נשים, הוראות הפעלה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נשים, הוראות הפעלה
מכר
מאות
עותקים
נשים, הוראות הפעלה
מכר
מאות
עותקים

נשים, הוראות הפעלה

3 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

קארין ארד

קארין ארד (נולדה ב-21 במאי 1972) היא סופרת ועיתונאית ישראלית. נודעה בעיקר בסגנון כתיבתה הפרובוקטיבי בנושאי מיניות ויחסי מגדר. ארד החלה את דרכה העיתונאית במאמר "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן". בהמשך כתבה ארד על מיניות במגזינים "עולם האשה" ו"בלייזר", במוסף "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות", "העיר", "עכבר העיר", "בננות" ובמגזין "View".

ב-2003 יצא ספרה הראשון, "יש אלוהים".

ביולי 2020 החלה לשדר את הפודקאסט ״טוקי סטייל״ יחד עם שחר כהן בנושאי סקס ויחסים.

מספריה:
יש אלוהים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. 
נשים, הוראות הפעלה (מהדורה לאשה), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
נשים, הוראות הפעלה (מהדורה לגבר), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
פרויקט רחם, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009. (שם הספר התברר כמטעה ולכן מההדפסה השנייה יצא הספר תחת שם חדש: שתיקתה של סוּף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/35rtdhhu

נושאים

תקציר

הרשימות בספר זה נכתבו בידי המופקרת עטוית הצעיף שעל הכריכה שכתבה את המאמר, המין הנשי - או - איך לא לעצבן לנו את הדגדגן (שגם הוא נמצא כאן), את הרומן יש אלוהים, והיא נושאת באחריות הבלעדית לכל מלה שהיא כותבת.נשים ייהנו ממנו כי הוא אומר בשמן את כל מה שהן רוצות להגיד ואין להם כוח לנסח, ואילו את הגברים המצפון מחייב להזהיר: אזהרה! העיון בספר זה עשוי לגרום להתרחשות אחד או שבעת הדברים הבאים: 1. תלקו בזעזוע קשה; 2. תהפכו לשונאי נשים ולעולם לא תרצו יותר לראות אשה, להיות אשה, או לדבר עם אשה; 3. תהפכו לשונאי אשה אחת ספציפית; 4. תהפכו לאובססיבים למציאת תרופה נגד פי, אם, אס.; 5. תתעצבנו נורא; 6. תשתעשעו עמוקות; 7. תהפכו את הספר הזה למעצור דלת או לנשק נגד ג`וקים (יעיל). כל פרק בספר זה מוקדש לחלק אחר של האשה - מוח, נפש, לב, נשמה וגוף. למה: שתי סיבות. האחת, כדי להתפרנס בכבוד, והשנייה, כדי שתבינו כבר שאתם מסתבכים ללא צורך. היצור הזה, האשה, לא אניגמטי כל כך כפי שנדמה. הוא בסך הכול יעשה הכול כדי להתחתן. בקרוב אצלכם.

פרק ראשון

המין הנשי

(או איך לא לעצבן לנו את הדגדגן)

1. הקדמה:

מאמר זה הוא בחלקו אינפורמטיבי ובחלקו מכתב נאצה, ועל כך אני מצטערת מראש. אך כגודל הצער כך גדולים גם הכעס, הבעסה והתדהמה על בורותם וחוסר רגישותם של כל גבר וגבר באשר הם, ללא הבדלי דת, גזע ומין.
ערלים, נימולים, שעירים, חלקים, אשכנזים בכיינים, ערסים קשוחים, יפים, מכוערים, עניים, עשירים, כאלה שמפליצים ליד בנות זוגם וכאלה שלא, פמיניסטים, שובניסטים, טיפשים, אינטליגנטים, כולם.
כל הגברים, כולם, דורשים מנשותיהם להגיע עם מינימום ידע מהבית באמנות המציצה, אנחות וגניחות נעימות לאוזן ומרוממות אגו ולפחות זיון ליומיים, מבלי שידרשו מעצמם אפילו את המינימום הזה, מבלי שאפילו יטרחו לשאול מה לעשות חס ושלום.
חוסר הביטחון הגברי בנושא הביצועים המיניים שלהם כל-כך גבוה שלפעמים באמת עדיף לנו לזייף אורגזמות ורק שלא ייעלבו לנו חלילה ויילכו לזיין מישהי אחרת שתזייף להם במקומנו.
מטרתו של מאמר (מאמר?) היא להביא לידיעתכם, הגברים, מה אנחנו חושבות, מה אנחנו רוצות ומה אסור לכם בשום אופן לעשות לנו. באמת שהכוונה היא לימודית. זו אמורה להיות שיחת הבהרה, לא יותר. זה לא שאתם לא מזיינים מעולה. באמת.

