אוקטובר שלי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אוקטובר שלי
הוספה למועדפים

אוקטובר שלי

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

לוק לווק, סופר מפורסם בן קוויבק שתומך בהפרדה בין החבל דובר הצרפתית לבין קנדה דוברת האנגלית; אשתו האנה, בת למשפחה אנגלופונית, שמזה שנים מתרגמת את ספריו לשפת אמה ומקפידה על ריחוק מהוריה; והוגו, בנם בן הארבע-עשרה, שחי בצלו של אביו המפורסם ומתקשה לגבש זהות משלו - הם גיבוריו של אוקטובר שלי, המביא את סיפורה של משפחה מודרנית ששדה הקרב של התרבויות, השפות וההיסטוריה מאיים לפרק אותה.
 
אוקטובר 1970 היה חודש רב-תהפוכות בקנדה, שעתם של הבדלנים שקראו למהפכה לאומית, אבל זה היה מזמן. השנה עכשיו היא 2001, ובמקביל לשקיעת החלום להקים אומה נפרדת במחוזות ילדותו, לוק מרגיש שהחיים אינם מאירים לו פנים. האנה נדרשת לחזור לבית הוריה כדי לטפל באביה שחלה, ואילו הזעם והתסכול של הוגו מביאים אותו לבצע מעשה חסר אחריות השולח את כל הסובבים אותו למסלול התנגשות עם העבר המושתק. אוקטובר שלי שוזר את סיפורם של שלושה קולות ייחודיים לכדי מקלעת סבוכה וכואבת, אשר הַתָּרתה תביא מזור לכולם ותפיג שתיקה בת עשרות שנים.
 
 קלייר הולדן רוטמן, סופרת ומתרגמת המתגוררת במונטריאול, בוחנת את ההשלכות המרתקות ומרחיקות הלכת של המילים שטרם נאמרו ושל אלה שהיו צריכות להיאמר מזמן.
 
רומן יוצא דופן על כוח, שפה והכלה שיהדהד אצל השסועים בין תרבויות ושפות וכל מי שאי פעם הרגיש זר בביתו שלו" | Publishers Weekly
 
"רוטמן גוברת על דיכוטומיית השחור-לבן המאפיינת מאבקים פוליטיים ומצליח לצבוע כל דמות בגוונים שונים ומרתקים" | Montreal Review of Books
 
"אוקטובר שלי הוא סיפור בנוי לתלפיות על אמת ושקר" | Toronto Star
 
מועמד לפרס המושל הכללי לספרות 2014 | מועמד לפרס נובה סקוטיה 2014
 

פרק ראשון

ג׳יימס קרוס, עדות
 
נחשפתי לראשונה לאלימות שעתידה הייתה להתרחש בחגיגות יום יוחנן המטביל ב־1968.** זהו יום חגה הלאומי של קוויבק, ובדרך כלל נערכות בו תהלוכות עם במות נעות השוטפות את רחובות מונטריאול. על במת התצפית באותו יום עמד פייר טרודו, שזה לא כבר נבחר לראשות המפלגה הליברלית והיה פדרליסט מושבע ולהוט. הקונסול האמריקני הריסון ברג׳ס ואני נכחנו באירוע עם רעיותינו. שנינו היינו עתידים לפגוש בטרור פעם נוספת בתוך שנתיים. את החגיגות הכתימו הפגנות נגד טרודו, שבסופן הושלכו בקבוקים אל עבר במת התצפית.
בשנתיים שלאחר מכן התרחשו כמה מתקפות טרור, החשובה שבהן היא הפיגוע בבורסה של מונטריאול. בקיץ 1970 יצאתי לחופשה באנגליה וחזרתי לקנדה באמצע הקיץ. בשובי התברר לי שהייתה כוונה לחטוף את הריסון ברג׳ס, הקונסול האמריקני שלנו, אך המשטרה פשטה על חווה ליד מונטריאול, לכדה את מתכנני החטיפה והחרימה מסמכים רבים, ובהם הדרישות שעמדו לתבוע בתמורה לשחרורו. הדרישות כללו שחרור מספר רב של אסירים ״פוליטיים״ לכאורה, תשלום דמי כופר והעסקתם מחדש של כמה עובדים שפוטרו בעקבות הפרטה.
המשטרה אמנם אבטחה את הריסון ברג׳ס, אך לא היו התראות שצפויים אירועים נוספים נגד דיפלומטים אחרים במונטריאול. למעשה, כשהקונסול האמריקני החדש, גנרל טופינג, הגיע למונטריאול בשלהי הקיץ לא הוצבה שמירה מיוחדת סביב ביתו.
חמישה באוקטובר היה יום סתווי בהיר וטיפוסי במונטריאול. אשתי ואני התכוננו לשבוע עמוס התחייבויות חשובות, כולל ביקור של נשיא קונפדרציית התעשייה הבריטית, שלכבודו ארגנו כמה אירועים, ובזמן שהתלבשתי והלכתי מחדר השינה לאמבטיה ובחזרה, שוחחנו על השבוע שלפנינו. שמעתי צלצול בדלת והתפלאתי שמישהו מגיע לביתנו בשעת בוקר מוקדמת כל כך. אשתי אמרה שזה בטח העובד של חברת המים שמגיע לקרוא את השעון, אז המשכתי בענייניי כרגיל. אחר כך שמעתי קולות רמים, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות כי לעוזרת שלנו הייתה נטייה להרים את קולה כשדיברה עם בנה הקטן. אחרי רגע, בעודי הולך שוב לחדר האמבטיה לבוש חולצה ותחתונים בלבד, גבר חמוש באקדח נכנס לחדר מהצד השני ואמר: ״רד לרצפה או שאתה מת.״
מתוך ״התוכנית הבריטית להיסטוריה דיפלומטית שבעל פה״, 1996
בסוף הספר מצורפת אחרית דבר הסוקרת את אירועי משבר אוקטובר 1970 והנסיבות שקדמו לו.

