הקינות

פתח דבר

 

בשנים 1917-1919 שקד גרשם שלום הצעיר על תרגום מבחר קינות עבריות לגרמנית, ובהן קינות מגילת איכה, קינת איוב (איוב, פרק ג׳), קינת הנביא יחזקאל (יחזקאל, פרק י"ט), והקינה מימי-הביניים ״שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ״ לר' מאיר מרוטנבורג. על תרגומיו הוסיף שלום גם מאמרים קצרים, שמרביתם נותרו כנספחים הגנוזים ביומניו. במאמרים אלה דן שלום הצעיר בשאלות השפה והתרגום, במעמדה של הלשון העברית, בסוגיית הקינה כסוגה ליטורגית ובחידת התוגה והמצב המשיחי. בכתביו מסכם שלום הרהורים והתלבטויות בשאלת הקינה שליוו אותו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעת לימודיו באוניברסיטה, שנות הידידות עם ולטר בנימין ושנותיו כהוגה צעיר ומקורי בשאלת הקיום היהודי ועתידה של הציונות.

 

באסופה זו הבאנו את תרגומיו לגרמנית של שלום לקינות העבריות לצד מאמריו הנזכרים לעיל. לחלק זה הקדמנו מבוא מאת גלילי שחר, הדן במקצת ההקשרים למפעל הקינות של שלום. בחלקה האחרון של האסופה מובאים שני מאמרים, פרי עטן של עילית פרבר ולינה ברוך, המבארים סוגיות נבחרות במחשבת השפה והגותו האלגית של שלום ודנים בהקשרים ההיסטוריים והפילוסופיים של מפעל הקינות שלו.

 

פרסומו של כרך זה התאפשר הודות למענק מיוחד של "קרן מינרבה" והוא פרי של שיתוף פעולה בין המכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב לבין מרכז פרנץ רוזנצווייג לחקר התרבות ותולדות הספרות היהודית-גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים. אנו מודים לפרופ' יפעת וייס, גב' קרן שגיא וגב' יעל מילר שסייעו לנו בהגשמת המפעל. מפעל זה התאפשר גם בסיוע מענק מחקר של הקרן הלאומית למדע (מחקר מספר 194/12).

 

תרגום כתבי היד של שלום מגרמנית לעברית ופרסומם התאפשר באדיבותה של מחלקת הארכיונים, הספרייה הלאומית בירושלים. אנו מודים לרשויות הספרייה הלאומית על הרשאת התרגום ועל כך שהעמידו לרשותנו את כתבי היד של שלום.

 

העורכים

 

תל אביב, 2015