בין ישיבה לישיבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בין ישיבה לישיבה
הוספה למועדפים

בין ישיבה לישיבה

4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 288 עמ' מודפסים

משה זלצברג הוא בוגר ישיבת הסדר ובעל תארים מתקדמים במנהל עסקים ובהנדסה. במהלך 20 שנות קריירה מילא שורה של תפקידים ניהוליים בארץ ובחו"ל. עד לאחרונה שימש כמנכ"ל סניף ישראל של חברת תוכנה רב-לאומית. החל לפרסם את מאמריו המשלבים תורה וניהול במסגרת עלון "עסקים ולומדים" של ארגון "צוֹהר" ובמסגרת בית המדרש "קולות".

נושאים

תקציר

לראשונה - ספר ניהול השואב את השראתו מסיפורי המקרא!
 
מי לקח (ומי לא לקח) אחריות בגן-עדן?
מה היתה התרבות הארגונית של בוני מגדל בבל?
כמה שילם אברהם אבינו בעסקת הנדל"ן הראשונה?
מה מכר עֵשו תמורת נזיד עדשים?
איך התייחס לבן הארמי ל"עובד הכוכב" יעקב?
כיצד הגה יעקב אסטרטגיה לניהול סיכונים?
איך הצליח יוסף להגיע לצמרת הממשל במצרים?
ומה הוא היה בעצם - מנהיג או מנהל?
 
בין ישיבה לישיבה מחבר בדרך מקורית, מרתקת ומעוררת מחשבה את עולם הישיבות במובן התורני עם עולם ישיבות העבודה וההנהלה. הוא מציע קריאה ניהולית ועסקית בסיפורי ספר בראשית לאור הפרשנות היהודית לאורך הדורות ולאור הספרות הניהולית העכשווית.
 
בתוך כך הוא מעלה תובנות מעמיקות בנושאים מגוונים הנוגעים לניהול - החל בחשיבות העבודה ובחירת המקצוע, דרך סוגיות יום יומיות כגון ניהול משא ומתן, קנאה בין עובדים, גובה השכר ודרכי קבלת החלטות, וכלה בסגנונות ניהול ובתרבות ארגונית.
ספרים רבים העוסקים בסוגיות ניהול שואבים את השראתם מתורות שונות ומתרבויות שונות. עכשיו, לראשונה, לפניכם ספר ניהול השואב את השראתו מסיפורי המקרא - שהם כל כך משלנו, ובו בזמן אוניברסליים כל כך!

