גלי מאמצת חבר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי מאמצת חבר

גלי מאמצת חבר

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

בעונה החמישית, שהיא "עונת הנדידה", משאיות גדולות מגיעות לשכונה וסבלים חסונים פורקים מהן ציוד ורהיטים. זה קורה אצלנו מדי שנה, בחופש הגדול, וכולנו שמחים לקלוט את הילדים החדשים. אבל כשמשפחת כהן עקרה אלינו מחיפה דפנה החליטה שאלה אנשים מוזרים. מה פתאום הם עוברים דירה באמצע שנת הלימודים? כך קרה שרק אמא ואני הלכנו לביתם, בעל גג הרעפים הירוקים, כדי לאחל להם "ברוכים הבאים" עם זר סביונים ועוגה. רק אחרי שהכרתי את אורי, בנם היחיד, הוא סיפר לי משהו שחשף את הקשר הסודי בינו לבין אחותי הגדולה. מה? תקראו בעצמכם. דפנה החליטה להתייחס אל אורי כמו אל אח ואילו אני החלטתי לאמץ אותו כחבר. סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני-נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, ניבר, חולה חופש, ילדי אא"א, נעורים בחמוץ-מתוק, מסיבת פיג'מות ועוד.

פרק ראשון

 

1

יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!
אֵיזֶה שֵׂכֶל הִתְיַבֵּשׁ?


יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד מְחַמְּמִים לִי אֶת הַלֵּב.
כָּל שָׁנָה, בַּגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, אֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַכִּנֶּרֶת, שֶׁבֶּטַח שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת. סוֹף סוֹף הִיא מִתְמַלֵּאת.
כָּל שָׁנָה, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, אֲנִי יוֹצֵאת לַגִּנָּה עִם מַעְדֵּר וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַחַקְלָאִים שֶׁזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה וְהַלְוַאי שֶׁיִּקְצְרוּ בְּרִנָּה.
כָּל שָׁנָה, בַּקַּיִץ הַחַם, אֲנִי חוֹגֶגֶת אֶת הַבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן בִּשְׂפַת הַיָּם. זֶה כֵּיף לִשְׂחוֹת, זֶה כֵּיף לֶאֱסֹף צְדָפִים וּלְחַבֵּר אוֹתָם לְשַׁרְשֶׁרֶת, אֲבָל הֲכִי כֵּיף זֶה לֹא לְהִתָּקֵל בְּאַף מֶדוּזָה וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה עִם רַגְלַיִם בְּלִי זֶפֶת.
כָּל שָׁנָה, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל שְׁנַת הַלִּמּוּדִים, אֲנִי מַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַחֹפֶשׁ הֲכִי גָּדוֹל וַהֲכִי נִפְלָא.
וְכָל שָׁנָה, בְּמַהֲלַךְ חֻפְשַׁת הַקַּיִץ, הַלֵּב שֶׁלִּי עוֹשֶׂה סַלְטָה כְּפוּלָה לְמַרְאֵה מַשָּׂאִית גְּדוֹלָה שֶׁמַּגִּיעָה לַשְּׁכוּנָה, נֶעֱצֶרֶת בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים וְסַבָּלִים חֲסֻנִּים מַתְחִילִים לִפְרֹק מִמֶּנָּה רָהִיטִים, מוּצְרֵי חַשְׁמַל וְעַשְׂרוֹת אַרְגָּזִים.
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי מְאֹהֶבֶת בְּמַשָּׂאִיּוֹת, גַּם אֵין לִי שׁוּם חֻלְשָׁה לְסַבָּלִים, אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלְּאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה - סְתָו, חֹרֶף, אָבִיב וְקַיִץ - כְּדַאי לְהוֹסִיף עוֹנָה חֲמִישִׁית שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת לָהּ "עוֹנַת הַנְּדִידָה". אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ?
הָעוֹנָה הַזֹּאת מַתְחִילָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּפֶסַח, עִם נִיחוֹחַ הָאָבִיב וְהַפְּרִיחָה. אֲנָשִׁים לֹא מֻכָּרִים מַגִּיעִים לַשְּׁכוּנָה, נִכְנָסִים לַדִּירוֹת וְלַבָּתִּים שֶׁעוֹמְדִים לִמְכִירָה וּלְהַשְׂכָּרָה, לִפְעָמִים עוֹצְרִים בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, שׁוֹאֲלִים אֶת הַדַּיָּרִים הַוָּתִיקִים - שֶׁהֵם אֲנַחְנוּ, הַיְּלָדִים - אֵיךְ בֵּית הַסֵּפֶר הַמְּקוֹמִי וְאִם יֵשׁ בֵּית כְּנֶסֶת בַּסְּבִיבָה, וּבַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל חֵלֶק מֵהֶם חוֹזְרִים אֵלֵינוּ עִם מַשָּׂאִית שֶׁמְּעוֹרֶרֶת בִּי הִתְרַגְּשׁוּת אַדִּירָה. מִי הַדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים? יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים? בְּנֵי כַּמָּה הֵם? הַאִם הֵם יִלְמְדוּ בַּכִּתָּה שֶׁלִּי?
מִדֵּי שָׁנָה, כְּשֶׁפּוֹרֶצֶת עוֹנַת הַנְּדִידָה, אֲנִי מַזְכִּירָה לְעַצְמִי שֶׁכָּל סוֹף הוּא גַּם הַתְחָלָה. יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁעוֹזְבוֹת אֶת הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ וְיֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁמִּצְטָרְפוֹת לַשְּׁכוּנָה. יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּזִּילִים דִּמְעָה כְּשֶׁהֵם עוֹקְרִים לְעִיר אַחֶרֶת אוֹ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶׁשְּׂמֵחִים עִם הַמַּעֲבָר וְרוֹאִים בּוֹ הַרְפַּתְקָה לֹא מַסְתִּירִים אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת וְאֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה. אֵיךְ יִשְׁתַּלְּבוּ בַּסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה? מִי יַעֲזֹר לָהֶם בְּחֶבְלֵי הַקְּלִיטָה?
