1
חבקי אותי חזק. אל תרפי, גם אם ארצה ללכת, עטפי אותו בזרועותייך, גם אם הגוף שלי יבקש להינתק ולהתרחק.
חבקי אותי חזק ולחשי לי כמה את אוהבת אותי. ספרי לי שלעולם אהיה שלך ועטפי אותי בידייך. הדקי את גופך לגופי כדי שחומו ירכך את לבי המתקשה. לפפי את שערך סביבי כדי שריחו ימיס את המחנק שממלא אותי. אל תרפי גם אם חיבוקך יכאיב לי וגם אם גופי יתפתל בתוכו כמו הודיני הקוסם שמבקש לחמוק מתוך שלשלות ברזל, להיחלץ מתוך דוד מים גדול ולצוף על פני המים בנשימות כבדות. חבקי אותי חזק גם אם נשימתי מתקצרת וגופי רועד. אל תניחי לי להשמט.
חבקי אותי חזק גם אם אהדוף את גופך ממני ואבקש לשאת רגליים, לצאת אל המדבר. להיחבא בערי מקלט, להסתתר בתוך שוחות חפורות. אטמי את אוזנייך לתחנוני. לנהמות שפורצות מפי כמו מלוע חיה שנתפסה במלכודת. עצמי את עינייך כדי שלא תראי את התחינה שבעיני שעלולה לרכך את לבך.
לפתי אותי בכל כוח האהבה שבך ותאוות החיים שממלאה אותך. ואחזי בי כדי שלא אגלוש מתוך חיבוקך ואשתרע על הארץ כמו גוף מת. חבקי אותי חזק גם אם אקרא בשם אבי ואמי ואקלל אלוהים ואדם. החזיקי בי גם אם אפרוץ בבכי של ילד מוכה. אל תניחי לי גם אם בלשון נופת אתאר באוזנייך את חוסר הטעם והתכלית. אל תרפי גם אם בשפה מלומדת ולשון מתוקנת אפרוש לפנייך את כל תחלואי ואת כל פגמי ואת אי הנחת והעצב שמרצפים את דרך חיי, כמו פרורי לחם לילד שהוריו שלחוהו אל היער לאבד את נפשו. אחזי בזרועותייך בגופי המפרפר, המתעוות. בלי פחד. בלי מורא. הסיטי את עינייך הצידה כדי לא לראות את שפתיי הכווצות בכאב, את עיני הקרועות באימה, אבל אל תרפי.
הקשיחי לבך אלי, כמו אב המקשיח לב לבן סורר. כמו כובש מתאכזר למרד אלים. כמו אל זועף לעם חוטא. הדקי אותי אל גופך בכוח גם אם שרירייך יכאבו וכוחך יאזול. החזיקי בי חזק כמו עם שנצמד אל אדמתו, כמו ילד אל אמו, כמו לוחם אל משימתו, כמו איש מאמין באלוהיו גם אם זה לא נענה להפצרותיו והכה בו.
כרכי את ידייך ורגלייך סביבי ואל תניחי כמו נחש האוחז בטרפו, כמו נאשם בדין האוחז בחפותו. חבקי אותי חזק עד שאתרצה. עד שגופי הרועד ינוח, עד שאבריי יירגעו ועד שקולי המתחנן יצטרד ויידום. עד שנשמתי המבוהלת תשקוט וכוחותיי יכלו.
חבקי אותי חזק כי בלעדייך אין לי חיים.
.jpg)