פרק ראשון

ישיבת פתיחה 
 
התנ"ך - ספר הספרים - טומן בחובו רבדים שונים. אנשים רבים בעולם רואים בו את דברי אלוקים חיים והדרכתו לבני האדם. אחרים רואים בו גם ספר המתאר התרחשויות היסטוריות של עמי קדם וערש תרבות עם ישראל. ויש שרואים בו בסיס למחקר בתחומי הלשון, החברה והטבע. כדברי חז"ל במסכת אבות: "הפוך בה והפוך בה, שהכול בה" - כל אלו מקופלים בפרקי התנ"ך.
אך מעבר לכל אלו, ספר בראשית מתאר את ראשית האנושות ואת אבות האומה בסיפורים המציגים דמויות מופת אלו במצבים אנושיים מאוד ובהתלבטויות אישיות ומוסריות נוקבות. לכן ניתן ללמוד רבות גם מהדרך שבה נהגו אבותינו במצבים אלו, על הצלחותיהם ולפעמים גם על כישלונותיהם. בגלל מרכזיותן של הדמויות הללו נקרא ספר בראשית גם בשם ספר הישר. וכך מסביר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין בן המאה ה־ 19 , את משמעותו של כינוי זה:
זה הספר הנקרא ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים "ספר הישר" [...] ויש להבין הטעם - למה נקראו אבותינו בשם "ישרים" בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה? [...] זה היה שבח האבות - שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים [...] וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ, מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר.
האבות נקראים ישרים כי הם התנהגו ביושר ונקטו שכל ישר ביחסם לבריות. לכן ראוי ללמוד מהם אף בענייני "דרך ארץ ומה ששייך לקיום העולם". כאוהב תנ"ך וכאיש מעשה ומנהל, אני מוצא את עצמי בוחן דמויות אלו ולומד מהן ומן הדרך שבה הן פועלות בעולמן - בין השאר במצבים עסקיים וניהוליים.
למשל, איך התייחסו אדם הראשון ובני האדם לעבודתם? מדוע נכשל המיזם של מגדל בבל? מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו בנושא שירות לקוחות? איך ניהל אברהם משא ומתן לקניית נדל"ן? איך מכר עֵשו את הבכורה ובאיזה מחיר? איך ניהל יעקב את משפחתו הגדולה ואת ענייניו? איך הצליח יוסף להגיע לצמרת הממשל במצרים?
כך נולד הרעיון לספר זה, המבוסס על סיפורי התורה, אך בוחן אותם מנקודת מבט ניהולית. לעתים התבססתי על פסוקי התורה כשלעצמם, ולעתים על פרשנות מ"ארון הספרים היהודי": החל בחכמי המשנה והתלמוד במאות הראשונות לספירה, דרך פרשני התנ"ך מימי הביניים, שהיו אף הם אנשי מעשה - רש"י סוחר היינות )כפי הנראה(, הרמב"ם, הרמב"ן וסְפוֹרְנוֹ הרופאים, דון יצחק אברבנאל הכלכלן והמדינאי ורלב"ג המתמטיקאי והמדען - וכלה בפרשנים "אחרונים" מהמאות ה־ 19 וה־ 20 . בסוף הספר, ולעתים תוך כדי הדברים, הבאתי פרטים ביוגרפיים על אישים אלו, שכן אני סבור שידיעת קורות חייהם תבהיר יותר את האופן שבו הם הבינו את הטקסט.
כפי שניווכח לדעת, לעתים קרובות התובנות העולות מהתנהגותם של אבותינו במצבים עסקיים שונים מקבילות בהחלט לתיאוריות ולמודלים המקובלים בעולם הניהול המודרני, בבחינת "אין חדש תחת השמש". ואכן, בכל פרק הבאתי תובנות מהספרות המקצועית העדכנית.
ככלל, על המדף מצויים כיום ספרים רבים העוסקים בסוגיות ניהול ושואבים השראה מתורות שונות ומתרבויות שונות. אשר על כן, פעמים רבות תהיתי מדוע שלא נקבל השראה מסיפורי המקרא, שהם כל כך "משלנו" ובו בזמן אוניברסליים כל כך!