אֲבָל אֶת הַמַּשָּׂאִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, שֶׁיָּצְאָה מֵחֵיפָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, לֹא רָאִיתִי. בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמִּשְׁפַּחַת כֹּהֵן הִגִּיעָה לִרְחוֹב הַהֲדָרִים, הַמַּקְבִּיל לְשֶׁלִּי. רַק בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאִמָּא חָזְרָה מֵהַסּוּפֶּר, הִיא שָׁאֲלָה אִם שָׁמַעְנוּ מַשֶּׁהוּ עַל הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁסִּיְּמָה אֶת הַמִּשְׁפָּט זָקַפְנוּ אֶת הָאָזְנַיִם וְהִמְטַרְנוּ עָלֶיהָ גֶּשֶׁם שֶׁל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ: "אֵיפֹה? מָתַי? כַּמָּה? לָמָּה?" וּלְקִנּוּחַ - "יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים?"
"כַּמָּה שְׁאֵלוֹת", אִמָּא צָחֲקָה, "אוּלַי תַּעַזְרוּ לִי עִם הַשַּׂקִיּוֹת?"
יָצָאתִי לַמְּכוֹנִית, לָקַחְתִּי מִיָּדֶיהָ שַׂקִּיּוֹת כְּבֵדוֹת עִם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה אֶל הַבַּיִת הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי לַצְּדָדִים. שׁוּם מַשָּׂאִית לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק.
"מַה פִּתְאוֹם הֵם עָבְרוּ דִּירָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִסְתַּפְּקָה בְּשַׂקִּית אַחַת. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִיא הִתְחִילָה לְסַדֵּר אֶת הַצִּפָּרְנַיִם וְלִצְבֹּעַ אוֹתָן בְּלָק וָרֹד שֶׁל גְּבֶרֶת מְגֻנְדֶּרֶת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַצִּפֹּרֶן שֶׁל הַזֶּרֶת.
"לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָם", אִמָּא הִתְנַצְּלָה.
"לָמָּה?" דַּפְנָה הֶעֱמִיסָה עוֹד שַׂקִּית עַל זְרוֹעָהּ הַשְּׁנִיָּה.
"לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה חָשׁוּב", אִמָּא מִלְמְלָה. "פָּגַשְׁתִּי בַּסּוּפֶּר אִשָּׁה לֹא מֻכֶּרֶת, אָז קִדַּמְתִּי אוֹתָהּ בְּ'בְּרוּכִים הַבָּאִים'. וְחוּץ מִזֶּה", הוֹסִיפָה אִמָּא, "עַכְשָׁו לֹא אֶמְצַע הַשָּׁנָה".
"נָכוֹן", אָמַרְתִּי, "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל יַתְחִיל בְּעוֹד חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים".
"וַואוּ", אִמָּא פָּלְטָה שְׁרִיקָה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת, "אֵיזֶה דִּיּוּק! אַתְּ גַּם סוֹפֶרֶת אֶת הַדַּקּוֹת?"
"לֹא", חִיַּכְתִּי, וּלְמַעַן הַדִּיּוּק סִפַּרְתִּי שֶׁלֹּא אֲנִי אַחֲרָאִית לַמַּעֲקָב הַיּוֹמִי. גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, שֶׁהוּא גְּאוֹן מַחְשְׁבִים אֲמִתִּי, הִמְצִיא תָּכְנָה שֶׁהוּא קוֹרֵא לָהּ "טַבְלַת יֵאוּשׁ". כְּשֶׁלּוֹחֲצִים עַל הָעַכְבָּר הַמָּסָךְ מִתְמַלֵּא בְּלוּחַ הַשָּׁנָה הַמְּעֻדְכָּן, שֶׁמֵּכִיל שְׁלֹשָׁה צְבָעִים. הַיָּמִים שֶׁכְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ צְבוּעִים בְּאָפֹר, הָ 1 בְּיוּלִי צָבוּעַ בְּוָרֹד, וְהַמִּשְׁבְּצוֹת הַלְבָּנוֹת מְסַמְּלוֹת אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלֵינוּ לַעֲבֹר עַד לְיוֹם קַבָּלַת הַתְּעוּדוֹת.
"מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ", דַּפְנָה עָקְצָה אוֹתִי.
"אָז תִּתְרַגְּשִׁי", הֶחְזַרְתִּי לָהּ וְחָזַרְתִּי לַמְּכוֹנִית, לָקַחַת עוֹד סִיבוּב שֶׁל שַׂקִּיּוֹת.
"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!" קָרְאָה אִמָּא וְנֶעֶצְרָה.
"מַה קָּרָה?" הִתְפַּלֵּאתִי, "גִּלִּית שֶׁשָּׁכַחְתְּ מַשֶּׁהוּ בַּסּוּפֶּר?"
"לֹא", הִיא הֵנִידָה רֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה, "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁגִּלְעָד קוֹרֵא לַתָּכְנָה הַזֹּאת 'טַבְלַת יֵאוּשׁ', הֲרֵי הוּא אוֹהֵב לִלְמֹד".
מֵרֹב צְחוֹקִים כִּמְעַט הִפַּלְתִּי אֶת תַּבְנִית הַבֵּיצִים.
"גָּלִי", נָזְפָה בִּי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, "מִתְחַשֵּׁק לָךְ לְטַגֵּן חֲבִיתָה עַל הָרִצְפָּה?"
"תּוֹדִיעִי לִי מָתַי סוֹף הַבְּדִיחָה", הֶחְזַרְתִּי לָהּ מָנָה תַּחַת מָנָה.
"בָּנוֹת", אִמָּא הִתְעָרְבָה, "אַתֶּן שׁוּב מַתְחִילוֹת?"
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שְׁתֵּינוּ נָעַלְנוּ אֶת הַפִּיּוֹת.
"אִמָּא", בָּקַע מֵהַמִּטְבָּח הַקּוֹל שֶׁל בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, "עוֹד לֹא עָנִית לִי עַל הַשְּׁאֵלָה הֲכִי חֲשׁוּבָה".
"אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?" אִמָּא הֵנִיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַשַּׂקִּית הָאַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה.
"יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים?"
"כֵּן", אָמְרָה אִמָּא וְהִתְיַשְּׁבָה.
"כַּמָּה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה.
"אֶחָד".
"בֵּן אוֹ בַּת?" שָׁאַלְתִּי.
