כל הדרכים מובילות אל עצמן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כל הדרכים מובילות אל עצמן

כל הדרכים מובילות אל עצמן

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 106 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 46 דק'

נושאים

תקציר

רוזנברג אינו חוסך בשיריו בביקורת חברתית, פוליטית, אתית, או בביקורת עצמית. גם בספר זה הוא מסתמן כמשתייך במובהק לזרם משוררים חברתיים – ככזה שאינו מעמיד את עולמו הרגשי במרכז שירתו. בשירי הספר ניכר שימוש מושכל במגוון מבנים שיריים ואמצעים אמנותיים. הוא יוצא ונכנס בטבעיות בכל משלבי השפה ואינו נמנע אף מחריזה ומשקל, כשהם משרתים אמירה מושחזת, או מבליטים יסודות הגותיים, ביקורתיים, אירוניים ופסימיים. שיריו התפרסמו בכתבי העת: מטעם, מטען, עיתון 77, מאזניים, משיב הרוח ובכתבי עת מקוונים. המייסד והעורך, בשיתוף עם נעמה ארז, של נתיבים - כתב עת מקוון ליצירה ועיון. מפרסם מאמרי ביקורת ופרשנות, בעיקר בתחום השירה. ספר שיריו הראשון "שירים מזווית העין" (הוצאת "גוונים", 2011).

פרק ראשון

מקרה שלא אירע
 
הַשִּׁיר הַזֶּה מְתָאֵר אֵרוּעַ שֶׁלֹּא קָרָה
בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁל פָּרִיז
אוֹ סְתָם מִקְרֶה שֶׁלֹּא אֵרַע
בּוֹאֲךָ מוֹנְמַרְטְר, אוֹ בְּמָקוֹם דּוֹמֶה לָזֶה
אָז אַל תַּבִּיט כָּךְ בַּשִּׁיר שֶׁלִּי
הַקְשֵׁב לִצְלִיל הַבְּלִימָה הַחַד שֶׁל הַמֶּטְרוֹ
הוּא וַדָּאִי מִכָּל שִׁיר
וַאֲמִתִּית מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי
אוֹ הַחֲמִישִׁי,
אֲבָל מִי סוֹפֵר קְרוֹנוֹת
אִם הַשִּׁיר הַזֶּה עוֹד לֹא נוֹלַד
וּכְבָר הוּא מָשׁוּל לְמֵת?
גַּם כָּעֵת חַיִּים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ הָאַרְבָּעָה,
אוּלַי הַחֲמִשָּׁה,
שֶׁצֶּבַע עוֹרָם לְעוֹלָם יִתְבַּיֵּשׁ בִּשְׁמָם.
כֵּן, הַשִּׁיר הַזֶּה אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עֻבָּר
חִוֵּר כִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִגְּשׁוּ 
גַּם כָּעֵת הוּא חוֹשֵׁשׁ יוֹתֵר מֵהֶם לְהִתְקָרֵב 
הוּא שַׁיָּךְ עַכְשָׁו לַשִּׁירִים הַשּׁוֹמְרִים עַל מֶרְחָק בָּטוּחַ 
שֶׁל שְׁלשִׁים שָׁנָה, אוּלַי יוֹתֵר אוּלַי פָּחוֹת,
זֶה לֹא מַמָּשׁ חָשׁוּב.
וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהַשִּׁיר כְּבָר שָׁכַח מָה אֵרַע
אֲבָל כְּשֶׁהוּא עָלָה בְּרֶגַע זֶה לַמֶּטְרוֹ
שֶׁל תַּחְתִּיּוֹת פָּרִיז
הוּא פָּקַח עֵינַיִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בְּחַיַּי.
הוּא הוֹשִׁיט אֶצְבַּע פִּצְפֹּנֶת לְעֵבֶר הַמִּתְקַבְּצִים 
הַדּוֹמְמִים בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי 
אַף שֶׁהַמַּעֲשֶׂה כְּלָל לֹא הִתְרַחֵשׁ
כְּשֶׁתַּחְתּוֹנֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה לֹא נִתְלְשׁוּ בְּכֹחַ
פִּסַּת עוֹרָהּ וְנִשְׁמָתָהּ שֶׁמֵּתָה לֹא נִקְרְעוּ
בְּצִפָּרְנַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ,
כְּשֶׁדָּם לֹא נָזַל עַל יְרֵכֶיהָ 
וְעַל בְּגָדֶיהָ הַקְּרוּעִים בְּקָרוֹן נוֹסֵעַ.
וַאֲנִי מַרְגִּיעַ בְּלִבִּי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
כִּי לָבֶטַח גַּם לָנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה
וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לַהֲגוֹת 
אֶת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה
בָּרַכֶּבֶת שֶׁלֹּא נֶאֶנְסָה לִבְלֹם
לִפְנֵי הַתַּחֲנָה.