הפרקים בספר זה מבוססים אם כן על הקְבּלות בין שני העולמות הללו, כיד הדמיון הטובה עלי. הגישה אינה זהה בכל הפרקים: לעתים אפרש את הסיפור המקראי לאור ניתוח עסקי וניהולי, ופעמים אחרות אקח היבט מסוים של הסיפור המקורי ואמצא לו הקבלות בעולם העסקי.
סדר הדברים הוא על פי סדר הסיפורים המופיעים בפרקי ספר בראשית. יתר על כן, עם התקדמות הפרקים בתורה ניתן להבחין שהעלילה מתפתחת, דמויות המפתח מתרבות, ויחסיהן הופכים מורכבים יותר. כך גם המצבים הניהוליים שבהם אעסוק בספר זה יהפכו מורכבים יותר ויותר מפרק לפרק.
לאור זאת, חילקתי את פרקי הספר לשלוש "ישיבות":
ישיבת הכנה: מבריאת העולם וסיפורי גן עדן עד ראשית ימי אברהם. בתקופה זו מסופר בעיקר על אנשים בודדים או על קשרים פשוטים בין אנשים, ולכן נעסוק במסגרת זו בנושאים בסיסיים אך חשובים, כגון מהי חשיבות העבודה, מה משמעותה של בחירת מקצוע ומהן התכונות הנדרשות לעבודה תקינה ויעילה.
ישיבת עבודה: מתפרשת לאורך חייהם של אברהם, יצחק ויעקב, אשר עדיין פועלים במרחב בעיקר כבודדים, אך הקשר ההדדי שלהם עם הסובבים אותם כבר מורכב יותר וכולל סוגיות עסקיות יותר במהותן, כגון משא ומתן, קנייה ומכירה, שירות לקוחות, דיני עבודה ועוד.
ישיבת הנהלה: עם התרחבות משפחת יעקב והולדת שנים־עשר בניו, ספר בראשית עובר לתאר מערכות יחסים מורכבות ביותר. כעת עולים נושאים ניהוליים של ממש, כגון סגנונות הנהגה וניהול בקבוצות.
אחתום את דברי בישיבת סיכום, שבה אסקור במבט־על את התפתחות החשיבה הניהולית במהלך ספר בראשית.
הבאתי גם נספחים שבחרתי לקרוא להם ישיבה של מעלה וישיבה של מטה, ובהם פירטתי מושגים, ספרים וסופרים מהעולם היהודי ומהעולם הניהולי בהתאמה. שימו לב שבספר מופיעים שני סוגים של הערות שוליים: הערות והארות המבארות ומחדדות את האמור, והן מופיעות בתחתית העמוד ומסומנות בכוכביות.
לעומתן ההערות המכילות את מקורותיהן של המובאות הרבות, הן מהספרות היהודית והן מהספרות הניהולית, מופיעות בסוף הספר ומסומנות במספרים.
ועניין נוסף: בספר זה, המשמש בין קודש לחול, השמות המקודשים כתובים ה' או אלוקים ולא כפי שהם מופיעים במקור בתנ"ך.
היה הרמב"ם במצרים רופא המלך, שלח איגרת למתרגם ספריו, ר' שמואל אבן תיבון. אבן תיבון ביקש לבוא ממקום מושבו בפרובנס לביקור, כדי שיוכלו לעבוד יחד על תרגום הספרים מערבית לעברית. באיגרת הרמב"ם מתאר את סדר יומו העמוס, ואומר לאורח שיבוא, אם ירצה, אבל הוא לא יוכל להקדיש לו זמן רב. מפאת עושר הפרטים והשפה, אביא בפניכם קטע מהאיגרת:
ואמנם מה שזכרת מעניין בואך אצלי, בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים! ואני שש ועלז ושמח בזה, וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך, ותאב ומתאווה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. ואמנם אודיעך שלא תסתכן על עצמך, כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני ומה שתגיעך ממני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי תוכן ענייני כמו שאספר לך:
אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל־קאירה* ובין שני המקומות שני תחומי שבת,** ולי על המלך מנהג כבד מאד אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפילגשיו לא אסור מאל־קאירה ואני רוב היום בבית המלך.
ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחדיו ואני צריך להתעסק ברפואתם. כללו של דבר, כל יום ויום אני עולה לאל־קאירה ואני בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חידוש. אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא הגיע קודם, ואני מתרעב.
