פלא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פלא
הוספה למועדפים
5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

איריס אליה כהן

איריס אליה-כהן, סופרת, משוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות, הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים רבים ולאחרונה נכנסו לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. 
בימים אלה רואה אור ספרה השישי "גבר אישה ציפור" (ידיעות ספרים 2018)
בשנת 2017 רכש תאטרון "הבימה" את הזכויות להמחזת "גלבי", (ידיעות ספרים 2016) העוסק בחטיפות ילדי תימן. ההצגה תעלה על הבמות במהלך שנת 2018. כמו כן עיבדה היוצרת, המחזאית והבימאית חנה וואזנה גרינוולד את הפואמה "יולדות" מתוך "פלא -פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017) המתארת את האימהות הנגזלת של ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים. ההצגה עלתה בהצלחה רבה בסוף שנת 2017, וצפויה להגיע לאולמות בכל רחבי הארץ. 
 

תקציר

שירתה של איריס אליה כהן היא שירה של השתאות גדולה. אליה כהן מיטיבה לגלות את נשמת האדם בכול. בלי לכסות על חולשות ובלשון טבעית, היא מזמינה אותנו אל היכלי נפשה פנימה, בה בשעה שהיא פונה אל העולם שבחוץ ומתעכבת על אותותיהן של נפשות אחרות: חיות או דוממות, מתות ונוכחות. יחד איתה אנחנו שומעים צחוק סביב, אנו חרדים לשלומם של הדברים היפים, מחפשים אחר אותות היופי גם בנוף הפשוט ביותר, או מחפשים מילה פשוטה כדי לתאר נוף עשיר וצבעוני.
 
שלוש פואמות בקובץ הזה: שיר אהבה ארוך שמאפשר לנו להקשיב לשיחות שבלב בין גבר לאישה; שיר מסע להודו, שכולו חומר בלול ברוח, היסטוריה שזורה בביוגרפיה, בעקבות ביקור שערכה אליה כהן במחוזות משפחתה ועדתה; והפואמה "יולדות", שמבין שורותיה הרועדות עולה נעימת ההפצעה אל העולם, תינוקת ואם נולדות יחדיו. בין הפואמות משובצים שירי יתמות מאב, הנוגעים עד הלב, ושירי חברות ואחוות נשים מלאי הדי חיים. זוהי שירה שראויה להיות נקראת באהבה, כי נצנוצי פליאה מיפי העולם מזדהרים בה בכל טור וטור.

