לנבוכי הדור
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לנבוכי הדור

לנבוכי הדור

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2014
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 366 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 6 דק'

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ה'תרכ״ה-ה'תרצ״ה (1865-1935), היה אחד מגדולי הרוח שעמדו לעם ישראל ולאנושות בדורות האחרונים. משנתו מקיפה עולם ומלואו - כלל ופרט, חומר ורוח, קודש וחול. הרב קוק חידש מבט אמוני בתורת ישראל תוך כדי זיקה לתהליכים הרוחניים וההיסטוריים העוברים על האנושות ועל האומה הישראלית בעידן המודרני. באישיותו הגאונית התמזגו כישרונות רבים - פוסק הלכה ואיש מחשבה, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל ומשורר, פילוסוף ומקובל.
אחד מהיסודות הבולטים במשנתו של הרב קוק הוא הגישה ההרמונית ביחס למציאות ולתרבות האנושית. הרב קוק שאף למצוא בכל זרם וגישה את נקודת האמת המחייה אותם, ואת תפקידם כחלק אורגאני מן המציאות כולה, ההולכת ומתקדמת.
כמי שבקי בפילוסופיה הכללית, התייחס הרב קוק בהרחבה אל הזרמים השונים, וניסה לאגד את כולם במבט אחדותי.
הרב קוק ראה בשיבתו של עם ישראל לארץ ישראל בדורות האחרונים חלק מתהליך הגאולה וסלל דרך רוחנית, עמוקה ומקורית, המתאימה לתפיסה זו.
ככל שעוברות השנים, תורתו וכתביו הופכים לרלוונטיים יותר ויותר, והשפעתו הרוחנית והתרבותית הולכת וגדלה.

תקציר

לנבוכי הדור הוא חיבור מקורי של הראי"ה קוק (תרכ"ה-תרצ"ה, 1935-1865), שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא. באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות לרבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.
 
מהדורה מוערת זו נערכה על ידי הרב שחר רחמני, שלמד ומלמד את תורתו של הרב קוק זה שנים רבות ושקד על כתב היד בשנים האחרונות. הספר מוגש בצירוף אחרית דבר הממקמת את החיבור על רצף כתביו של הראי"ה ומתחקה אחר גורלו של כתב היד הזה שלא היה מוכר עד השנים האחרונות.