עוד על הספר

אוקטובר שלי קלייר הולדן רוטמן
ג׳יימס קרוס, עדות
 
נחשפתי לראשונה לאלימות שעתידה הייתה להתרחש בחגיגות יום יוחנן המטביל ב־1968.** זהו יום חגה הלאומי של קוויבק, ובדרך כלל נערכות בו תהלוכות עם במות נעות השוטפות את רחובות מונטריאול. על במת התצפית באותו יום עמד פייר טרודו, שזה לא כבר נבחר לראשות המפלגה הליברלית והיה פדרליסט מושבע ולהוט. הקונסול האמריקני הריסון ברג׳ס ואני נכחנו באירוע עם רעיותינו. שנינו היינו עתידים לפגוש בטרור פעם נוספת בתוך שנתיים. את החגיגות הכתימו הפגנות נגד טרודו, שבסופן הושלכו בקבוקים אל עבר במת התצפית.
בשנתיים שלאחר מכן התרחשו כמה מתקפות טרור, החשובה שבהן היא הפיגוע בבורסה של מונטריאול. בקיץ 1970 יצאתי לחופשה באנגליה וחזרתי לקנדה באמצע הקיץ. בשובי התברר לי שהייתה כוונה לחטוף את הריסון ברג׳ס, הקונסול האמריקני שלנו, אך המשטרה פשטה על חווה ליד מונטריאול, לכדה את מתכנני החטיפה והחרימה מסמכים רבים, ובהם הדרישות שעמדו לתבוע בתמורה לשחרורו. הדרישות כללו שחרור מספר רב של אסירים ״פוליטיים״ לכאורה, תשלום דמי כופר והעסקתם מחדש של כמה עובדים שפוטרו בעקבות הפרטה.
המשטרה אמנם אבטחה את הריסון ברג׳ס, אך לא היו התראות שצפויים אירועים נוספים נגד דיפלומטים אחרים במונטריאול. למעשה, כשהקונסול האמריקני החדש, גנרל טופינג, הגיע למונטריאול בשלהי הקיץ לא הוצבה שמירה מיוחדת סביב ביתו.
חמישה באוקטובר היה יום סתווי בהיר וטיפוסי במונטריאול. אשתי ואני התכוננו לשבוע עמוס התחייבויות חשובות, כולל ביקור של נשיא קונפדרציית התעשייה הבריטית, שלכבודו ארגנו כמה אירועים, ובזמן שהתלבשתי והלכתי מחדר השינה לאמבטיה ובחזרה, שוחחנו על השבוע שלפנינו. שמעתי צלצול בדלת והתפלאתי שמישהו מגיע לביתנו בשעת בוקר מוקדמת כל כך. אשתי אמרה שזה בטח העובד של חברת המים שמגיע לקרוא את השעון, אז המשכתי בענייניי כרגיל. אחר כך שמעתי קולות רמים, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות כי לעוזרת שלנו הייתה נטייה להרים את קולה כשדיברה עם בנה הקטן. אחרי רגע, בעודי הולך שוב לחדר האמבטיה לבוש חולצה ותחתונים בלבד, גבר חמוש באקדח נכנס לחדר מהצד השני ואמר: ״רד לרצפה או שאתה מת.״
מתוך ״התוכנית הבריטית להיסטוריה דיפלומטית שבעל פה״, 1996
בסוף הספר מצורפת אחרית דבר הסוקרת את אירועי משבר אוקטובר 1970 והנסיבות שקדמו לו.