פרק ראשון

הַהַבְטָחָה
 
וּמִמָּחָר נַחְזֹר לַהַתְחָלָה,
לְפֶתַח הַבְּרִיאָה
לַזְּמַן בּוֹ לֹא הָיָה לָנוּ עָבָר וְלֹא הָיָה לָנוּ
דָּבָר מִלְּבַד הָאוֹר, הַדָּם, הַנְּגִיעָה
נִלְבַּשׁ מְאוּם, נִשְׁתֹּק וְנִתְבּוֹנֵן
בִּמְנוּסַת הָאַיָּלוֹת
עַל קִיר הַמְּעָרָה הָאֲדַמְדַּם
כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת כְּמוֹ הַלְּבָנָה
בְּמִלּוּאָהּ יְרוֹפְפוּ
בְּאִטִּיּוּת אֶת דֹּק הַחֲשֵׁכָה
לֹא נְחַכֶּה לִכְלוּם, מִלְּבַד
לַהַבְטָחָה.
בַּבֹּקֶר נְעַבֵּד אֶת נְקִישׁוֹת רַגְלֵינוּ
בַּסְּלָעִים, בָּעֵשֶׂב, בִּתְלוּלִית
הַנְּמָלִים וְאֶת יִפְחוֹת הָאֲדָמָה נָסֵב
לַהֲבָרוֹת, קַוֵּי מִתְאָר לְאוֹת, מַעַיְנוֹת
גֵּבִים לְפִסְקָאוֹת
שְׁלֵמוֹת, נִמְצָא מִלִּים חֲלוּפִיּוֹת
לָעִצּוּרִים וְלַדְּגֵשִׁים, לְסִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה,
הַמְּתִיחָה, עַד שֶׁתַּחְלִיק בֵּינֵינוּ
הַשָּׂפָה בְּרֹךְ
כִּלְטִיפַת פַּרְוָה
שִׁירָה הִיא מַחֲסֶה, הִיא חֵיק
מָקוֹם לְהִתְנַחֵם עִם רֶדֶת הַבְּדִידוּת
לִמְצֹא בּוֹ מְנוּחָה
לֹא נְדַבֵּר עַל כְּלוּם, מִלְּבַד
בַּהַבְטָחָה.
גִּשְׁמֵי פִּתְאֹם יַנִּיחוּ מַיִם בַּנְּהָרוֹת
כְּשֶׁנִּהְיֶה צְמֵאִים
נִשְׁתֶּה מִתּוֹךְ גְּבִיעֵי עָלִים, פִּנְכוֹת פְּרָחִים
אֵינִי יוֹדַעַת מָה נֹאכַל
אֶפְשָׁר שֶׁנְּלַקֵּט פִּרְאֵי פֵּרוֹת
לַאֲרוּחָה (שְׁקֵדִים וּפֶטֶל בָּר)
בַּלַּיְלָה נִתְחַכֵּךְ כְּמוֹ אֲבָנִים
עַד שֶׁתִּפְרֹץ בֵּינֵינוּ אַהֲבָה
נֵשֵׁב מוּלָהּ וְנִתְפַּעֵל, אֶפְשָׁר
שֶׁנִּתְכַּסֶּה בָּהּ כְּמוֹ שְׂמִיכָה, (כָּל אֶחָד יִמְשֹׁךְ
אוֹתָהּ לַצַּד שֶׁלּוֹ, אִם לֹא תִּהְיֶה
דֵּי רְחָבָה)
כָּךְ אוֹ כָּךְ
לֹא נִתְפַּתֶּה לִכְלוּם, מִלְּבַד
לַהַבְטָחָה.
בֵּין לְבֵין נָבוּז לַבִּירוֹקְרַטְיָה, לַסְּטָטִיסְטִיקָה
לַמְּשִׁיכָה לְכֶסֶף, לָרְדִיפָה אַחַר הַהַצְלָחָה
וּנְמוֹטֵט אֶת כָּל הַסֵּדֶר הַקַּיָּם שֶׁל
יְלָדִים (שְׁלוֹשָׁה)
וּמִשְׁפָּחָה וְלֹא נִשְׁאַף לִכְלוּם,
מִלְּבַד לַהַבְטָחָה.
נָשׁוּב לַחְשֹׁב שֶׁהָעוֹלָם שָׁטוּחַ
כְּמוֹ כַּף יָד פְּקוּחָה, כְּמוֹ יָם חָלָק
רָחְבּוֹ כְּרֹחַב שְׂדֵה הָרְאִיָּה,
נִשְׁכַּח אֶת הַגַּלְגַּל,
אֶת הַחַשְׁמַל, אֶת הַמְצָאַת הַדְּפוּס וְהַנְּיָר
גַּם אֱלֹהִים, צָרִיךְ לוֹמַר, יַחְזֹר
לִהְיוֹת סוּג שֶׁל שְׁמוּעָה
וְלֹא נַאֲמִין בִּכְלוּם,
מִלְּבַד בַּהַבְטָחָה.

איריס אליה כהן

איריס אליה-כהן, סופרת, משוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות, הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים רבים ולאחרונה נכנסו לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. 
בימים אלה רואה אור ספרה השישי "גבר אישה ציפור" (ידיעות ספרים 2018)
בשנת 2017 רכש תאטרון "הבימה" את הזכויות להמחזת "גלבי", (ידיעות ספרים 2016) העוסק בחטיפות ילדי תימן. ההצגה תעלה על הבמות במהלך שנת 2018. כמו כן עיבדה היוצרת, המחזאית והבימאית חנה וואזנה גרינוולד את הפואמה "יולדות" מתוך "פלא -פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017) המתארת את האימהות הנגזלת של ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים. ההצגה עלתה בהצלחה רבה בסוף שנת 2017, וצפויה להגיע לאולמות בכל רחבי הארץ. 
 

