אין לדבר סוף
שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין; ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו, שנאמר 'וכִפר בעדו ובעד ביתו' (ויקרא טז,ו). 'ביתו' — היא אשתו. אמרו חכמים: אם כן, אין לדבר סוף.
(משנה, מסכת יומא, פרק א, א)
אֵין לַדָּבָר סוֹף
לֹא לָאַשְׁמָה
לֹא לַבֶּכִי
לֹא לַגַּעְגּוּעַ
לֹא לְדֶלֶת נִפְתַּחַת וְאֵינְךָ
לֹא לַהֲקָלָה הַבִּלְתִּי מְקִלָּה
לֹא לַוְּרִידִים הַמִּתְפּוֹרְרִים עַל יָד מַלְבִּינָה
לֹא לַזִּכְרוֹנוֹת
לֹא לַחֶמְלָה
לֹא לְיוֹם שֵׁנִי פַּעַם בְּשָׁבוּעַ בְּשָׁעָה 17:00 וְלִשְׁתִיקוֹתָיו
לֹא לִיפִי הַבָּשָׂר הָאוֹזֵל
לֹא לִכְפִיפַת הַנֶּפֶשׁ
לֹא לְלִבְלוּב אֲחֵרִים
לֹא לַמַּר
לֹא לַנִּפְסָד
לֹא לַסֵּבֶל
לֹא לָעֲיֵפוּת
לֹא לַפִּתְאֹם
לֹא לַצְּרָחָה הַמְּמָאֶנֶת
לֹא לַקְּרָב
לֹא לָרִפְיוֹן
לֹא לְשַׁבְּתוֹת הַבְּדִידוּת
לֹא לַתִּקְוָה
אֵין לְךָ סוֹף