יד הפלא 12 - בגוף אחר

פֶּרֶק 1- הַשִּׂיחָה

 

שָׁלוֹם לְכָל הַקּוֹרְאִים. תַּקְשִׁיבוּ, הִסְתַּבַּכְתִּי. מַמָּשׁ הִסְתַּבַּכְתִּי. סוֹד יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי הִתְגַּלָּה! זֶה נוֹרָא! מַצַּב חֵרוּם!

תֵּכֶף אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ זֶה קָרָה, אֲבָל קֹדֶם, לְמִי שֶׁעֲדַיִן לֹא מַכִּיר אוֹתִי:

אֲנִי רָן הַשְּׁמַנְמַן וְיֵשׁ לִי יַד פֶּלֶא! זוֹ יָד חֲזָקָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהָזִיז הָרִים וּלְהַקְפִּיא אֲנָשִׁים, לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וְנִסִּים. רַק אַתֶּם, קוֹרְאַי הַיְּקָרִים, יוֹדְעִים אֶת סוֹד יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי. וַאֲנִי סוֹמֵךְ עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תְּגַלּוּ לְאַף אֶחָד, כִּי אִם תְּגַלּוּ, מִיָּד יִקְּחוּ אוֹתִי לְבֵית חוֹלִים כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת סוֹד הַכֹּחַ שֶׁלִּי. וַאֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת שְׁפַן נִסְיוֹנוֹת אוֹ עַכְבַּר מַעְבָּדָה. אֲנִי רוֹצֶה חַיִּים רְגִילִים.

הַבְּעָיָה הִיא שֶׁכָּרֶגַע יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹר לִי. הַצִּילוּ!

הַכֹּל הִתְחִיל לִפְנֵי חֹדֶשׁ, בְּדִיּוּק בְּט"וּ בִּשְׁבָט.

הָיָה חֹפֶשׁ, וְחִכִּיתִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִתְקַשֵּׁר אֵלַי וְיָצִיעַ לִי בִּלּוּי מַסְעִיר.

כָּכָה זֶה תָּמִיד: אֲנִי מְחַכֶּה וּכְלוּם לֹא קוֹרֶה. אַף אֶחָד לֹא מִתְקַשֵּׁר. אָז בִּמְקוֹם לְצַפּוֹת לְטֶלֶפוֹן כִּוַּנְתִּי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי לְמַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ, לֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי – אֹכֶל.

הִתְחַלְתִּי לְדַמְיֵן אֶת שִׁבְעַת הַמִּינִים. לָמַדְנוּ בַּכִּתָּה שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל אוֹתָם בְּט"וּ בִּשְׁבָט כִּי כֻּלָּם גְּדֵלִים בָּאָרֶץ. וַאֲנִי מְאַמֵּץ כָּל מִנְהָג שֶׁקָּשׁוּר בְּלֶאֱכֹל.

סִמַּסְתִּי לְאִמָּא שֶׁתִּקְנֶה לִי אֶת כָּל הַשִּׁבְעָה: תָּמָר וְרִמּוֹן, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, זֵיתִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים.

אִמָּא סִמְּסָה בַּחֲזָרָה: "רָן, תַּפְסִיק לְהַמְצִיא תֵּרוּצִים לַאֲכִילָה. אִם אַתָּה רוֹצֶה לַחֲגֹג אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט, צֵא לַטֶּבַע, לֵךְ לִנְטֹעַ עֵץ."

חחח... נִרְאֶה לָהּ? חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. לֹא רוֹצֶה לִנְטֹעַ כְּלוּם, רוֹצֶה רַק לִלְעֹס. הָיִיתִי מַמָּשׁ רָעֵב, אָז הִפְעַלְתִּי אֶת יַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי וְהֵזַזְתִּי אֶת הַזְּמַן קְדִימָה.

אָה, שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם. גִּלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ חָדָשׁ: אֲנִי שׁוֹלֵט בַּזְּמַן!

בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי מֵזִיז אֶת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן בְּעֶזְרַת יַד הַפֶּלֶא, קוֹרֶה דָּבָר מֻפְלָא: כָּל הַמְּחוֹגִים שֶׁל כָּל הַשְּׁעוֹנִים בָּעוֹלָם זָזִים, וַאֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁמַעַת לְיַד הַפֶּלֶא שֶׁלִּי וְזָזָה מַהֵר יוֹתֵר. מַדְהִים, נָכוֹן? אֲנִי לֹא מַרְבֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ הַזֶּה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה עָלוּל לְשַׁבֵּשׁ לַאֲנָשִׁים הֲמוֹן דְּבָרִים. אָז אֲנִי מֵזִיז אֶת הַזְּמַן רַק בַּקְּטַנָּה כָּכָה, שָׁעָה לְפֹה, שָׁעָה לְשָׁם. בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵזַזְתִּי אֶת הַמְּחוֹגִים שָׁעָה קָדִימָה וְאוּפְּס, הָיָה כְּבָר עֶרֶב וְאִמָּא חָזְרָה.

הִיא הִתְנַשְּׁפָה וּמִלְמְלָה מַשֶּׁהוּ עַל זֶה שֶׁהַזְּמַן טָס מַהֵר מִדַּי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן. כְּשֶׁשָּׁלַחְתִּי יָד אֶל הַפֵּרוֹת שֶׁקָּנְתָה, הִיא מִהֲרָה לוֹמַר, "רֶגַע, רָן, לְאַט לְאַט. מֵעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּעֲצֹר וּתְבָרֵךְ לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אֶת הָאֹכֶל לַפֶּה."

"מָה?" הָיִיתִי הָמוּם.

"לִפְנֵי אֲכִילַת פְּרִי חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא אָכַלְתָּ הָעוֹנָה, מְבָרְכִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה."

"לָמָּה?" נִבְהַלְתִּי. מָה פִּתְאוֹם לְבָרֵךְ? לְמִי יֵשׁ זְמַן, אֲנִי רָעֵעעב!

אִמָּא הִסְבִּירָה:

"רָן, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתְּגַלֶּה אִפּוּק. לִפְנֵי הַזְּלִילָה, תּוֹדֶה עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הָאֹכֶל וְעַל הָרֶגַע הַזֶּה. אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁהַמָּזוֹן יִהְיֶה טָעִים לְךָ יוֹתֵר לְאַחַר הַבְּרָכָה."

"אוֹי, אִמָּא, אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל מַסְפִּיק טָעִים לִי גַּם כָּכָה," אָמַרְתִּי וְשָׁלַחְתִּי יָד אֶל צַלַּחַת הַפֵּרוֹת.

אֲבָל אָז מַשֶּׁהוּ אַחֵר עָצַר אוֹתִי. זֶה הָיָה צִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן. וּמִי הָיְתָה עַל הַקַּו?

נֹגַהּ, הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה בַּכִּתָּה. הִיא הִתְקַשְּׁרָה, וְהָרָעָב שֶׁלִּי נִשְׁכַּח. אִם רַק הָיִיתִי יוֹדֵעַ מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת, אוּלַי הָיִיתִי פָּחוֹת שָׂמֵחַ.