פרק 1
ינואר 2011
"את בשבוע השמיני," בישרה לה הרופאה שלה בחיוך לאחר בדיקת האולטרסאונד הפנימית.
הדופק הקטן והעקשני של העובר הופיע על המוניטור, והעלה חיוך רחב על פניה של שירלי. הבדיקה הביתית לגילוי היריון אישרה כבר לפני שבוע כי מדובר בדבר האמיתי, אבל אז החליטה לא לשתף את בעלה לפני שתיבדק על ידי גורם מוסמך. הוא הזמין להם צימר רומנטי בצפון לסוף השבוע הקרוב, פינוק ליום הולדתה העשרים ושישה, ושירלי החליטה ששם יהיה המקום המושלם לבשר לו שהוא עומד להפוך לאב גאה זו הפעם השנייה. הם דיברו זה זמן מה על הרחבת המשפחה, והיא ידעה שהחדשות הטובות ירגשו אותו מאוד.
המזכירה של הרופאה תיאמה לה פגישה נוספת, ושירלי עזבה את הקליניקה. ההתרגשות גאתה בה, היא לא תוכל להסתיר ממנו את האמת זמן רב. יש לו יכולת מדהימה לקרוא אותה בלי שתדבר. הוא הנפש התאומה שלה, הוא השלים אותה בכל כך הרבה מובנים והיא בת מזל שזכתה בו. שירלי חייכה לעצמה כשמכוניתה השתלבה בכביש המהיר מחוץ לעיר, היא דמיינה לעצמה את ההפתעה על פניו היפות כשייוודע לו הדבר.
מזג האוויר היה קודר. יום חורף אמיתי, חשבה, מהסוג הלא כל כך טיפוסי בארץ. טיפות כבדות החלו להלום בגג הרכב. שירלי הפעילה את פנסי המכונית אף שלא היה חשוך, והאטה את מהירותה.
מחשבותיה שבו אל בדיקת הדופק של העובר, היא נאנחה באושר וידה ליטפה את בטנה השטוחה. ילד יקר שלי, חשבה בליבה. היה מוקדם לדעת מה מינו של העובר, והיא החליטה שזה לא משנה בכלל כל עוד יהיה בריא. אח או אחות חדשים לבתה הפעוטה והאהובה.
המגבים נאבקו במטחי הגשם. מכוניות חלפו על פניה במסלול הנגדי, טנדר מיושן נסע לפניה באטיות וגרם לה לתפוס ממנו מרחק ביטחון. שירלי תהתה אם כדאי לה לעקוף אותו, היא עוד עלולה לאחר לאסוף את בתה מהמשפחתון. היא הציצה בשעון שברכב. השעה הייתה ארבע וחצי. היא הסירה את מבטה מהכביש לרגע, רק כדי להקיש באצבעותיה על מכשיר הטלפון שלה ולהודיע למטפלת על האיחור.
זה כל מה שהיה דרוש כדי להסיח את דעתה מהנעשה בכביש ומהעובדה שהטנדר שלפניה האט את נסיעתו באופן פתאומי. המרחק בינה לבינו הצטמצם במהירות. היא פלטה קריאת בהלה ורגלה לחצה בכוח על דוושת הבלם, ידיה משכו את ההגה הצדה בתקווה נואשת להציל את חייה, אך כבר היה מאוחר מדי מלחמוק מהמשאית ששעטה מולה.
היא הרימה יד אחת להגן על ראשה ויד אחת להגן על בטנה. שבוע שמיני, חלפה המחשבה בראשה שבריר שנייה לפני שהתרחשה ההתנגשות והמכונית נמחצה תחת כובד משקלה של המשאית. מראה פניהם של בתה ושל בעלה עמד לנגד עיניה בעת שהמכונית הסתחררה, גלגליה צרחו ונאבקו באספלט החלקלק ולבסוף גלשו אל צד הדרך.
"אהובים שלי," הספיקה לחשוב כשמלכודת המוות שלה התדרדרה ומשכה אותה לתהום.
שירלי שמעה קול מתכת נאנקת והתנפצות זכוכית ואז השתלטה עליה האפלה.
