תקציר
בחברה החרדית רכישת השכלה אקדמית היא מעשה שמבחינה ערכית טרם ניתנה לו הסכמה פומבית גורפת ומבחינה מעשית הוא רצוף קשיים. אחד הנושאים המרכזיים שהחברה החרדית מתלבטת בהם בהקשר זה הוא היחס הראוי לרכישת השכלה אקדמית כללית, משום שהשכלה אקדמית — שהיא אחד המאפיינים של החברה ה"חיצונית" — משמשת גם מקור יצירה והפצה של ערכי המודרניות ונתונה במתח עם ערך השימור העצמי של הקהילה החרדית. אף שרכישת השכלה גבוהה בידי חרדים, ובעיקר בידי נשים חרדיות, נהנית היום מלגיטימיוּת כלשהי בקהילה, רבים מן הרבנים וחלק גדול מן הציבור החרדי עדיין מחרימים אותה.
מן ההיבט של המדינה ורשויותיה התהליך מורכב מפני שבתכנון מדיניות לטווח ארוך, השתתפותה של החברה החרדית במשק הישראלי ממש גורלית ואף נדרשת בשביל מהלך כזה היערכות מיוחדת ההולמת את עולם הערכים החרדי. התאמה זו נדרשת בכמה וכמה מעגלים חברתיים-כלכליים: בצבא, במסגרות ההכשרה האקדמית ובמקומות העבודה השונים. כמובן, מצד ההכשרה האקדמית יש גם צורך לגשר בין פערי השכלה לבין הדרישות בשוק העבודה.
איננו מתיימרות לדון כאן במכלול תהליך האקדמיזציה של החברה החרדית הישראלית. במקום זה אנו מתמקדות בבחינת ההבדלים בין ההשתלבות של אקדמאים חרדים במקומות עבודה שמחוץ למובלעת החרדית לבין המשתלבים בתוך המובלעת, במטרה לעמוד על משמעות ההבדל. להלן נדוּן במשמעויות הרחבות של התהליך ונתעכב על השאלה אם רכישת השכלה אקדמית והשתלבות במקום עבודה חוץ-קהילתי מובילות בהכרח למודל שמרני חדש. גורם נוסף שהיה חשוב לנו לבחון הוא שיעור המועסקים החרדים ביחס למסלולי ההכשרה שהם עברו, כבסיס להערכת התועלת של תכניות ההכשרה האקדמיות והמקצועיות הפועלות במשק זה שני עשורים.
הממצאים והמלצות המדיניות הם תוצר של התבוננות פרטנית בקבוצת המחקר ומבוססים על קולם של המשתתפים בקבוצות המיקוד השונות, ובקצרה: שילוב של ממצאי מחקר כמותי עם ממצאי מחקר איכותני.
במחקר השתתפו 745 חרדים אקדמאים ממגוון מוסדות ההשכלה בארץ, שהשיבו על שאלון (באינטרנט). נוסף עליהם כינסנו ארבע קבוצות מיקוד (שתיים לגברים ושתיים לנשים) לדיון מעמיק בסוגיות מרכזיות שנבדקו בשלב הכמותי, המוקדם יותר. ממצאי המחקר שלהלן מסודרים לפי שאלות המחקר המרכזיות ומציגים תמונת מצב המשקפת את השתלבות החרדים האקדמאים במשק הישראלי.
המחקר שלפנינו מתאפיין בעיצוב מדיניות ציבורית אינטרדיסציפלינרית ומציג פרספקטיבה השוואתית כדי להבין את משמעות ההבדלים בין נשים לבין גברים בהשתלבותם במעגל העבודה הישראלי.
ממצאים עיקריים
(1) משתתפי המחקר הביעו שביעות רצון גבוהה ממקום העבודה שלהם.
(2) מרבית המשתתפים הגדירו את עצמם דתיים מאוד ואמרו שהם רואים את עצמם שייכים לקהילה החרדית גם בעתיד.
(3) מרבית המשתתפים גיבשו דפוסי התמודדות ייחודיים עם עולם התעסוקה המשקפים את הדילוג המתמיד שלהם בין ה"פנים" לבין ה"חוץ".
(4) המשתתפים דיווחו על שימוש רב באסטרטגיות של פתרון בעיות לעומת שימוש מועט יותר באסטרטגיות בלתי יעילות (אסטרטגיות ממוקדות רגש).
(5) משתתפים שהעידו על עצמם שהם משתמשים באסטרטגיות ממוקדות רגש דיווחו על שביעות רצון נמוכה יחסית בעבודה.
(6) נמצאה זיקה ישירה בין המקצוע הנלמד לבין התעסוקה בפועל.
(7) לתארים מתקדמים יש השפעה עצומה על ההשתלבות המיטבית של החרדים במקומות העבודה שלהם ועל שביעות הרצון שלהם מעבודתם. למידת שביעות הרצון יש השפעה על תפקודם ותפוקתם במסגרות התעסוקה השונות.
(8) בהתבוננות מנקודת המבט המגדרית נמצא כי הנשים החרדיות גילו, יותר מהגברים החרדים, צורך ורצון לעבוד במרחב מובדל.
המלצות
(1) מומלץ לפתח תכנית פסיכו-חינוכית שתיתן מענה לאתגרים ולקונפליקטים של המשתלבים החרדים כבר בשלב הלימודים. במסגרת תכנית זו יילמדו אסטרטגיות ההתמודדות היעילות, ורצוי שהיא תכלול המשך ליווי בשלבים הראשונים של הכניסה למקום העבודה.
(2) מומלץ ליצור מערך שירות תומך עבודה בשנות העבודה הראשונות.
(3) מומלץ לבסס את תחום האבחון והייעוץ בקרב החרדים מאחר שהוא אחד המפתחות לתיעול התעסוקה אצלם.
(4) מומלץ לפתח במקומות עבודה פוטנציאליים שתי פלטפורמות מקבילות, בדגש על נשים: האחת, השתלבות במרחב הכללי; והשנייה, מובלעות פנים-ארגוניות כדוגמת המובלעות החרדיות ביחידות המחשוב במשרד האוצר ובכנסת.
(5) מומלץ להקים צוות חשיבה משותף לקהילה החרדית ולמקבלי ההחלטות שיבחן כיצד להשביח את מערך ההשכלה והמרחב התעסוקתי המיועד.
(6) מומלץ לפתח (בשיתוף המעסיקים) הכשרות תעסוקה כשהמשתלב החרדי כבר עובד.