2. חשיבותו של הרגש אצל האשה:
(בניגוד/בשונה לחשיבותו אצל הגבר)
בואו נתחיל מהעובדה (המדאיבה אומנם) האקסיומטית:
המבנה הנפשי הרגשי של האשה שונה בתכלית השינוי מזה של הגבר. זה דבר שצריך להבין ולדעת כאשר ניגשים לזוגיות - בין אם היא מוגבלת לסקס ובין אם היא פולשת לתוך אזור הדמדומים המפחיד שכולל ארוחת בוקר, לינה או מחויבות ודאגה הדדית, ישמרנו השם.
נתמקד בסקס, שהרי זהו העניין שלשמו התכנסנו כאן כולנו, ונקדים באמירה שעליה מתבססת כל התיאוריה הזו:
ותכתבו את זה בגדול על הקיר של השירותים (איפה שאתם מקבלים את כל ההארות שלכם):

אשה תמיד מתאהבת בגבר שמזיין אותה

לפעמים פחות ולפעמים יותר, אבל תמיד מתאהבת. ההסבר הפשוט הוא ההסבר הפיזי. לא נלאה אתכם ברוחניות.
מבחינה ביולוגית, כאשר גבר חודר לתוך גופה של האשה, הוא הופך לחלק ממנה - כאשר הוא שופך את זרעו בתוכה, על אחת כמה וכמה. שלא כמו אצלכם הגברים שאצלכם האקט של החדירה נשאר חיצוני.
אם זה היה ההפך, האשה היתה חודרת אליכם לתוך הגוף הייתם מבינים את ההרגשה. נסו לדמיין את בת הזוג שלכם כשהיא חמושה בזין והיא נכנסת לכם לתחת. דימיינתם? רק לדמיין את זה מעביר בכם צמרמורת של חרדה.
אז שתדעו לכם שזין זה דבר נורא מפחיד, והחדירה היא אירוע טראומטי מאוד. אומנם נעים, אבל אלים ומפחיד מצד שני.
לכן באופן שאולי נראה לכם פרדוקסאלי, כאשר אתם חודרים לתוך מישהי, היא הופכת להיות שלכם. אולי באופן תת-מודע, מבחינתה, אבל הרגשות שנלווים לתחושת הכיבוש הם רגשות חזקים שלא ניתן בשום אופן להתעלם מהם.
נשים בעידן הפמיניסטי שלנו מנסות בכל כוחן להיות הכובשות ולא הנכבשות, כאילו שכאן מתחילות הבעיות שלהן, ולעולם לא יצליחו, כי זוהי דרכו של עולם.
אתם הכובשים ואנחנו הנכבשות.
אין כאן עליונות או נחיתות, כוח או חולשה, יש כאן עובדה ביולוגית ואנרגטית פשוטה מאוד ובלתי ניתנת לשינוי או ערעור ואיתה נצטרך להתמודד.
גברים לא יכולים להפוך לנשים, לא על-ידי כך שיתנו לגברים אחרים לזיין אותם בתחת, לא על-ידי כך שפתאום יתחילו לבשל בבית ולטפל בילדים ולבכות בכי רגיש בכל סרט של וולט דיסני.
בדיוק מאותן סיבות ובדיוק באותה צורה, נשים לא יוכלו להפוך לגברים על-ידי כך שלא יבכו לעולם, יהיו אסרטיביות, קרייריסטיות ויגדלו שערות מתחת לבית השחי.
לא שאני טוענת שחילופי תפקידים לא ייתכנו, אלא ששינוי מהותי לא יכול להתקיים.
נשים הן נשים וגברים הם גברים וכך זה יישאר תמיד. כל ניסיון להכחיש את המהות המינית שלנו ייגמר בבעיות הפנימיות שלנו.
אשה שטוענת שהיא רוצה זיון רק לשם הזיון -
משקרת!!!
לכן, נשים לא צריכות להתכחש לרגש שחדירה מעוררת בהן אלא לזרום איתו ולהרגיש אותו, וגברים לא צריכים לנצל את חולשותינו הטבעיות ולזיין אותנו סתם בלי לאהוב אותנו בחזרה, אפילו רק תוך כדי הזיון.
גבר שאוהב את האשה שהוא שוכב איתה, מעריץ אותה ואת גופה ונותן לה להרגיש את זה במידה המתאימה (לא להשתפך יותר מדי) מבטיח לעצמו הנאה הרבה יותר גדולה וסקס הרבה יותר שלם, ומונע את חוסר הנעימות שבידיעה:
שאשה אחת בוכה ומושפלת נשארה טבועה ברזומה שלו.
כתם שהוא גם גול עצמי.
כבוד ואהדה הן מילות מפתח בין גבר לאשה גם אם הם שותפים למיטה בלבד. אשה לעולם לא תהיה ממורמרת ומושפלת אם תכבד אותה, תהנה אותה ותתענג עליה, אפילו אם תיפרד ממנה בנשיקת יד עוד באותו הערב עצמו. וזה כמובן בתנאי שהיית כל-כולך איתה, התמסרת לה בהערצה הראויה לנושאת דגל האמהות והחיים בעולם הזה. אחר-כך תוכל ללכת ולא לשוב יותר לעולם. אדרבא, תותיר אחריך אשה מחייכת וסקסית שתשמח להיזכר בך בהנאה מלווה בפיק ברכיים עוד הרבה זמן אחר-כך.
אז גם אם היא "רק זיון" בשבילך, הייה נדיב בזמנך וביחסך החם כלפיה - הפגן רגש - לטובת שניכם ולטובת האנושות שכדאי לה שתמשיך להתבסס על שובניזם בריא.

