שתול על מים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 240 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות
אליעזר (לונקה) גוטליב נולד בברית המועצות ב 1946- עלה לארץ עם הוריו ב 1959- התחנך בקיבוץ לוחמי הגטאות.
בשנת 2010- זכה לונקה באות מפעל חיים על פועלו מטעם תנועת אומ"ץ.
הוא הוציא מספר ספרי שירה ופרוזה

תקציר

שתול על מים הוא קובץ פיוטי-פילוסופי-אישי, המאגד טקסטים מז'אנרים שונים שמבטאים ברגישות אנושית ובחדות-אבחנה תפיסת חיים סדורה אודות הישות האנושית. מנקודת מבטו הממזגת חום, אהבה ואופטימיות בלתי-נלאית ביחד עם ביקורת נוקבת ודאגה לגורל האדם והמין האנושי, כותב המחבר את הרהוריו על המציאות כפי שהוא רואה אותה, מבלי לכפות עליה פרשנויות על-טבעיות. הוא מתמקד בנסיון להבין את מניעיו של בן האנוש להעדיף בהתנהלותו מול בני אנוש כמותו את השימוש במשאב הכוח שברשותו על פני השימוש במשאב המוח.

פרק ראשון

המסע לפולין
 
(יומן רשמים אישי)
 
הרעיון לצאת למסע שורשים בעקבות עברם של בני משפחתי החל להתבשל אצלי ב-2005.
 
בילדותי ובנערותי שמעתי רק שברי סיפורים על קורות משפחתו של אבי, שהתגוררה ופעלה עד לערב מלחמת העולם השנייה בכפר קטן במחוז לובלין, באזור גליציה שבמזרח פולין בסמוך לגבול עם אוקראינה. היו אלה פיסות מידע מעורפלות ובודדות שקיבלתי מאבי בצורה בלתי ישירה, על רקע חיפושיו אחר שרידי משפחתו שניצלו מהשמדת היהודים השיטתית על ידי הנאצים. לא שותפתי בחיפושיו, ואולי בשל כך גם לא הייתי מודע מספיק למאמצים שהשקיע כדי לדלות עדויות וסימנים המרמזים על קורות יקיריו. ברבות השנים, הודות להיותו של אבי נתין פולני בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, יכולתי אני לפעול להוצאת דרכון פולני ולנסות לדלות את הפרטים בכוחותיי שלי.
 
פניתי למשרד עורכי דין המתמחה בהוצאת דרכונים פולניים, ולאחר זמן-מה, שבמהלכו התבצעו הפרוצדורות הנדרשות, קיבלתי לידיי את הדרכון. בזכות השנתיים שבהן התגוררתי כילד בפולין בשנות החמישים, יכולתי גם להירשם שש שנים מאוחר יותר לקבלת תעודת זהות פולנית, וכך, בראשית שנת 2012, אכן נמצאה ברשותי תעודת זהות פולנית, שמצוינת בה כתובת מגורים בעיר לודז' שבה מתגורר אחד מחבריי.
 
מהרגע שבו התגבשה החלטתי לבקר בכפר הפולני לוביצ'י קרולבסקה (Lubchya Krolewska) שבו נולד והתגורר אבי, התחלתי לאסוף מידע על המקום. שוטטתי באינטרנט, גלשתי באתרים, וליקטתי כל פרט רלוונטי שהיה בנמצא. במקביל, עקבתי אחר ההתכתבויות שניהל אבי בשנות החמישים והשישים עם הרשויות הפולניות, לרבות מועצת הכפר שלו. קראתי את עדויותיהם של תושבי המקום שניאותו לכתוב לו על זיכרונותיהם הקשורים במשפחתו, וקיבצתי אליהם את ההתכתבויות שערכה אחותי רעיה בשנות התשעים עם מקורות פולניים. חיפשתי עדויות ממוסמכות על הכפר ועל משפחתו של אבי גם בבית התפוצות, בארכיון הציוני וביד ושם, אך במוסדות אלה לא מצאתי שום בדל של מסמך. מהמסמכים שבכל זאת הצלחתי לאסוף לידיי התברר לי כי 85 אחוזים מתוך 800 תושבי לוביצ'י קרולבסקה שהתגוררו בכפר ערב מלחמת העולם השנייה היו יהודים.
 
