הבנות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבנות
הוספה למועדפים

הבנות

2 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: קטיה בנוביץ'
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: מרץ 2017
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 279 עמ' מודפסים

תקציר

סוף שנות השישים הסוערות בצפון קליפורניה. איווי, מתבגרת צעירה פוגשת בשיטוטיה בעיר קבוצת ילדות–פרחים, שהמבוגרת והדומיננטית מכולן, סוזאן, פורשת עליה את חסותה. מוקסמת מתחושת השחרור והחופש שהן מקרינות וסקרנית לגבי אורח חייהן, מחליטה איווי להתלוות אליהן לחווה נחבאת בין ההרים. שם, ביחד עם צעירים וצעירות נוספים, מתנהלת קומונה שבראשה עומד מנהיג כריזמטי. נואשת להשתייך ולמצוא לעצמה מקום בעולם, איווי מחזקת את קשריה עם אנשי הקומונה ואינה מבחינה כיצד כל יום שעובר עליה בכת הדוגלת באהבה חופשית, למעשה מקרב אותה להתפרצות אלימה ורצחנית שתכה את ארצות–הברית בהלם. 
היום, כאישה בת 40 הממשיכה לתהות על מקומה בעולם, משקיפה איווי ממרחק שנים על אותו מפגש גורלי על תוצאותיו ההרסניות ומנסה להבין אותו. היא תוהה על המבנה החברתי והשיטה שאיפשרו אותו, על הכוח שאדם מאבד כשהוא מבקש למצוא אותו אצל אחרים, ועל הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לתמרן נפש לא מגובשת, המשתוקקת בכל מאודה להכרה.  
אמה קליין בת ה–27, שפרצה כמטאור לעולם הספרות, כתבה את הספר בהשראת קורותיה של הכת הנודעת לשמצה "משפחת מנסון".
"הבּנות" כבש את רשימות רבי–המכר, זכה בביקורות מהללות ונבחר על ידי מגזינים חשובים לאחד הספרים הטובים ביותר לשנת 2016. 
 
"ספר ביכורים נדיר... המלנכוליה של המבוגר, הרפלקציה שלו על האירועים, והלך הרוח של הנערה - ארוגים לעילא זה בזה." וושינגטון פוסט
ספר החודש של אמזון, יוני 2016.

פרק ראשון

הרמתי את עיני בגלל הצחוק, והמשכתי להסתכל בגלל הבנות.
תחילה הבחנתי רק בשערן, ארוך ולא מסורק. אחר כך בתכשיטיהן, שהחזירו את אור השמש. שלושתן היו מרוחקות ממני כך שלא הבחנתי בתווי פניהן, אבל זה היה חסר חשיבות - ידעתי שהן שונות מכל שאר האנשים בפארק. משפחות התגודדו בתור מטושטש וחיכו לנקניקיות ולהמבורגרים מהגריל הפתוח. נשים בחולצות משובצות נחפזו לצד חבריהן, ילדים השליכו זרעי אקליפטוס כפתוריים על תרנגולות פראיות למראה שהשתלטו על האזור. הבנות ארוכות השיער נראו כאילו הן דואות מעל המתרחש סביבן, טרגיות ונבדלות. כמו בנות מלוכה גוֹלוֹת.
לטשתי בהן מבט נוקב, חסר בושה: לא העליתי בדעתי שהן עשויות להסיט את עיניהן ולהבחין בי. ההמבורגר נשכח בחיקי. רוח קלה נשבה מהנהר בצחנת דגי פיתיון. זה היה בגיל שבו נהגתי לסקור ולדרג בנות בן רגע במסגרת החישוב הבלתי פוסק של חסרונותי, ומיד ראיתי ששחורת השיער היא היפה ביותר. ציפיתי לזה עוד לפני שיכולתי להבחין בפניהן. אפף אותה משהו לא מן העולם הזה. שמלת סינר מלוכלכת כיסתה בקושי את התחת שלה. משני צדיה עמדו ג'ינג'ית כחושה ובחורה מבוגרת יותר, לבושה גם היא ברישול, כלאחר יד. כאילו נמשתה מאגם. הטבעות הזולות שלהן היו כסדרה נוספת של מפרקי אצבעות. הן פסחו על שתי הסעיפים, יופי וכיעור בעת ובעונה אחת, ואדווה של מודעוּת לקיומן נגררה אחריהן ברחבי הפארק. אמהות תרו במבטיהן אחר ילדיהן מכוח תחושה שלא ידעו לנקוב בשמה. בחורות אחזו בידי חבריהן. השמש פילחה את העצים, כמו תמיד - הערבות הישנוניות, הרוח החמה שנשבה מעל שמיכות הפיקניק - אך הנתיב שפילסו הבנות בלב העולם הרגיל ערער את כל המוּכּר והידוע ביום ההוא. חלקלקוֹת ושאננוֹת כמו כרישים המגיחים מהמים.