"בֵּן".
"יֵשׁ!" בֵּן זִנֵּק מֵהַכִּסֵּא. "יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!"
"בֵּן!" דַּפְנָה הִרְבִּיצָה שְׁאָגָה, "אַתָּה יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ?"
"לֹא", הוּא הִפְסִיק לְפַזֵּז.
"שֵׂכֶל יָבֵשׁ", הִיא פָּסְקָה. "זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ בָּרֹאשׁ. אָז מָה אִם יֶלֶד חָדָשׁ הִגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה? זֹאת סִבָּה לִמְסִבָּה?"
"כֵּן!" בֵּן הִתְעַקֵּשׁ.
"לֹא!" הִיא רָטְנָה.
"דַּפְנָה", הֵעִירָה אִמָּא, "אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת כָּזֹאת חֲמוּצָה".
"אֲנִי לֹא חֲמוּצָה", הֵשִׁיבָה דַּפְנָה, בְּעוֹדָהּ בּוֹחֶנֶת אֶת מַצַּב הַצִּפָּרְנַיִם וְהַלָּק. "אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁיֶּלֶד חָדָשׁ מִצְטָרֵף לַשְּׁכוּנָה".
"אֲבָל אִלּוּ שָׁמַעְתְּ שֶׁלַּשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ בַּת הָיִית מִתְרַגֶּשֶׁת וְעוֹד אֵיךְ", בֵּן טָעַן לְמוּלָהּ.
"וְאִלּוּ לַסַּבְתָּא הָיוּ גַּלְגַּלִּים הִיא הָיְתָה הוֹפֶכֶת לְקוֹרְקִינֶט וְכָל בֹּקֶר הִיא הָיְתָה מַסִּיעָה אוֹתָךְ לְבֵית הַסֵּפֶר", גִּחֲכָה אֲחוֹתֵנוּ הַגְּדוֹלָה.
"דַּפְנָה", הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהִתְאַפֵּק, "מַה זֶּה מְשַׁנֶּה אִם לַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ בֵּן אוֹ בַּת? בְּכָל מִקְרֶה זֶה יִהְיֶה נֶחְמָד אִם נַעֲזֹר לָהֶם לְהִקָּלֵט בַּשְּׁכוּנָה".
"אֲנִי לֹא אַפְרִיעַ לָךְ לַעֲזֹר לָהֶם", סִנְּנָה דַּפְנָה בְּהַבָּעָה שֶׁל לִימוֹן. "אֲנִי מַבְטִיחָה".
"זֶה לֹא מַסְפִּיק שֶׁלֹּא תַּפְרִיעִי", טָעַנְתִּי. "אֲנִי רוֹצָה שֶׁגַּם אַתְּ תַּעַזְרִי לָהֶם לְהִקָּלֵט".
"אַתְּ רוֹצָה?" הִיא יָרְתָה, "אָז תִּשָּׁאֲרִי בָּרָצוֹן!"
"דַּפְנָה!" אִמָּא הֵרִימָה קוֹלָהּ, "מַסְפִּיק עִם הַהַצָּגוֹת!"
"זֹאת לֹא הַצָּגָה", אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִתְגּוֹנְנָה.
"אָז מַה יֵּשׁ לָךְ נֶגֶד הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים?" אִמָּא שָׁאֲלָה.
"אֵין לִי שׁוּמְדָבָר נֶגְדָּם", הֵשִׁיבָה דַּפְנָה, "אֲבָל גַּם אֵין לִי שׁוּמְדָבָר בַּעֲדָם".
"לָמָּה?" נִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵינוּ הַקּוֹל שֶׁל אַבָּא, שֶׁבְּדִיּוּק חָזַר הַבַּיְתָה וְתוֹךְ שְׁנִיָּה הִשְׁתַּלֵּב בַּשִּׂיחָה.
"אִם בָּא לָכֶם לַעֲזֹר לָהֶם - בְּבַקָּשָׁה", אָמְרָה אֲחוֹתִי, "אֲבָל לִי הֵם נִרְאִים מוּזָרִים".
"מוּזָרִים?" אִמָּא נִרְתְּעָה. "נוּ, בֶּאֱמֶת. מַה כָּל כָּךְ מוּזָר בְּזֶה שֶׁמִּשְׁפַּחַת כֹּהֵן מֵחֵיפָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ?"
"לֹא סְתָם עוֹבֶרֶת", דַּפְנָה הִתְנַצְּחָה. "מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן מֵחֵיפָה עוֹבֶרֶת לַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצַע שְׁנַת הַלִּמּוּדִים".
"זֶה לֹא אֶמְצַע!" הִתְוַכַּחְתִּי. "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל יַתְחִיל בְּעוֹד חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים".
"גָּלִי", אַבָּא לֹא הִסְתִּיר אֶת תַּדְהֵמָתוֹ, "אַתְּ סוֹפֶרֶת גַּם אֶת הַשְּׁנִיּוֹת?"
"לֹא הִיא סוֹפֶרֶת", הִקְדִּימָה אוֹתִי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. "גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ, הִמְצִיא תָּכְנָה שֶׁל 'טַבְלַת יֵאוּשׁ'. לוֹחֲצִים עַל הָעַכְבָּר וּמְקַבְּלִים לוּחַ שָׁנָה בִּשְׁלֹשָׁה צְבָעִים".
"וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים?" אַבָּא הִתְבַּלְבֵּל.
"אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁזֶּה קָשׁוּר?" דַּפְנָה פָּרְצָה בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל.
"אָז מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן לְבֵין הַחֹפֶשׁ?" אַבָּא פָּנָה אֶל אִמָּא.
אִמָּא פָּלְטָה אֲנָחָה, שֶׁמִּשּׁוּם מָה לֹא נִשְׁמְעָה לִי כְּמוֹ אַנְחַת עֲיֵפוּת רְגִילָה. בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי, כְּשֶׁאִמָּא נוֹסַעַת לַעֲרֹךְ קְנִיּוֹת לְשַׁבָּת, הִיא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה מוּתֶשֶׁת וּמְסַפֶּרֶת עַל הַתּוֹרִים הָאֲרֻכִּים וְעַל הַדֹּחַק וְהַהֲמֻלָּה, אֲבָל הַפַּעַם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזּוֹ עֲיֵפוּת אַחֶרֶת. שֶׁגַּם הִיא כְּבָר קְצָת עֲיֵפָה מִדַּפְנָה, בִּתָּהּ הַבְּכוֹרָה, שֶׁלֹּא מְפַסְפֶסֶת שׁוּם הִזְדַּמְּנוּת לִפְצֹחַ בִּמְרִיבָה.