3. המשחק המוקדם:
דברים הכרחיים בו:
אווירה סקסית.
"אווירה סקסית" - כביכול מושג אמורפי ומטושטש, אבל מושג שכולנו יודעים איך הוא מרגיש ומה הוא אומר. אז אווירה סקסית.
אם זה חושך ונרות, שיהיה חושך ונרות. אם זה עיסוי עם שמן - עיסוי עם שמן. אם זה יין, אם זה ג'וינט ואפילו מלמולי אהבה רגשניים.
לרוב הנשים, אם לא לכולן, מאוד קשה להרגיש חרמניות או להיות רטובות ומוכנות לחדירה בפחות מחצי שעה (מה שבדרך כלל ממש לא מעניין אף אחד, רטובה-לא רטובה, מה זה משנה. הם דוחפים את הזין מתוך ההנחה המוצדקת שבסוף יהיה שם רטוב), אלא אם כן האווירה נבנית במשך כל היום - דבר חביב ביותר לכל הדעות. אין אשה שלא תתחרמן ממגעים אינטימיים באמצע מקום ציבורי, כמובן שחשוב סוג המגע ולא האיבר שנוגעים בו, או מאמירה כדוגמת "עומד לי רק מלהסתכל עלייך, את הדבר הכי סקסי בעולם", או "אני כבר מת להגיע הביתה וללקק לך את החור של התחת, אהובתי בעלת עיני האזמרגד".
חשוב מאוד במקרה הזה לזכור שהמחוות הללו חייבות לבוא מעומק הנשמה ואסור להן להיאמר בנימה צינית או היתולית, אחרת אין להן ערך סקסי.
אמירה מסוג זה, אם היא אמיתית כמובן, יכולה להשאיר אותנו עם צמרמורות עונג לחצי שעה, וסביר להניח שגם נוותר לכם בכלל על המשחק המוקדם הקלאסי, ושלא כהרגלנו נסחב אתכם אל מאחורי איזה שיח ממש באותו הרגע (באופן כללי אנחנו מעדיפות לשכב על מיטה נוחה).
אז משחק מוקדם - כשמו כן הוא.
הוא משחק, משחק שמטרתו האחת והיחידה היא לשכנע אותנו שאנחנו יפהפיות מדהימות וסקסיות ושאתה עומד למות הלילה אם לא תינתן לך הזכות הענקית לגעת בתחת האלוהי הזה מייד. ככל שהמשחק הזה יימשך יותר זמן, כך תקבל את האשה שלך יותר חרמנית.
והחלק השני שלו - הוא מוקדם. הווה אומר - לפני החדירה, וכמה שיותר מוקדם לפניה.
משחק מוקדם לא חייב להיות המסלול הקבוע מצפון לדרום (נשיקה בפה, נשיכה באוזן, מציצת הפטמה, יריקה בפופיק ולק בדגדגן, במקרה הטוב). משחק מוקדם יכול להיות ללא מגע מיני בכלל, הוא יכול להיות שכלי לחלוטין - העיקר שהאשה שאיתכם תרגיש הכי סקסית בעולם.
אשה שלא מרגישה יפה וסקסית לא תהיה מגורה. ברור?
ברור, קיבינימט!!!

דברים מיותרים בו:
העברת ביקורת מכל סוג שהוא, הסחות דעת בצורת טלפונים, טלוויזיה או ביפרים, לא מעניין אותה כרגע מה עשית היום או מה תעשה מחר, שום נושא שלא קשור אליה, אמא שלך, פעילות המעיים שלך, נוירוזות למיניהן או סקירה של מצבך הרפואי. היא רוצה שתזיין אותה ורק אותה.