ואמצא האכסדראות כולם מלאות בני אדם גויים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילה עראי והיא מעת לעת. ואצא לרפואתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חוליהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצוום ואדבר עימהם, ואני שוכב פרקדן מרוב עייפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר.
סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת יום השבת, אז יבואו כל הקהל או רובם אחר התפילה, אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבוע, ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו מקצתם ויקראו שנית אחר תפילת המנחה עד עת תפלת מעריב, זה תוכן ענייני היום. ולא סיפרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבוא בעזרת האל יתעלה.
אכן, סדר יום עמוס שלא יבייש רופא או איש היי־טק בן זמננו. ואם ניזכר שהרמב"ם עבד אז על ספר, אני תמה מתי מצא לכך זמן? כפי הנראה בין מטופל למטופל או בין ישיבה לישיבה!
בשל אופי זה של כתיבת הדברים, אני חש חובה נעימה להביע את תודתי לישיבות השונות בחיי ולמה שביניהן.
ראשית לרבותי ולחברי שמהם למדתי תורה מימי נעורי ועד היום, ובעיקר בישיבת הר־עציון שבגוש עציון. אהבת תורה ופתיחות מחשבתית לצד "דרך ארץ שקדמה לתורה" שספגתי בה, מלווים אותי מאז.
בתוכם תודות לידידי ורעי, ד"ר יהונתן יעקובס, שממנו ועמו למדתי עוד מנעורי, ואשר עבר על הדברים בתשומת לב רבה והאיר הארות יקרות. תודה גם למורי וחברי שמעון טל ולבני משפחתו, שממנו למדתי אהבת ספר ואהבת העברית לצד אהבת אדם.
לחברי ולחברותי בעמותת "קולות", אשר נועם קולם ליווה אותי בשנים האחרונות ועזר לי לגבש את הרעיון לספר. תודה גדולה לצוות המיוחד - שרי, אתי, מזל, אורלי - שהאירו צדדים חשובים בכתיבתי תוך כדי שיטוט ברחובות תל אביב.
תודה גם לחברי ארגון "צוהר" ולרבניו, שבמסגרת דפי "עסקים ולומדים" התחלתי לפרסם דברים אלו.
תודות גם לאנשי הוצאת מטר ולעורכת עידית נבו, שליוותה את היווצרותו בכישרון ובתשומת לב רבים, בתוכן ובסגנון.
ומכאן לישיבות מסוג אחר - ישיבות עבודה במסגרת עיסוקַי המקצועיים. למנהלים, לחברים, לעובדים וללקוחות שבאתי עמם במגע במסגרת זו. אלו אתגרו אותי בסוגיות ניהוליות ועסקיות, שבהן מצאתי כר נרחב להרהר בדברי תורה.
בין ישיבות אלו מלווה אותי כבר שנים רבות משפחתי הקרובה. בעצם, הראשון שהסב את תשומת לבי לרלוונטיות של דברי תורה לחיי המעשה היה אבי האדריכל, שראה בדיוקם של תיאורי התורה דוגמה חשובה לַצורך בדיוק בפרטים בעבודתו שלו. לצדו אמי, העוסקת בתחום הפסיכולוגיה, ואשר פיתחה אצלי רגישות רבה לתורת הנפש, המשתקפת בחלקים שונים של ספר זה.
ואחרונים חביבים אשתי וילדַי, לצד אחַי וגיסַי וחברים נוספים, שאיתם שוחחתי רבות בנושאי הספר, ואשר ליוו את כל משך כתיבתו בתמיכה, בהארות מחכימות ובהמון אהבה.
כל אלו בישיבה של מטה. לעומתם, בישיבה של מעלה, אלברט איינשטיין מדגיש עד כמה מורגשת ידו המכוונת של אלוקים בכל עבודה יצירתית:
לכל חוקר נחוצה הרגשה רליגיוזית מקורית, כיוון שהוא אינו יכול לתאר לעצמו שחוקים שהוא מגלה אותם, שבראשונה המציא אותם דווקא הוא עצמו. הוא מרגיש כילד אשר מודרך על ידי מישהו מבוגר.
ועל כך אני מודה לריבונו של עולם, החונן לאדם דעת.

