כמו בדרך אגב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כמו בדרך אגב

כמו בדרך אגב

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: מאי 2017
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 66 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 6 דק'

נושאים

תקציר

את שיריו כותב אלון ברזילי כמו בדרך אגב. משהו לוכד לרגע את תשומת ליבו. ואז מתרחש משהו שדומה לכישוף: הרגע הזה, שהוא תמיד אישי מאוד, נפגש עם העברית המיוחדת של ברזילי ויוצר תהליך דו-כיווני של התרחבות אסוציאטיבית והתמקדות רגשית, עד שהוא הופך לשיר  מפתיע ומסקרן, חידתי במקצת ועשיר בחיבורים מלאי יופי ומשמעות. 
החוויה שמשותפת לכל שיריו של אלון ברזילי היא חוויית השינוי או התנועה: בכל שיר משהו נפתח, מתבהר, מחפש ביטוי, מתכנס לקראת התפרצות או מתקדם לעבר הכרעה. כמו בדרך אגב הוא ספר ביכורים יוצא דופן של משורר יוצא דופן.
 
נִדְרָךְ
בִּתְשׁוּקָה
כְּאַצָּן בִּתְנוּחַת הִכּוֹן.
 
גּוּפוֹ מְנַשֵּׁב. פִּיו פָּתוּחַ
לְאִזּוּן תְּנוּעַת הָרוּחַ.
 
חִצָּיו נִשְׁלָחִים אֶל הַחוּץ
בְּעָצְמָה, בְּדִיּוּק שֶׁל טֵרוּף.
 
עָצְמָה וְדִיּוּק –
תְּאוֹמִים לֹא זֵהִים
וּכְשֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים – יָדוֹ
מִתְאָרֶכֶת, כַּף רַגְלוֹ גְּדֵלָה:
 
עֲלוּמִים
מְזַנְּקִים.

פרק ראשון

מתהפך על צירי
 
בִּתְזוּזוֹת לְחִישָׁה וְקוֹלוֹת אִוְשָׁה
מַעֲבִיר אֶת יוֹמִי בֵּין הֲזָנָה לִלְטִיפָה:
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹם
מֻשְׁלֶכֶת עָלַי הַשְׁגָּחָה.
מַבִּיט פַּעַם מַטָּה, וְעוֹד פַּעַם מַעְלָה,
שׁוֹאֵל: מִי הַיָּד הַהוֹדֶפֶת, הַיָּד
הַבּוֹלֶמֶת, הַיָּד הַמְּנַעְנַעַת
אֶת הָעֲרִיסָה?
לוּ יָכֹלְתִּי לַחְרֹג מִתּוֹךְ עֲרִיסָתִי
לְהִתְהַפֵּךְ עַל צִירִי מִדְּרוֹמִי לִצְפוֹנִי
נְהָרוֹת וְיַמִּים הָיוּ נִשְׁפָּכִים
נִתָּכִים בְּזַעַם עַל עֲנָנִים
חֲלוֹמוֹת, גוֹרָלוֹת – הָיוּ כְּטִפּוֹת
נִסְפָּגוֹת, מִתְאַדּוֹת,
רְקִיעִים – מֻפְקָרִים לְקִנְאַת הֲמוֹנִים
עֵינַיִם פּוֹחֲדוֹת – מִצְטַלְּבוֹת, מִתְעַלְּמוֹת
רֶגַע לִפְנֵי חֶדְלוֹנָן
מֵהֱיוֹת.

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: מאי 2017
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 66 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 6 דק'

נושאים

כמו בדרך אגב אלון ברזילי
מתהפך על צירי
 
בִּתְזוּזוֹת לְחִישָׁה וְקוֹלוֹת אִוְשָׁה
מַעֲבִיר אֶת יוֹמִי בֵּין הֲזָנָה לִלְטִיפָה:
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹם
מֻשְׁלֶכֶת עָלַי הַשְׁגָּחָה.
מַבִּיט פַּעַם מַטָּה, וְעוֹד פַּעַם מַעְלָה,
שׁוֹאֵל: מִי הַיָּד הַהוֹדֶפֶת, הַיָּד
הַבּוֹלֶמֶת, הַיָּד הַמְּנַעְנַעַת
אֶת הָעֲרִיסָה?
לוּ יָכֹלְתִּי לַחְרֹג מִתּוֹךְ עֲרִיסָתִי
לְהִתְהַפֵּךְ עַל צִירִי מִדְּרוֹמִי לִצְפוֹנִי
נְהָרוֹת וְיַמִּים הָיוּ נִשְׁפָּכִים
נִתָּכִים בְּזַעַם עַל עֲנָנִים
חֲלוֹמוֹת, גוֹרָלוֹת – הָיוּ כְּטִפּוֹת
נִסְפָּגוֹת, מִתְאַדּוֹת,
רְקִיעִים – מֻפְקָרִים לְקִנְאַת הֲמוֹנִים
עֵינַיִם פּוֹחֲדוֹת – מִצְטַלְּבוֹת, מִתְעַלְּמוֹת
רֶגַע לִפְנֵי חֶדְלוֹנָן
מֵהֱיוֹת.