4. המישגל (הוא ולא אחר):
תנוחות:
בניגוד לדעה הרווחת הגורסת שמרבה תנוחות הרי זה משובח, הרי זה סבבה, הרי הוא זיון מעולה, חד גדיא, חד גדיא אחד אלוהינו.
מצטערת, לא נכון. לא נכון בכלל.
אנחנו לא נערות גומי ולא לולייניות קרקס וזה מעצבן אותנו לאללה שהופכים אותנו מצד לצד, ממיסיונרית לשישים ותשע, לישיבה עליך, לשכיבה תחתיך, לעמידה עם הפנים לקיר עם הידיים על אדן החלון.
זה לא כיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מביך!!!!!!!!!!!!
אנחנו לא נראות טוב בכלל כשאנחנו תלויות במהופך על המוט של הווילון על האמבטיה, ואי-אפשר להתרכז ככה בכלום - ובשביל לגמור צריך להתרכז.
NEED I SAY MORE?

מספיקה תנוחת אחת פֶּר מישגל, עדיף שתהיה נוחה לכולם - וממילא היא לא אינדיקציה לטיב הסקס, או קיי? אז להירגע עם ההתעמלות.
אוננות, ירידות, שונות:
אם אתם רוצים לאונן לנו - מה טוב. אז ככה:
1. צפו בבנות זוגכן כאשר הן מאוננות, אם על הבטן או על הגב, חזק או בעדינות עם כמה אצבעות, תעשו רשימה או בקשו הדרכה למען השם. אנחנו נשמח לעזור. ובנות - עיזבו אתכן מהאוננות הפוטוגנית של הסרטים הכחולים, בחייאת.
2. כאשר נוגעים בדגדגן הנשי, אף פעם לא חזק מדי, תמיד בעדינות וברגש, רצוי עם לחץ משתנה.
3. נא לא להיתקע במקום אחד יותר מדי זמן, אנחנו מאבדות את התחושה ככה. כנ"ל לגבי ליקוק הדגדגן. אם אפשר להתייחס אליו כמו אל כל איבר אחר - בעדינות ובאהבה. דמיינו לכם כאשר אתם יורדים לנו שזו נשיקה בפה, רומנטית, חושנית ומלאת אהבה ותשוקה. אם אתם מלקקים את בנות זוגכם ואתם מרגישים כמו שאתם מרגישים כאשר אתם מגרזים את האופנוע, עדיף שלא תעשו כלום ותתמקדו במה שאתם טובים בו - שחקו יותר כדורגל, עיבדו עוד שעה, קנו לנו מתנה ותנו לישון.

איסורים:
אסור לצבוט פטמות.
* אסור לנשוך דגדגנים או לגרום להם עוגמת נפש בכל צורה שהיא.
* אסור להוציא את הזין בבת אחת כי זה מפחיד ויש לזה תופעות לוואי כמו למשל פליטות קולניות של אוויר, לכי תתנצלי על זה כל הזמן ותסבירי שזה אוויר מהכוּס. חיסכו לנו את זה בבקשה.
* לא להסס ולא לגעת חלש מדי. זה עושה אותנו חסרות מנוחה ומלאות ברגשי אשמה כאילו אנחנו שוכבות עם אחינו הקטן.
* לא לברר אם "גמרת" או "סיימת" באמצע הזיון.
* אם אפשר, לא לברר בכלל, או לחילופין לדעת לבד.
* לא לדחוף את הראש למטה כדי שנמצוץ. אנחנו נמצוץ לבד בזמננו החופשי.
* לא לדחוף אצבע עם ציפורן ארוכה לפי הטבעת.

5. משכב בהמה (או: שלא כדרך הטבע):
הרקטום - או לחילופין, פי הטבעת, חור התחת.
זהו נושא שנוי במחלוקת. עיקר הדילמה מתמקדת בבעייתיות שבלדחוף למקום שממנו יוצא בדרך כלל החרא.
מצד שני, אחרי שמתרגלים פעם או פעמיים, זיון בתחת יכול להיות נורא נעים, בייחוד אם מלקקים אותו בהערצה לפני כן וכמובן סכים אותו ואת האיבר הנדון בחומר שמנוני במיוחד (לא על בסיס נפט, וזלין זה מיתוס).
את החדירה הראשונה יש לבצע בעדינות מופתית תוך כדי כבישת היצר ומילוי הוראות האשה עד אשר יעבור הפחד הראשוני וייפרץ המחסום הפסיכולוגי. לעולם לא באגרסיביות, כי זו באמת טראומה.
אם בת הזוג מרגישה נוח לאונן תוך כדי, זה יכול להיות הדבר הכי נעים בעולם.
יש לציין שתחושת ההשפלה והבהמיות היא קריטית, ולכן חשוב להדגיש שהגבר חייב להיות עדין ואוהב אלף מונים: למשל לא לקרוא לה "יא מזדיינת בתחת" חצי שעה אחרי, כמה שלא תישמע לעצמך שנון.

