100 דלתות מבוא ליזמות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
100 דלתות מבוא ליזמות
מכר
מאות
עותקים
100 דלתות מבוא ליזמות
מכר
מאות
עותקים

100 דלתות מבוא ליזמות

4.4 כוכבים (12 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

דב מורן

דב מורן (נולד ב-1955) הוא יזם, ממציא ישראלי ומשקיע, ידוע כממציא הדיסק און קי או ה-USB Flash Drive.

תקציר

זהו ספר ראשון מתוך סדרה של שלושה (ואולי יותר).

לשני יקראו: "הדלת ה-101".

לשלישי לא ברור עוד איך יקראו, אם בכלל. אבל בטוח שהוא לא יבוא אם לא יקראו לו.

דב מורן על עצמו: נולדתי בגיל 0. זו לא היתה היוזמה שלי. גם לא של אמא שלי. זו היתה היוזמה של הרופא המנתח בחדר הלידה שכנראה רצה לחזור הביתה מהר באותו היום. מאז אני יוצא דופן.

אחר כך למדתי. שירַתּי. יזמתי כמה דברים. הצלחתי בכמה (המממ... קשה! הצלחה אמיתית? ארגנתי פגישת מחזור של מנהלי אם-סיסטמס בקיץ האחרון). כמעט הצלחתי בכמה (כמעט זכיתי במקום הראשון בהתערבות על תוצאות הגביע העולמי. אילו לא נפצע ניימאר הברזילאי ברבע הגמר). בהרבה נכשלתי (למשל, מכרתי את החברה שהקמתי, אם-סיסטמס, לסנדיסק ב 1.6- מיליארד דולר... איזו טעות!).

אני עדיין יזם היי-טק, אבל בעיקר משקיע ביוזמות של אחרים. מת על החבר'ה עם הרעיונות המדהימים והחלומות הנשגבים. מת לעזור להם להצליח. אם הספר הזה יביא תועלת למי מכם הקוראים - דייני. אם הוא יעניין גם אחרים ויניע אותם לחשוב ולפעול לפעמים אחרת - מה טוב.

קורות חיי (אם הסדר הכרונולוגי של המאורעות אכן חשוב):

29.7.1955 - נולדתי. אחלה חוויה (אם כי אינני זוכר ממנה כלום)

1961 - עברתי מגן הילדים לבית הספר (בקושי...)

1972 - קורס לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל-אביב (כלום לא הבנתי...) 

1973 - מלחמת יום הכיפורים. גויסתי בסוף השנה לשירות בן שמונה חודשים בשריון 

1974-1977 - לימודים בטכניון 

1978-1985 - שירות כמהנדס בחיל הים (אחלה חיל) 

1982 - התחתנתי עם הילית, נסענו לשלושה חודשים לעבודה בחו"ל וקניתי את המחשב הראשון שלנו: Osborne

 1983 - ה- PC הראשון של IBM בידינו! 

1985 - הקמת חברת דיקלה שהפכה למורן מערכות שהפכה ב... 

1989 - ל- M-Systems Flash Disk Pioneers ששינתה את שמה לבסוף ל- 

msystems 1993 - הפכנו לחברה ציבורית בנאסד"ק (מצחיק מאוד)

2000 - גיוס "אמיתי" בנאסד"ק (ממש ברגע האחרון לפני קריסת שוק המניות)

2001-2006 - גידול מטורף במכירות (מ-45 מיליון דולר ב-2001 לאזור המיליארד ב-2006)

סוף 2006 - סנדיסק קונה אותנו 

2007 - מוקמת מודו 

סוף 2010 - מודו "נגמרת" (כאב לב גדול) 

2011 - חברת קומיגו מתחילה לפעול 

2012 - אני מתחיל בפעילות ההשקעות שלי 

Grove Ventures - 2015 . קרן ההון סיכון שלי: People First. Creating Value

פרק ראשון

למי נועד הספר? (מעין הקדמה)
 