מָה עוֹבֵר עָלֶיהָ? לִכְסַנְתִּי מַבָּט לְעֵבֶר אֲחוֹתִי. לָמָּה הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהּ עוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת וּמַמְצִיא כָּל מִינֵי חֲשָׁדוֹת לֹא הֶגְיוֹנִיִּים? מַה כָּל כָּךְ מוּזָר בְּזֶה שֶׁמִּשְׁפָּחָה מֵחֵיפָה לֹא מְחַכָּה עַד לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כְּדֵי לַעֲבֹר לְמֶרְכַּז הָאָרֶץ? מָה, כָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁ"עוֹנַת הַנְּדִידָה" נִפְתַּחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְשֶׁאָסוּר לַעֲבֹר דִּירָה חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי שֶׁהוּא מַתְחִיל?
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד מְחַמְּמִים לִי אֶת הַלֵּב - כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, הַסַּבְיוֹן הָרִאשׁוֹן, הַבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן בַּיָּם וְשִׁקְשׁוּק הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל מַשָּׂאִית. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד עוֹשִׂים לִי עֲצַבִּים. כְּמוֹ מָה?
כְּמוֹ דַּפְנָה, אֲחוֹתִי. לָמָּה הִיא תָּמִיד חַיֶּבֶת לְהַעֲכִיר אֶת הָאֲוִירָה הַלְּבָבִית? לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁמַּמָּשׁ כּוֹאֵב לָהּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ שְׂמֵחִים. כְּשֶׁבֵּן שָׂמַח וּפִזֵּז וְזִמֵּר "יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!" הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לִשְׁלֹף חֵץ מֻרְעָל וּלְהָטִיחַ בּוֹ שֶׁהַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ הִתְיַבֵּשׁ. כְּאִלּוּ שֶׁזֹּאת מִצְוָה לְהַקְנִיט וּלְהַעֲלִיב אֶת אָחִיהָ הַקָּטָן וְגַם אֶת אֲחוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר לֹא קְטַנָּה וְשֶׁכְּבָר יוֹדַעַת לְהַחְזִיר.
כְּשֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת כָּכָה כְּלַפֵּינוּ, זֹאת חֲצִי צָרָה. אֲנַחְנוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִסְבֹּל אוֹתָהּ, אֲבָל לָמָּה הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁהַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים הֵם אֲנָשִׁים מוּזָרִים? בְּאֵיזוֹ זְכוּת הִיא מַשְׁחִירָה אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה בִּמְקוֹם לַעֲזֹר לְאִמָּא לֶאֱפוֹת עוּגָה כְּדֵי שֶׁמָּחָר, לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, נִקְפֹּץ אֲלֵיהֶם וּנְקַדֵּם אוֹתָם בְּ"בְּרוּכִים הַבָּאִים"?
שֶׁתַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁבָּא לָהּ, הֶחְלַטְתִּי. אֲנִי לֹא אֶתְרַגֵּשׁ מֵהַהַצָּגוֹת שֶׁלָּהּ. אֲנִי פָּשׁוּט אֶתְעַלֵּם. אִם הִיא לֹא רוֹצָה לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שְׁכֵנָה חַבְרוּתִית שֶׁעוֹזֶרֶת בִּקְלִיטַת הַדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים - שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּבַּיִת. אֲנִי אֵלֵךְ עִם אִמָּא לְבֵית מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, אֵין לִי סָפֵק שֶׁגַּם בֵּן יִצְטָרֵף, הֲרֵי הוּא שָׂמַח לִשְׁמֹעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן, וְהִיא, הַגְּבֶרֶת הַמְּגֻנְדֶּרֶת, שֶׁתָּנוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת וְשֶׁתַּמְשִׁיךְ לִדְאֹג לִשְׁלוֹם הַצִּפֹּרֶן שֶׁל הַזֶּרֶת.
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב אַבָּא שָׁאַל אֶת אִמָּא לָמָּה הִיא דָּחֲתָה אֶת הַקְּנִיּוֹת לַדַּקָּה הַתִּשְׁעִים. הוּא טָעַן שֶׁאִלּוּ עָרְכָה אֶת הַקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת אֶתְמוֹל, כְּשֶׁיֵּשׁ פָּחוֹת קוֹנִים, הִיא לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עַל אַרְבַּע, עֲיֵפָה וְעַצְבָּנִית.
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב אִמָּא אָמְרָה לְאַבָּא שֶׁהִיא לֹא זְקוּקָה לְבִקֹּרֶת, אֶלָּא לְעֶזְרָה מַמָּשִׁית. אֶתְמוֹל הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲרֹךְ קְנִיּוֹת לְשַׁבָּת, הָיוּ לָהּ עִסּוּקִים אֲחֵרִים, וְהִיא תִּשְׂמַח מְאֹד אִם בְּשָׁבוּעַ הַבָּא הוּא יַעֲזֹר לָהּ לִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה בֵּין הַמַּדָּפִים.
אַחַר כָּךְ אָכַלְנוּ אֲרוּחַת עֶרֶב בְּשֶׁקֶט, בְּלִי יוֹתֵר מִדַּי דִּבּוּרִים, וְכָל אֶחָד פָּנָה לְעִסּוּקָיו. דַּפְנָה הִתְיַשְּׁבָה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה, בֵּן בִּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת "טַבְלַת הַיֵּאוּשׁ" שֶׁהִמְצִיא גִּלְעָד, וְכֵיוָן שֶׁאָחִי הִתְנַחֵל בְּחַדְרִי חָזַרְתִּי לַמִּטְבָּח.