משה זלצברג הוא בוגר ישיבת הסדר ובעל תארים מתקדמים במנהל עסקים ובהנדסה. במהלך 20 שנות קריירה מילא שורה של תפקידים ניהוליים בארץ ובחו"ל. עד לאחרונה שימש כמנכ"ל סניף ישראל של חברת תוכנה רב-לאומית. החל לפרסם את מאמריו המשלבים תורה וניהול במסגרת עלון "עסקים ולומדים" של ארגון "צוֹהר" ובמסגרת בית המדרש "קולות".

עוד על הספר

  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 288 עמ' מודפסים

נושאים

בין ישיבה לישיבה משה זלצברג
ישיבת פתיחה 
 
התנ"ך - ספר הספרים - טומן בחובו רבדים שונים. אנשים רבים בעולם רואים בו את דברי אלוקים חיים והדרכתו לבני האדם. אחרים רואים בו גם ספר המתאר התרחשויות היסטוריות של עמי קדם וערש תרבות עם ישראל. ויש שרואים בו בסיס למחקר בתחומי הלשון, החברה והטבע. כדברי חז"ל במסכת אבות: "הפוך בה והפוך בה, שהכול בה" - כל אלו מקופלים בפרקי התנ"ך.
אך מעבר לכל אלו, ספר בראשית מתאר את ראשית האנושות ואת אבות האומה בסיפורים המציגים דמויות מופת אלו במצבים אנושיים מאוד ובהתלבטויות אישיות ומוסריות נוקבות. לכן ניתן ללמוד רבות גם מהדרך שבה נהגו אבותינו במצבים אלו, על הצלחותיהם ולפעמים גם על כישלונותיהם. בגלל מרכזיותן של הדמויות הללו נקרא ספר בראשית גם בשם ספר הישר. וכך מסביר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין בן המאה ה־ 19 , את משמעותו של כינוי זה:
זה הספר הנקרא ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים "ספר הישר" [...] ויש להבין הטעם - למה נקראו אבותינו בשם "ישרים" בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה? [...] זה היה שבח האבות - שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים [...] וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ, מה ששייך לקיום העולם המיוחד לזה הספר.
האבות נקראים ישרים כי הם התנהגו ביושר ונקטו שכל ישר ביחסם לבריות. לכן ראוי ללמוד מהם אף בענייני "דרך ארץ ומה ששייך לקיום העולם". כאוהב תנ"ך וכאיש מעשה ומנהל, אני מוצא את עצמי בוחן דמויות אלו ולומד מהן ומן הדרך שבה הן פועלות בעולמן - בין השאר במצבים עסקיים וניהוליים.
למשל, איך התייחסו אדם הראשון ובני האדם לעבודתם? מדוע נכשל המיזם של מגדל בבל? מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו בנושא שירות לקוחות? איך ניהל אברהם משא ומתן לקניית נדל"ן? איך מכר עֵשו את הבכורה ובאיזה מחיר? איך ניהל יעקב את משפחתו הגדולה ואת ענייניו? איך הצליח יוסף להגיע לצמרת הממשל במצרים?
כך נולד הרעיון לספר זה, המבוסס על סיפורי התורה, אך בוחן אותם מנקודת מבט ניהולית. לעתים התבססתי על פסוקי התורה כשלעצמם, ולעתים על פרשנות מ"ארון הספרים היהודי": החל בחכמי המשנה והתלמוד במאות הראשונות לספירה, דרך פרשני התנ"ך מימי הביניים, שהיו אף הם אנשי מעשה - רש"י סוחר היינות )כפי הנראה(, הרמב"ם, הרמב"ן וסְפוֹרְנוֹ הרופאים, דון יצחק אברבנאל הכלכלן והמדינאי ורלב"ג המתמטיקאי והמדען - וכלה בפרשנים "אחרונים" מהמאות ה־ 19 וה־ 20 . בסוף הספר, ולעתים תוך כדי הדברים, הבאתי פרטים ביוגרפיים על אישים אלו, שכן אני סבור שידיעת קורות חייהם תבהיר יותר את האופן שבו הם הבינו את הטקסט.
כפי שניווכח לדעת, לעתים קרובות התובנות העולות מהתנהגותם של אבותינו במצבים עסקיים שונים מקבילות בהחלט לתיאוריות ולמודלים המקובלים בעולם הניהול המודרני, בבחינת "אין חדש תחת השמש". ואכן, בכל פרק הבאתי תובנות מהספרות המקצועית העדכנית.
