שאתם רואים בעולם).
 
הדבר דומה להגדרה של אריה באמצעות המילים "פחד" ו"שאגה", או להגדרה של אדם במילים "אהבה" ו"חיבוק" - זוהי הגדרה המבוססת על החוויה שלכם את מושא ההגדרה ולא על המהות האמיתית שלו.
 
ואולם גם אם נקבל את התנועה והשינוי כתכונות המתארות את ה"זמן", ניתקל בפרדוקסים אשר יבהירו לנו שמה שאנו מגדירים כמהות הזמן אינו יכול כלל להיות חלק מההגדרה של הזמן.
 
שני המושגים הללו, תנועה ושינוי, כוללים בתוכם מראש את מושג הזמן. "תנועה" היא הימצאות בנקודה מסוימת במרחב בזמן מסוים והימצאות בנקודה אחרת במרחב בנקודת זמן מאוחרת יותר, כלומר אנחנו מגדירים את הזמן באמצעות מושג שמוגדר על ידי הזמן ("תנועה").
 
"שינוי" הוא הפער במצבו של אובייקט בין נקודת זמן אחת לשנייה - כלומר שוב אנחנו מגדירים את הזמן באמצעות מושג הכולל את מושג הזמן ("שינוי"). אלה הן כמובן הגדרות מעגליות משום שאי־אפשר להגדיר דבר כלשהו באמצעות הדבר עצמו. עלינו אפוא למצוא הגדרה הנוגעת במהות הבסיסית של מושג הזמן מבלי להשתמש במושג הזמן עצמו.
 
אל תיקחו את זה באופן אישי - הבעיה אינה ביכולת הניתוח וההגדרה שלכם. אף אחד מעולם לא הצליח לתת ל"זמן" הגדרה ברורה ומובחנת שאינה שנויה במחלוקת, אף על פי שנעשו ניסיונות רבים כאלו ב־ 2,500 השנים האחרונות. זאת אחת הסיבות לכך שיש הטוענים כי הזמן הוא בכלל אשליה; אם איננו מצליחים להסביר מהו "זמן" אולי הוא פשוט אינו קיים.
 
הדיון במושג הזמן מוביל אותנו שנים רבות אחורה, עוד קודם לאוגוסטינוס הקדוש. הדיון העתיק ביותר המוכר לנו במושג הזמן מגיע ממיתולוגיות עתיקות. דמויות כמו קרונוס היווני, יאנוס הרומי, קאלה ההודי ואיקנגה האפריקאי מופיעות במיתולוגיות שונות שבהן הזמן ממלא תפקיד בתהליך הבריאה.
 
השאלות העולות מסיפורים אלה דנות במושג הזמן באופן מעורפל ומרומז בלבד, ובעיקר בנוגע לבריאת העולם בתוך הזמן או בריאת הזמן עצמו כתוצר של הבריאה.
 
כתבי הקודש היהודיים והנוצריים אינם דנים בשאלות פילוסופיות בנוגע למושג הזמן, באופן מפתיע, אולם הוא מופיע בדיונים תיאולוגיים מאוחרים יותר בטקסטים הקדושים לדתות אלו.
 
הדיון המעניין באמת התחיל רק בסביבות המאה ה־ 5 לפני הספירה, כמעט במקביל במערב )(בפילוסופיה היוונית) ובמזרח הרחוק (בפילוסופיה המזרחית). לענייננו, הדיון המעמיק ביותר נעשה ביוון והתמקד בשתי דמויות מרכזיות: פרמנידס מאיליאה והרקליטוס מאפסוס. השניים מייצגים שתי תפיסות סותרות של מושג הזמן, שמהדהדות גם היום בדיון המודרני בשאלת הזמן.
 
במהלך ימי הביניים הפך הדיון לתיאולוגי כמעט באופן מוחלט, והתמקד בשאלה של מקומו של אלוהים ובריאת העולם במסגרת הזמן - האם אלוהים ברא את העולם על ציר הזמן, או שהזמן נברא ברגע הבריאה?
 