6. אחרי המישגל:
מאחר וכבר סיכמנו בהצלחה שהחדירה לא משנה ממי ואיפה, היא עניין טראומטי, אחרי המישגל אנחנו מעדיפות חיבוק. אם אפשר לא מייד כי צריך לנשום ולנוח, אבל כמה דקות אחרי יהיה נחמד לקבל נשיקה, חיבוק, אולי איזו מחמאה לסיום, משהו.
אם אתה ממש חמוד, תעשה קפה ותביא למיטה, ואם אתה הגבר הכי מדהים עלי אדמות, תקלף מנגו ותחתוך לקוביות, שאני לא אצטרך להתלכלך.
לעולם אל תברח מייד אחרי, יש לנו פחד נטישה. אל תירדם ישר אלא אם יש לך סיבה ממש טובה.
ותביא מגבת.

קארין ארד

קארין ארד (נולדה ב-21 במאי 1972) היא סופרת ועיתונאית ישראלית. נודעה בעיקר בסגנון כתיבתה הפרובוקטיבי בנושאי מיניות ויחסי מגדר. ארד החלה את דרכה העיתונאית במאמר "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן". בהמשך כתבה ארד על מיניות במגזינים "עולם האשה" ו"בלייזר", במוסף "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות", "העיר", "עכבר העיר", "בננות" ובמגזין "View".

ב-2003 יצא ספרה הראשון, "יש אלוהים".

ביולי 2020 החלה לשדר את הפודקאסט ״טוקי סטייל״ יחד עם שחר כהן בנושאי סקס ויחסים.

מספריה:
יש אלוהים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. 
נשים, הוראות הפעלה (מהדורה לאשה), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
נשים, הוראות הפעלה (מהדורה לגבר), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
פרויקט רחם, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009. (שם הספר התברר כמטעה ולכן מההדפסה השנייה יצא הספר תחת שם חדש: שתיקתה של סוּף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/35rtdhhu

עוד על הספר

נושאים

נשים, הוראות הפעלה קארין ארד

המין הנשי

(או איך לא לעצבן לנו את הדגדגן)

1. הקדמה:

מאמר זה הוא בחלקו אינפורמטיבי ובחלקו מכתב נאצה, ועל כך אני מצטערת מראש. אך כגודל הצער כך גדולים גם הכעס, הבעסה והתדהמה על בורותם וחוסר רגישותם של כל גבר וגבר באשר הם, ללא הבדלי דת, גזע ומין.
ערלים, נימולים, שעירים, חלקים, אשכנזים בכיינים, ערסים קשוחים, יפים, מכוערים, עניים, עשירים, כאלה שמפליצים ליד בנות זוגם וכאלה שלא, פמיניסטים, שובניסטים, טיפשים, אינטליגנטים, כולם.
כל הגברים, כולם, דורשים מנשותיהם להגיע עם מינימום ידע מהבית באמנות המציצה, אנחות וגניחות נעימות לאוזן ומרוממות אגו ולפחות זיון ליומיים, מבלי שידרשו מעצמם אפילו את המינימום הזה, מבלי שאפילו יטרחו לשאול מה לעשות חס ושלום.
חוסר הביטחון הגברי בנושא הביצועים המיניים שלהם כל-כך גבוה שלפעמים באמת עדיף לנו לזייף אורגזמות ורק שלא ייעלבו לנו חלילה ויילכו לזיין מישהי אחרת שתזייף להם במקומנו.
מטרתו של מאמר (מאמר?) היא להביא לידיעתכם, הגברים, מה אנחנו חושבות, מה אנחנו רוצות ומה אסור לכם בשום אופן לעשות לנו. באמת שהכוונה היא לימודית. זו אמורה להיות שיחת הבהרה, לא יותר. זה לא שאתם לא מזיינים מעולה. באמת.

2. חשיבותו של הרגש אצל האשה:
(בניגוד/בשונה לחשיבותו אצל הגבר)
בואו נתחיל מהעובדה (המדאיבה אומנם) האקסיומטית:
המבנה הנפשי הרגשי של האשה שונה בתכלית השינוי מזה של הגבר. זה דבר שצריך להבין ולדעת כאשר ניגשים לזוגיות - בין אם היא מוגבלת לסקס ובין אם היא פולשת לתוך אזור הדמדומים המפחיד שכולל ארוחת בוקר, לינה או מחויבות ודאגה הדדית, ישמרנו השם.
נתמקד בסקס, שהרי זהו העניין שלשמו התכנסנו כאן כולנו, ונקדים באמירה שעליה מתבססת כל התיאוריה הזו:
ותכתבו את זה בגדול על הקיר של השירותים (איפה שאתם מקבלים את כל ההארות שלכם):