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאִמָּא וְאַבָּא עֲדַיִן בַּמִּטְבָּח. רַק כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים הֵבַנְתִּי שֶׁהֵם שָׁם וְשֶׁהֵם מְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ סוֹדִי. יָדַעְתִּי שֶׁאָסוּר לִי לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת וּלְצוֹתֵת, יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה וְשֶׁזְּכוּתָם לְנַהֵל שִׂיחָה פְּרָטִית. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת הָרַגְלַיִם כְּדֵי לַחְזֹר לְחַדְרִי הִגִּיעַ לְאָזְנַי הַקּוֹל שֶׁל אִמָּא - וְקָפָאתִי בִּמְקוֹמִי.
 

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr34hutt
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

גלי מאמצת חבר סמדר שיר

 

1

יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!
אֵיזֶה שֵׂכֶל הִתְיַבֵּשׁ?


יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד מְחַמְּמִים לִי אֶת הַלֵּב.
כָּל שָׁנָה, בַּגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, אֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַכִּנֶּרֶת, שֶׁבֶּטַח שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת. סוֹף סוֹף הִיא מִתְמַלֵּאת.
כָּל שָׁנָה, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, אֲנִי יוֹצֵאת לַגִּנָּה עִם מַעְדֵּר וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַחַקְלָאִים שֶׁזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה וְהַלְוַאי שֶׁיִּקְצְרוּ בְּרִנָּה.
כָּל שָׁנָה, בַּקַּיִץ הַחַם, אֲנִי חוֹגֶגֶת אֶת הַבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן בִּשְׂפַת הַיָּם. זֶה כֵּיף לִשְׂחוֹת, זֶה כֵּיף לֶאֱסֹף צְדָפִים וּלְחַבֵּר אוֹתָם לְשַׁרְשֶׁרֶת, אֲבָל הֲכִי כֵּיף זֶה לֹא לְהִתָּקֵל בְּאַף מֶדוּזָה וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה עִם רַגְלַיִם בְּלִי זֶפֶת.
כָּל שָׁנָה, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל שְׁנַת הַלִּמּוּדִים, אֲנִי מַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַחֹפֶשׁ הֲכִי גָּדוֹל וַהֲכִי נִפְלָא.
וְכָל שָׁנָה, בְּמַהֲלַךְ חֻפְשַׁת הַקַּיִץ, הַלֵּב שֶׁלִּי עוֹשֶׂה סַלְטָה כְּפוּלָה לְמַרְאֵה מַשָּׂאִית גְּדוֹלָה שֶׁמַּגִּיעָה לַשְּׁכוּנָה, נֶעֱצֶרֶת בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים וְסַבָּלִים חֲסֻנִּים מַתְחִילִים לִפְרֹק מִמֶּנָּה רָהִיטִים, מוּצְרֵי חַשְׁמַל וְעַשְׂרוֹת אַרְגָּזִים.
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי מְאֹהֶבֶת בְּמַשָּׂאִיּוֹת, גַּם אֵין לִי שׁוּם חֻלְשָׁה לְסַבָּלִים, אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלְּאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה - סְתָו, חֹרֶף, אָבִיב וְקַיִץ - כְּדַאי לְהוֹסִיף עוֹנָה חֲמִישִׁית שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת לָהּ "עוֹנַת הַנְּדִידָה". אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ?
הָעוֹנָה הַזֹּאת מַתְחִילָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּפֶסַח, עִם נִיחוֹחַ הָאָבִיב וְהַפְּרִיחָה. אֲנָשִׁים לֹא מֻכָּרִים מַגִּיעִים לַשְּׁכוּנָה, נִכְנָסִים לַדִּירוֹת וְלַבָּתִּים שֶׁעוֹמְדִים לִמְכִירָה וּלְהַשְׂכָּרָה, לִפְעָמִים עוֹצְרִים בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, שׁוֹאֲלִים אֶת הַדַּיָּרִים הַוָּתִיקִים - שֶׁהֵם אֲנַחְנוּ, הַיְּלָדִים - אֵיךְ בֵּית הַסֵּפֶר הַמְּקוֹמִי וְאִם יֵשׁ בֵּית כְּנֶסֶת בַּסְּבִיבָה, וּבַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל חֵלֶק מֵהֶם חוֹזְרִים אֵלֵינוּ עִם מַשָּׂאִית שֶׁמְּעוֹרֶרֶת בִּי הִתְרַגְּשׁוּת אַדִּירָה. מִי הַדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים? יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים? בְּנֵי כַּמָּה הֵם? הַאִם הֵם יִלְמְדוּ בַּכִּתָּה שֶׁלִּי?
מִדֵּי שָׁנָה, כְּשֶׁפּוֹרֶצֶת עוֹנַת הַנְּדִידָה, אֲנִי מַזְכִּירָה לְעַצְמִי שֶׁכָּל סוֹף הוּא גַּם הַתְחָלָה. יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁעוֹזְבוֹת אֶת הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ וְיֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁמִּצְטָרְפוֹת לַשְּׁכוּנָה. יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּזִּילִים דִּמְעָה כְּשֶׁהֵם עוֹקְרִים לְעִיר אַחֶרֶת אוֹ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ אֵלֶּה שֶׁשְּׂמֵחִים עִם הַמַּעֲבָר וְרוֹאִים בּוֹ הַרְפַּתְקָה לֹא מַסְתִּירִים אֶת הַחֲשָׁשׁוֹת וְאֶת סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה. אֵיךְ יִשְׁתַּלְּבוּ בַּסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה? מִי יַעֲזֹר לָהֶם בְּחֶבְלֵי הַקְּלִיטָה?
אֲבָל אֶת הַמַּשָּׂאִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, שֶׁיָּצְאָה מֵחֵיפָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, לֹא רָאִיתִי. בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמִּשְׁפַּחַת כֹּהֵן הִגִּיעָה לִרְחוֹב הַהֲדָרִים, הַמַּקְבִּיל לְשֶׁלִּי. רַק בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאִמָּא חָזְרָה מֵהַסּוּפֶּר, הִיא שָׁאֲלָה אִם שָׁמַעְנוּ מַשֶּׁהוּ עַל הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁסִּיְּמָה אֶת הַמִּשְׁפָּט זָקַפְנוּ אֶת הָאָזְנַיִם וְהִמְטַרְנוּ עָלֶיהָ גֶּשֶׁם שֶׁל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ: "אֵיפֹה? מָתַי? כַּמָּה? לָמָּה?" וּלְקִנּוּחַ - "יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים?"
