פרק ראשון
אבא חוזר הביתה24
24 ארבעת העמודים הראשונים של מַחברת היומן לא נכללו בהוצאה הראשונה בפולנית, בגרמנית, באוקראינית, ברוסית ובקטלאנית.
זה היה רגע נפלא. מישהו ניסה להעיר אותי בנשיקות. הדפתי אותו מעליי. ״אני רוצה לישון, סבא״, לחשתי. אבל האיש לא חדל. התפלאתי. הרי לא הייתי רגילה לפינוקים וסבא לא נהג לנשק. אני משפשפת עיניים ורואה שהאיש הרכון מעליי הוא לא סבא. אני מתרגזת. אבא יכול להופיע רק בחלום, הוא הרי רחוק, בסיביר. האיש מחבק אותי וממשיך לנשק. אני רואה איש זקן ומלוכלך, עוטה סחבות. אני מאמצת את המבט ומבחינה בתווי פניו היקרות, שפעמים רבות בכיתי מרוב געגועים אליהן. אמא ניצבת חיוורת ונכלמת, מתבוננת בנו. כולנו מתקשים להאמין. טאטוש (אבא) לא מאמין שהוא כאן, ליד אשתו ובתו, בחדר מרוהט שרצפתו מבריקה.
הלילה הראשון עבר עלינו בשתיקה.
מאז שהוציאו אותנו מהדירה שלנו ועברנו לגור אצל סבא וסבתא, אני חייבת לקום כל בוקר בשעה חמש. בית הספר הפולני שאני לומדת בו, רחוק. עד שאני קולעת את צמותיי, השעה כבר חמש וחצי, ולא נותר לי זמן לארוחת הבוקר. אנחנו חוצים על קצות האצבעות את החדר שסבא וסבתא ישנים בו, כדי לא להעיר אותם. אני יוצאת יחד עם אמא, היא לעבודה בבית החולים ואני לבית הספר, ואבא מלווה אותנו עד לחשמלית ונפרד מאתנו בנשיקה. העבודה של אמא והלימודים שלי מתחילים בשבע בבוקר. בשעה 12 אני יוצאת מבית הספר והולכת לאמא לבית החולים. שם אני מכינה שיעורים ואוכלת ארוחת צהריים. אחר כך אני נוסעת לתיאטרון לבית הספר לבלט, ובשש חוזרת הביתה. אני תמיד מוצאת את אבא שוכב על הספה, בחדר אפוף עשן סיגריות. אני מכבה את האור ונשכבת לצדו. אמא חוזרת בעשר מפני שאחרי העבודה היא חייבת להשתתף בקורס על תולדות המפלגה. שלושתנו אוכלים יחד את ארוחת הערב ואז נשכבים במיטה, אני באמצע. זו השעה הנפלאה ביותר ביממה. אחר כך אני עוברת לספה. אבא עדיין שר לי לפני השינה. בית הסוהר החליש מאוד את העצבים שלו, הוא לא יכול לישון בלילות. הוא עובר מהמיטה של אמא לספה שלי ומעשן סיגריות ללא הפסק. הוא לא מצליח למצוא עבודה. הוא נסע לטרוסקבייץ, אבל חזר כעבור יומיים.
בימי ראשון אמא עושה ניקיון יסודי בחדר. באותו זמן אני ואבא יוצאים מהבית. אנחנו הולכים לקונדיטוריה זאלבסקי לאכול גלידה, או משוטטים בעיר. מכרים לא רוצים להתקרב אלינו, הם חוששים כי אבא ישב בבית הסוהר. הם תמיד מעמידים פנים שלא ראו אותנו. אפילו בת דודה של אבא, זאת שהבטיחה לו שתדאג לנו בהיעדרו, התעלמה מאתנו כשראתה אותנו לראשונה ברחוב.
לאבא היו שלושה ידידים: רוטפלד, יולס וברטיגר. לפני המלחמה ד״ר קורצרוק נהג לפנות לאבא עם מאמרים כלשהם.25 עכשיו הוא ממלא מקום של דיקאן בית הספר לרפואה, ואבא התכוון לפנות אליו בקשר לעבודה.
25 אבא היה העורך הראשי של העיתון היהודי בשפה הפולנית חווילה. הוא היה מעורב בחיי הקהילה וחבר מועצת העיר מטעמה. הוא עזר מספר פעמים לד״ר קורצרוק. בתקופה הסובייטית קיבל קורצרוק משרה של ממלא מקום הדיקן בבית הספר לרפואה והיה נכון לעזור לאבא.
אבל באופן בלתי צפוי, המלחמה פרצה.
