גלי שמאחורי הזוגות

1

זֶה יָפֶה גַּם לְאַחֵר

וְגַם לְשַׁקֵּר?

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, מִתּוֹךְ שֵׁנָה, הִגִּיעַ לְאָזְנַי צִלְצוּל מֻכָּר.
"כֵּן?" הַיָּד שֶׁלִּי גִּשְּׁשָׁה מִתַּחַת לַכָּרִית, מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּיָּד.
"גָּלִי", בָּקַע מִמֶּנּוּ קוֹל שֶׁל בֵּן, "אַתְּ יְשֵׁנָה?"
"מָה הַשָּׁעָה?" מָשַׁכְתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה עַד לַצַּוָּאר.
"שֵׁשׁ וָחֵצִי", הוּא עָנָה, "וַאֲנִי מֵבִין שֶׁאַתְּ עוֹד יְשֵׁנָה".
"יָשַׁנְתִּי", פִּהַקְתִּי לְעֵבֶר הַתִּקְרָה, "אֲבָל אֲנִי לֹא מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ מִתּוֹךְ שֵׁנָה. עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר עֵרָה".
"בִּגְלָלִי", הוּא הִתְנַצֵּל. "יוּ, אֵיךְ לֹא נָעִים לִי..." - וְנִתֵּק.
שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה, עִם הַנַּיָּד בַּיָּד, בּוֹהָה בַּתִּקְרָה הַלְּבָנָה וְשׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי אִם הַשִּׂיחָה הַזֹּאת בֶּאֱמֶת הִתְרַחֲשָׁה אוֹ שֶׁרַק חָלַמְתִּי. מִישֶׁהוּ צִלְצֵל אֵלַי, נָכוֹן?
נָכוֹן. הַצִּלְצוּל הוּא זֶה שֶׁהֵעִיר אוֹתִי מֵהַשֵּׁנָה.
מִישֶׁהוּ צִלְצֵל אֵלַי וְאָמַר אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי, וְזֶה סִימָן שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה טָעוּת בַּחִיּוּג, נָכוֹן?
נָכוֹן, הוּא צִלְצֵל אֵלַי וְהֵעִיר אוֹתִי וְאָמַר אֶת שְׁמִי, אֲבָל אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הוּא לֹא אָמַר.
לָמָּה? מֵרֹב עֲיֵפוּת הַנַּיָּד נָשַׁר לִי מֵהַיָּד. וְלָמָּה הוּא נִתֵּק? לָמָּה לֹא הִמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה?
אִלּוּ קָרָה לִי קֶטַע מוּזָר כָּזֶה לִפְנֵי חָדְשַׁיִם אוֹ לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם, נִשְׁבַּעַת לָכֶם שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹשָׂה מִמֶּנּוּ עִנְיָן. בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם הָיִיתִי מְכַבָּה אֶת הַנַּיָּד וּמַחְזִירָה אֶת הָרֹאשׁ לַכַּר וּמְפַנֶּקֶת אֶת עַצְמִי בְּעוֹד נִמְנוּם קָטָן. אָז מָה אִם מִישֶׁהוּ צִלְצֵל? זוֹ סִבָּה לְהִתְעוֹרֵר? זוֹ סִבָּה לִדְאָגָה?
לֹא.
אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְעַלֵּם מֵהַשִּׂיחָה הַטֶּלֶפוֹנִית הַקְּצָרָה. זָכַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי תַּפְקִיד. שְׁלִיחוּת. מְשִׂימָה. אִם מִישֶׁהוּ צִלְצֵל אֵלַי זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה. וְאִם הוּא צִלְצֵל אֵלַי בְּשָׁעָה כָּל כָּךְ מֻקְדֶּמֶת זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה דְּחוּפָה וּבוֹעֶרֶת. וְאִם הוּא צִלְצֵל אֵלַי בְּשָׁעָה כָּל כָּךְ מֻקְדֶּמֶת, בִּגְלַל הַבְּעָיָה הַבּוֹעֶרֶת וְהַדְּחוּפָה, אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן בַּאֲדִישׁוּת וּבְשַׁלְוָה, כְּאִלּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר?
מִקְּצֵה הַמִּסְדְּרוֹן הִדְהֵד עוֹד צְלִיל מֻכָּר: הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁל אִמָּא. בְּרֶגַע זֶה הִיא פּוֹקַחַת עֵינֶיהָ וּבְעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת הִיא תְּנַעֵר אוֹתִי וּתְנַסֶּה לִשְׁלֹף אוֹתִי מֵהַמִּטָּה. בָּרֶגַע שֶׁאִמָּא תִּכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁלִּי כְּבָר לֹא אוּכַל לְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן. הִיא תִּדְרֹשׁ מִמֶּנִּי לָקוּם עַכְשָׁו וּמִיָּד - וּבְצֶדֶק. אֶתְמוֹל, מֵרֹב פְּגִישׁוֹת וְשִׂיחוֹת, אֵחַרְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר.
"אֲנִי לֹא מוּכָנָה שֶׁהַתַּפְקִיד הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ יָבוֹא עַל חֶשְׁבּוֹן הַלִּמּוּדִים", הִיא גָּעֲרָה בִּי כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה עִם הֶעָרָה עַל אִחוּר.