אשה תמיד מתאהבת בגבר שמזיין אותה

לפעמים פחות ולפעמים יותר, אבל תמיד מתאהבת. ההסבר הפשוט הוא ההסבר הפיזי. לא נלאה אתכם ברוחניות.
מבחינה ביולוגית, כאשר גבר חודר לתוך גופה של האשה, הוא הופך לחלק ממנה - כאשר הוא שופך את זרעו בתוכה, על אחת כמה וכמה. שלא כמו אצלכם הגברים שאצלכם האקט של החדירה נשאר חיצוני.
אם זה היה ההפך, האשה היתה חודרת אליכם לתוך הגוף הייתם מבינים את ההרגשה. נסו לדמיין את בת הזוג שלכם כשהיא חמושה בזין והיא נכנסת לכם לתחת. דימיינתם? רק לדמיין את זה מעביר בכם צמרמורת של חרדה.
אז שתדעו לכם שזין זה דבר נורא מפחיד, והחדירה היא אירוע טראומטי מאוד. אומנם נעים, אבל אלים ומפחיד מצד שני.
לכן באופן שאולי נראה לכם פרדוקסאלי, כאשר אתם חודרים לתוך מישהי, היא הופכת להיות שלכם. אולי באופן תת-מודע, מבחינתה, אבל הרגשות שנלווים לתחושת הכיבוש הם רגשות חזקים שלא ניתן בשום אופן להתעלם מהם.
נשים בעידן הפמיניסטי שלנו מנסות בכל כוחן להיות הכובשות ולא הנכבשות, כאילו שכאן מתחילות הבעיות שלהן, ולעולם לא יצליחו, כי זוהי דרכו של עולם.
אתם הכובשים ואנחנו הנכבשות.
אין כאן עליונות או נחיתות, כוח או חולשה, יש כאן עובדה ביולוגית ואנרגטית פשוטה מאוד ובלתי ניתנת לשינוי או ערעור ואיתה נצטרך להתמודד.
גברים לא יכולים להפוך לנשים, לא על-ידי כך שיתנו לגברים אחרים לזיין אותם בתחת, לא על-ידי כך שפתאום יתחילו לבשל בבית ולטפל בילדים ולבכות בכי רגיש בכל סרט של וולט דיסני.
בדיוק מאותן סיבות ובדיוק באותה צורה, נשים לא יוכלו להפוך לגברים על-ידי כך שלא יבכו לעולם, יהיו אסרטיביות, קרייריסטיות ויגדלו שערות מתחת לבית השחי.
לא שאני טוענת שחילופי תפקידים לא ייתכנו, אלא ששינוי מהותי לא יכול להתקיים.
נשים הן נשים וגברים הם גברים וכך זה יישאר תמיד. כל ניסיון להכחיש את המהות המינית שלנו ייגמר בבעיות הפנימיות שלנו.
אשה שטוענת שהיא רוצה זיון רק לשם הזיון -
משקרת!!!
לכן, נשים לא צריכות להתכחש לרגש שחדירה מעוררת בהן אלא לזרום איתו ולהרגיש אותו, וגברים לא צריכים לנצל את חולשותינו הטבעיות ולזיין אותנו סתם בלי לאהוב אותנו בחזרה, אפילו רק תוך כדי הזיון.
גבר שאוהב את האשה שהוא שוכב איתה, מעריץ אותה ואת גופה ונותן לה להרגיש את זה במידה המתאימה (לא להשתפך יותר מדי) מבטיח לעצמו הנאה הרבה יותר גדולה וסקס הרבה יותר שלם, ומונע את חוסר הנעימות שבידיעה:
שאשה אחת בוכה ומושפלת נשארה טבועה ברזומה שלו.
כתם שהוא גם גול עצמי.
כבוד ואהדה הן מילות מפתח בין גבר לאשה גם אם הם שותפים למיטה בלבד. אשה לעולם לא תהיה ממורמרת ומושפלת אם תכבד אותה, תהנה אותה ותתענג עליה, אפילו אם תיפרד ממנה בנשיקת יד עוד באותו הערב עצמו. וזה כמובן בתנאי שהיית כל-כולך איתה, התמסרת לה בהערצה הראויה לנושאת דגל האמהות והחיים בעולם הזה. אחר-כך תוכל ללכת ולא לשוב יותר לעולם. אדרבא, תותיר אחריך אשה מחייכת וסקסית שתשמח להיזכר בך בהנאה מלווה בפיק ברכיים עוד הרבה זמן אחר-כך.
אז גם אם היא "רק זיון" בשבילך, הייה נדיב בזמנך וביחסך החם כלפיה - הפגן רגש - לטובת שניכם ולטובת האנושות שכדאי לה שתמשיך להתבסס על שובניזם בריא.