פרק ראשון

הקדמה
 
 
החיבור 'לנבוכי הדור', שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק (להלן הראי״ה) ושכונה 'מורה נבוכים החדש'1, היה עלום למעלה ממאה שנה. פרסומו לאחרונה מעורר עניין רב בקרב לומדי תורתו. הסיבה לכך היא, שהראי״ה לא הזכיר את החיבור בכתביו שהתפרסמו או באגרותיו. גם בנו, הרצי״ה קוק, שהמשיך לערוך את כתבי אביו לאחר פטירתו, לא הזכיר את החיבור בכתב, וכנראה אף לא בעל פה. תלמידיו מתקופות שונות בישיבת 'מרכז הרב' העידו כי לא הקריא מחיבור זה בשיעוריו מעולם.
ייחודו של החיבור בצורתו ובתוכנו. צורתו, כספר המסודר לפי פרקים, שונה מכתיבתו של הראי״ה בדרך כלל, בפנקסים שנרשמו כמעין יומן אישי של רעיונות בנושאים שונים. 'לנבוכי הדור', בניגוד אליהם, עבר עריכה ותיקונים בידי הראי״ה, אך לא במידה שהכינה אותו להדפסה. תוכנו הוא נושאים שדן בהם הראי״ה לראשונה, ובהם חידושי המדע בזמנו ובראשם תיאוריית ההתפתחות.
חשיבותו של החיבור נעוצה בתרומתו הפוטנציאלית להבנת התגבשות הגותו של הראי״ה, וכתשתית לכתביו בהמשך הדרך. לעתים קרובות, מתבסס הראי״ה על דברים שכתב במקום קודם, מבלי לציין זאת במפורש. יש אפוא חשיבות להבין את מיקום החיבור על רצף כתיבתו של הראי״ה, כדי להבין את זיקותיו לחיבורים אחרים שלו.
הגותו המוקדמת של הראי״ה נכתבה בחו״ל, ומתוכה מוכרים בעיקר המאמרים שפרסם והחיבור 'עין איה'. ייחודו של 'לנבוכי הדור' בהיותו חיבור בהיר ושיטתי יחסית, המכוון להסברת עיקרי אמונה. לכאורה, הוא היה אמור להיות חיבורו המרכזי של הראי״ה בחו״ל. העובדה שלא הוצא לאור בידי הראי״ה, ולא נמנה עם הכתבים שעסק הרצי״ה בהוצאתם בחיי הראי״ה או אחרי פטירתו, מחייבת בירור.
כדי לאפשר ללומדים לדעת פרטים על מאפייני החיבור 'לנבוכי הדור', הרקע לחיבורו וזמן כתיבתו, צירפתי בשיפולי גלימתו פרק מתוך עבודת הדוקטורט שלי2, העוסק בחיבור ובמאפייניו. בפרק זה בררתי מאפיינים שונים של החיבור ובהם היחס אליו עד היום, ודנתי בנסיבות שהביאו את הראי״ה לחברו. מתוך עיון ודיון במכתביו ובמאמריו שפורסמו בחו״ל, הצבעתי על תחום הזמן שבו נכתב החיבור. בפרק אף עמדתי על ייחודו של החיבור ביחס לכתבי הראי״ה בכלל, תוך בחינת אופי העריכה והתיקונים שהכניס הראי״ה בחיבור. כמו כן, הבאתי השערות להחלטת הראי״ה ועורכיו לגנוז את החיבור ולא לפרסמו ברבים. לחיבור גם הקדמתי הסבר על העקרונות שהנחו אותי בעריכתו והוספתי מפתחות.
תחום זמן חיבור 'לנבוכי הדור' כפי שעלה בבירורי, הוא השנה וחצי האחרונות של כהונת הראי״ה כרבהּ של בויסק. החיבור עומד אפוא בתפר שבין הגותו של הראי״ה בחו״ל להגותו הארץ־ישראלית. סגנונו הוא סגנון הכתיבה של חו״ל, אך בתכניו אנו מוצאים חידושים ביחס למאמרים שפרסם בחו״ל. בשנים האחרונות התפרסמו פנקסים נוספים מתקופת בויסק, שהרחיבו את היריעה של כתיבתו המוקדמת של הראי״ה. החיבור 'לנבוכי הדור', הנוסף עליהם כעת, מוסיף חוליה חשובה שהיתה חסרה, המאפשרת לעמוד על רצף ההתפתחות של התמודדות הראי״ה עם סוגיות ציבוריות. באמצעות השוואה בין הכתיבה שלפני 'לנבוכי הדור' לכתיבה שלאחריו, ניתן לעמוד מצד אחד על קיום רצף מחשבתי של הראי״ה בין הגותו שבחו״ל להגותו שנכתבה בארץ ישראל, ומצד שני, להבחין בהבדלים בעמדותיו של הראי״ה קוק בין שני המקומות. בתת־פרק האחרון עמדתי על כמה שינויים משמעותיים בנושאים אחדים.
