ג׳יימס קרוס, עדות
נחשפתי לראשונה לאלימות שעתידה הייתה להתרחש בחגיגות יום יוחנן המטביל ב־1968.** זהו יום חגה הלאומי של קוויבק, ובדרך כלל נערכות בו תהלוכות עם במות נעות השוטפות את רחובות מונטריאול. על במת התצפית באותו יום עמד פייר טרודו, שזה לא כבר נבחר לראשות המפלגה הליברלית והיה פדרליסט מושבע ולהוט. הקונסול האמריקני הריסון ברג׳ס ואני נכחנו באירוע עם רעיותינו. שנינו היינו עתידים לפגוש בטרור פעם נוספת בתוך שנתיים. את החגיגות הכתימו הפגנות נגד טרודו, שבסופן הושלכו בקבוקים אל עבר במת התצפית.
בשנתיים שלאחר מכן התרחשו כמה מתקפות טרור, החשובה שבהן היא הפיגוע בבורסה של מונטריאול. בקיץ 1970 יצאתי לחופשה באנגליה וחזרתי לקנדה באמצע הקיץ. בשובי התברר לי שהייתה כוונה לחטוף את הריסון ברג׳ס, הקונסול האמריקני שלנו, אך המשטרה פשטה על חווה ליד מונטריאול, לכדה את מתכנני החטיפה והחרימה מסמכים רבים, ובהם הדרישות שעמדו לתבוע בתמורה לשחרורו. הדרישות כללו שחרור מספר רב של אסירים ״פוליטיים״ לכאורה, תשלום דמי כופר והעסקתם מחדש של כמה עובדים שפוטרו בעקבות הפרטה.
המשטרה אמנם אבטחה את הריסון ברג׳ס, אך לא היו התראות שצפויים אירועים נוספים נגד דיפלומטים אחרים במונטריאול. למעשה, כשהקונסול האמריקני החדש, גנרל טופינג, הגיע למונטריאול בשלהי הקיץ לא הוצבה שמירה מיוחדת סביב ביתו.
חמישה באוקטובר היה יום סתווי בהיר וטיפוסי במונטריאול. אשתי ואני התכוננו לשבוע עמוס התחייבויות חשובות, כולל ביקור של נשיא קונפדרציית התעשייה הבריטית, שלכבודו ארגנו כמה אירועים, ובזמן שהתלבשתי והלכתי מחדר השינה לאמבטיה ובחזרה, שוחחנו על השבוע שלפנינו. שמעתי צלצול בדלת והתפלאתי שמישהו מגיע לביתנו בשעת בוקר מוקדמת כל כך. אשתי אמרה שזה בטח העובד של חברת המים שמגיע לקרוא את השעון, אז המשכתי בענייניי כרגיל. אחר כך שמעתי קולות רמים, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות כי לעוזרת שלנו הייתה נטייה להרים את קולה כשדיברה עם בנה הקטן. אחרי רגע, בעודי הולך שוב לחדר האמבטיה לבוש חולצה ותחתונים בלבד, גבר חמוש באקדח נכנס לחדר מהצד השני ואמר: ״רד לרצפה או שאתה מת.״
מתוך ״התוכנית הבריטית להיסטוריה דיפלומטית שבעל פה״, 1996
בסוף הספר מצורפת אחרית דבר הסוקרת את אירועי משבר אוקטובר 1970 והנסיבות שקדמו לו.