מושג הזמן שימש בעיקר כדי לענות על שאלת נצחיוּת אלוהים והיותו "כול יכול", וכן כדי להסביר מדוע העולם נברא ברגע מסוים ולא באחר. לאחר המהפכה הפרוטסטנטית חל מפנה בדיון במושג הזמן, בין השאר בזכות הגותם של רנה דקארט, עמנואל קאנט וגוטפריד וילהלם לייבניץ, אשר ניסו להבין את המציאות מחוץ לכבלי הכנסייה הקתולית.
 
רק במאה ה־ 17 , בעיקר בעבודתו של ניוטון, החלה הפיזיקה לגעת במושג הזמן והניחה את התשתית לתפיסת הזמן ביקום. תשתית זו תחזיק מעמד כ־ 250 שנים עד שיבוא איינשטיין בתחילת המאה ה־ 20 , יאחד את המרחב ואת הזמן לישות אחת ויכריז שהזמן אינו מוחלט אלא יחסי.
 
המהפכות הפיזיקליות האדירות שהתרחשו במהלך המאה ה־ 20 במסגרת תורת היחסות ומכניקת הקוונטים השפיעו בצורה משמעותית על הדרך שבה אנו מתייחסים היום לזמן ועל השפה שבאמצעותה הפילוסופיה והפיזיקה מנסות להתמודד עם החידות העתיקות מימי פרמנידס והרקליטוס.
 
ואולם אף שתורת היחסות ותורת הקוונטים נתפסות כמהפכות אדירות בתפיסת העולם הפיזיקלית והפילוסופית של היקום, לדעתי אין בהן משום מהפכה אמיתית ביכולת שלנו להבין ולהגדיר את הזמן.
 
מושג הזמן כפי שתיארו אותו ניוטון ואיינשטיין משמש את הפיזיקה ומיישמיה בהנדסה, ברפואה, בחקר החלל, בביטויים הטכנולוגיים המרשימים של המאה האחרונה ובכל תחום אחר ככלי יעיל ופרקטי, אך אין בכך כדי להפיס את הסקרנות לנסות להבין את מסתרי היקום.
 
הפרקטיות של מושג הזמן העכשווי איננה מספקת מענה ברור לדיון הפילוסופי אשר מנסה להסביר את המהות הבסיסית של היקום ושל הקיום. בסופו של דבר, לדעתי היכולת שלנו להבין את השאלות הגדולות לא התקדמה באופן משמעותי.
 
המשמעות הבלתי נתפסת של תובנה זו היא מפתיעה ומעוררת שאלות גדולות ועקרוניות. האם ייתכן שבמהלך 2,500 שנים של התפתחות הידע האנושי ושל מהפכות בהבנת העולם - הן בפילוסופיה, הן בפיזיקה והן בתיאולוגיה - תפיסת הזמן שלנו לא השתנתה באופן מהותי? האם ייתכן שתפיסות העולם שעליהן מושתתת הבנת היקום של המאה ה־ 21 מתבססות על מושג יסודי כל כך שלא השתנה מתקופתם של פרמנידס והרקליטוס?
 
בספר זה אספר את סיפורו המופלא של הזמן, מימי קדם ועד העשור השני של המאה ה־ 21 ; סיפור מופלא של מושג בסיסי כל כך בעולמנו ועם זאת קסום ונסתר.
 
לא אסתפק רק בתיאור היסטורי של הפילוסופיה והפיזיקה של הזמן, אלא אנסה לזרוע את הזרעים לתחילתו של השלב הבא בדיון. במסגרת זו אדון בתורה שפרצה לחיינו במהלך סוף המאה ה־ 20 ומשמשת היום כמעט בכל תחום בחיינו - תורת המורכבות והרשתות.
 