בינתיים, חברי הטוב כאח לי פיני פישלר (עורך דין, מנכ"ל לשכת ראש הממשלה בעבר, חוקר במשטרת ישראל בעבר הרחוק ובעל אות הוקרה של לוחם בשחיתויות) החל אף הוא לגלות עניין בקורות משפחתו בפולין. בשיחות שערכנו בינינו על אודות משפחותינו, התברר שגם פיני היה עֵד שמיעה בילדותו רק לפיסות מידע מקוטעות ומעטות שהגיעו מצד אביו, ושגם הוא לא היה שותף לחיפושיו של אביו אחר עדויות מעַברוֹ והֵצר על שלא ידע בדיוק מה עלה בגורל בני משפחתו בשואה. בחיפוש משותף שערכנו במפת פולין התברר לנו, להפתעתנו, כי כפר הולדתו ומגוריו של אביו של פיני, דז'יקי סטארי (Dziky Stary), שוכן אף הוא בגליציה, כשישים קילומטר בלבד מכפר הולדתו של אבי.
 
החלטנו להגשים מסע שורשים משותף בפולין, ולנסוע שנינו יחד במטרה להתחקות אחר קורות משפחותינו.
 
פיני ניסה להנפיק דרכון פולני, אך בשלב זה נכשלו מאמציו. לטיסה לפולין הוא הצטייד בתעודת הלידה המקורית של אביו. אני הצטיידתי בחליפות המכתבים שמצאתי וביתר המסמכים שאספתי, במידע היסטורי וגיאוגרפי שהוצאתי מהאינטרנט, בתעודת הזהות ובדרכון החדשים שהונפקו לי, ובמחברת לכתיבת יומן מסע. יחד רכשנו כרטיסי טיסה ושירותים נלווים – רכב ונהג צמוד דובר אנגלית, שסיפקה לנו חברה בבעלות ישראלים המתגוררים בפולין ומתמחים בטיולי שורשים.
 
היום המיוחל הגיע.
 
טסנו לקרקוב, שסימנו אותה כבסיס טוב ליציאה לסיור. התרגשנו מאוד, אם כי לא היה לנו עדיין כל מושג מה מחכה לנו במסע הזה.
 
מרגע הנחיתה בקרקוב הוצאתי מהתיק את המחברת, שמעתה תהפוך ליומן המסע שלי. והתחלתי לכתוב בה.
אליעזר (לונקה) גוטליב נולד בברית המועצות ב 1946- עלה לארץ עם הוריו ב 1959- התחנך בקיבוץ לוחמי הגטאות.
בשנת 2010- זכה לונקה באות מפעל חיים על פועלו מטעם תנועת אומ"ץ.
הוא הוציא מספר ספרי שירה ופרוזה

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 240 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות
שתול על מים אליעזר (לונקה) גוטליב
המסע לפולין
 
(יומן רשמים אישי)
 
הרעיון לצאת למסע שורשים בעקבות עברם של בני משפחתי החל להתבשל אצלי ב-2005.
 
בילדותי ובנערותי שמעתי רק שברי סיפורים על קורות משפחתו של אבי, שהתגוררה ופעלה עד לערב מלחמת העולם השנייה בכפר קטן במחוז לובלין, באזור גליציה שבמזרח פולין בסמוך לגבול עם אוקראינה. היו אלה פיסות מידע מעורפלות ובודדות שקיבלתי מאבי בצורה בלתי ישירה, על רקע חיפושיו אחר שרידי משפחתו שניצלו מהשמדת היהודים השיטתית על ידי הנאצים. לא שותפתי בחיפושיו, ואולי בשל כך גם לא הייתי מודע מספיק למאמצים שהשקיע כדי לדלות עדויות וסימנים המרמזים על קורות יקיריו. ברבות השנים, הודות להיותו של אבי נתין פולני בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, יכולתי אני לפעול להוצאת דרכון פולני ולנסות לדלות את הפרטים בכוחותיי שלי.
 