3. המשחק המוקדם:
דברים הכרחיים בו:
אווירה סקסית.
"אווירה סקסית" - כביכול מושג אמורפי ומטושטש, אבל מושג שכולנו יודעים איך הוא מרגיש ומה הוא אומר. אז אווירה סקסית.
אם זה חושך ונרות, שיהיה חושך ונרות. אם זה עיסוי עם שמן - עיסוי עם שמן. אם זה יין, אם זה ג'וינט ואפילו מלמולי אהבה רגשניים.
לרוב הנשים, אם לא לכולן, מאוד קשה להרגיש חרמניות או להיות רטובות ומוכנות לחדירה בפחות מחצי שעה (מה שבדרך כלל ממש לא מעניין אף אחד, רטובה-לא רטובה, מה זה משנה. הם דוחפים את הזין מתוך ההנחה המוצדקת שבסוף יהיה שם רטוב), אלא אם כן האווירה נבנית במשך כל היום - דבר חביב ביותר לכל הדעות. אין אשה שלא תתחרמן ממגעים אינטימיים באמצע מקום ציבורי, כמובן שחשוב סוג המגע ולא האיבר שנוגעים בו, או מאמירה כדוגמת "עומד לי רק מלהסתכל עלייך, את הדבר הכי סקסי בעולם", או "אני כבר מת להגיע הביתה וללקק לך את החור של התחת, אהובתי בעלת עיני האזמרגד".
חשוב מאוד במקרה הזה לזכור שהמחוות הללו חייבות לבוא מעומק הנשמה ואסור להן להיאמר בנימה צינית או היתולית, אחרת אין להן ערך סקסי.
אמירה מסוג זה, אם היא אמיתית כמובן, יכולה להשאיר אותנו עם צמרמורות עונג לחצי שעה, וסביר להניח שגם נוותר לכם בכלל על המשחק המוקדם הקלאסי, ושלא כהרגלנו נסחב אתכם אל מאחורי איזה שיח ממש באותו הרגע (באופן כללי אנחנו מעדיפות לשכב על מיטה נוחה).
אז משחק מוקדם - כשמו כן הוא.
הוא משחק, משחק שמטרתו האחת והיחידה היא לשכנע אותנו שאנחנו יפהפיות מדהימות וסקסיות ושאתה עומד למות הלילה אם לא תינתן לך הזכות הענקית לגעת בתחת האלוהי הזה מייד. ככל שהמשחק הזה יימשך יותר זמן, כך תקבל את האשה שלך יותר חרמנית.
והחלק השני שלו - הוא מוקדם. הווה אומר - לפני החדירה, וכמה שיותר מוקדם לפניה.
משחק מוקדם לא חייב להיות המסלול הקבוע מצפון לדרום (נשיקה בפה, נשיכה באוזן, מציצת הפטמה, יריקה בפופיק ולק בדגדגן, במקרה הטוב). משחק מוקדם יכול להיות ללא מגע מיני בכלל, הוא יכול להיות שכלי לחלוטין - העיקר שהאשה שאיתכם תרגיש הכי סקסית בעולם.
אשה שלא מרגישה יפה וסקסית לא תהיה מגורה. ברור?
ברור, קיבינימט!!!

דברים מיותרים בו:
העברת ביקורת מכל סוג שהוא, הסחות דעת בצורת טלפונים, טלוויזיה או ביפרים, לא מעניין אותה כרגע מה עשית היום או מה תעשה מחר, שום נושא שלא קשור אליה, אמא שלך, פעילות המעיים שלך, נוירוזות למיניהן או סקירה של מצבך הרפואי. היא רוצה שתזיין אותה ורק אותה.

4. המישגל (הוא ולא אחר):
תנוחות:
בניגוד לדעה הרווחת הגורסת שמרבה תנוחות הרי זה משובח, הרי זה סבבה, הרי הוא זיון מעולה, חד גדיא, חד גדיא אחד אלוהינו.
מצטערת, לא נכון. לא נכון בכלל.
אנחנו לא נערות גומי ולא לולייניות קרקס וזה מעצבן אותנו לאללה שהופכים אותנו מצד לצד, ממיסיונרית לשישים ותשע, לישיבה עליך, לשכיבה תחתיך, לעמידה עם הפנים לקיר עם הידיים על אדן החלון.
זה לא כיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מביך!!!!!!!!!!!!
אנחנו לא נראות טוב בכלל כשאנחנו תלויות במהופך על המוט של הווילון על האמבטיה, ואי-אפשר להתרכז ככה בכלום - ובשביל לגמור צריך להתרכז.
NEED I SAY MORE?