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 106 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 46 דק'

נושאים

כל הדרכים מובילות אל עצמן שמעון רוזנברג
מקרה שלא אירע
 
הַשִּׁיר הַזֶּה מְתָאֵר אֵרוּעַ שֶׁלֹּא קָרָה
בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁל פָּרִיז
אוֹ סְתָם מִקְרֶה שֶׁלֹּא אֵרַע
בּוֹאֲךָ מוֹנְמַרְטְר, אוֹ בְּמָקוֹם דּוֹמֶה לָזֶה
אָז אַל תַּבִּיט כָּךְ בַּשִּׁיר שֶׁלִּי
הַקְשֵׁב לִצְלִיל הַבְּלִימָה הַחַד שֶׁל הַמֶּטְרוֹ
הוּא וַדָּאִי מִכָּל שִׁיר
וַאֲמִתִּית מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי
אוֹ הַחֲמִישִׁי,
אֲבָל מִי סוֹפֵר קְרוֹנוֹת
אִם הַשִּׁיר הַזֶּה עוֹד לֹא נוֹלַד
וּכְבָר הוּא מָשׁוּל לְמֵת?
גַּם כָּעֵת חַיִּים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ הָאַרְבָּעָה,
אוּלַי הַחֲמִשָּׁה,
שֶׁצֶּבַע עוֹרָם לְעוֹלָם יִתְבַּיֵּשׁ בִּשְׁמָם.
כֵּן, הַשִּׁיר הַזֶּה אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עֻבָּר
חִוֵּר כִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִגְּשׁוּ 
גַּם כָּעֵת הוּא חוֹשֵׁשׁ יוֹתֵר מֵהֶם לְהִתְקָרֵב 
הוּא שַׁיָּךְ עַכְשָׁו לַשִּׁירִים הַשּׁוֹמְרִים עַל מֶרְחָק בָּטוּחַ 
שֶׁל שְׁלשִׁים שָׁנָה, אוּלַי יוֹתֵר אוּלַי פָּחוֹת,
זֶה לֹא מַמָּשׁ חָשׁוּב.
וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהַשִּׁיר כְּבָר שָׁכַח מָה אֵרַע
אֲבָל כְּשֶׁהוּא עָלָה בְּרֶגַע זֶה לַמֶּטְרוֹ
שֶׁל תַּחְתִּיּוֹת פָּרִיז
הוּא פָּקַח עֵינַיִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בְּחַיַּי.
הוּא הוֹשִׁיט אֶצְבַּע פִּצְפֹּנֶת לְעֵבֶר הַמִּתְקַבְּצִים 
הַדּוֹמְמִים בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי 
אַף שֶׁהַמַּעֲשֶׂה כְּלָל לֹא הִתְרַחֵשׁ
כְּשֶׁתַּחְתּוֹנֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה לֹא נִתְלְשׁוּ בְּכֹחַ
פִּסַּת עוֹרָהּ וְנִשְׁמָתָהּ שֶׁמֵּתָה לֹא נִקְרְעוּ
בְּצִפָּרְנַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ,
כְּשֶׁדָּם לֹא נָזַל עַל יְרֵכֶיהָ 
וְעַל בְּגָדֶיהָ הַקְּרוּעִים בְּקָרוֹן נוֹסֵעַ.
וַאֲנִי מַרְגִּיעַ בְּלִבִּי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
כִּי לָבֶטַח גַּם לָנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה
וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לַהֲגוֹת 
אֶת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה
בָּרַכֶּבֶת שֶׁלֹּא נֶאֶנְסָה לִבְלֹם
לִפְנֵי הַתַּחֲנָה.