איך לצאת מבולימיה

אני הייתי בולימית 11 שנה, מגיל 20 עד גיל 31. עברתי דרך כל השלבים, הסתרה, גילוי, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אישפוז, אלפי ניסיונות להפסיק וניסיון אחד שהצליח. לפני עשרים שנה הפסקתי ולא הסתכלתי לאחור.

 

היום אני בת 50, גרה בהרצליה עם שני ילדים מקסימים, בן 20 ובת 18, ושני כלבים. הבולימיה הייתה אולי נשכחת אלמלא גיליתי עם הזמן שיש המוני אנשים במצב הזה, ושהניסיון שלי יכול לעזור. פתחתי פורום, התכתבתי ודיברתי עם בולימיות מכל הגילאים, וכשהבנתי שאני קצת חוזרת על עצמי בכל שיחה, החלטתי להניח את הדברים על הכתב. עכשיו כולן יכולות לקרוא ולהשתמש בזה. כל אחת בזמן ובקצב שלה.

 

הספר הזה משתמש בדרך החשיבה ויצירת הכוח שעזרו לי לצאת מזה. תמצאי פה מחשבות שיכולות לעזור לך לעצור את המסלול הפתלתל של ההתמכרות הזאת, ותשמעי זאת בשפה שאינה מבקרת ושופטת אותך, להיפך. זהו ספר שמעריך ומכבד אותך ומנסה להזכיר לך כמה נפלאה את, עם או בלי ההקאות, ושאת לא לבד.

 

מכיוון שלא המדע, לא הרפואה ולא הפסיכולוגיה, עזרו לי לצאת מהבולימיה, ספר זה אינו ספר מדעי או פסיכולוגי. אני מרשה לעצמי לשתף בלקחי המסע הפרטי שלי - אל החופש שלי, ובתובנות שקיבלתי בדרך.

למי שחדש בעסק נבחין לרגע בין אנורקסיה לבולימיה. אנורקטית מרעיבה את עצמה. אם היא בכל זאת אוכלת משהו היא מקיאה אותו. בולימית אוכלת מראש כמויות גדולות ומקיאה אותן, ושוב אוכלת ושוב מקיאה. אנורקסיה זו סכנת חיים שכן מדובר בהרעבה עצמית חריפה. בולימיה לא נחשבת לסכנת חיים. יותר סכנת איכות חיים, כמו בהתמכרויות קשות אחרות. אך לא ניתן לפסול לחלוטין את האפשרות הזאת, כדוגמת המקרה של קארן קרפנטר, זמרת מפורסמת משנות הששים, שמתה מהתקף לב תוך כדי הקאה.

 

הספר כתוב בלשון נקבה, כי כך מרגיש לי נוח יותר להתבטא. אבל הכל מכוון גם לבנים היקרים שזה קורה להם.

כך גם בפניה להורים, כשאני כותבת "אמא" אני מתכוונת גם לאבא. לכל אדם קרוב שרוצה לעזור.

 

קראתי לספר "...בלי לספר לאמא" למרות שבינינו, אני לא מאמינה שאמא לא מרגישה שהבת שלה מתחמקת ממנה. יותר הגיוני בעיני שאנשים מתעלמים כי הם מרגישים שאת לא רוצה לדבר על זה, כי הם מבינים שזה רק יכניס אותך לפינה,

 

ולכן מעדיפים להניח לך, ומתפללים כמוך שתקומי יום אחד ותצאי מזה. האנשים הללו ששותקים סביבך יכולים ברגע מסויים, כשתהיי מוכנה, לקחת חלק בריפוי שלך (בשלב זה אני לא מצפה שתאמיני לי, גם אני לא האמנתי ...).

 

 

הספר בנוי מארבעה חלקים, בחלק הראשון אני מספרת את הסיפור שלי וחולקת את התובנות שלי ביחס לקרקע שעליה צומחת התופעה ואיך היא משתרשת. החלק השני מעשי – תרגילים הרגלים ותרגולים – עד שמתרגלים, ומטרתו ללוות את התהליך שלך, הסיפור שלך. יש בו שאלות ותשובות, עצות מעשיות וכל מה שתצטרכי כדי להתחיל לנוע החוצה. החלק השלישי מביא סיפורים מהשטח, התכתבויות עם בנות בולימיות. בחלק הרביעי – השלמת התמונה הגדולה והסתכלות קדימה. בסוף הספר סדרת ראיונות שערכתי עם כמה מומחים על מנת שיציגו זוויות ראיה נוספות, הוספתי גם כמה לינקים חשובים מהאינטרנט, כדי שנדע שאנחנו לא לבד והמהפכה כבר התחילה.

 

כולי תקווה שהספר יעזור לחלץ אנשים מתחושת הייאוש והחנק. שיאוורר את צורת המחשבה הבולימית וצורות עבדות נוספות שהעולם הזה מייצר סביבנו, שיזכיר לאנשים את כוחם וחשיבותם, ואת האהבה הגדולה שמבקשת להתבטא דרכינו לפני שמשתלטים עלינו כל מיני רעיונות אחרים.