גיבור על טבעי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גיבור על טבעי

גיבור על טבעי

עוד על הספר

נושאים

תקציר

"אני  החנון של הכיתה....הילד היחיד שלא  מוזמן לימי הולדת ... 
אולי עדיף שיעשו עלי חרם ואז ישימו לב אליי?!..."
 
חשב איתמר, הילד  שיהפוך גיבור על כבר בספר הראשון בסדרה: 
גיבור על טבעי, מאת הסופר ערן גדות.
 
איתמר, הילד שלועגים לו,  כי הוא משקפופר קטן שמדבר  לעצמו... 
הילד הכי חנון בכיתה שמתאהב  בילדה הכי יפה בכיתה.
 
"... אני אהיה חבר של תמר. אני הראה לכל החנונים שאפשר לצאת עם מלכת הכיתה, רק צריך לחשוב כמו מלך..." 
 
יום אחד זה קורה בזכות סבא שהופך לרוח רפאים.
"... הרוח של סבא ישבה על המיטה שלי...ידעתי מיד שזה הוא..." 
מאז איתמר  רואה רוחות ומדבר עם רוחות. וכשהוא מציל את תמר היפה מהרוח הרעה שנכנסה לביתה, הוא הופך גיבור על.
"... ראיתי אותו מרחף מעל הראש של תמר...הוא היה ענק ושחור...הקול שלו  נשמע כמו דלת חורקת ברוח..." 
גיבור על טבעי, הוא סיפור סוחף ומלא הרפתקאות  מראשיתו  ועד סופו.
ראשון בסדרת הספרים  אודות איתמר- החנון המאושר.  
 
                                                     ציפי שחרור, סופרת ומשוררת 
 
 
הספר זכה במספר פרסים בתחרויות בינלאומיות 
 
Best Indie Book Awards 2015 - Winner
Beverly Hills Book Awards 2014 - Winner
Reader's Favorite Book Awards 2014 - Silver Medal
IPPY Book Awards 2014 - Bronze Medal 
Purple Dragonfly Book Awards 2014 - Honorable Mention
Indie Excellence Book Awards 2014 - Finalist
London Book Festival 2013 - Honorable Mention
 
ותורגם למספר שפות : אנגלית ,ספרדית,סינית,רוסית 
 
AMAZON BEST SELLER

פרק ראשון

פרק 1: אני החנון של הכיתה
 
הילד היחיד שלא מוזמן לימי הולדת הוא אני. אף פעם לא הייתי מקובל.
מזל שאף אחד לא יכול לשמוע מה קורה לי בפנים.
וכשאני לבד, אני בוכה. אמא תמיד שואלת אותי, "איתמר, איך היה היום בבית הספר?" ואני תמיד אומר, "הכול בסדר." אני לא בטוח שהיא מאמינה לי. היא יודעת שבכיתה כולם צוחקים עלי בגלל שאני כזה קטן עם משקפיים ועור לבן שנשרף בשמש, שיער שחור ועיניים כחולות כמו של סבא. אה, וגרוע בספורט .
אמא חושבת שאני חסר ביטחון ופחדן. זה מה שהיא תמיד לוחשת לאבא בערב, כשהם מדברים בסלון וחושבים שאני כבר ישן. הם מדברים גם על טיפול פסיכולוגי בגלל שאין לי חברים. יש לי רק חבר אחד, תומר, הוא בכיתת מחוננים.
פעם היה לי חבר דמיוני, קראו לו ויקטור. אתו דיברתי על כל דבר בעולם, אפילו על הדברים הכי סודיים. גם עם סבתא אני מדבר, בעיקר מאז שהיא נפטרה. אבל את סבא שלי אני אוהב הכי בעולם, הוא היחיד שמבין אותי.
סבא ואני מדברים כמעט על כל דבר, גם על נושאים שמבוגרים לא מדברים עם ילדים.
רק על תמר לא סיפרתי לו. שמעתי את אחותי הגדולה והחברות שלה מדברות על אהבה ממבט ראשון. תמר ואני לומדים יחד מכיתה ה׳. היא הגיעה אלינו באמצע השנה ומיד הפכה למלכת הכיתה. יש לה עור בצבע חום ועל הלחיים יש לה גומות חן שעושות לה את החיוך הכי יפה בעולם, עיניים כחולות גדולות ושיער חלק שמגיע עד הכתפיים, וכשהיא צוחקת רואים מיד שיש לה שיניים נוצצות.
בהפסקות הבנים משחקים כדורגל והבנות יושבות על הספסל, מפטפטות ומסתכלות על הבנים. היום היה לנו משחק נגד ו'2, ושביט מהכיתה שלי הבקיע שני גולים. ניצחנו 2-1 וכל הבנים קפצו עליו. ראיתי איך שתמר הסתכלה עליו, הלוואי שהיא תסתכל עליי ככה. אז אני מקלל אותו בפנים שיפול מהאופניים וישבור רגל, שכל הבנים יעשו עליו חרם, שיהיה חולה, ש... בסוף אני נרגע.
לא סיפרתי את זה לאף אחד, אפילו לא לחבר שלי תומר. אתו אני מדבר בעיקר על מתמטיקה. יש לו רעיונות משוגעים. אני היחיד שמקשיב לו, והכי הרבה אנחנו אוהבים לשחק בפלייסטיישן.
תומר ממש טוב בכל משחקי החלל החדשים, הוא עבר את כל השלבים והגיע לירח. בלילה אמא תמיד אומרת לאבא, "אני לא יודעת מה ייצא מהילד הזה," אבל אבא חוזר עייף מהעבודה ואין לו חשק לשמוע שום דבר חוץ מחדשות, אז בטח שאני לא מעניין אותו.
בנטע אחותי הוא מתעניין יותר, הוא אפילו מכיר את החברות שלה ויודע מה היא לומדת. עליי הוא לא יודע כלום. סבא יודע עליי הכול, הוא תמיד אומר שאני ילד מיוחד. אם הילדים בכיתה היו שומעים איך שסבא מדבר עלי זה היה מחזק את המעמד שלי והם היו מזמינים אותי לימי הולדת.
סבא אומר לי תמיד, "תחשוב על דברים טובים ובסוף הם יקרו לך." בהפסקה אני יושב על הספסל בחצר, מדבר אל עצמי וחושב על דברים טובים, כמו שסבא הציע לי. פתאום חטפתי מכה בראש ושמעתי את כולם צוחקים בקולי קולות. המהלומה מרגשת אותם.
הורדתי ת׳ראש, אבל בפנים השתוללתי וקיללתי אותם. התרחקתי והלכתי לכיתה. יש להם מזל שהם לא יודעים מה איחלתי להם בפנים, אם רק חלק קטן מזה יתגשם, הם גמורים.

