נקמתן של העוזרות האישיות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נקמתן של העוזרות האישיות
מכר
מאות
עותקים
נקמתן של העוזרות האישיות
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

נקמתן של העוזרות האישיות

4 כוכבים (8 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2017
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 264 עמ' מודפסים

תקציר

טינה פוֹנטָנה, צעירה ניו–יורקית משכילה, לא דמיינה בחלומותיה הפרועים ביותר שתעבור אי–פעם על החוק. אבל אחרי שש שנות עבודה כעוזרת האישית של אחד האנשים העשירים בעולם - שנים שבהן פסגת האתגרים הניצבים בפניה הייתה הזמנת מקומות במסעדות גורמה ומזיגת משקאות מבקבוקים שעולים יותר משכר הדירה שלה - היא מבינה שלא תצליח להחזיר את הלוואת הלימודים שלה בעשורים הקרובים. נו טוב, לפחות קווין, היועץ המשפטי החתיך שעובד איתה, לא מפסיק לעשות לה עיניים.
פִּרצה טכנית בחשבון ההוצאות של הבוס שלה מאפשרת לטינה לחסל את חובה, אך במחיר של שיתוף פעולה מפוקפק עם עוזרת אישית אחרת, דוגמנית לשעבר עם הרבה ביטחון עצמי וללא שום עכבות. כשתוכניתן המסוכנת מתחילה להשתבש, מגלות השתיים שהן מוקפות בעמיתות רבות למקצוע, עם חובות ענקיים ומצפון קטן. וכך, מה שהתחיל כמעידה של רגע הופך להתארגנות נשית חתרנית שתשנה את חייהן של רבות.
 
נקמתן של העוזרות האישיות מצליח ללכוד בהומור פרוע ובהבחנה חדה כתער את הפרדוקס הקיומי של דור שלם, בעל השכלה גבוהה ושכר נמוך. הספר מעלה שאלות על מעמד, כסף והגשמה אישית, ומציע תשובות רעננות שמאפשרות להעז ולהאמין שאולי, באמת, אופטימיות היא שם המשחק.
זהו רומן הביכורים של קמיל פרי, ספרנית ועורכת, שזכתה גם היא (כמה מפתיע) לעבוד כעוזרת אישית באחד מכתבי–העת המובילים בניו–יורק.

פרק ראשון

פתח דבר
 
די בטוח ששמעתם על הבוס הקודם שלי. וגם אם לא שמעתם עליו, הוא השפיע עליכם, אני מבטיחה. ישבתם פעם מול ערוץ חדשות בטלוויזיה או ראיתם סרט קיץ שובר קופות? אז הוא. אתם קוראים עיתונים? ומה עם שבועונים בעטיפת כרומו וכותרות נוצצות באדום עם ניסוחים כמו ״שיחות מלוכלכות שידליקו את הגבר שלך״? אז הוא. אם אתם חיים בעולם המודרני, רוב הסיכויים שכל אמצעי התקשורת שאתם צורכים, או לפחות רובם, נמצאים בבעלותו של רוברט. הוא מרחף פחות או יותר סביב מספר שלושים וחמש ברשימת המיליארדרים של ׳פוֹרְבְּס׳. ואני הייתי העוזרת האישית שלו.
לכל הגברים החשובים יש עוזרות אישיות.
זה הכלל הראשון שאני רוצה שתזכרו.
האם גם לנשים חשובות יש עוזרות? כן, בטח. אבל גברים שולטים בעולם. זה הכלל השני שאני רוצה שתזכרו. גברים עדיין שולטים בעולם. ואני רוצה שתזכרו את זה לא מפני שאני עומדת לכתוב איזה מניפסט פמיניסטי נמלץ, אלא כי זאת עובדה פשוטה שחייבים לדעת כדי להבין איך כל זה התחיל. וזה מה שכולם רוצים לדעת - הכתבים, הבלוגרים - מה שכולם רוצים לדעת זה איך עשינו את זה.
איך שתי בחורות קטנות הצליחו לעבוד על האיש הכי חזק בניו־יורק? זאת הייתה הכותרת באתר אַפּוֶורת׳י. אני בת שלושים; אמילי בת עשרים ושמונה. המטר־שישים־ושלוש שלי כשאני עומדת על קצות האצבעות מוריד טיפה את הממוצע, אבל אמילי מגיעה ליותר ממטר־שמונים־ושלוש כשהיא על עקבים. אז לא כל כך קטנות. מה שאַפּוֶורת׳י התכוונו זה ״חלשות״.
בכתבה בבּאזפִיד נכתב: הלוחמות של רובין הוד בגרסה המודרנית נראות כמו המלאכיות של צ׳רלי. הם פרסמו תמונת פוטושופ שלנו שבה הלבישו אותנו בבגדי ים והוסיפו לנו אקדחים בידיים.
באתר גוֹתָמיסט כינו את החבורה שלנו ״אחוות המזכירות הגנבות!״ (סימן הקריאה במקור).
שמועות, כל אלה רק שמועות. קשקושים של אינטרנט. אף אחד לא יודע בוודאות מה באמת קרה.
אז בואו נבהיר דבר אחד. זו לא הייתה גנֵבה, לא באמת. וכמעט רק בטעות גילינו כמה כסף בדיוק היה שם.
זה הכלל השלישי שאני רוצה שתזכרו. יש מספיק כסף.
יש כל כך הרבה כסף.

