מבוא
הייתי נער בן שש־עשרה כשראיתי את ר' שלמה לראשונה שר ומנגן בהתלהבות. היה זה בהפגנה למען יהודי רוסיה שהתקיימה מול בניין האו"ם במנהטן בחול המועד סוכות ב־2 באוקטובר 1969. יומיים לאחר מכן, בשבת שהיתה גם שמיני עצרת, הגעתי ל"קהילת יעקב", הידוע יותר כ"בית כנסת קרליבך", כדי לפגוש אותו שוב. ביומני רשמתי את התפעלותי מהריקודים ומהאקסטזה שהוסיפו חיות מיוחדת לתפילה באופן שלא ראיתי מימי. בשבת שלאחריה חזרתי שוב לבית הכנסת קרליבך. ליומני האישי סיפרתי עד כמה מפתיעים הם החידושים במניין קרליבך בהשוואה לתפילות היבשות בבתי הכנסת האחרים.
ובכל זאת, לא הפכתי ל"חסיד קרליבך". בית הכנסת קרליבך היה במרחק הליכה של שלוש דקות מביתי, אבל העדפתי להתפלל בבתי הכנסת היותר קונבנציונליים ומדי פעם כשהזדמנתי לשם התבוננתי כצופה מהצד על ההיפים הצעירים הקופצים ושרים לצד המתפללים הוותיקים. באותה תקופה למדתי ב"ישיבה יוניברסיטי". חברַי ואני לא ראינו חשיבות מיוחדת בדמותו של "הרבי המרקד". לו היו מספרים לנו ש"הרבי של ההיפים" עתיד לחולל טרנספורמציה בעולם היהודי, לא היינו מאמינים.
מוזיקולוגים כינו אותו "אבי המוזיקה החסידית המודרנית", היסטוריונים הכתירוהו כחלוץ של "קירוב רחוקים" וסוציולוגים הגדירו אותו כ"רב הניו־אייג'י הראשון". ר' שלמה קרליבך (1925-1994) הוציא בחייו כ־27 אלבומים, הופיע בכ־4,000 קונצרטים, והשפיע על עשרות אלפי יהודים ברחבי העולם. הוא פיתח דרך ייחודית בשלבו סיפור, דרשה, פרשנות ומוזיקה. הוא יצר ז'אנר חדש של "סיפור חסידי־מוזיקלי". דווקא אחרי מותו התרחבה השפעתו: דרשותיו וסיפוריו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות וזמרים חידשו עיבודים לשיריו. מהו סוד הכריזמה של ר' שלמה? מדוע השפעתו הולכת וגדלה בחלוף הזמן, אף יותר משהיתה בחייו?
עד כה לא נכתבה בעברית ביוגרפיה מקיפה על ר' שלמה וגם משנתו לא הוצגה באופן שיטתי - דבר מפתיע כשלעצמו, לאור חשיבותו בעולם היהודי. אחת הסיבות היא שר' שלמה לימד יהדות חווייתית היוצאת מן הלב ונכנסת אל הלב, ותלמידיו הגיבו בהתאם - הם סיפרו את נפלאותיו ותיארו את מעשי החסד שעשה אך לא כתבו ביוגרפיות ביקורתיות. סיבה נוספת היא שר' שלמה מיעט לכתוב את הגותו ולא לימד אותה באופן שיטתי. גם כשהתייחס בשיעוריו למקורות מסוימים, כגון "אורות התשובה" לראי"ה קוק או "מי השילוח" לר' מרדכי יוסף ליינר, הוא נעזר בטקסט כבקרש קפיצה להעברת מסריו, ולא נצמד לפרשנות הטקסט. סיבה שלישית נובעת מנדודיו ברחבי העולם - דבר שהקשה על איסוף החומרים הפזורים במקומות רבים.
מרבית החומר שפורסם עד כה על אודות ר' שלמה נוטה לז'אנר ההגיוגרפיה, ובו סיפורים מעוררי השראה המציגים אדם "קדוש" הראוי להערצה. בשונה מכך, מטרתה של ביוגרפיה ביקורתית היא לנסות ולברר פרטים היסטוריים, לחשוף עובדות ולחקור בצורה דקדקנית, ובכך להרכיב תמונה מפורטת המאפשרת להעריך מחדש את חיי גיבור הביוגרפיה על רקע הנסיבות ההיסטוריות, התרבותיות והחברתיות שבהן חי ופעל. כתיבת ספר זה היא ניסיון להבין את חייו, פועלו, מסריו והשפעתו של ר' שלמה בתוך ההקשר שבו חי ויצר, ובמקביל ליצור מסגרת שבה ניתן יהיה להציג את שיריו, סיפוריו והגותו באופן שיטתי יותר, כדי להעריך מחדש את משנתו ותרומתו.
הפעם האחרונה שבה דיברתי עם ר' שלמה היתה בבית אל ביום שישי סמוך לכניסת השבת ב־21 באוגוסט 1992. ר' שלמה הגיע לחגיגת בר המצווה של אמיתי כהן, נינו של ד"ר מרקוס כהן שהיה דודו של ר' שלמה. הלכתי עם בני מנחם לחפש את ר' שלמה, ומצאנו אותו ממהר בפרוזדור של בית ההארחה. ר' שלמה עצר והעניק למנחם ברכה מיוחדת. הברכה עשתה רושם רב על מנחם בן האחת־עשרה. ברבות השנים גדל בני והיה ל"חסיד קרליבך". הוא הושפע רבות מהשירים, הסיפורים והתורות של ר' שלמה ואף הקים להקה מקצועית שניגנה בסגנון קרליבך. כאשר נולד למנחם בן, הוא ביקש לקרוא לו על שם ר' שלמה. יומיים לפני הברית חלם מנחם שהוא ואשתו אורטל היו בהופעה של ר' שלמה ושמעו אותו שר את שירו "מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ". מעולם לא שמע את השיר מבוצע בהתפעלות כזו, מלאה הוד והדר. יומיים אחר כך, קרא מנחם לבנו הקטן הוד שלמה. באותו זמן למד מנחם במכללת ליפשיץ וביקש שאסייע לו במציאת מקורות לעבודה סמינריונית על ר' שלמה. חיפשתי אך לא הצלחתי למצוא ספר המספק תיעוד מקיף של חייו ויצירתו של ר' שלמה. כך התחלתי לחקור, לראיין ולכתוב. הספר הזה הלך והתגבש ובמהלך כתיבתו התוודעתי לאישיות מורכבת ומעניינת, לדמות שזכתה להערצה רבה אך גם לביקורת נוקבת.
הספר שלפניכם נוצר בעזרת ראיונות אישיים עם כ־300 איש שהכירו את ר' שלמה. באמצעות זיכרונותיהם ניסיתי לתעד את חייו של ר' שלמה ולהבין את פועלו. ספרי זה ממשיך ומרחיב את הביוגרפיה שפרסמתי באנגלית בשנת 2014, ומבקש להתבונן בדמותו של ר' שלמה ולערוך היכרות מעמיקה עם התחנות החשובות בחייו, עם הצמתים בהם עמד ועם הביקורת שנמתחה עליו. במהדורה העברית לספר הכנסתי שינויים רבים והעמקתי לדון במשנתו.