אני מאמין באמונה שלמה שהתובנות הנובעות מתורה מרתקת זו מהוות תפיסת עולם חדשה ושונה אשר יכולה לספק הסברים פורצי דרך לשאלות עתיקות ומסובכות, מהבנת תהליכים בחיינו הפרטיים ועד הבנת מושגי היסוד של היקום כולו, וכל זאת באופן פשוט ומחובר מאוד למציאות.
 
בניסיון לחבר את שלוש התורות הגדולות - תורת היחסות, תורת הקוונטים ותורת המורכבות והרשתות - אנסה לתאר הסתכלות חדשה על העולם, שטמון בה פוטנציאל להבין באופן ברור יותר לא רק את מושג הזמן אלא כל תהליך אחר בחיים האנושיים, בחברה ובעולמנו הפרטי.
 
בואו נצא יחד למסע שבו נפגוש את השאלות המדעיות והפילוסופיות הגדולות שמעסיקות את האנושות בניסיון להבין את המציאות - מסע שנתמודד בו עם חידות מסתוריות ומרתקות על היקום שאנו חיים בו, נחשוב מחדש על כל מה שנראה לנו מובן מאליו, ננפץ את כל תבניות החשיבה שאנו מקובעים בהן, ואולי גם נפתח לנו נתיבי הסתכלות חדשים ותובנות מפתיעות עלינו ועל העולם.

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: דצמבר 2017
  • קטגוריה: עיון, מדע ורפואה
  • מספר עמודים: 290 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 50 דק'
רשת הזמן אלון הלפרין
מבוא | מושג הזמן - יותר שאלות מתשובות 
 
זמן - אחת החידות המסתוריות והמרתקות בתולדות המין האנושי ועם זאת אחד המושגים הבסיסיים והשימושיים ביותר בחיי היום־יום. אין דבר שקורה בחיינו שאינו נוגע במושג הזמן; אנחנו חושבים בכל רגע ורגע בזמן, מקבלים החלטות, מאחרים, ממהרים, ממתינים, מתכננים את העתיד, מתענגים על זיכרונות העבר, מתקדמים קדימה וחוזרים לאחור.
 
ואולם הזמן הוא אולי החידה הגדולה ביותר שבה נתקלה האנושות, ואחד הנושאים הבודדים אשר נדונו באריכות רבה ובעומק אינסופי לאורך אלפי שנים מבלי להגיע לתובנה אחת, ברורה ומוסכמת.
 
מימי קדם ועד היום, הן בפילוסופיה המערבית והן בפילוסופיה המזרחית, ניסו ענקי המחשבה האנושית להגדיר את הזמן, לדון בחידות האופפות אותו ולהכריע בשאלה אם הוא ממשי או אשליה בלבד.
 
כיצד קרה שהידע האנושי התפתח לאורך השנים באופן בלתי נתפס וכולל היום תובנות מעמיקות על היקום, האנושות, הביולוגיה, החברה והתהליכים המתנהלים בעולמות ידע אלו, מבלי שנצליח להסביר את המושג הבסיסי ביותר
 
מעבר לעובדה המפתיעה שאיננו מצליחים להגדיר ולהסביר מושג בסיסי כל כך, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת כמעט בכל תחום בהבנת היקום ובעולמנו הפרטי. הידע האנושי כולו נבנה על יסוד שאיננו מבינים, יסוד אשר עלול עם הזמן להפיל את המבנה כולו.
 
הקשיבו לתקתוק השעון... עכשיו נסו להסביר לעצמכם: מהו "זמן"? כבר במאה הרביעית כתב אוגוסטינוס הקדוש בספרו "וידויים":
 
"מהו זמן? אם לא ישאלני איש, הריני יודע; אבל אם אשתוקק להסבירו לשואל, יתגלה בעליל שאיני יודע."
 
זהו אחד הציטוטים המפורסמים ביותר בנוגע למושג הזמן והוא מופיע כמעט בכל טקסט העוסק במושג זה, ועדיין הוא מעורר מחשבה ומפתיע בכל פעם מחדש. אם כך, כיצד הייתם מגדירים את המושג הבסיסי הזה?
 