סקירות וביקורות

"הבנות": לחיות עם בנות השטן עלית קרפ הארץ 20/11/2017 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • תרגום: קטיה בנוביץ'
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: מרץ 2017
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 279 עמ' מודפסים

סקירות וביקורות

"הבנות": לחיות עם בנות השטן עלית קרפ הארץ 20/11/2017 לקריאת הסקירה המלאה >
הבנות אמה קליין
הרמתי את עיני בגלל הצחוק, והמשכתי להסתכל בגלל הבנות.
תחילה הבחנתי רק בשערן, ארוך ולא מסורק. אחר כך בתכשיטיהן, שהחזירו את אור השמש. שלושתן היו מרוחקות ממני כך שלא הבחנתי בתווי פניהן, אבל זה היה חסר חשיבות - ידעתי שהן שונות מכל שאר האנשים בפארק. משפחות התגודדו בתור מטושטש וחיכו לנקניקיות ולהמבורגרים מהגריל הפתוח. נשים בחולצות משובצות נחפזו לצד חבריהן, ילדים השליכו זרעי אקליפטוס כפתוריים על תרנגולות פראיות למראה שהשתלטו על האזור. הבנות ארוכות השיער נראו כאילו הן דואות מעל המתרחש סביבן, טרגיות ונבדלות. כמו בנות מלוכה גוֹלוֹת.
לטשתי בהן מבט נוקב, חסר בושה: לא העליתי בדעתי שהן עשויות להסיט את עיניהן ולהבחין בי. ההמבורגר נשכח בחיקי. רוח קלה נשבה מהנהר בצחנת דגי פיתיון. זה היה בגיל שבו נהגתי לסקור ולדרג בנות בן רגע במסגרת החישוב הבלתי פוסק של חסרונותי, ומיד ראיתי ששחורת השיער היא היפה ביותר. ציפיתי לזה עוד לפני שיכולתי להבחין בפניהן. אפף אותה משהו לא מן העולם הזה. שמלת סינר מלוכלכת כיסתה בקושי את התחת שלה. משני צדיה עמדו ג'ינג'ית כחושה ובחורה מבוגרת יותר, לבושה גם היא ברישול, כלאחר יד. כאילו נמשתה מאגם. הטבעות הזולות שלהן היו כסדרה נוספת של מפרקי אצבעות. הן פסחו על שתי הסעיפים, יופי וכיעור בעת ובעונה אחת, ואדווה של מודעוּת לקיומן נגררה אחריהן ברחבי הפארק. אמהות תרו במבטיהן אחר ילדיהן מכוח תחושה שלא ידעו לנקוב בשמה. בחורות אחזו בידי חבריהן. השמש פילחה את העצים, כמו תמיד - הערבות הישנוניות, הרוח החמה שנשבה מעל שמיכות הפיקניק - אך הנתיב שפילסו הבנות בלב העולם הרגיל ערער את כל המוּכּר והידוע ביום ההוא. חלקלקוֹת ושאננוֹת כמו כרישים המגיחים מהמים.