פניתי למשרד עורכי דין המתמחה בהוצאת דרכונים פולניים, ולאחר זמן-מה, שבמהלכו התבצעו הפרוצדורות הנדרשות, קיבלתי לידיי את הדרכון. בזכות השנתיים שבהן התגוררתי כילד בפולין בשנות החמישים, יכולתי גם להירשם שש שנים מאוחר יותר לקבלת תעודת זהות פולנית, וכך, בראשית שנת 2012, אכן נמצאה ברשותי תעודת זהות פולנית, שמצוינת בה כתובת מגורים בעיר לודז' שבה מתגורר אחד מחבריי.
 
מהרגע שבו התגבשה החלטתי לבקר בכפר הפולני לוביצ'י קרולבסקה (Lubchya Krolewska) שבו נולד והתגורר אבי, התחלתי לאסוף מידע על המקום. שוטטתי באינטרנט, גלשתי באתרים, וליקטתי כל פרט רלוונטי שהיה בנמצא. במקביל, עקבתי אחר ההתכתבויות שניהל אבי בשנות החמישים והשישים עם הרשויות הפולניות, לרבות מועצת הכפר שלו. קראתי את עדויותיהם של תושבי המקום שניאותו לכתוב לו על זיכרונותיהם הקשורים במשפחתו, וקיבצתי אליהם את ההתכתבויות שערכה אחותי רעיה בשנות התשעים עם מקורות פולניים. חיפשתי עדויות ממוסמכות על הכפר ועל משפחתו של אבי גם בבית התפוצות, בארכיון הציוני וביד ושם, אך במוסדות אלה לא מצאתי שום בדל של מסמך. מהמסמכים שבכל זאת הצלחתי לאסוף לידיי התברר לי כי 85 אחוזים מתוך 800 תושבי לוביצ'י קרולבסקה שהתגוררו בכפר ערב מלחמת העולם השנייה היו יהודים.
 
בינתיים, חברי הטוב כאח לי פיני פישלר (עורך דין, מנכ"ל לשכת ראש הממשלה בעבר, חוקר במשטרת ישראל בעבר הרחוק ובעל אות הוקרה של לוחם בשחיתויות) החל אף הוא לגלות עניין בקורות משפחתו בפולין. בשיחות שערכנו בינינו על אודות משפחותינו, התברר שגם פיני היה עֵד שמיעה בילדותו רק לפיסות מידע מקוטעות ומעטות שהגיעו מצד אביו, ושגם הוא לא היה שותף לחיפושיו של אביו אחר עדויות מעַברוֹ והֵצר על שלא ידע בדיוק מה עלה בגורל בני משפחתו בשואה. בחיפוש משותף שערכנו במפת פולין התברר לנו, להפתעתנו, כי כפר הולדתו ומגוריו של אביו של פיני, דז'יקי סטארי (Dziky Stary), שוכן אף הוא בגליציה, כשישים קילומטר בלבד מכפר הולדתו של אבי.
 
החלטנו להגשים מסע שורשים משותף בפולין, ולנסוע שנינו יחד במטרה להתחקות אחר קורות משפחותינו.
 
פיני ניסה להנפיק דרכון פולני, אך בשלב זה נכשלו מאמציו. לטיסה לפולין הוא הצטייד בתעודת הלידה המקורית של אביו. אני הצטיידתי בחליפות המכתבים שמצאתי וביתר המסמכים שאספתי, במידע היסטורי וגיאוגרפי שהוצאתי מהאינטרנט, בתעודת הזהות ובדרכון החדשים שהונפקו לי, ובמחברת לכתיבת יומן מסע. יחד רכשנו כרטיסי טיסה ושירותים נלווים – רכב ונהג צמוד דובר אנגלית, שסיפקה לנו חברה בבעלות ישראלים המתגוררים בפולין ומתמחים בטיולי שורשים.
 
היום המיוחל הגיע.
 
טסנו לקרקוב, שסימנו אותה כבסיס טוב ליציאה לסיור. התרגשנו מאוד, אם כי לא היה לנו עדיין כל מושג מה מחכה לנו במסע הזה.
 
מרגע הנחיתה בקרקוב הוצאתי מהתיק את המחברת, שמעתה תהפוך ליומן המסע שלי. והתחלתי לכתוב בה.