"כַּמָּה שְׁאֵלוֹת", אִמָּא צָחֲקָה, "אוּלַי תַּעַזְרוּ לִי עִם הַשַּׂקִיּוֹת?"
יָצָאתִי לַמְּכוֹנִית, לָקַחְתִּי מִיָּדֶיהָ שַׂקִּיּוֹת כְּבֵדוֹת עִם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה אֶל הַבַּיִת הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי לַצְּדָדִים. שׁוּם מַשָּׂאִית לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק.
"מַה פִּתְאוֹם הֵם עָבְרוּ דִּירָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִסְתַּפְּקָה בְּשַׂקִּית אַחַת. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הִיא הִתְחִילָה לְסַדֵּר אֶת הַצִּפָּרְנַיִם וְלִצְבֹּעַ אוֹתָן בְּלָק וָרֹד שֶׁל גְּבֶרֶת מְגֻנְדֶּרֶת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַצִּפֹּרֶן שֶׁל הַזֶּרֶת.
"לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָם", אִמָּא הִתְנַצְּלָה.
"לָמָּה?" דַּפְנָה הֶעֱמִיסָה עוֹד שַׂקִּית עַל זְרוֹעָהּ הַשְּׁנִיָּה.
"לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה חָשׁוּב", אִמָּא מִלְמְלָה. "פָּגַשְׁתִּי בַּסּוּפֶּר אִשָּׁה לֹא מֻכֶּרֶת, אָז קִדַּמְתִּי אוֹתָהּ בְּ'בְּרוּכִים הַבָּאִים'. וְחוּץ מִזֶּה", הוֹסִיפָה אִמָּא, "עַכְשָׁו לֹא אֶמְצַע הַשָּׁנָה".
"נָכוֹן", אָמַרְתִּי, "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל יַתְחִיל בְּעוֹד חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים".
"וַואוּ", אִמָּא פָּלְטָה שְׁרִיקָה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת, "אֵיזֶה דִּיּוּק! אַתְּ גַּם סוֹפֶרֶת אֶת הַדַּקּוֹת?"
"לֹא", חִיַּכְתִּי, וּלְמַעַן הַדִּיּוּק סִפַּרְתִּי שֶׁלֹּא אֲנִי אַחֲרָאִית לַמַּעֲקָב הַיּוֹמִי. גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, שֶׁהוּא גְּאוֹן מַחְשְׁבִים אֲמִתִּי, הִמְצִיא תָּכְנָה שֶׁהוּא קוֹרֵא לָהּ "טַבְלַת יֵאוּשׁ". כְּשֶׁלּוֹחֲצִים עַל הָעַכְבָּר הַמָּסָךְ מִתְמַלֵּא בְּלוּחַ הַשָּׁנָה הַמְּעֻדְכָּן, שֶׁמֵּכִיל שְׁלֹשָׁה צְבָעִים. הַיָּמִים שֶׁכְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ צְבוּעִים בְּאָפֹר, הָ 1 בְּיוּלִי צָבוּעַ בְּוָרֹד, וְהַמִּשְׁבְּצוֹת הַלְבָּנוֹת מְסַמְּלוֹת אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלֵינוּ לַעֲבֹר עַד לְיוֹם קַבָּלַת הַתְּעוּדוֹת.
"מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ", דַּפְנָה עָקְצָה אוֹתִי.
"אָז תִּתְרַגְּשִׁי", הֶחְזַרְתִּי לָהּ וְחָזַרְתִּי לַמְּכוֹנִית, לָקַחַת עוֹד סִיבוּב שֶׁל שַׂקִּיּוֹת.
"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!" קָרְאָה אִמָּא וְנֶעֶצְרָה.
"מַה קָּרָה?" הִתְפַּלֵּאתִי, "גִּלִּית שֶׁשָּׁכַחְתְּ מַשֶּׁהוּ בַּסּוּפֶּר?"
"לֹא", הִיא הֵנִידָה רֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה, "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁגִּלְעָד קוֹרֵא לַתָּכְנָה הַזֹּאת 'טַבְלַת יֵאוּשׁ', הֲרֵי הוּא אוֹהֵב לִלְמֹד".
מֵרֹב צְחוֹקִים כִּמְעַט הִפַּלְתִּי אֶת תַּבְנִית הַבֵּיצִים.
"גָּלִי", נָזְפָה בִּי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, "מִתְחַשֵּׁק לָךְ לְטַגֵּן חֲבִיתָה עַל הָרִצְפָּה?"
"תּוֹדִיעִי לִי מָתַי סוֹף הַבְּדִיחָה", הֶחְזַרְתִּי לָהּ מָנָה תַּחַת מָנָה.
"בָּנוֹת", אִמָּא הִתְעָרְבָה, "אַתֶּן שׁוּב מַתְחִילוֹת?"
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שְׁתֵּינוּ נָעַלְנוּ אֶת הַפִּיּוֹת.
"אִמָּא", בָּקַע מֵהַמִּטְבָּח הַקּוֹל שֶׁל בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, "עוֹד לֹא עָנִית לִי עַל הַשְּׁאֵלָה הֲכִי חֲשׁוּבָה".
"אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?" אִמָּא הֵנִיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַשַּׂקִּית הָאַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה.
"יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים?"
"כֵּן", אָמְרָה אִמָּא וְהִתְיַשְּׁבָה.
"כַּמָּה?" שָׁאֲלָה דַּפְנָה.
"אֶחָד".
"בֵּן אוֹ בַּת?" שָׁאַלְתִּי.
"בֵּן".
"יֵשׁ!" בֵּן זִנֵּק מֵהַכִּסֵּא. "יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!"
"בֵּן!" דַּפְנָה הִרְבִּיצָה שְׁאָגָה, "אַתָּה יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ?"
"לֹא", הוּא הִפְסִיק לְפַזֵּז.
"שֵׂכֶל יָבֵשׁ", הִיא פָּסְקָה. "זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ בָּרֹאשׁ. אָז מָה אִם יֶלֶד חָדָשׁ הִגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה? זֹאת סִבָּה לִמְסִבָּה?"
