אוסף פרטי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אוסף פרטי

אוסף פרטי

עוד על הספר

  • הוצאה: מנדלי, אורן
  • תאריך הוצאה: 2004
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 126 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 6 דק'

תקציר

סיפוריה הקצרים של בת־אורן ניתזו כרסיסים מעולמה של חולמת מפוכחת שחוותה את טעמם המתוק־חמוץ של החיים ועדיין מנסה לעצור את הזמן ולהקפיא אותו, כאילו לא היתה המציאות אלא חלום מתמשך. אין זה מפליא שסיפוריה והגיבורים המאכלסים אותם חוצים מדי פעם את הקו הסמוי והדק המפריד בין המוחשי להזוי בחיפושם אחר הרגע הראשוני והמכונֵן של הווייתם. אלא שהרגע הזה אבד לעד, וגורלם מחזיר אותם תמיד לקרקע המציאות.
יחד עם זאת, מציאות זו היא עולם מלא של חלומות, של אנשים, של מסעות, של חיים שאינם לפעמים אלא רומן זעיר שבו הדמעות נלוות תמיד לצחוק, עולם שבו נולדה אהבה ראשונה, שבו חיים הגנטלמן מ־218 וג'ון היקר, האישה מהתחנה, הנערה מאיפנמה, אשת לוט, אדון גולן, ודמויות נוספות, הבוהקות כפנינים במחרוזת ישנה שאפילו הזמן לא הצליח לעמעם את זוהרן.
בסגנונו הסיפורי הפשוט והכן, "האוסף הפרטי" של בת־אורן מצליח למקד את מבטנו בתמונות־מצב ובדמויות כה מוכרות ועדיין מפתיעות, מצודדות לב ומציתות רגש ומחשבה. וזאת בדיוק הסיבה לכך שהסיפורים האלה, הנוגעים בנקודות הבסיסיות והרגישות ביותר של קיומנו, הופכים להיות גם חלק מהאוסף הפרטי שלנו.
-ראובן מירן

פרק ראשון

אהבה ראשונה
 
מאחורי הבית היה משק עזר — גינת ירק ועצי פרי, תרנגולות וברווזים, ועז אותה אהבתי מאוד. כל יום אחרי הלימודים הייתי קוטפת עבורה רִיגָ'לֶה, אותו עשב בשרני שהיא אכלה בהנאה גדולה. צמרמורת היתה עוברת בי כשליקקה בעלת הקרניים את ידי בלשונה המחוספסת, ועיניה החכמות כאילו אמרו, "תודה, גם אני אוהבת אותך."
 
אחר־צהריים אחד ירדתי לוואדי, אמרו לי ששם צומח הריג'לה הכי טעים. שק שלם מילאתי ונתתי לעז. בערב, כשהגיע אבי לחליבה, נדהם לראותה רובצת על צדה, נאנקת, בטנה תפוחה. יומיים סבלה המסכנה ואני איתה. לבסוף לא נותרה ברירה אלא להביא את השוחט.
 
"הרגת אותה מרוב אהבה," אמרה אמי ולמחרת הגישה תבשיל מבשרה.

עוד על הספר

  • הוצאה: מנדלי, אורן
  • תאריך הוצאה: 2004
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 126 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 6 דק'
אוסף פרטי בת־אורן
אהבה ראשונה
 
מאחורי הבית היה משק עזר — גינת ירק ועצי פרי, תרנגולות וברווזים, ועז אותה אהבתי מאוד. כל יום אחרי הלימודים הייתי קוטפת עבורה רִיגָ'לֶה, אותו עשב בשרני שהיא אכלה בהנאה גדולה. צמרמורת היתה עוברת בי כשליקקה בעלת הקרניים את ידי בלשונה המחוספסת, ועיניה החכמות כאילו אמרו, "תודה, גם אני אוהבת אותך."
 
אחר־צהריים אחד ירדתי לוואדי, אמרו לי ששם צומח הריג'לה הכי טעים. שק שלם מילאתי ונתתי לעז. בערב, כשהגיע אבי לחליבה, נדהם לראותה רובצת על צדה, נאנקת, בטנה תפוחה. יומיים סבלה המסכנה ואני איתה. לבסוף לא נותרה ברירה אלא להביא את השוחט.
 
"הרגת אותה מרוב אהבה," אמרה אמי ולמחרת הגישה תבשיל מבשרה.