איך לעזור לילד להיות בטוח בעצמו ויצירתי?
הספר נא לא להפריע, אני מצייר עוסק בהתפתחות ציורי ילדים בקבוצת הגיל שבין שנה וחצי עד שש לערך, ומסביר את משמעות התהליך ואת האופן שבו ההורה (או כל צופה אחר) יכול לעזור ולהשפיע לאורך שלביו השונים. הספר מעניק כלים שיעזרו לכם לתמוך בילדיכם, כדי שיהיו יצירתיים, שמחים, תקשורתיים ובטוחים בעצמם.
הספר מתאר ומסביר מתי ואיך נולדים הקווים והשרבוט בציורי הילד ומתפתחים והופכים לעיגול, מדוע נוצרת נקודה בתוך העיגול, ומדוע זה משמעותי כל כך? מתי העיגול 'מצמיח קרניים'? מה משמעות המשולש? וכשנולד סימון הצלב - מה כל כך מיוחד בו? מה משתנה בנפשו של הילד עם כל שינוי גרפי?
להתפתחות ציורי הילד, מהשרבוט בסלילים ובקווים ועד ציור דמות, יש סדר קבוע בכל הארצות, סדר בעל היגיון פסיכולוגי ורגשי. הבנת הסדר ומשמעותו תעניק לקורא תובנות חשובות על עולמו הרגשי של הילד. מטרתה לעורר סקרנות, התלהבות ועניין חדש בדרך ההתבוננות בציוריו.
הבנת השלבים בהתפתחות הרגשית והמוטורית, ופענוח "סוד" הקשר ביניהם, יעזרו לקבל את הילד ויכולותיו כמו שהם, בכל רגע נתון של התפתחותו. ההתבוננות בציוריו במבט מקבל, מכיל ומתעניין תעניק לילד אישור שהוא מובן ותגביר את הרצון שלו ליצירה. מי מאיתנו, ילד או מבוגר, אינו רוצה להיות מוערך ומובן? קריאת הספר תעזור לכם (הורים, סבים וסבתות, ואנשי חינוך וטיפול) להבין את הילד, לעודד אותו ליצור, להתבטא, לחשוב. היא תעזור לכם להוסיף לילד עניין, חיוניות, דמיון ומשמעות, וכך לחזק את בטחונו העצמי. הקשר והתקשורת ביניכם לבין הפעוט היוצר יעמיקו ויתחזקו.
אני תרפיסטית באמנות בעלת שנות ניסיון רבות. במהלך השנים חקרתי, לימדתי וצברתי ניסיון וידע רב בהבנת ההתפתחות בציורי ילדים כמקבילה להתפתחותם הרגשית. כיום אני משתמשת בניסיון ובידע האלה כדי לעזור לילדים, לבני נוער ולמבוגרים, וכן מלמדת ומדריכה מטפלים באמנות.
פעמים רבות אמרו לי אנשי חינוך וטיפול: "אה, למדתי על התפתחות ציורי הילדים, יש הרבה ספרים בנושא".
"ואתם זוכרים"? שאלתי.
"לא ממש", ענו בחיוך.
כדי לעזור לזכור ולהפנים את תהליך ההתפתחות של ציורי הילדים, אציג התבוננות ייחודית על הקשר בין ההתפתחות הרגשית והמוטורית ועל ההיגיון שבסדר זה, שאותם פיתחתי עם השנים.
אופן ההתבוננות המלווה בהבנת הקשר בין ההתפתחות המוטורית להתפתחות הרגשית - ישתנה וישפיע. ההבנה תעזור לפתח מבט יותר מקבל, תומך, סקרן, מזדהה ומתלהב (לא בהכרח מילולי). התבוננות זו היא משמעותית מאוד להתפתחות הילד. היא מגבירה את ביטחונו העצמי, את אהבתו ליצירה ואת הסקרנות שלו להמשיך וליצור, ובנוסף מחזקת את הקשר בין המתבונן ליוצר הצעיר.