"כֵּן!" בֵּן הִתְעַקֵּשׁ.
"לֹא!" הִיא רָטְנָה.
"דַּפְנָה", הֵעִירָה אִמָּא, "אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִהְיוֹת כָּזֹאת חֲמוּצָה".
"אֲנִי לֹא חֲמוּצָה", הֵשִׁיבָה דַּפְנָה, בְּעוֹדָהּ בּוֹחֶנֶת אֶת מַצַּב הַצִּפָּרְנַיִם וְהַלָּק. "אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁיֶּלֶד חָדָשׁ מִצְטָרֵף לַשְּׁכוּנָה".
"אֲבָל אִלּוּ שָׁמַעְתְּ שֶׁלַּשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ בַּת הָיִית מִתְרַגֶּשֶׁת וְעוֹד אֵיךְ", בֵּן טָעַן לְמוּלָהּ.
"וְאִלּוּ לַסַּבְתָּא הָיוּ גַּלְגַּלִּים הִיא הָיְתָה הוֹפֶכֶת לְקוֹרְקִינֶט וְכָל בֹּקֶר הִיא הָיְתָה מַסִּיעָה אוֹתָךְ לְבֵית הַסֵּפֶר", גִּחֲכָה אֲחוֹתֵנוּ הַגְּדוֹלָה.
"דַּפְנָה", הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהִתְאַפֵּק, "מַה זֶּה מְשַׁנֶּה אִם לַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ בֵּן אוֹ בַּת? בְּכָל מִקְרֶה זֶה יִהְיֶה נֶחְמָד אִם נַעֲזֹר לָהֶם לְהִקָּלֵט בַּשְּׁכוּנָה".
"אֲנִי לֹא אַפְרִיעַ לָךְ לַעֲזֹר לָהֶם", סִנְּנָה דַּפְנָה בְּהַבָּעָה שֶׁל לִימוֹן. "אֲנִי מַבְטִיחָה".
"זֶה לֹא מַסְפִּיק שֶׁלֹּא תַּפְרִיעִי", טָעַנְתִּי. "אֲנִי רוֹצָה שֶׁגַּם אַתְּ תַּעַזְרִי לָהֶם לְהִקָּלֵט".
"אַתְּ רוֹצָה?" הִיא יָרְתָה, "אָז תִּשָּׁאֲרִי בָּרָצוֹן!"
"דַּפְנָה!" אִמָּא הֵרִימָה קוֹלָהּ, "מַסְפִּיק עִם הַהַצָּגוֹת!"
"זֹאת לֹא הַצָּגָה", אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִתְגּוֹנְנָה.
"אָז מַה יֵּשׁ לָךְ נֶגֶד הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים?" אִמָּא שָׁאֲלָה.
"אֵין לִי שׁוּמְדָבָר נֶגְדָּם", הֵשִׁיבָה דַּפְנָה, "אֲבָל גַּם אֵין לִי שׁוּמְדָבָר בַּעֲדָם".
"לָמָּה?" נִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵינוּ הַקּוֹל שֶׁל אַבָּא, שֶׁבְּדִיּוּק חָזַר הַבַּיְתָה וְתוֹךְ שְׁנִיָּה הִשְׁתַּלֵּב בַּשִּׂיחָה.
"אִם בָּא לָכֶם לַעֲזֹר לָהֶם - בְּבַקָּשָׁה", אָמְרָה אֲחוֹתִי, "אֲבָל לִי הֵם נִרְאִים מוּזָרִים".
"מוּזָרִים?" אִמָּא נִרְתְּעָה. "נוּ, בֶּאֱמֶת. מַה כָּל כָּךְ מוּזָר בְּזֶה שֶׁמִּשְׁפַּחַת כֹּהֵן מֵחֵיפָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ?"
"לֹא סְתָם עוֹבֶרֶת", דַּפְנָה הִתְנַצְּחָה. "מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן מֵחֵיפָה עוֹבֶרֶת לַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצַע שְׁנַת הַלִּמּוּדִים".
"זֶה לֹא אֶמְצַע!" הִתְוַכַּחְתִּי. "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל יַתְחִיל בְּעוֹד חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים".
"גָּלִי", אַבָּא לֹא הִסְתִּיר אֶת תַּדְהֵמָתוֹ, "אַתְּ סוֹפֶרֶת גַּם אֶת הַשְּׁנִיּוֹת?"
"לֹא הִיא סוֹפֶרֶת", הִקְדִּימָה אוֹתִי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה. "גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ, הִמְצִיא תָּכְנָה שֶׁל 'טַבְלַת יֵאוּשׁ'. לוֹחֲצִים עַל הָעַכְבָּר וּמְקַבְּלִים לוּחַ שָׁנָה בִּשְׁלֹשָׁה צְבָעִים".
"וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים?" אַבָּא הִתְבַּלְבֵּל.
"אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁזֶּה קָשׁוּר?" דַּפְנָה פָּרְצָה בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל.
"אָז מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן לְבֵין הַחֹפֶשׁ?" אַבָּא פָּנָה אֶל אִמָּא.
אִמָּא פָּלְטָה אֲנָחָה, שֶׁמִּשּׁוּם מָה לֹא נִשְׁמְעָה לִי כְּמוֹ אַנְחַת עֲיֵפוּת רְגִילָה. בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי, כְּשֶׁאִמָּא נוֹסַעַת לַעֲרֹךְ קְנִיּוֹת לְשַׁבָּת, הִיא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה מוּתֶשֶׁת וּמְסַפֶּרֶת עַל הַתּוֹרִים הָאֲרֻכִּים וְעַל הַדֹּחַק וְהַהֲמֻלָּה, אֲבָל הַפַּעַם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזּוֹ עֲיֵפוּת אַחֶרֶת. שֶׁגַּם הִיא כְּבָר קְצָת עֲיֵפָה מִדַּפְנָה, בִּתָּהּ הַבְּכוֹרָה, שֶׁלֹּא מְפַסְפֶסֶת שׁוּם הִזְדַּמְּנוּת לִפְצֹחַ בִּמְרִיבָה.