עוד על הספר

נושאים

גיבור על טבעי ערן גדות
פרק 1: אני החנון של הכיתה
 
הילד היחיד שלא מוזמן לימי הולדת הוא אני. אף פעם לא הייתי מקובל.
מזל שאף אחד לא יכול לשמוע מה קורה לי בפנים.
וכשאני לבד, אני בוכה. אמא תמיד שואלת אותי, "איתמר, איך היה היום בבית הספר?" ואני תמיד אומר, "הכול בסדר." אני לא בטוח שהיא מאמינה לי. היא יודעת שבכיתה כולם צוחקים עלי בגלל שאני כזה קטן עם משקפיים ועור לבן שנשרף בשמש, שיער שחור ועיניים כחולות כמו של סבא. אה, וגרוע בספורט .
אמא חושבת שאני חסר ביטחון ופחדן. זה מה שהיא תמיד לוחשת לאבא בערב, כשהם מדברים בסלון וחושבים שאני כבר ישן. הם מדברים גם על טיפול פסיכולוגי בגלל שאין לי חברים. יש לי רק חבר אחד, תומר, הוא בכיתת מחוננים.
פעם היה לי חבר דמיוני, קראו לו ויקטור. אתו דיברתי על כל דבר בעולם, אפילו על הדברים הכי סודיים. גם עם סבתא אני מדבר, בעיקר מאז שהיא נפטרה. אבל את סבא שלי אני אוהב הכי בעולם, הוא היחיד שמבין אותי.
סבא ואני מדברים כמעט על כל דבר, גם על נושאים שמבוגרים לא מדברים עם ילדים.
רק על תמר לא סיפרתי לו. שמעתי את אחותי הגדולה והחברות שלה מדברות על אהבה ממבט ראשון. תמר ואני לומדים יחד מכיתה ה׳. היא הגיעה אלינו באמצע השנה ומיד הפכה למלכת הכיתה. יש לה עור בצבע חום ועל הלחיים יש לה גומות חן שעושות לה את החיוך הכי יפה בעולם, עיניים כחולות גדולות ושיער חלק שמגיע עד הכתפיים, וכשהיא צוחקת רואים מיד שיש לה שיניים נוצצות.
בהפסקות הבנים משחקים כדורגל והבנות יושבות על הספסל, מפטפטות ומסתכלות על הבנים. היום היה לנו משחק נגד ו'2, ושביט מהכיתה שלי הבקיע שני גולים. ניצחנו 2-1 וכל הבנים קפצו עליו. ראיתי איך שתמר הסתכלה עליו, הלוואי שהיא תסתכל עליי ככה. אז אני מקלל אותו בפנים שיפול מהאופניים וישבור רגל, שכל הבנים יעשו עליו חרם, שיהיה חולה, ש... בסוף אני נרגע.
לא סיפרתי את זה לאף אחד, אפילו לא לחבר שלי תומר. אתו אני מדבר בעיקר על מתמטיקה. יש לו רעיונות משוגעים. אני היחיד שמקשיב לו, והכי הרבה אנחנו אוהבים לשחק בפלייסטיישן.
תומר ממש טוב בכל משחקי החלל החדשים, הוא עבר את כל השלבים והגיע לירח. בלילה אמא תמיד אומרת לאבא, "אני לא יודעת מה ייצא מהילד הזה," אבל אבא חוזר עייף מהעבודה ואין לו חשק לשמוע שום דבר חוץ מחדשות, אז בטח שאני לא מעניין אותו.
בנטע אחותי הוא מתעניין יותר, הוא אפילו מכיר את החברות שלה ויודע מה היא לומדת. עליי הוא לא יודע כלום. סבא יודע עליי הכול, הוא תמיד אומר שאני ילד מיוחד. אם הילדים בכיתה היו שומעים איך שסבא מדבר עלי זה היה מחזק את המעמד שלי והם היו מזמינים אותי לימי הולדת.
סבא אומר לי תמיד, "תחשוב על דברים טובים ובסוף הם יקרו לך." בהפסקה אני יושב על הספסל בחצר, מדבר אל עצמי וחושב על דברים טובים, כמו שסבא הציע לי. פתאום חטפתי מכה בראש ושמעתי את כולם צוחקים בקולי קולות. המהלומה מרגשת אותם.
הורדתי ת׳ראש, אבל בפנים השתוללתי וקיללתי אותם. התרחקתי והלכתי לכיתה. יש להם מזל שהם לא יודעים מה איחלתי להם בפנים, אם רק חלק קטן מזה יתגשם, הם גמורים.