מספיקה תנוחת אחת פֶּר מישגל, עדיף שתהיה נוחה לכולם - וממילא היא לא אינדיקציה לטיב הסקס, או קיי? אז להירגע עם ההתעמלות.
אוננות, ירידות, שונות:
אם אתם רוצים לאונן לנו - מה טוב. אז ככה:
1. צפו בבנות זוגכן כאשר הן מאוננות, אם על הבטן או על הגב, חזק או בעדינות עם כמה אצבעות, תעשו רשימה או בקשו הדרכה למען השם. אנחנו נשמח לעזור. ובנות - עיזבו אתכן מהאוננות הפוטוגנית של הסרטים הכחולים, בחייאת.
2. כאשר נוגעים בדגדגן הנשי, אף פעם לא חזק מדי, תמיד בעדינות וברגש, רצוי עם לחץ משתנה.
3. נא לא להיתקע במקום אחד יותר מדי זמן, אנחנו מאבדות את התחושה ככה. כנ"ל לגבי ליקוק הדגדגן. אם אפשר להתייחס אליו כמו אל כל איבר אחר - בעדינות ובאהבה. דמיינו לכם כאשר אתם יורדים לנו שזו נשיקה בפה, רומנטית, חושנית ומלאת אהבה ותשוקה. אם אתם מלקקים את בנות זוגכם ואתם מרגישים כמו שאתם מרגישים כאשר אתם מגרזים את האופנוע, עדיף שלא תעשו כלום ותתמקדו במה שאתם טובים בו - שחקו יותר כדורגל, עיבדו עוד שעה, קנו לנו מתנה ותנו לישון.

איסורים:
אסור לצבוט פטמות.
* אסור לנשוך דגדגנים או לגרום להם עוגמת נפש בכל צורה שהיא.
* אסור להוציא את הזין בבת אחת כי זה מפחיד ויש לזה תופעות לוואי כמו למשל פליטות קולניות של אוויר, לכי תתנצלי על זה כל הזמן ותסבירי שזה אוויר מהכוּס. חיסכו לנו את זה בבקשה.
* לא להסס ולא לגעת חלש מדי. זה עושה אותנו חסרות מנוחה ומלאות ברגשי אשמה כאילו אנחנו שוכבות עם אחינו הקטן.
* לא לברר אם "גמרת" או "סיימת" באמצע הזיון.
* אם אפשר, לא לברר בכלל, או לחילופין לדעת לבד.
* לא לדחוף את הראש למטה כדי שנמצוץ. אנחנו נמצוץ לבד בזמננו החופשי.
* לא לדחוף אצבע עם ציפורן ארוכה לפי הטבעת.

5. משכב בהמה (או: שלא כדרך הטבע):
הרקטום - או לחילופין, פי הטבעת, חור התחת.
זהו נושא שנוי במחלוקת. עיקר הדילמה מתמקדת בבעייתיות שבלדחוף למקום שממנו יוצא בדרך כלל החרא.
מצד שני, אחרי שמתרגלים פעם או פעמיים, זיון בתחת יכול להיות נורא נעים, בייחוד אם מלקקים אותו בהערצה לפני כן וכמובן סכים אותו ואת האיבר הנדון בחומר שמנוני במיוחד (לא על בסיס נפט, וזלין זה מיתוס).
את החדירה הראשונה יש לבצע בעדינות מופתית תוך כדי כבישת היצר ומילוי הוראות האשה עד אשר יעבור הפחד הראשוני וייפרץ המחסום הפסיכולוגי. לעולם לא באגרסיביות, כי זו באמת טראומה.
אם בת הזוג מרגישה נוח לאונן תוך כדי, זה יכול להיות הדבר הכי נעים בעולם.
יש לציין שתחושת ההשפלה והבהמיות היא קריטית, ולכן חשוב להדגיש שהגבר חייב להיות עדין ואוהב אלף מונים: למשל לא לקרוא לה "יא מזדיינת בתחת" חצי שעה אחרי, כמה שלא תישמע לעצמך שנון.

6. אחרי המישגל:
מאחר וכבר סיכמנו בהצלחה שהחדירה לא משנה ממי ואיפה, היא עניין טראומטי, אחרי המישגל אנחנו מעדיפות חיבוק. אם אפשר לא מייד כי צריך לנשום ולנוח, אבל כמה דקות אחרי יהיה נחמד לקבל נשיקה, חיבוק, אולי איזו מחמאה לסיום, משהו.
אם אתה ממש חמוד, תעשה קפה ותביא למיטה, ואם אתה הגבר הכי מדהים עלי אדמות, תקלף מנגו ותחתוך לקוביות, שאני לא אצטרך להתלכלך.
לעולם אל תברח מייד אחרי, יש לנו פחד נטישה. אל תירדם ישר אלא אם יש לך סיבה ממש טובה.
ותביא מגבת.