פֶּרֶק 1 - הוֹדָעָה מַבְהִילָה
הֵי, זֶה אֲנִי. אֱיָל קוֹרֵן, מַנְהִיג חֲבוּרַת כּוֹחַ הַמוֹחַ. תִשְׁמְעוּ מַה קָרָה!
הַכֹּל הִתְחִיל בְּיוֹם שֵׁנִי בְּהַפְסָקַת עֶשֶׂר. כּוּלָם הָיוּ בַּחוּץ. בַּכִּיתָה נִשְׁאַרְנוּ רַק אֲנִי, וְלִיטַל מֵהַחֲבוּרָה שֶׁלִי.
חִכִּיתִי שֶׁלִיטַל תֵצֵא הַחוּצָה. רָצִיתִי לָצֵאת אַחֲרֶיהָ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִבְלוֹשׁ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת וְעִם מִי הִיא נִפְגֶשֶׁת. אַתֶם הֲרֵי יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָה כְּבָר הֲמוֹן זְמַן, וְהַדָבָר שֶׁאֲנִי הֲכִי נֶהֱנֶה לַעֲשׂוֹת בַּהַפְסָקוֹת זֶה לְהִתְבּוֹנֵן בָּה מֵרָחוֹק.
בְּאוֹתוֹ יוֹם, לִיטַל לֹא יָצְאָה. הִיא הוֹצִיאָה אֶת אֲרוּחַת הָעֶשֶׂר שֶׁלָה מֵהַיַלְקוּט, הֵצִיצָה לַכִּיווּן שֶׁלִי, וְהִתְקָרְבָה אֵלַי.
"אֱיָל… רוֹצֶה חֵצִי? " הִצִיעָה לִיטַל שֶׁהִגִיעָה אֵלַי וּכְבָר הִסְפִּיקָה לַחֲתוֹך חֵצִי מֵהַפִּיתָה שֶׁלָה. בִּכְלָל לֹא הִרְגַשְׁתִי רָעָב, אֲבָל בְּכָל זֹאת לָקַחְתִי אֶת חֲצִי הַפִּיתָה, בְּיָד רוֹעֶדֶת מֵהִתְרַגְשׁוּת.
"טָעִים?" חִיְכָה לִיטַל.
"הֲכִי טָעִים שֶׁאָכַלְתִי בַּחַיִים," חִיַכְתִי חֲזָרָה.
"אִמָא שֶׁלִי הֵכִינָה" אָמְרָה לִיטַל וְהִתְיַשְׁבָה עַל הַשׁוּלְחָן מוּלִי. "בְּדִיוּק הַיוֹם דִבַּרְתִי אִיתָה עָלֶיךָ, הִיא שָׂמְחָה כְּשֶׁסִפַּרְתִי לָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַצִיעַ לְךָ…"
וְכָאן, בַּקֶטַע הֲכִי מְעַנְיֵן, לִיטַל הִשְׁתַתְקָה. הִיא סוֹבְבָה אֶת הָרֹאשׁ לְכִיווּן הַדֶלֶת. הָיְתָה שָׁם מְהוּמָה קְטַנָה. אֲבָל אֲנִי הִתְעַלַמְתִי.
"מָה, מָה רָצִית לְהַצִיעַ לִי?" שָׁאַלְתִי. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלִיטַל רוֹצָה לְהַצִיעַ לִי חֲבֵרוּת סוֹף סוֹף? שָׁנִים חִכִּיתִי לָרֶגַע הַזֶה, וַאֲנִי לֹא מוּכָן שֶׁאַף אֶחָד בָּעוֹלָם יְקַלְקֵל אוֹתוֹ. קָדִימָה לִיטַל, תַגִידִי כְּבָר! תַצִיעִי כְּבָר!
לִיטַל סוֹבְבָה אֶת הָרֹאשׁ חֲזָרָה אֵלַי וְכִמְעַט אָמְרָה אֶת מַה שֶׁרָצְתָה לְהַגִיד, אֲבָל הַמְהוּמָה גָבְרָה, וְאָז זֶה קָרָה - הַתַעֲלוּמָה הוּנְחֲתָה. עֲמַלְיָה הַמְנַהֶלֶת וְכוֹכָבָה הַמוֹרָה נִכְנְסוּ לְכִיתָה, וְאִיתָן קְבוּצָה שֶׁל תַלְמִידִים. כּוּלָם מִיהֲרוּ לַמְקוֹמוֹת.
כּוֹכָבָה הִכְּתָה עַל הַשׁוּלְחָן, וַעֲמַלְיָה הוֹדִיעָה בְּקוֹל מָתוּחַ: "יָאִיר גֶפֶן, מִכִּיתָה ו'3 נֶעֱלַם!"
אֲנִי אָמְנָם אוֹהֵב הַפְתָעוֹת וְתַעֲלוּמוֹת, אֲבָל דַוְקָא עַכְשָׁיו? דַוְקָא עַכְשָׁיו? אִם כָּל הָעִנְיָן הָיָה מִתְעַכֵּב בְּדַקָה, אוּלַי הָיְתָה לִי עַכְשָׁיו חֲבֵרָה.
"מִישֶׁהוּ שָׁמַע מַשֶׁהוּ מִיָאִיר הַיוֹם?" שָׁאֲלָה עֲמַלְיָה.
