ויהי בעת ההיא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ויהי בעת ההיא

ויהי בעת ההיא

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אפריל 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 8 דק'

תקציר

זוהי תמצית הדברים העולים מספר קשה לעיכול זה:

במידה שניתן לעשות אקסטרפולציה ל-50 השנים הבאות, אפשר להעריך בחישוב זהיר – אם התנאים בכללותם לא יהיו שונים מאלה של השנים שעברו שכבר בעוד 50 שנה (2065) האוכלוסייה היהודית יכולה להגיע לכדי 75 מיליון יהודים.

אין מדינה בעולם שתסכים לבחירת אויביה, השואפים להשמדתה ומכריזים על כך השכם והערב, לפרלמנט שלה. 

כל עוד לא נשכיל להבין שיש לפגוע באנשים בצד השני, כולל נשים וטף שעברו אינדוקטרינציה וילדים שממשיכים לזרוק אבנים ולדקור בסכינים, לא יהיה פתרון והממשלה רק תגרור את רגליה מאירוע לאירוע.

כדי לספק דיור לציבור ולהוזיל את מחירו אין פתרון אחר מאשר לבנות ולבנות.

עם התחזקות הציבור הדתי והחרדי, מדינת ישראל תצטרך לעבור למשפט העברי ולהקים את הסנהדרין.

יש להחזיר את עונש המוות למערכת העונשים לכל הרוצחים, כולל יהודים, ויש להחיל אותו רטרואקטיבית על כל הטרוריסטים המורשעים במאסר עולם.

מחובתנו לאפשר ביטוי לכל קצוות הקשת הפוליטית במדינתנו, כמו גם להכיר בכך שחיים בה גם אנשים שדרכם מתאימה יותר לתקופות אפלות בהיסטוריה האנושית. הספר וכל הכתוב בו הם באחריות המחבר בלבד.

פרק ראשון

ב"ה
מבוא
 
יש לנו ארץ נהדרת ויפה, משוש תבל.
כדבריו של מאנדוויל1 נוסע וחוקר ארצות מהמאה ה-14 שביקר גם בארץ ישראל: “...ארץ הקודש שנקראת גם הארץ המובטחת לפי שבועת ה' ועולה על כל הארצות בערכה ובתכונותיה הטובות. היא הגבירה המושלת על כל הארצות...”.
נוף הארץ מְגוּוָן, החל מעמק ים המלח, הנמוך בעולם, דרך נופי מדבר מדהימים ואדמות טרשים, נאות דשא, שדות מרעה, גבעות מיוערות, מטעי זיתים, כרמי ענבים והרים מושלגים מצד אחד, וארץ נחלי מים, עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר כמפלי מים מאידך. כל זה עם מִגְוון אנושי מ-100 ארצות ויותר המדברים כשבעים שפות, מכל הצבעים וממגוון תרבויות ומנהגים, שמתמזגים בצעדים אטיים אבל בטוחים — ומביאים תוצאה די טובה ומבורכת, עם ישראל.
לעם ולארץ הזאת נשקף עתיד מפואר וכאן אני מנסה לתאר עתיד זה לכל אוהבי העם והארץ, והדרכים שלדעתי מובילות אליו. לא שאין מהמורות בדרך, יש ויש, אבל בעזרת ה' נעבור אותם.
לא כל הפתרונות והשינויים שאני מציע יהיו מקובלים על כולם. זה אך טבעי. אין חוק או מנהג שיהיו מקובלים על כולם.
הספרון הזה מופנה, בין היתר, לנהגי המוניות, שלאחרונה אני משתמש הרבה בשירותיהם. הם לרוב אוהבי ארץ ישראל, ואני נהנה לשוחח איתם ולהתעדכן בחדשות שטרם הגיעו לאוזני. בצורה זו אני מקווה שיביאו את בשורת אהבת ארץ ישראל, שאני מבקש לבטא כאן, לעם ישראל המשתמש בשירותיהם, ותבוא עליהם ברכתי.
אם אוהבי ארץ ישראל יתאחדו לקראת הבחירות הבאות וישנו את עיקרי הדברים שאני מצביע עליהם בספרון, זה יהיה שכרי.
בסוף הספרון הבאתי מבחר של ניירות עמדה שפרסמתי בעבר, שמתייחסים לנושאים שהספרון דן בהם והופצו בין חברי כנסת.
אני מודה ליוכבד אשת נעורי על העריכה הלשונית הקפדנית ולבני בכורי דוד זאב על עזרתו בפתרון בעיות מחשב.
 