עוד על הספר

  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2017
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 264 עמ' מודפסים
נקמתן של העוזרות האישיות קמיל פרי
פתח דבר
 
די בטוח ששמעתם על הבוס הקודם שלי. וגם אם לא שמעתם עליו, הוא השפיע עליכם, אני מבטיחה. ישבתם פעם מול ערוץ חדשות בטלוויזיה או ראיתם סרט קיץ שובר קופות? אז הוא. אתם קוראים עיתונים? ומה עם שבועונים בעטיפת כרומו וכותרות נוצצות באדום עם ניסוחים כמו ״שיחות מלוכלכות שידליקו את הגבר שלך״? אז הוא. אם אתם חיים בעולם המודרני, רוב הסיכויים שכל אמצעי התקשורת שאתם צורכים, או לפחות רובם, נמצאים בבעלותו של רוברט. הוא מרחף פחות או יותר סביב מספר שלושים וחמש ברשימת המיליארדרים של ׳פוֹרְבְּס׳. ואני הייתי העוזרת האישית שלו.
לכל הגברים החשובים יש עוזרות אישיות.
זה הכלל הראשון שאני רוצה שתזכרו.
האם גם לנשים חשובות יש עוזרות? כן, בטח. אבל גברים שולטים בעולם. זה הכלל השני שאני רוצה שתזכרו. גברים עדיין שולטים בעולם. ואני רוצה שתזכרו את זה לא מפני שאני עומדת לכתוב איזה מניפסט פמיניסטי נמלץ, אלא כי זאת עובדה פשוטה שחייבים לדעת כדי להבין איך כל זה התחיל. וזה מה שכולם רוצים לדעת - הכתבים, הבלוגרים - מה שכולם רוצים לדעת זה איך עשינו את זה.
איך שתי בחורות קטנות הצליחו לעבוד על האיש הכי חזק בניו־יורק? זאת הייתה הכותרת באתר אַפּוֶורת׳י. אני בת שלושים; אמילי בת עשרים ושמונה. המטר־שישים־ושלוש שלי כשאני עומדת על קצות האצבעות מוריד טיפה את הממוצע, אבל אמילי מגיעה ליותר ממטר־שמונים־ושלוש כשהיא על עקבים. אז לא כל כך קטנות. מה שאַפּוֶורת׳י התכוונו זה ״חלשות״.
בכתבה בבּאזפִיד נכתב: הלוחמות של רובין הוד בגרסה המודרנית נראות כמו המלאכיות של צ׳רלי. הם פרסמו תמונת פוטושופ שלנו שבה הלבישו אותנו בבגדי ים והוסיפו לנו אקדחים בידיים.
באתר גוֹתָמיסט כינו את החבורה שלנו ״אחוות המזכירות הגנבות!״ (סימן הקריאה במקור).
שמועות, כל אלה רק שמועות. קשקושים של אינטרנט. אף אחד לא יודע בוודאות מה באמת קרה.
אז בואו נבהיר דבר אחד. זו לא הייתה גנֵבה, לא באמת. וכמעט רק בטעות גילינו כמה כסף בדיוק היה שם.
זה הכלל השלישי שאני רוצה שתזכרו. יש מספיק כסף.
יש כל כך הרבה כסף.