באופן אינטואיטיבי ברור לכולנו מהו זמן, אולם כאשר אנחנו מנסים להגדיר מושג זה ולתת לו הסבר בהיר ומובחן אנו נתקלים במחסום מחשבתי. אם תשקיעו מעט מאמץ בניסיון להסביר לעצמכם את מושג הזמן, בסופו של דבר ההגדרה שלכם תתכנס ככל הנראה לשני מושגים אשר מאפיינים יותר מכול את התפיסה האינטואיטיבית שלנו את הזמן: "זרימה" )תנועה( ו"שינוי".
 
הזמן זורם, עובר מרגע לרגע, מאירוע לאירוע. זוהי תחושתנו החזקה ביותר, שהזמן במהות שלו הוא המעבר בין הרגע הזה לרגע הבא וכן הלאה. מין נהר זורם של התרחשויות.
 
המושג הבסיסי והאינטואיטיבי השני הוא מושג ה"שינוי". החוויה הראשונית ביותר שלנו את הזמן היא השינוי שאנו חשים בעולם. אילו העולם כולו היה קופא כתמונה על הקיר לא הייתם מייחסים לתמונה זו אלמנט של זמן.
 
הזמן הוא השינוי התמידי שאנו רואים, שומעים, מרגישים וחושבים. זהו גם הביטוי היחיד שיש לנו למדידה של זמן. בעצם, הדרכים היחידות שבהן מודדים זמן מתבטאות בשינוי כלשהו בעולם: מעבר של מחוגי השעון, שינוי התצוגה על מסך השעון הדיגיטלי, תנועת החול הזורם במבחנת הזכוכית, מעבר קרני השמש על לוח האבן וספירה עוקבת ואחידה של המחשבות המשתנות במוחנו.
 
לעולם לא תוכלו למדוד את הזמן עצמו ללא גורם חיצוני לזמן העובר שינוי כלשהו. כל תנועה נמדדת על פי זמן אבל בעצם היא נמדדת על בסיס שינוי אחר: מהירות אינה מרחק שמחולק בזמן אלא שינוי במיקום מחולק בשינוי של שעון כלשהו שעל פיו נמדד הזמן.
 
החשיבה על זמן ללא שינוי מכניסה אותנו לריק מחשבתי. אילו העולם היה קופא מעת לעת וממשיך לאחר מכן במהלכו ללא שום שינוי, לא היתה שום משמעות למשך הזמן שעבר בזמן שהעולם קפא. שימו לב שלא ממש הצלחתם להגדיר מהו "זמן" אלא רק תיארתם את החוויה שלכם בזמן (זרימת אירועים ורקע לשינוי שאתם רואים בעולם).
 
הדבר דומה להגדרה של אריה באמצעות המילים "פחד" ו"שאגה", או להגדרה של אדם במילים "אהבה" ו"חיבוק" - זוהי הגדרה המבוססת על החוויה שלכם את מושא ההגדרה ולא על המהות האמיתית שלו.
 
ואולם גם אם נקבל את התנועה והשינוי כתכונות המתארות את ה"זמן", ניתקל בפרדוקסים אשר יבהירו לנו שמה שאנו מגדירים כמהות הזמן אינו יכול כלל להיות חלק מההגדרה של הזמן.
 
שני המושגים הללו, תנועה ושינוי, כוללים בתוכם מראש את מושג הזמן. "תנועה" היא הימצאות בנקודה מסוימת במרחב בזמן מסוים והימצאות בנקודה אחרת במרחב בנקודת זמן מאוחרת יותר, כלומר אנחנו מגדירים את הזמן באמצעות מושג שמוגדר על ידי הזמן ("תנועה").
 
