אורשלים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אורשלים
מכר
מאות
עותקים
אורשלים
מכר
מאות
עותקים

אורשלים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני,וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים.
 
הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
 
ניר חסון, כתב 'הארץ' בירושלים וכתב העיתון לענייני ארכיאולוגיה, מכיר את העיר לאורכה ולרוחבה, לעומקה ולגובהה, ולכל שאר ממדיה. בספר אורשלים הוא בוחן באופן קולח, רגיש, שיטתי וחסר-פשרות את ההחלטות שעיצבו את גבולות ירושלים ואת אופיה, את חיי הישראלים והפלסטינים בעיר, ואת המוסכמות הבולטות בשיח הישראלי והפלסטיני על אודותיה.

פרק ראשון

למה אוּרְׂשַלִים?
 
מקורו של השם ״אורשלים״ הוא במסורת איסלאמית קדומה שנשמרה בתרגומים של הברית החדשה לערבית, אבל דוברי השפה הערבית לא משתמשים בו. אחרי מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר התחילו שדרי קול ישראל בערבית להשתמש במונח המקובל ״אל־קודס״. הפוליטיקאים מחו, והשר הממונה, ישראל גלילי, נזף באנשי רשות השידור. בספטמבר 1967 נדון הנושא בישיבת ממשלה. גלילי התייעץ עם מומחים לערבית שהמליצו לדבוק בשם ״אל־קודס״. אבל השרים דרשו לשנות את השם: ״כל יום וכל שעה מזכירים את הרושם ש'אל קודס' היא עיר מוסלמית״, מחה שר המשטרה אליהו ששון.
לאחר דיון קצר הוחלט: ״הפתיחה המזהה את שידורי קול ישראל ינוסח כדלהלן: 'קול ישראל אורשלים-אל־קודס'״. הצירוף הזה נהפך לשמה הרשמי של העיר בערבית בטלוויזיה וברדיו, במיסמכים ובחותמות רשמיים, בשלטי הכוונה בדרכים, ובתחזית מזג האוויר. להחלטת הממשלה צורפה המלצה שעם הזמן יושמט השם ״אל־קודס״.
עם השנים אכן תפס השם ״אורשלים״ מקום נכבד יותר על חשבון ״אל־קודס״. בשלטי הדרכים הוכנס הכינוי ״אל־קודס״ אל בין סוגריים, ובשנים האחרונות נמחק כליל. ואף־על־פי־כן, אין במציאות שום מקום שנקרא אורשלים; זוהי מילה מלאכותית, מעוררת גיחוך ואף עלבון, שאיש אינו משתמש בה פרט לשדרים ופקידים.

עוד על הספר

אורשלים ניר חסון
למה אוּרְׂשַלִים?
 
מקורו של השם ״אורשלים״ הוא במסורת איסלאמית קדומה שנשמרה בתרגומים של הברית החדשה לערבית, אבל דוברי השפה הערבית לא משתמשים בו. אחרי מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר התחילו שדרי קול ישראל בערבית להשתמש במונח המקובל ״אל־קודס״. הפוליטיקאים מחו, והשר הממונה, ישראל גלילי, נזף באנשי רשות השידור. בספטמבר 1967 נדון הנושא בישיבת ממשלה. גלילי התייעץ עם מומחים לערבית שהמליצו לדבוק בשם ״אל־קודס״. אבל השרים דרשו לשנות את השם: ״כל יום וכל שעה מזכירים את הרושם ש'אל קודס' היא עיר מוסלמית״, מחה שר המשטרה אליהו ששון.
לאחר דיון קצר הוחלט: ״הפתיחה המזהה את שידורי קול ישראל ינוסח כדלהלן: 'קול ישראל אורשלים-אל־קודס'״. הצירוף הזה נהפך לשמה הרשמי של העיר בערבית בטלוויזיה וברדיו, במיסמכים ובחותמות רשמיים, בשלטי הכוונה בדרכים, ובתחזית מזג האוויר. להחלטת הממשלה צורפה המלצה שעם הזמן יושמט השם ״אל־קודס״.
עם השנים אכן תפס השם ״אורשלים״ מקום נכבד יותר על חשבון ״אל־קודס״. בשלטי הדרכים הוכנס הכינוי ״אל־קודס״ אל בין סוגריים, ובשנים האחרונות נמחק כליל. ואף־על־פי־כן, אין במציאות שום מקום שנקרא אורשלים; זוהי מילה מלאכותית, מעוררת גיחוך ואף עלבון, שאיש אינו משתמש בה פרט לשדרים ופקידים.