עוד על הספר

פלא איריס אליה כהן
הַהַבְטָחָה
 
וּמִמָּחָר נַחְזֹר לַהַתְחָלָה,
לְפֶתַח הַבְּרִיאָה
לַזְּמַן בּוֹ לֹא הָיָה לָנוּ עָבָר וְלֹא הָיָה לָנוּ
דָּבָר מִלְּבַד הָאוֹר, הַדָּם, הַנְּגִיעָה
נִלְבַּשׁ מְאוּם, נִשְׁתֹּק וְנִתְבּוֹנֵן
בִּמְנוּסַת הָאַיָּלוֹת
עַל קִיר הַמְּעָרָה הָאֲדַמְדַּם
כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת כְּמוֹ הַלְּבָנָה
בְּמִלּוּאָהּ יְרוֹפְפוּ
בְּאִטִּיּוּת אֶת דֹּק הַחֲשֵׁכָה
לֹא נְחַכֶּה לִכְלוּם, מִלְּבַד
לַהַבְטָחָה.
בַּבֹּקֶר נְעַבֵּד אֶת נְקִישׁוֹת רַגְלֵינוּ
בַּסְּלָעִים, בָּעֵשֶׂב, בִּתְלוּלִית
הַנְּמָלִים וְאֶת יִפְחוֹת הָאֲדָמָה נָסֵב
לַהֲבָרוֹת, קַוֵּי מִתְאָר לְאוֹת, מַעַיְנוֹת
גֵּבִים לְפִסְקָאוֹת
שְׁלֵמוֹת, נִמְצָא מִלִּים חֲלוּפִיּוֹת
לָעִצּוּרִים וְלַדְּגֵשִׁים, לְסִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה,
הַמְּתִיחָה, עַד שֶׁתַּחְלִיק בֵּינֵינוּ
הַשָּׂפָה בְּרֹךְ
כִּלְטִיפַת פַּרְוָה
שִׁירָה הִיא מַחֲסֶה, הִיא חֵיק
מָקוֹם לְהִתְנַחֵם עִם רֶדֶת הַבְּדִידוּת
לִמְצֹא בּוֹ מְנוּחָה
לֹא נְדַבֵּר עַל כְּלוּם, מִלְּבַד
בַּהַבְטָחָה.
גִּשְׁמֵי פִּתְאֹם יַנִּיחוּ מַיִם בַּנְּהָרוֹת
כְּשֶׁנִּהְיֶה צְמֵאִים
נִשְׁתֶּה מִתּוֹךְ גְּבִיעֵי עָלִים, פִּנְכוֹת פְּרָחִים
אֵינִי יוֹדַעַת מָה נֹאכַל
אֶפְשָׁר שֶׁנְּלַקֵּט פִּרְאֵי פֵּרוֹת
לַאֲרוּחָה (שְׁקֵדִים וּפֶטֶל בָּר)
בַּלַּיְלָה נִתְחַכֵּךְ כְּמוֹ אֲבָנִים
עַד שֶׁתִּפְרֹץ בֵּינֵינוּ אַהֲבָה
נֵשֵׁב מוּלָהּ וְנִתְפַּעֵל, אֶפְשָׁר
שֶׁנִּתְכַּסֶּה בָּהּ כְּמוֹ שְׂמִיכָה, (כָּל אֶחָד יִמְשֹׁךְ
אוֹתָהּ לַצַּד שֶׁלּוֹ, אִם לֹא תִּהְיֶה
דֵּי רְחָבָה)
כָּךְ אוֹ כָּךְ
לֹא נִתְפַּתֶּה לִכְלוּם, מִלְּבַד
לַהַבְטָחָה.
בֵּין לְבֵין נָבוּז לַבִּירוֹקְרַטְיָה, לַסְּטָטִיסְטִיקָה
לַמְּשִׁיכָה לְכֶסֶף, לָרְדִיפָה אַחַר הַהַצְלָחָה
וּנְמוֹטֵט אֶת כָּל הַסֵּדֶר הַקַּיָּם שֶׁל
יְלָדִים (שְׁלוֹשָׁה)
וּמִשְׁפָּחָה וְלֹא נִשְׁאַף לִכְלוּם,
מִלְּבַד לַהַבְטָחָה.
נָשׁוּב לַחְשֹׁב שֶׁהָעוֹלָם שָׁטוּחַ
כְּמוֹ כַּף יָד פְּקוּחָה, כְּמוֹ יָם חָלָק
רָחְבּוֹ כְּרֹחַב שְׂדֵה הָרְאִיָּה,
נִשְׁכַּח אֶת הַגַּלְגַּל,
אֶת הַחַשְׁמַל, אֶת הַמְצָאַת הַדְּפוּס וְהַנְּיָר
גַּם אֱלֹהִים, צָרִיךְ לוֹמַר, יַחְזֹר
לִהְיוֹת סוּג שֶׁל שְׁמוּעָה
וְלֹא נַאֲמִין בִּכְלוּם,
מִלְּבַד בַּהַבְטָחָה.