"שינוי" הוא הפער במצבו של אובייקט בין נקודת זמן אחת לשנייה - כלומר שוב אנחנו מגדירים את הזמן באמצעות מושג הכולל את מושג הזמן ("שינוי"). אלה הן כמובן הגדרות מעגליות משום שאי־אפשר להגדיר דבר כלשהו באמצעות הדבר עצמו. עלינו אפוא למצוא הגדרה הנוגעת במהות הבסיסית של מושג הזמן מבלי להשתמש במושג הזמן עצמו.
 
אל תיקחו את זה באופן אישי - הבעיה אינה ביכולת הניתוח וההגדרה שלכם. אף אחד מעולם לא הצליח לתת ל"זמן" הגדרה ברורה ומובחנת שאינה שנויה במחלוקת, אף על פי שנעשו ניסיונות רבים כאלו ב־ 2,500 השנים האחרונות. זאת אחת הסיבות לכך שיש הטוענים כי הזמן הוא בכלל אשליה; אם איננו מצליחים להסביר מהו "זמן" אולי הוא פשוט אינו קיים.
 
הדיון במושג הזמן מוביל אותנו שנים רבות אחורה, עוד קודם לאוגוסטינוס הקדוש. הדיון העתיק ביותר המוכר לנו במושג הזמן מגיע ממיתולוגיות עתיקות. דמויות כמו קרונוס היווני, יאנוס הרומי, קאלה ההודי ואיקנגה האפריקאי מופיעות במיתולוגיות שונות שבהן הזמן ממלא תפקיד בתהליך הבריאה.
 
השאלות העולות מסיפורים אלה דנות במושג הזמן באופן מעורפל ומרומז בלבד, ובעיקר בנוגע לבריאת העולם בתוך הזמן או בריאת הזמן עצמו כתוצר של הבריאה.
 
כתבי הקודש היהודיים והנוצריים אינם דנים בשאלות פילוסופיות בנוגע למושג הזמן, באופן מפתיע, אולם הוא מופיע בדיונים תיאולוגיים מאוחרים יותר בטקסטים הקדושים לדתות אלו.
 
הדיון המעניין באמת התחיל רק בסביבות המאה ה־ 5 לפני הספירה, כמעט במקביל במערב )(בפילוסופיה היוונית) ובמזרח הרחוק (בפילוסופיה המזרחית). לענייננו, הדיון המעמיק ביותר נעשה ביוון והתמקד בשתי דמויות מרכזיות: פרמנידס מאיליאה והרקליטוס מאפסוס. השניים מייצגים שתי תפיסות סותרות של מושג הזמן, שמהדהדות גם היום בדיון המודרני בשאלת הזמן.
 
במהלך ימי הביניים הפך הדיון לתיאולוגי כמעט באופן מוחלט, והתמקד בשאלה של מקומו של אלוהים ובריאת העולם במסגרת הזמן - האם אלוהים ברא את העולם על ציר הזמן, או שהזמן נברא ברגע הבריאה?
 
מושג הזמן שימש בעיקר כדי לענות על שאלת נצחיוּת אלוהים והיותו "כול יכול", וכן כדי להסביר מדוע העולם נברא ברגע מסוים ולא באחר. לאחר המהפכה הפרוטסטנטית חל מפנה בדיון במושג הזמן, בין השאר בזכות הגותם של רנה דקארט, עמנואל קאנט וגוטפריד וילהלם לייבניץ, אשר ניסו להבין את המציאות מחוץ לכבלי הכנסייה הקתולית.
 
רק במאה ה־ 17 , בעיקר בעבודתו של ניוטון, החלה הפיזיקה לגעת במושג הזמן והניחה את התשתית לתפיסת הזמן ביקום. תשתית זו תחזיק מעמד כ־ 250 שנים עד שיבוא איינשטיין בתחילת המאה ה־ 20 , יאחד את המרחב ואת הזמן לישות אחת ויכריז שהזמן אינו מוחלט אלא יחסי.
 