"אִמָּא, זֶה יוֹתֵר מִתַּפְקִיד", הִתְגּוֹנַנְתִּי. "זוֹ שְׁלִיחוּת".
"אֲנִי לֹא מוּכָנָה שֶׁהַתַּפְקִיד הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ, אוֹ הַשְּׁלִיחוּת הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּךְ, יָבוֹאוּ עַל חֶשְׁבּוֹן הַלִּמּוּדִים", הִיא חָזְרָה.
"בְּסֵדֶר", הִפְטַרְתִּי.
"מַה בְּסֵדֶר?"
"יִהְיֶה בְּסֵדֶר", הִבְטַחְתִּי.
"אֵיךְ יִהְיֶה בְּסֵדֶר?" הִיא לֹא נִרְגְּעָה.
"כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת", אָמַרְתִּי לָהּ וְגַם שָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ חִיּוּךְ מָתוֹק מִדְּבַשׁ. "עַכְשָׁו אֲנִי לְחוּצָה בִּגְלַל שֶׁכֻּלָּם פּוֹנִים אֵלַי וְרוֹצִים לִקְבֹּעַ אִתִּי פְּגִישׁוֹת וְלֹא מַשְׁאִירִים לִי אַף דַּקָּה פְּנוּיָה".
"אַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי?" הִיא הִתְרַעֲמָה. "אַף אֶחָד כְּבָר לֹא יָכוֹל לְחַיֵּג לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. הַקַּו תָּפוּס לְלֹא הַפְסָקָה".
"אֲבָל בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים זֶה יֵרָגַע", הִבְטַחְתִּי לָהּ - וּלְעַצְמִי, בְּעִקָּר. "עַכְשָׁו כֻּלָּם מִתְלַהֲבִים מֵהַתַּפְקִיד שֶׁלִּי, אֲבָל בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים הַלַּחַץ יִפְחַת".
"אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?" אִמָּא פִּקְפְּקָה.
"אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת", שׁוּב שִׁגַּרְתִּי אֵלֶיהָ חִיּוּךְ עִם הַרְבֵּה סֻכָּר, "אֲנִי בְּטוּחָה!"
אָז מָה אִם אֶתְמוֹל בַּצָּהֳרַיִם הָיִיתִי בְּטוּחָה? אָז מָה אִם רַק אֶתְמוֹל בַּצָּהֳרַיִם הִבְטַחְתִּי לָהּ, וְגַם לְעַצְמִי, שֶׁמַּהֵר מְאֹד יִפְחַת הַלַּחַץ וְהַחַיִּים שֶׁלִּי, וְשֶׁל כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, יַחְזְרוּ לַמַּסְלוּל הָרָגִיל? זֶה לֹא קָרָה. עֻבְדָּה. בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי מִישֶׁהוּ כְּבָר חִיֵּג אֵלַי לַנַּיָּד. וְזֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָיָה בּוֹעֶרֶת... וְתֵכֶף אִמָּא תִּכָּנֵס לַחֶדֶר וּתְגַלְגֵּל אוֹתִי מֵהַמִּטָּה...
בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם הֵרַמְתִּי אֶת הַנַּיָּד וְלָחַצְתִּי עַל הַמַּקָּשׁ שֶׁל חִיּוּג חוֹזֵר.
"כֵּן?" זִהִיתִי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבֵּן.
"זֹאת גָּלִי", אָמַרְתִּי. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד יוֹתֵר מִזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא הִזְדַּהָה.
"בֹּקֶר טוֹב, גָּלִי", שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְחַיֵּךְ.
"בֹּקֶר טוֹב גַּם לְךָ", הִמְהַמְתִּי. "נָכוֹן שֶׁצִּלְצַלְתָּ אֵלַי?"
"כֵּן", הוּא מִלְמֵל, "אָמְרוּ לִי שֶׁאוּלַי תּוּכְלִי לַעֲזֹר לִי".
"אֲנִי יְכוֹלָה לְנַסּוֹת", לָקַחְתִּי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, מִתְכּוֹנֶנֶת לְעוֹד יוֹם שֶׁל לִמּוּדִים, שֶׁעֲבוּרִי יִהְיֶה גַּם עוֹד יוֹם שֶׁל עֲבוֹדָה, "אֲבָל לָמָּה נִתַּקְתָּ?"
"הִתְבַּיַּשְׁתִּי", הוּא הִרְצִין. "הָיָה לִי לֹא נָעִים. לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי אָעִיר אוֹתָךְ מֵהַשֵּׁנָה".
"לֹא?" הַפֶּה שֶׁלִּי שׁוּב נִפְעַר לְפִהוּק רָחָב. "מֶה חָשַׁבְתָּ שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר? רוֹכֶבֶת עַל מַטְאֲטֵא? צוֹנַחַת מֵהֶלִיקוֹפְּטֶר?"
"לֹא, לֹא", הוּא צָחַק, "נִחַשְׁתִּי שֶׁאַתְּ עוֹד בַּמִּטָּה, אֲבָל קִוִּיתִי שֶׁאַתְּ כְּבָר עֵרָה".
הַצְּעָדִים שֶׁל אִמָּא הִתְקָרְבוּ לַחֶדֶר שֶׁל דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. אַחֲרֵי שֶׁתָּעִיר אוֹתָהּ יַגִּיעַ תּוֹרִי. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲרִיךְ בַּשִּׂיחָה. חֲבָל עַל כָּל דַּקָּה. וְלַמְרוֹת זֹאת הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה עַד הַסּוֹף.