אין ספק שניתן ללמוד רבות מחיבור זה, ובפרט מן הדיון הנרחב והמפורט הכלול בו בהתמודדות עם טענות שעלו כנגד התורה בעקבות חידושי המדע כתיאוריית ההתפתחות. החיבור 'לנבוכי הדור' משלים נדבך רב ערך בהבנת גישתו של הראי״ה לתיאוריית ההתפתחות, לחיוב האומה בקבלת תורה שבעל פה ועוד. ערכו רב ללומדי משנתו מספריו העיקריים, כהשלמה להכרת כל היקף תפיסתו. בנוסף, קריאה מעמיקה בחיבור מלמדת על התמודדותו של הראי״ה עם סוגיית ביאור אמונת היהדות לציבור הרחב. בהוצאתו של החיבור 'לנבוכי הדור' בשלמותו כיום, כשהוא מוגה, ערוך ומוער, אני מקווה לאפשר השלמת הבנה זו.
אני מודה לבורא עולם, על הזכות שנזדמנה לי להוציא לאור חיבור של רבנו הגדול הראי״ה קוק זצ״ל. מאז פטירתו של הרב, הולכת ומתבררת 'התורה הגואלת' מבית מדרשו, כמבט האמת על תהליכי שיבת עם ישראל לארצו. היא היחידה המבררת לעומק את פרטי מהלך בניית האומה מחדש. ד' שלח לנו תורה זו למחיה לדורות הגאולה. על פיה נוכל להבין את המהלך של העתקת עם ישראל מקיום יחידים בגלות להופעה ככלל בארצו. עיקר תורתו של רבנו העוסקת בכך, היא הדברים שכתב בארץ ישראל ברוח קודשו. יש עוד רבות ללמוד וללבן סוגיות אלו שעסק בהן. אף שכתבתי בדוקטורט בהרחבה על ההתמודדות של הראי״ה עם תיאוריית ההתפתחות בארץ ישראל ועל מבטו המעמיק מתורת הסוד על מהלך ההתפתחות הרוחנית המוביל אל זו הגשמית ובירורים נוספים, לא צירפתי אותם כאן. דברי רבנו הגדול הם מדרגה בפני עצמה.
תודתי להוצאת ידיעות ספרים ולעומד בראשה, מר דב איכנולד, על היותם אכסניה להוצאת חיבור הראי״ה קוק זצ״ל. תודה לעמיחי ברהולץ על הדאגה שהספר יצא בצורה מכובדת כראוי למחברו ולקותי טפר ולצוות המקצועי שלו על עבודת ההפקה הנאה.
תודתי נתונה לאלו שעזרו לי בהבאת עבודה זו לידי גמר במהלך שנות העבודה. תודה להורי ובמיוחד לאמי שדחפה אותי כל העת להשלים את העבודה למרות הקשיים.
תודה מיוחדת לאשתי טל, שעמדה לצדי בכל התקופה ואפשרה לי לשקוע בלימוד תורת הראי״ה ובירורה, ולילדַי שקיבלו בהבנה שאביהם היה עסוק בזמן כתיבת העבודה.
תפילתי לבורא עולם שתוספת זאת של תורת רבנו תתרום גם היא לקירוב גאולתנו, ונזכה בקרוב לבניין בית מקדשנו בב״א.
שחר רחמני
ירושלים, תשע״ד
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ה'תרכ״ה-ה'תרצ״ה (1865-1935), היה אחד מגדולי הרוח שעמדו לעם ישראל ולאנושות בדורות האחרונים. משנתו מקיפה עולם ומלואו - כלל ופרט, חומר ורוח, קודש וחול. הרב קוק חידש מבט אמוני בתורת ישראל תוך כדי זיקה לתהליכים הרוחניים וההיסטוריים העוברים על האנושות ועל האומה הישראלית בעידן המודרני. באישיותו הגאונית התמזגו כישרונות רבים - פוסק הלכה ואיש מחשבה, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל ומשורר, פילוסוף ומקובל.
אחד מהיסודות הבולטים במשנתו של הרב קוק הוא הגישה ההרמונית ביחס למציאות ולתרבות האנושית. הרב קוק שאף למצוא בכל זרם וגישה את נקודת האמת המחייה אותם, ואת תפקידם כחלק אורגאני מן המציאות כולה, ההולכת ומתקדמת.
כמי שבקי בפילוסופיה הכללית, התייחס הרב קוק בהרחבה אל הזרמים השונים, וניסה לאגד את כולם במבט אחדותי.
הרב קוק ראה בשיבתו של עם ישראל לארץ ישראל בדורות האחרונים חלק מתהליך הגאולה וסלל דרך רוחנית, עמוקה ומקורית, המתאימה לתפיסה זו.
ככל שעוברות השנים, תורתו וכתביו הופכים לרלוונטיים יותר ויותר, והשפעתו הרוחנית והתרבותית הולכת וגדלה.