ככלל, על המדף מצויים כיום ספרים רבים העוסקים בסוגיות ניהול ושואבים השראה מתורות שונות ומתרבויות שונות. אשר על כן, פעמים רבות תהיתי מדוע שלא נקבל השראה מסיפורי המקרא, שהם כל כך "משלנו" ובו בזמן אוניברסליים כל כך!
הפרקים בספר זה מבוססים אם כן על הקְבּלות בין שני העולמות הללו, כיד הדמיון הטובה עלי. הגישה אינה זהה בכל הפרקים: לעתים אפרש את הסיפור המקראי לאור ניתוח עסקי וניהולי, ופעמים אחרות אקח היבט מסוים של הסיפור המקורי ואמצא לו הקבלות בעולם העסקי.
סדר הדברים הוא על פי סדר הסיפורים המופיעים בפרקי ספר בראשית. יתר על כן, עם התקדמות הפרקים בתורה ניתן להבחין שהעלילה מתפתחת, דמויות המפתח מתרבות, ויחסיהן הופכים מורכבים יותר. כך גם המצבים הניהוליים שבהם אעסוק בספר זה יהפכו מורכבים יותר ויותר מפרק לפרק.
לאור זאת, חילקתי את פרקי הספר לשלוש "ישיבות":
ישיבת הכנה: מבריאת העולם וסיפורי גן עדן עד ראשית ימי אברהם. בתקופה זו מסופר בעיקר על אנשים בודדים או על קשרים פשוטים בין אנשים, ולכן נעסוק במסגרת זו בנושאים בסיסיים אך חשובים, כגון מהי חשיבות העבודה, מה משמעותה של בחירת מקצוע ומהן התכונות הנדרשות לעבודה תקינה ויעילה.
ישיבת עבודה: מתפרשת לאורך חייהם של אברהם, יצחק ויעקב, אשר עדיין פועלים במרחב בעיקר כבודדים, אך הקשר ההדדי שלהם עם הסובבים אותם כבר מורכב יותר וכולל סוגיות עסקיות יותר במהותן, כגון משא ומתן, קנייה ומכירה, שירות לקוחות, דיני עבודה ועוד.
ישיבת הנהלה: עם התרחבות משפחת יעקב והולדת שנים־עשר בניו, ספר בראשית עובר לתאר מערכות יחסים מורכבות ביותר. כעת עולים נושאים ניהוליים של ממש, כגון סגנונות הנהגה וניהול בקבוצות.
אחתום את דברי בישיבת סיכום, שבה אסקור במבט־על את התפתחות החשיבה הניהולית במהלך ספר בראשית.
הבאתי גם נספחים שבחרתי לקרוא להם ישיבה של מעלה וישיבה של מטה, ובהם פירטתי מושגים, ספרים וסופרים מהעולם היהודי ומהעולם הניהולי בהתאמה. שימו לב שבספר מופיעים שני סוגים של הערות שוליים: הערות והארות המבארות ומחדדות את האמור, והן מופיעות בתחתית העמוד ומסומנות בכוכביות.
לעומתן ההערות המכילות את מקורותיהן של המובאות הרבות, הן מהספרות היהודית והן מהספרות הניהולית, מופיעות בסוף הספר ומסומנות במספרים.
ועניין נוסף: בספר זה, המשמש בין קודש לחול, השמות המקודשים כתובים ה' או אלוקים ולא כפי שהם מופיעים במקור בתנ"ך.
היה הרמב"ם במצרים רופא המלך, שלח איגרת למתרגם ספריו, ר' שמואל אבן תיבון. אבן תיבון ביקש לבוא ממקום מושבו בפרובנס לביקור, כדי שיוכלו לעבוד יחד על תרגום הספרים מערבית לעברית. באיגרת הרמב"ם מתאר את סדר יומו העמוס, ואומר לאורח שיבוא, אם ירצה, אבל הוא לא יוכל להקדיש לו זמן רב. מפאת עושר הפרטים והשפה, אביא בפניכם קטע מהאיגרת:
ואמנם מה שזכרת מעניין בואך אצלי, בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים! ואני שש ועלז ושמח בזה, וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך, ותאב ומתאווה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. ואמנם אודיעך שלא תסתכן על עצמך, כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני ומה שתגיעך ממני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי תוכן ענייני כמו שאספר לך:
אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל־קאירה* ובין שני המקומות שני תחומי שבת,** ולי על המלך מנהג כבד מאד אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפילגשיו לא אסור מאל־קאירה ואני רוב היום בבית המלך.
ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחדיו ואני צריך להתעסק ברפואתם. כללו של דבר, כל יום ויום אני עולה לאל־קאירה ואני בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חידוש. אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא הגיע קודם, ואני מתרעב.
ואמצא האכסדראות כולם מלאות בני אדם גויים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילה עראי והיא מעת לעת. ואצא לרפואתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חוליהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצוום ואדבר עימהם, ואני שוכב פרקדן מרוב עייפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר.
סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת יום השבת, אז יבואו כל הקהל או רובם אחר התפילה, אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבוע, ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו מקצתם ויקראו שנית אחר תפילת המנחה עד עת תפלת מעריב, זה תוכן ענייני היום. ולא סיפרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבוא בעזרת האל יתעלה.
אכן, סדר יום עמוס שלא יבייש רופא או איש היי־טק בן זמננו. ואם ניזכר שהרמב"ם עבד אז על ספר, אני תמה מתי מצא לכך זמן? כפי הנראה בין מטופל למטופל או בין ישיבה לישיבה!
בשל אופי זה של כתיבת הדברים, אני חש חובה נעימה להביע את תודתי לישיבות השונות בחיי ולמה שביניהן.
ראשית לרבותי ולחברי שמהם למדתי תורה מימי נעורי ועד היום, ובעיקר בישיבת הר־עציון שבגוש עציון. אהבת תורה ופתיחות מחשבתית לצד "דרך ארץ שקדמה לתורה" שספגתי בה, מלווים אותי מאז.
בתוכם תודות לידידי ורעי, ד"ר יהונתן יעקובס, שממנו ועמו למדתי עוד מנעורי, ואשר עבר על הדברים בתשומת לב רבה והאיר הארות יקרות. תודה גם למורי וחברי שמעון טל ולבני משפחתו, שממנו למדתי אהבת ספר ואהבת העברית לצד אהבת אדם.
לחברי ולחברותי בעמותת "קולות", אשר נועם קולם ליווה אותי בשנים האחרונות ועזר לי לגבש את הרעיון לספר. תודה גדולה לצוות המיוחד - שרי, אתי, מזל, אורלי - שהאירו צדדים חשובים בכתיבתי תוך כדי שיטוט ברחובות תל אביב.
תודה גם לחברי ארגון "צוהר" ולרבניו, שבמסגרת דפי "עסקים ולומדים" התחלתי לפרסם דברים אלו.
תודות גם לאנשי הוצאת מטר ולעורכת עידית נבו, שליוותה את היווצרותו בכישרון ובתשומת לב רבים, בתוכן ובסגנון.
ומכאן לישיבות מסוג אחר - ישיבות עבודה במסגרת עיסוקַי המקצועיים. למנהלים, לחברים, לעובדים וללקוחות שבאתי עמם במגע במסגרת זו. אלו אתגרו אותי בסוגיות ניהוליות ועסקיות, שבהן מצאתי כר נרחב להרהר בדברי תורה.
בין ישיבות אלו מלווה אותי כבר שנים רבות משפחתי הקרובה. בעצם, הראשון שהסב את תשומת לבי לרלוונטיות של דברי תורה לחיי המעשה היה אבי האדריכל, שראה בדיוקם של תיאורי התורה דוגמה חשובה לַצורך בדיוק בפרטים בעבודתו שלו. לצדו אמי, העוסקת בתחום הפסיכולוגיה, ואשר פיתחה אצלי רגישות רבה לתורת הנפש, המשתקפת בחלקים שונים של ספר זה.
ואחרונים חביבים אשתי וילדַי, לצד אחַי וגיסַי וחברים נוספים, שאיתם שוחחתי רבות בנושאי הספר, ואשר ליוו את כל משך כתיבתו בתמיכה, בהארות מחכימות ובהמון אהבה.
כל אלו בישיבה של מטה. לעומתם, בישיבה של מעלה, אלברט איינשטיין מדגיש עד כמה מורגשת ידו המכוונת של אלוקים בכל עבודה יצירתית:
לכל חוקר נחוצה הרגשה רליגיוזית מקורית, כיוון שהוא אינו יכול לתאר לעצמו שחוקים שהוא מגלה אותם, שבראשונה המציא אותם דווקא הוא עצמו. הוא מרגיש כילד אשר מודרך על ידי מישהו מבוגר.
ועל כך אני מודה לריבונו של עולם, החונן לאדם דעת.