בתהליך הכתיבה של הספר דמיינתי את עצמי לא אחת כקו ישר וזקוף, מכוון מטרה. גם אם הקו התכופף לעיתים, הוא חזר והזדקף. מה שעזר לקו לשוב ולהזדקף היתה ההתלהבות של מי שקרא בספר בעת תהליך הכתיבה, בשרבוטיו. ההתלהבות עודדה אותי וייצרה אצלי רצון להמשיך ולכתוב. את הכוחות להמשיך ולכתוב שאבתי גם מהרצון להעביר הלאה ולהעניק את ההתפעלות שלי מהקווים, מהצורות ומהצבעים, שמספרים לנו על עצמנו באופן מדויק וייחודי.
בספר זה אדגיש את המשמעות, המורכבות והחשיבות של תפקיד ההורים, או של כל מי שצופה בילד המצייר. אנסה לעזור למתבונן להתפעל בכנות מ"הקשקושים". אתמקד בהתפתחות ציוריו של הילד ובקשר בין התנועה המוטורית בציוריו לתזוזה הרגשית המשמעותית המתרחשת במקביל, ולא במקרה.
אני מקווה להראות שמה שחשוב הוא להתפעל באמת מהביטוי היצירתי של הילד, החל משרבוטיו הראשונים. כל הבעת אישור והתפעלות אותנטית מהיצירות של הילד תעודד אותו להיות בעל חשיבה עצמאית ומקורית בהמשך. הנטייה להראות לילד איך מציירים דמות או בית, ולפעמים אפילו לתקן וללמד איך "נכון" לצייר או ליצור - עלולה לחסום את תחושת הביטחון של הילד ולגרום לו להזדקק באופן תמידי להכוונה מהזולת "שיודע טוב יותר מה לעשות ואיך".
התפעלות אותנטית מיצירותיו של הילד תעודד ותחזק אותו להיות בוגר בעל חשיבה עצמאית ומקורית. לפיכך, חשוב שכל מי שמגדל, מטפל או עובד עם ילדים, יכיר ויידע את סדר התפתחות הציור, כמפתח חשוב ליצירת קרבה עם הילד והבנתו. בספר זה אשתף אתכם בסוד הסדר הטמון בתהליך התפתחות הציור.
הסקרנות לחקור את הנושא התעוררה במהלך לימודי הפסיכולוגיה, כאשר גיליתי את ספריה של אנליטיקאית בשם פרנסיס טסטין. טסטין חקרה את עולמו של הילד האוטיסט ומצבים אוטיסטיים בכלל. להפתעתי, גיליתי שטסטין התפעלה מכל צלב מקרי שהילד מבחין בו בחדר הטיפול, גם אם אלה היו סורגים של חלון. היא ראתה בזה סימן להתפתחות רגשית משמעותית ובכך חיזקה בי את ההבנה, שיש קשר עמוק ומרתק בין צורות גרפיות להתפתחות הרגשית של הילד. במהלך הזמן גיליתי עולם עשיר נוסף של קשרים והקשרים בין צורות ומשמעויות. כאשר שיתפתי את התובנות האלה עם הסטודנטים שלי, הם דיווחו בהתלהבות על השינוי שחל בגישתם לשרבוטים, ולציורים הראשוניים של ילדיהם ומטופליהם, ואת ההשפעה שהיתה לכך על היצירה של הילדים.
בהמשך, מצאתי דמיון בין תהליכי ההתפתחות בציורי הילדים להתפתחות אצל מבוגרים שאיתם אני עובדת. היה מעניין להיווכח שגם אצל מבוגרים יש הקבלה בין התהליך של התפתחות גרפית להתפתחות רגשית. כך, דרך תהליך היצירה, התהוו פעמים רבות שרבוטים וציורי עיגולים וצלבים, שאיפשרו להגדיר מחדש את ה'אני', לחזק אותו, לעבד מחדש את תהליך ההיפרדות מה'אחר' ואת הקשר עם ה'אחר', ולשפר את איכות הדיאלוג בין העולם הפנימי לחיצוני.
בסוף הספר יש דפים המיועדים לשימור הציורים, שישמשו כמזכרת לתהליך המעבר של ילדכם משרבוט לציור דמות. הבוגרים אוהבים לדעת מה הם היו, ואיך הם היו כשהיו קטנים. הציורים הם עדות לתהליך חשוב ומרתק: התפתחות. בהווה ובעתיד זה יעזור לילדים לדעת ולהבין טוב יותר מי הם, וזה בוודאי יתרום לידיעה עד כמה הם היו ועודם חשובים עבורכם.