עוד על הספר

  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: ינואר 2014
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 366 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 6 דק'
לנבוכי הדור אברהם יצחק הכהן קוק
הקדמה
 
 
החיבור 'לנבוכי הדור', שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק (להלן הראי״ה) ושכונה 'מורה נבוכים החדש'1, היה עלום למעלה ממאה שנה. פרסומו לאחרונה מעורר עניין רב בקרב לומדי תורתו. הסיבה לכך היא, שהראי״ה לא הזכיר את החיבור בכתביו שהתפרסמו או באגרותיו. גם בנו, הרצי״ה קוק, שהמשיך לערוך את כתבי אביו לאחר פטירתו, לא הזכיר את החיבור בכתב, וכנראה אף לא בעל פה. תלמידיו מתקופות שונות בישיבת 'מרכז הרב' העידו כי לא הקריא מחיבור זה בשיעוריו מעולם.
ייחודו של החיבור בצורתו ובתוכנו. צורתו, כספר המסודר לפי פרקים, שונה מכתיבתו של הראי״ה בדרך כלל, בפנקסים שנרשמו כמעין יומן אישי של רעיונות בנושאים שונים. 'לנבוכי הדור', בניגוד אליהם, עבר עריכה ותיקונים בידי הראי״ה, אך לא במידה שהכינה אותו להדפסה. תוכנו הוא נושאים שדן בהם הראי״ה לראשונה, ובהם חידושי המדע בזמנו ובראשם תיאוריית ההתפתחות.
חשיבותו של החיבור נעוצה בתרומתו הפוטנציאלית להבנת התגבשות הגותו של הראי״ה, וכתשתית לכתביו בהמשך הדרך. לעתים קרובות, מתבסס הראי״ה על דברים שכתב במקום קודם, מבלי לציין זאת במפורש. יש אפוא חשיבות להבין את מיקום החיבור על רצף כתיבתו של הראי״ה, כדי להבין את זיקותיו לחיבורים אחרים שלו.
הגותו המוקדמת של הראי״ה נכתבה בחו״ל, ומתוכה מוכרים בעיקר המאמרים שפרסם והחיבור 'עין איה'. ייחודו של 'לנבוכי הדור' בהיותו חיבור בהיר ושיטתי יחסית, המכוון להסברת עיקרי אמונה. לכאורה, הוא היה אמור להיות חיבורו המרכזי של הראי״ה בחו״ל. העובדה שלא הוצא לאור בידי הראי״ה, ולא נמנה עם הכתבים שעסק הרצי״ה בהוצאתם בחיי הראי״ה או אחרי פטירתו, מחייבת בירור.
כדי לאפשר ללומדים לדעת פרטים על מאפייני החיבור 'לנבוכי הדור', הרקע לחיבורו וזמן כתיבתו, צירפתי בשיפולי גלימתו פרק מתוך עבודת הדוקטורט שלי2, העוסק בחיבור ובמאפייניו. בפרק זה בררתי מאפיינים שונים של החיבור ובהם היחס אליו עד היום, ודנתי בנסיבות שהביאו את הראי״ה לחברו. מתוך עיון ודיון במכתביו ובמאמריו שפורסמו בחו״ל, הצבעתי על תחום הזמן שבו נכתב החיבור. בפרק אף עמדתי על ייחודו של החיבור ביחס לכתבי הראי״ה בכלל, תוך בחינת אופי העריכה והתיקונים שהכניס הראי״ה בחיבור. כמו כן, הבאתי השערות להחלטת הראי״ה ועורכיו לגנוז את החיבור ולא לפרסמו ברבים. לחיבור גם הקדמתי הסבר על העקרונות שהנחו אותי בעריכתו והוספתי מפתחות.