אמצע אוקטובר 2014. באתי לוונגן שבשווייץ לקרוא, ללכת, ליהנות מהנוף ולכתוב את הספר הזה.
ונגן היא מקום מלא קסם. זו עיירה קטנה המונחת על צלע הר בהרי האלפים.
לא גבוה מדי, אבל היכן שאפשר להתרשם מההרים העצומים (צריך ממש להטות את הראש כלפי מעלה בשביל לראות את פסגותיהם), ומנגד, לא נמוך מדי (צריך להביט ממש למטה כדי לצפות בעמק שלמרגלותיה). שם, בין הפסגות לעמק, תלויה לה ונגן. אפשר לחזות ממנה בעננים, שטים להם אט-אט מתחתיה. אף שהחודשים אוקטובר ונובמבר מוגדרים כעונה המתה (off-season) באזור, רוב הימים בהירים להפליא. עננים. פסגות. עמק. אווירה פסטורלית.
הקלידו Wengen בדפדפן כדי לראות תמונות של המקום. המציאות - יפה הרבה יותר.
כשהגעתי לכאן באה מריון, בעלת המלון, לאסוף אותי מתחנת הרכבת ברכבון שלה, מין קרון חשמלי שמהירותו לא עולה על עשרה קמ״ש. בוונגן כמעט אין כלי רכב. גם אין כביש שמחבר את העיירה למערכת הכבישים הרגילה בשווייץ. בדרך דיברנו. היא מנהלת את המקום מאז שאביה מת בשנת 1965. זה היה לפני כחמישים שנה! זה מה שהיא עושה בחייה והמלון הוא ביתה. היא פה גם בעונה המתה, כאשר כמעט אף אחד לא בא להתארח (קר, אבל עדיין אין די שלג בשביל סקי). המלון פתוח גם כשמתארח בו אורח אחד בלבד (נראה לי שחוץ ממני היתה בהתחלה עוד משפחה פקיסטנית ואחר כך גם היא נעלמה).
 
מריון לא יזמה את המלון. סבה קנה אותו לפני שנים רבות מאוד, וטוב לה איך שהוא ואיך שהיא. זה מלון מקסים אבל ברשימה של ה-Trip Advisor הוא במקום ה-19 מתוך 24. למה הוא רק במקום ה-19? כי היא לא טרחה לבקש מקרוביה/חבריה/אורחיה להמליץ עליו. נראה שלמריון זה לא ממש משנה. לרובנו היה חשוב מאוד, אם המלון שלנו היה מדורג במקום ה-19, במקום ה-9 או במקום הראשון.
כי אנחנו שואפים להצליח. רובנו רוצים שהמלון שלנו, או כל עסק אחר שאנחנו מקימים, יהיה במקום הראשון. בגלל זה אנחנו יוזמים. לא שיזמות היא תנאי מספיק או הכרחי להצלחה. ראיתי יזמים כושלים וראיתי אנשים מוצלחים ומצליחים מאוד בכל קנה מידה, שקשה להגדיר אותם יזמים. אבל יזמות מגדילה לאין ערוך את סיכויי ההצלחה שלנו.
אם אתם, לכאורה, לא מאלה שרוצים ליזום (חברה, פרויקט, מסע להימלאיה, עסק, מסיבה לחבר'ה, מיקום טוב יותר ב-Trip Advisor, ספר) הספר הזה כנראה לא בשבילכם.
אם המשכתם לקרוא, זה על אחריותכם...
ואם אכן הגעתם עד כאן במטרה להמשיך בקריאת הספר, אז בכלל שימחתם אותי.
כי אני מקווה שהסיפורים שלי על יזמות והיי-טק והצלחות (ויותר חשוב - על כישלונות) יעניינו אתכם ויגרמו לכם הנאה.
כי בעצם כולנו רוצים וצריכים להיות סוג של יזמים (או יזמיות) במציאות החיים שלנו.
וכאן המקום להבהיר שהספר הזה נועד לנשים ולגברים, ואפילו יותר לנשים מאשר לגברים. נקטתי לשון זכר (אתה) לשם נוחות הכתיבה והקריאה, ולפעמים לשון רבים (אתם) כדי לכלול את כל הקוראים. כרגע יש בארץ ובעולם פחות יזמיות מיזמים בתחום העסקים. אולי כי נשים חכמות יותר ומושג ההצלחה אצלן חף מאגו, אך ייתכן שהמצב ישתנה ונראה יותר ויותר נשים יזמיות. הלוואי.

דב מורן

דב מורן (נולד ב-1955) הוא יזם, ממציא ישראלי ומשקיע, ידוע כממציא הדיסק און קי או ה-USB Flash Drive.

