א
יום אפריל צח וצונן. השעונים מצלצלים שלוש־עשרה. וינסטון סמית, סנטרו תקוע לו בחזהו במאמץ להימלט מצליפות הרוח, נחפז ונכנס בדלתות־הזכוכית של ״היכלי הנצחון״, אך כל חפזונו אינו מועיל למנוע את הרוח מלהכניס יחד אתו גם נחשול של אבק.
במבוא עומד ריח של כרוב מבושל ומחצלאות מרופטות. בקצה מתנוססת כרזה צבעונית, גדולה מדי לשיעורו של החדר, מחוברת אל הכותל בנעצים. כל־כולה אינה אלא קלסתר־פנים גדול ועצום שרחבו יותר ממטר: פנים של אדם כבן ארבעים וחמש, שפמו עבות ושחור ותארו חסון ונאוה. וינסטון פונה אל המדרגות. אין טעם לנסות לעלות במעלית. אפילו בזמנים הטובים ביותר היא פועלת רק לעתים רחוקות, ואילו עכשיו זרם החשמל מנותק בשעות היום. הרי זה חלק ממסע החסכון המשמש פתיחה ל״שבוע השנאה״. שבעה גרמי־מדרגות מוליכים אל הדירה, ווינסטון, שהוא בן שלושים ותשע, ומעל לקרסולו הימני יש לו כיב בדליות, עולה בכבדות ונח מפעם לפעם. בכל מישורת שבראש גרם־מדרגות, מול תא המעלית, צופות מעל הכותל הפנים הגדולות שבכרזה. הרי זו אחת מאותן תמונות־דיוקן שהצייר התחכם לעשותן באופן שהעינים עוקבות אחריך בכל אשר תפנה. ״האח הגדול עינו פקוחה״ נאמר בכתובת שמתחתיה.
בתוך הדירה פנימה נשמע קול מדושן קורא רשימת מספרים - משהו בקשר ליצור ברזל גלמי. הקול בוקע מתוך לוחית־מתכת מוארכת, כעין ראי עמום, הקבועה בקיר הימני. סיבוב של הכפתור, והקול נחלש במקצת, אף שהמלים עודן נשמעות ברור. קולו של המכשיר (קוראים לו טֶלֶסקרִין) אפשר להחלישו, אבל לא להפסיקו לגמרי. וינסטון ניגש אל החלון: דמות קטנה למדי, שבירה, שהסרבל הכחול - מדי־המפלגה - עוד מדגיש כמה כחושה היא. שערו בהיר מאוד, פניו אדמדמים מטבעם, וסבון גס וסכיני־גילוח קהות וקרת החורף שאך זה הגיע לקצו חברו יחד לעשות את העור קשה.
בחוץ, אף בעד שמשת החלון הסגור, נראה העולם צונן. ברחוב למטה מסחררים פרצי־רוח קטנים אבק וקרעי־נייר סלילים־סלילים; ואף שהשמש זורחת ובשמים עומד כחול עז דומה שאין בחוץ שום צבע אלא זה של הכרזות המתנוססות בכל. פניו של בעל השפם השחור מציצות מכל פינה החולשת על הרחוב. גם חזית הבית שממול יש עליה כרזה. ״האח הגדול עינו פקוחה״ נאמר בכתובת, ואילו העינים מציצות ממש אל תוך עיניו של וינסטון. למטה, עם פני הרחוב, מטלטלת הרוח עוד כרזה, שפינתה האחת קרועה, מנופפת אותה, מכסה ומגלה חליפות את המלה היחידה ״סוצאנג״. במרחקים יורד הליקופטר אל בין הגגות, משתהה רגע כשפירית ושב וניתר למעלה בטיסה תלולה. זוהי ניידת המשטרה שבאה לרחרח בחלונות. אולם סיורים אלה אינם חשובים. רק משטרת המחשבות יש לה חשיבות.
מאחורי גבו של וינסטון מפטפט והולך הקול הבוקע מן הטלסקרין על ברזל גלמי ועל תכנית שלוש־השנים התשיעית, שביצועה עלה על המצופה. הטלסקרין הוא גם משדר וגם קולט. הוא עשוי לקלוט כל קול גבוה מלחישה חרישית שיוציא וינסטון; יתר על־כן, כל עוד הוא נשאר בשדה־הראיה שלוחית־המתכת חולשת עליו, אפשר לא רק לשמוע את דבריו, אלא גם לראות אותו. בשום פנים אין לדעת אם עוקבים אחריך ברגע מסוים. באיזו תדירות, או על־פי איזו שיטה נוהגת משטרת המחשבות לצותת לחוט מסוים - זה ענין לניחוש גרידא. מתקבל אפילו על הדעת שהם עוקבים אחרי הכל כל הזמן. ומכל־מקום אפשר להם לצותת למכשיר שלך כל־אימת שירצו. ושומה עליך לחיות - ואתה חי, מכוח ההרגל שנעשה טבע - בהנחה ששומעים כל קול שאתה מוציא מפיך, ורואים - אלא אם כן שרוי אתה בחושך - כל תנועה שאתה עושה.
מקפיד הוא לעמוד גבו אל הטלסקרין. כך בטוח יותר; אף כי ברור לו שגם הפנית גב אין בה משום הסתרת פנים ממש. מרוחק כדי קילומטר אחד מתנשא מיניסטריון־האמת, מקום־עבודתו, גדל־מידות וצחור, מעל לנוף המפויח. הנה, מהרהר הוא במורת־רוח סתומה, הנה לפניך לונדון, העיר הראשית של פס־אויר אל״ף, הלא הוא השלישי במספר אוכלוסיו בכל מחוזותיה של אוקיאניה. בכל כוחו משתדל הוא לסחוט מתוכו איזה זכרון־ילדות שיגיד לו אם אמנם היתה לונדון כזאת תמיד.
האם תמיד היו בה מרחבים אלה של בתים מרקיבים מן המאה הי״ט, שקורות־עץ סומכות את צדיהם, חלונותיהם מטולאים בקרטון וגגותיהם בברזל גלי, והגדרות הרעועות של גניהם מטות לנפול לכל עבר? והמגרשים המופצצים שאבק הטיח פורח שם באויר וצמחי ערברבה משתרגים על עיי המפולת; והמקומות שבהם פינו ההפצצות שטחים גדולים יותר וקמו בהם מושבות כעורות של צריפים דומים ללולי־תרנגולות? אך ללא הועיל; נבצר ממנו לזכור; הילדות לא נותר ממנה כלום זולת שורת תמונות מוארות באור בהיר, תמונות שאין להן רקע ורובן סתומות לחלוטין.
מיניסטריון־האמת - ״מיניאמת" בשׂיחָדָש1 - שונה תכלית שינוי מכל מראה העינים סביב: מבנה ענקי דמוי פירמידה עשוי מלט לבן מבהיק, מתנשא מדרגות־מדרגות עד לגובה של שלוש מאות מטרים. ממקום עמדו עוד נראות לעין ברור האותיות ההדורות הבולטות על-פני השטח הלבן, והן מצטרפות לשלוש סיסמאותיה של המפלגה:
1 ״שיחדש״ היא הלשון הרשמית של אוקיאניה. דברי־הסבר בעניני מבנה ואטימולוגיה ימצא המעיין בנספח
מלחמה היא שלום
חירות היא עבדות
בערות היא כוח