המהפכות הפיזיקליות האדירות שהתרחשו במהלך המאה ה־ 20 במסגרת תורת היחסות ומכניקת הקוונטים השפיעו בצורה משמעותית על הדרך שבה אנו מתייחסים היום לזמן ועל השפה שבאמצעותה הפילוסופיה והפיזיקה מנסות להתמודד עם החידות העתיקות מימי פרמנידס והרקליטוס.
 
ואולם אף שתורת היחסות ותורת הקוונטים נתפסות כמהפכות אדירות בתפיסת העולם הפיזיקלית והפילוסופית של היקום, לדעתי אין בהן משום מהפכה אמיתית ביכולת שלנו להבין ולהגדיר את הזמן.
 
מושג הזמן כפי שתיארו אותו ניוטון ואיינשטיין משמש את הפיזיקה ומיישמיה בהנדסה, ברפואה, בחקר החלל, בביטויים הטכנולוגיים המרשימים של המאה האחרונה ובכל תחום אחר ככלי יעיל ופרקטי, אך אין בכך כדי להפיס את הסקרנות לנסות להבין את מסתרי היקום.
 
הפרקטיות של מושג הזמן העכשווי איננה מספקת מענה ברור לדיון הפילוסופי אשר מנסה להסביר את המהות הבסיסית של היקום ושל הקיום. בסופו של דבר, לדעתי היכולת שלנו להבין את השאלות הגדולות לא התקדמה באופן משמעותי.
 
המשמעות הבלתי נתפסת של תובנה זו היא מפתיעה ומעוררת שאלות גדולות ועקרוניות. האם ייתכן שבמהלך 2,500 שנים של התפתחות הידע האנושי ושל מהפכות בהבנת העולם - הן בפילוסופיה, הן בפיזיקה והן בתיאולוגיה - תפיסת הזמן שלנו לא השתנתה באופן מהותי? האם ייתכן שתפיסות העולם שעליהן מושתתת הבנת היקום של המאה ה־ 21 מתבססות על מושג יסודי כל כך שלא השתנה מתקופתם של פרמנידס והרקליטוס?
 
בספר זה אספר את סיפורו המופלא של הזמן, מימי קדם ועד העשור השני של המאה ה־ 21 ; סיפור מופלא של מושג בסיסי כל כך בעולמנו ועם זאת קסום ונסתר.
 
לא אסתפק רק בתיאור היסטורי של הפילוסופיה והפיזיקה של הזמן, אלא אנסה לזרוע את הזרעים לתחילתו של השלב הבא בדיון. במסגרת זו אדון בתורה שפרצה לחיינו במהלך סוף המאה ה־ 20 ומשמשת היום כמעט בכל תחום בחיינו - תורת המורכבות והרשתות.
 
אני מאמין באמונה שלמה שהתובנות הנובעות מתורה מרתקת זו מהוות תפיסת עולם חדשה ושונה אשר יכולה לספק הסברים פורצי דרך לשאלות עתיקות ומסובכות, מהבנת תהליכים בחיינו הפרטיים ועד הבנת מושגי היסוד של היקום כולו, וכל זאת באופן פשוט ומחובר מאוד למציאות.
 
בניסיון לחבר את שלוש התורות הגדולות - תורת היחסות, תורת הקוונטים ותורת המורכבות והרשתות - אנסה לתאר הסתכלות חדשה על העולם, שטמון בה פוטנציאל להבין באופן ברור יותר לא רק את מושג הזמן אלא כל תהליך אחר בחיים האנושיים, בחברה ובעולמנו הפרטי.
 
בואו נצא יחד למסע שבו נפגוש את השאלות המדעיות והפילוסופיות הגדולות שמעסיקות את האנושות בניסיון להבין את המציאות - מסע שנתמודד בו עם חידות מסתוריות ומרתקות על היקום שאנו חיים בו, נחשוב מחדש על כל מה שנראה לנו מובן מאליו, ננפץ את כל תבניות החשיבה שאנו מקובעים בהן, ואולי גם נפתח לנו נתיבי הסתכלות חדשים ותובנות מפתיעות עלינו ועל העולם.