הִכַּרְתִי קְצָת אֶת יָאִיר, הוּא נִרְאֶה לִי יֶלֶד שָׁקֵט בִּמְיוּחָד וְאוֹהֵב לְהִתְבּוֹדֵד. הוּא רָזֶה וְהַשֵֹיעָר שֶׁלוֹ צָבוּעַ בְּצֶבַע יָרוֹק זוֹהֵר. פַּעַם אַחַת, לִפְנֵי חוֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ, רָאִיתִי אוֹתוֹ עוֹזֵר לִיחֶזְקֵאל לְנַקוֹת אֶת חֲצַר בֵּית הַסֵפֶר, וְחָשַׁבְתִי לְעַצְמִי שֶׁהוּא יֶלֶד חִיוּבִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בָּאוֹטוֹבּוּס אוֹ בַּהַפְסָקוֹת בַּחֲצַר בֵּית הַסֵפֶר, כִּי הַשֵֹיעָר הַיָרוֹק שֶׁלוֹ בּוֹלֵט לְמֵרָחוֹק. רֶגַע, בְּעֶצֶם... שִׁלְשׁוֹם נִפְגַשְׁנוּ... הָיְתָה לָנוּ שִׂיחָה שֶׁכַּנִרְאֶה נִיסִיתִי לִשְׁכּוֹחַ.
הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא קְצָת מִתְבַּיֵשׁ לִפְנוֹת אֶל לִיטַל מִיוֹזְמָתוֹ וְאִם לֹא אִכְפַּת לִי לְהַגִיד לָה שֶׁיֵשׁ לוֹ מַשֶׁהוּ לְהַגִיד לָה. אָמַרְתִי "בְּסֵדֶר" אֲבָל מִיָד שָׁכַחְתִי מִזֶה. בְּאוֹפֶן כְּלָלִי אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ רוֹצֶה שֶׁלִיטַל תְדַבֵּר עִם בָּנִים אֲחֵרִים. אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהַצִיעַ לִי חֲבֵרוּת וַאֲנִי לֹא מַסְכִּים שֶׁמִישֶׁהוּ יַפְרִיעַ לִי בָּאֶמְצַע.
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָאִיר מְאוּכְזָב מִמֶנִי? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶה קָשׁוּר לַהֵיעָלְמוּת שֶׁלוֹ? אֲנִי מְקַוֶה שֶׁלֹא. אֲנִי אֲפִילוּ לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר עַל הַשִׂיחָה הַזוֹ לְאַף אֶחָד. זֶה מֵבִיךְ.
"שָׁאַלְתִי אִם מִישֶׁהוּ רָאָה אוֹ שָׁמַע מִיָאִיר הַיוֹם," חָזְרָה עֲמַלְיָה עַל שְׁאֵלָתָה.
אַף אֶחָד לֹא הֵרִים אֶת הַיָד. גַם אֲנִי לֹא. בֶּאֱמֶת לֹא שָׁמַעְתִי מִמֶנוּ כְּלוּם הַיוֹם.
"הַמוֹרָה, מַה זֹאת אוֹמֶרֶת, יָאִיר נֶעֱלַם?" שָׁאַלְתִי. "קוֹרֶה מִדֵי פַּעַם שֶׁיֶלֶד לֹא מַגִיעַ לַלִימוּדִים. אוּלַי הוּא חוֹלֶה, אוּלַי…"
"כָּרֶגַע דִבַּרְתִי עִם אַבָּא שֶׁלוֹ, וְהוּא אָמַר שֶׁיָאִיר יָצָא מֵהַבַּיִת אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב וּמֵאָז לֹא חָזַר," אָמְרָה כּוֹכָבָה בְּקוֹל חָנוּק. כּוֹכָבָה הִיא מוֹרָה מִקְצוֹעִית לְחֶשְׁבּוֹן וְהִיא אוֹהֶבֶת אֶת הַתַלְמִידִים כְּאִילוּ הָיוּ הַיְלָדִים שֶׁלָה. עוֹד לֹא רָאִיתִי מוֹרָה כָּזוֹ.
"מֵאָז אֶתְמוֹל?! " הִתְפַּלֵא נִיב מֵהַחֲבוּרָה שֶׁלִי וַאֲנִי בָּלַעְתִי אֶת הָרוֹק.
"הַמוֹרָה, אַתְ מִתְכַּוֶנֶת שֶׁכָּל הַלַיְלָה הוּא לֹא הָיָה בַּבַּיִת?" שָׁאַל אָרִיק, גַם הוּא מֵהַחֲבוּרָה.
"כֵּן, הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ מַמָשׁ מוּדְאֶגֶת, הַמִשְׁטָרָה כְּבָר מְחַפֶּשֶׂת, הֵם פָּנוּ אֵלֵינוּ וּבִיקְשׁוּ שֶׁנַעֲזוֹר. אוּלַי לְמִישֶׁהוּ מִכֶּם יֵשׁ מוּשָׂג לְאָן הוּא יָכוֹל הָיָה לְהֵעָלֵם?" שָׁאֲלָה עֲמַלְיָה.
אַף אֶחָד לֹא הֵגִיב, כּוּלָם נִרְאוּ קְצָת הֲמוּמִים. אֲנִי מַמָשׁ נִבְהַלְתִי. כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בַּחֲדָשׁוֹת עַל מִישֶׁהוּ שֶׁנֶעֱלַם זֶה מַפְחִיד, אֲבָל כְּשֶׁמְדֻבָּר בְּמִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי מַכִּיר, מִישֶׁהוּ מִבֵּית הַסֵפֶר, שֶׁרַק אֶתְמוֹל הָיָה כַּמָה מֶטְרִים מִמֶנִי, שֶׁרַק אֶתְמוֹל שָׁאַל אוֹתִי מַשֶׁהוּ, זֶה מַפְחִיד הַרְבֵּה יוֹתֵר.