סקירות וביקורות

חיבוק דב רענן שקד ביקורת העורך 29/05/2024 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

חיבוק דב רענן שקד ביקורת העורך 29/05/2024 לקריאת הביקורת המלאה >
100 דלתות מבוא ליזמות דב מורן
למי נועד הספר? (מעין הקדמה)
 
אמצע אוקטובר 2014. באתי לוונגן שבשווייץ לקרוא, ללכת, ליהנות מהנוף ולכתוב את הספר הזה.
ונגן היא מקום מלא קסם. זו עיירה קטנה המונחת על צלע הר בהרי האלפים.
לא גבוה מדי, אבל היכן שאפשר להתרשם מההרים העצומים (צריך ממש להטות את הראש כלפי מעלה בשביל לראות את פסגותיהם), ומנגד, לא נמוך מדי (צריך להביט ממש למטה כדי לצפות בעמק שלמרגלותיה). שם, בין הפסגות לעמק, תלויה לה ונגן. אפשר לחזות ממנה בעננים, שטים להם אט-אט מתחתיה. אף שהחודשים אוקטובר ונובמבר מוגדרים כעונה המתה (off-season) באזור, רוב הימים בהירים להפליא. עננים. פסגות. עמק. אווירה פסטורלית.
הקלידו Wengen בדפדפן כדי לראות תמונות של המקום. המציאות - יפה הרבה יותר.
כשהגעתי לכאן באה מריון, בעלת המלון, לאסוף אותי מתחנת הרכבת ברכבון שלה, מין קרון חשמלי שמהירותו לא עולה על עשרה קמ״ש. בוונגן כמעט אין כלי רכב. גם אין כביש שמחבר את העיירה למערכת הכבישים הרגילה בשווייץ. בדרך דיברנו. היא מנהלת את המקום מאז שאביה מת בשנת 1965. זה היה לפני כחמישים שנה! זה מה שהיא עושה בחייה והמלון הוא ביתה. היא פה גם בעונה המתה, כאשר כמעט אף אחד לא בא להתארח (קר, אבל עדיין אין די שלג בשביל סקי). המלון פתוח גם כשמתארח בו אורח אחד בלבד (נראה לי שחוץ ממני היתה בהתחלה עוד משפחה פקיסטנית ואחר כך גם היא נעלמה).
 
מריון לא יזמה את המלון. סבה קנה אותו לפני שנים רבות מאוד, וטוב לה איך שהוא ואיך שהיא. זה מלון מקסים אבל ברשימה של ה-Trip Advisor הוא במקום ה-19 מתוך 24. למה הוא רק במקום ה-19? כי היא לא טרחה לבקש מקרוביה/חבריה/אורחיה להמליץ עליו. נראה שלמריון זה לא ממש משנה. לרובנו היה חשוב מאוד, אם המלון שלנו היה מדורג במקום ה-19, במקום ה-9 או במקום הראשון.
כי אנחנו שואפים להצליח. רובנו רוצים שהמלון שלנו, או כל עסק אחר שאנחנו מקימים, יהיה במקום הראשון. בגלל זה אנחנו יוזמים. לא שיזמות היא תנאי מספיק או הכרחי להצלחה. ראיתי יזמים כושלים וראיתי אנשים מוצלחים ומצליחים מאוד בכל קנה מידה, שקשה להגדיר אותם יזמים. אבל יזמות מגדילה לאין ערוך את סיכויי ההצלחה שלנו.
אם אתם, לכאורה, לא מאלה שרוצים ליזום (חברה, פרויקט, מסע להימלאיה, עסק, מסיבה לחבר'ה, מיקום טוב יותר ב-Trip Advisor, ספר) הספר הזה כנראה לא בשבילכם.
אם המשכתם לקרוא, זה על אחריותכם...
ואם אכן הגעתם עד כאן במטרה להמשיך בקריאת הספר, אז בכלל שימחתם אותי.
כי אני מקווה שהסיפורים שלי על יזמות והיי-טק והצלחות (ויותר חשוב - על כישלונות) יעניינו אתכם ויגרמו לכם הנאה.
כי בעצם כולנו רוצים וצריכים להיות סוג של יזמים (או יזמיות) במציאות החיים שלנו.
וכאן המקום להבהיר שהספר הזה נועד לנשים ולגברים, ואפילו יותר לנשים מאשר לגברים. נקטתי לשון זכר (אתה) לשם נוחות הכתיבה והקריאה, ולפעמים לשון רבים (אתם) כדי לכלול את כל הקוראים. כרגע יש בארץ ובעולם פחות יזמיות מיזמים בתחום העסקים. אולי כי נשים חכמות יותר ומושג ההצלחה אצלן חף מאגו, אך ייתכן שהמצב ישתנה ונראה יותר ויותר נשים יזמיות. הלוואי.