מָה עוֹבֵר עָלֶיהָ? לִכְסַנְתִּי מַבָּט לְעֵבֶר אֲחוֹתִי. לָמָּה הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּהּ עוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת וּמַמְצִיא כָּל מִינֵי חֲשָׁדוֹת לֹא הֶגְיוֹנִיִּים? מַה כָּל כָּךְ מוּזָר בְּזֶה שֶׁמִּשְׁפָּחָה מֵחֵיפָה לֹא מְחַכָּה עַד לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כְּדֵי לַעֲבֹר לְמֶרְכַּז הָאָרֶץ? מָה, כָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁ"עוֹנַת הַנְּדִידָה" נִפְתַּחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל וְשֶׁאָסוּר לַעֲבֹר דִּירָה חֹדֶשׁ וְשָׁבוּעַ וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי שֶׁהוּא מַתְחִיל?
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד מְחַמְּמִים לִי אֶת הַלֵּב - כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, הַסַּבְיוֹן הָרִאשׁוֹן, הַבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן בַּיָּם וְשִׁקְשׁוּק הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל מַשָּׂאִית. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתָּמִיד עוֹשִׂים לִי עֲצַבִּים. כְּמוֹ מָה?
כְּמוֹ דַּפְנָה, אֲחוֹתִי. לָמָּה הִיא תָּמִיד חַיֶּבֶת לְהַעֲכִיר אֶת הָאֲוִירָה הַלְּבָבִית? לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁמַּמָּשׁ כּוֹאֵב לָהּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ שְׂמֵחִים. כְּשֶׁבֵּן שָׂמַח וּפִזֵּז וְזִמֵּר "יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!" הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לִשְׁלֹף חֵץ מֻרְעָל וּלְהָטִיחַ בּוֹ שֶׁהַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ הִתְיַבֵּשׁ. כְּאִלּוּ שֶׁזֹּאת מִצְוָה לְהַקְנִיט וּלְהַעֲלִיב אֶת אָחִיהָ הַקָּטָן וְגַם אֶת אֲחוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר לֹא קְטַנָּה וְשֶׁכְּבָר יוֹדַעַת לְהַחְזִיר.
כְּשֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת כָּכָה כְּלַפֵּינוּ, זֹאת חֲצִי צָרָה. אֲנַחְנוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִסְבֹּל אוֹתָהּ, אֲבָל לָמָּה הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁהַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים הֵם אֲנָשִׁים מוּזָרִים? בְּאֵיזוֹ זְכוּת הִיא מַשְׁחִירָה אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה בִּמְקוֹם לַעֲזֹר לְאִמָּא לֶאֱפוֹת עוּגָה כְּדֵי שֶׁמָּחָר, לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, נִקְפֹּץ אֲלֵיהֶם וּנְקַדֵּם אוֹתָם בְּ"בְּרוּכִים הַבָּאִים"?
שֶׁתַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁבָּא לָהּ, הֶחְלַטְתִּי. אֲנִי לֹא אֶתְרַגֵּשׁ מֵהַהַצָּגוֹת שֶׁלָּהּ. אֲנִי פָּשׁוּט אֶתְעַלֵּם. אִם הִיא לֹא רוֹצָה לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שְׁכֵנָה חַבְרוּתִית שֶׁעוֹזֶרֶת בִּקְלִיטַת הַדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים - שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּבַּיִת. אֲנִי אֵלֵךְ עִם אִמָּא לְבֵית מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, אֵין לִי סָפֵק שֶׁגַּם בֵּן יִצְטָרֵף, הֲרֵי הוּא שָׂמַח לִשְׁמֹעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן, וְהִיא, הַגְּבֶרֶת הַמְּגֻנְדֶּרֶת, שֶׁתָּנוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת וְשֶׁתַּמְשִׁיךְ לִדְאֹג לִשְׁלוֹם הַצִּפֹּרֶן שֶׁל הַזֶּרֶת.
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב אַבָּא שָׁאַל אֶת אִמָּא לָמָּה הִיא דָּחֲתָה אֶת הַקְּנִיּוֹת לַדַּקָּה הַתִּשְׁעִים. הוּא טָעַן שֶׁאִלּוּ עָרְכָה אֶת הַקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת אֶתְמוֹל, כְּשֶׁיֵּשׁ פָּחוֹת קוֹנִים, הִיא לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה עַל אַרְבַּע, עֲיֵפָה וְעַצְבָּנִית.
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב אִמָּא אָמְרָה לְאַבָּא שֶׁהִיא לֹא זְקוּקָה לְבִקֹּרֶת, אֶלָּא לְעֶזְרָה מַמָּשִׁית. אֶתְמוֹל הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲרֹךְ קְנִיּוֹת לְשַׁבָּת, הָיוּ לָהּ עִסּוּקִים אֲחֵרִים, וְהִיא תִּשְׂמַח מְאֹד אִם בְּשָׁבוּעַ הַבָּא הוּא יַעֲזֹר לָהּ לִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה בֵּין הַמַּדָּפִים.
אַחַר כָּךְ אָכַלְנוּ אֲרוּחַת עֶרֶב בְּשֶׁקֶט, בְּלִי יוֹתֵר מִדַּי דִּבּוּרִים, וְכָל אֶחָד פָּנָה לְעִסּוּקָיו. דַּפְנָה הִתְיַשְּׁבָה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה, בֵּן בִּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת "טַבְלַת הַיֵּאוּשׁ" שֶׁהִמְצִיא גִּלְעָד, וְכֵיוָן שֶׁאָחִי הִתְנַחֵל בְּחַדְרִי חָזַרְתִּי לַמִּטְבָּח.
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאִמָּא וְאַבָּא עֲדַיִן בַּמִּטְבָּח. רַק כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים הֵבַנְתִּי שֶׁהֵם שָׁם וְשֶׁהֵם מְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ סוֹדִי. יָדַעְתִּי שֶׁאָסוּר לִי לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת וּלְצוֹתֵת, יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה וְשֶׁזְּכוּתָם לְנַהֵל שִׂיחָה פְּרָטִית. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת הָרַגְלַיִם כְּדֵי לַחְזֹר לְחַדְרִי הִגִּיעַ לְאָזְנַי הַקּוֹל שֶׁל אִמָּא - וְקָפָאתִי בִּמְקוֹמִי.