תחום זמן חיבור 'לנבוכי הדור' כפי שעלה בבירורי, הוא השנה וחצי האחרונות של כהונת הראי״ה כרבהּ של בויסק. החיבור עומד אפוא בתפר שבין הגותו של הראי״ה בחו״ל להגותו הארץ־ישראלית. סגנונו הוא סגנון הכתיבה של חו״ל, אך בתכניו אנו מוצאים חידושים ביחס למאמרים שפרסם בחו״ל. בשנים האחרונות התפרסמו פנקסים נוספים מתקופת בויסק, שהרחיבו את היריעה של כתיבתו המוקדמת של הראי״ה. החיבור 'לנבוכי הדור', הנוסף עליהם כעת, מוסיף חוליה חשובה שהיתה חסרה, המאפשרת לעמוד על רצף ההתפתחות של התמודדות הראי״ה עם סוגיות ציבוריות. באמצעות השוואה בין הכתיבה שלפני 'לנבוכי הדור' לכתיבה שלאחריו, ניתן לעמוד מצד אחד על קיום רצף מחשבתי של הראי״ה בין הגותו שבחו״ל להגותו שנכתבה בארץ ישראל, ומצד שני, להבחין בהבדלים בעמדותיו של הראי״ה קוק בין שני המקומות. בתת־פרק האחרון עמדתי על כמה שינויים משמעותיים בנושאים אחדים.
אין ספק שניתן ללמוד רבות מחיבור זה, ובפרט מן הדיון הנרחב והמפורט הכלול בו בהתמודדות עם טענות שעלו כנגד התורה בעקבות חידושי המדע כתיאוריית ההתפתחות. החיבור 'לנבוכי הדור' משלים נדבך רב ערך בהבנת גישתו של הראי״ה לתיאוריית ההתפתחות, לחיוב האומה בקבלת תורה שבעל פה ועוד. ערכו רב ללומדי משנתו מספריו העיקריים, כהשלמה להכרת כל היקף תפיסתו. בנוסף, קריאה מעמיקה בחיבור מלמדת על התמודדותו של הראי״ה עם סוגיית ביאור אמונת היהדות לציבור הרחב. בהוצאתו של החיבור 'לנבוכי הדור' בשלמותו כיום, כשהוא מוגה, ערוך ומוער, אני מקווה לאפשר השלמת הבנה זו.
אני מודה לבורא עולם, על הזכות שנזדמנה לי להוציא לאור חיבור של רבנו הגדול הראי״ה קוק זצ״ל. מאז פטירתו של הרב, הולכת ומתבררת 'התורה הגואלת' מבית מדרשו, כמבט האמת על תהליכי שיבת עם ישראל לארצו. היא היחידה המבררת לעומק את פרטי מהלך בניית האומה מחדש. ד' שלח לנו תורה זו למחיה לדורות הגאולה. על פיה נוכל להבין את המהלך של העתקת עם ישראל מקיום יחידים בגלות להופעה ככלל בארצו. עיקר תורתו של רבנו העוסקת בכך, היא הדברים שכתב בארץ ישראל ברוח קודשו. יש עוד רבות ללמוד וללבן סוגיות אלו שעסק בהן. אף שכתבתי בדוקטורט בהרחבה על ההתמודדות של הראי״ה עם תיאוריית ההתפתחות בארץ ישראל ועל מבטו המעמיק מתורת הסוד על מהלך ההתפתחות הרוחנית המוביל אל זו הגשמית ובירורים נוספים, לא צירפתי אותם כאן. דברי רבנו הגדול הם מדרגה בפני עצמה.
תודתי להוצאת ידיעות ספרים ולעומד בראשה, מר דב איכנולד, על היותם אכסניה להוצאת חיבור הראי״ה קוק זצ״ל. תודה לעמיחי ברהולץ על הדאגה שהספר יצא בצורה מכובדת כראוי למחברו ולקותי טפר ולצוות המקצועי שלו על עבודת ההפקה הנאה.
תודתי נתונה לאלו שעזרו לי בהבאת עבודה זו לידי גמר במהלך שנות העבודה. תודה להורי ובמיוחד לאמי שדחפה אותי כל העת להשלים את העבודה למרות הקשיים.
תודה מיוחדת לאשתי טל, שעמדה לצדי בכל התקופה ואפשרה לי לשקוע בלימוד תורת הראי״ה ובירורה, ולילדַי שקיבלו בהבנה שאביהם היה עסוק בזמן כתיבת העבודה.
תפילתי לבורא עולם שתוספת זאת של תורת רבנו תתרום גם היא לקירוב גאולתנו, ונזכה בקרוב לבניין בית מקדשנו בב״א.
שחר רחמני
ירושלים, תשע״ד