מרחשוון תשע"ו
נובמבר 2015
 
 
1 מאנדוויל ג'ון: ספר מסעות, 1360
 
 
מגילת העצמאות
 
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
זהו משפט הפתיחה של מגילת העצמאות ושל החלק הראשון, החלק ההיסטורי (קלף ראשון) של המגילה, הקושר בין ארץ-ישראל, העם היהודי והתנ"ך.
"לפיכך... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל."
זוהי התחלת המשפט הראשון של החלק השני, החלק של המסקנות (קלף שני) של המגילה, הקובע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית.
"אנו קוראים — גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חודשים — לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."
קריאה תמימה זו הופנתה כאמור לתושבים הערבים של מדינת ישראל דאז, להיות שותפים מלאים ושווים בבניית המדינה, וזה תוך קרבות עקובים מדם שהתנהלו באותו זמן בכל גבולות המדינה. כוונת קריאת מועצת העם היתה לחיים משותפים ויצרניים של הערבים במדינת ישראל, למשל כדוגמת החיים של היהודים בצרפת או ארה"ב. הערבים דחו על הסף את הקריאה הנדיבה של מועצת העם והגבירו את מלחמתם ביישוב היהודי, ומאז זה כ-70 שנה, ועוד לפני כן, הם לא מפסיקים להתנכל ליישוב היהודי ולהילחם בו. זו היא הכרזת מלחמה על מדינת ישראל.
יש לזכור שהמושג "פלסטין" כמגדיר את הישות הערבית במדינת ישראל נוצר 40 שנה מאוחר יותר, בנובמבר 1988 כאשר יאסר ערפאת (ראש אש"ף) הכריז באלג'יר, בזמן הכנס הלאומי של הרשות הערבית בארץ, על "מדינת פלסטין". עם הזמן פיתחו הערבים תיאוריה שה"פלסטינים" הם צאצאים ישירים של הכנענים שישבו בארץ לפני היהודים ולכן הם הם אדוני הארץ ולא היהודים.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אפריל 2016
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 8 דק'
ויהי בעת ההיא יהודה קלוזנר
ב"ה
מבוא
 
יש לנו ארץ נהדרת ויפה, משוש תבל.
כדבריו של מאנדוויל1 נוסע וחוקר ארצות מהמאה ה-14 שביקר גם בארץ ישראל: “...ארץ הקודש שנקראת גם הארץ המובטחת לפי שבועת ה' ועולה על כל הארצות בערכה ובתכונותיה הטובות. היא הגבירה המושלת על כל הארצות...”.
נוף הארץ מְגוּוָן, החל מעמק ים המלח, הנמוך בעולם, דרך נופי מדבר מדהימים ואדמות טרשים, נאות דשא, שדות מרעה, גבעות מיוערות, מטעי זיתים, כרמי ענבים והרים מושלגים מצד אחד, וארץ נחלי מים, עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר כמפלי מים מאידך. כל זה עם מִגְוון אנושי מ-100 ארצות ויותר המדברים כשבעים שפות, מכל הצבעים וממגוון תרבויות ומנהגים, שמתמזגים בצעדים אטיים אבל בטוחים — ומביאים תוצאה די טובה ומבורכת, עם ישראל.
לעם ולארץ הזאת נשקף עתיד מפואר וכאן אני מנסה לתאר עתיד זה לכל אוהבי העם והארץ, והדרכים שלדעתי מובילות אליו. לא שאין מהמורות בדרך, יש ויש, אבל בעזרת ה' נעבור אותם.
לא כל הפתרונות והשינויים שאני מציע יהיו מקובלים על כולם. זה אך טבעי. אין חוק או מנהג שיהיו מקובלים על כולם.
הספרון הזה מופנה, בין היתר, לנהגי המוניות, שלאחרונה אני משתמש הרבה בשירותיהם. הם לרוב אוהבי ארץ ישראל, ואני נהנה לשוחח איתם ולהתעדכן בחדשות שטרם הגיעו לאוזני. בצורה זו אני מקווה שיביאו את בשורת אהבת ארץ ישראל, שאני מבקש לבטא כאן, לעם ישראל המשתמש בשירותיהם, ותבוא עליהם ברכתי.
אם אוהבי ארץ ישראל יתאחדו לקראת הבחירות הבאות וישנו את עיקרי הדברים שאני מצביע עליהם בספרון, זה יהיה שכרי.
בסוף הספרון הבאתי מבחר של ניירות עמדה שפרסמתי בעבר, שמתייחסים לנושאים שהספרון דן בהם והופצו בין חברי כנסת.
אני מודה ליוכבד אשת נעורי על העריכה הלשונית הקפדנית ולבני בכורי דוד זאב על עזרתו בפתרון בעיות מחשב.
 
מרחשוון תשע"ו
נובמבר 2015
 
 
1 מאנדוויל ג'ון: ספר מסעות, 1360
 
 
מגילת העצמאות
 
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
זהו משפט הפתיחה של מגילת העצמאות ושל החלק הראשון, החלק ההיסטורי (קלף ראשון) של המגילה, הקושר בין ארץ-ישראל, העם היהודי והתנ"ך.
"לפיכך... אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל."
זוהי התחלת המשפט הראשון של החלק השני, החלק של המסקנות (קלף שני) של המגילה, הקובע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית.
"אנו קוראים — גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חודשים — לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."
קריאה תמימה זו הופנתה כאמור לתושבים הערבים של מדינת ישראל דאז, להיות שותפים מלאים ושווים בבניית המדינה, וזה תוך קרבות עקובים מדם שהתנהלו באותו זמן בכל גבולות המדינה. כוונת קריאת מועצת העם היתה לחיים משותפים ויצרניים של הערבים במדינת ישראל, למשל כדוגמת החיים של היהודים בצרפת או ארה"ב. הערבים דחו על הסף את הקריאה הנדיבה של מועצת העם והגבירו את מלחמתם ביישוב היהודי, ומאז זה כ-70 שנה, ועוד לפני כן, הם לא מפסיקים להתנכל ליישוב היהודי ולהילחם בו. זו היא הכרזת מלחמה על מדינת ישראל.
יש לזכור שהמושג "פלסטין" כמגדיר את הישות הערבית במדינת ישראל נוצר 40 שנה מאוחר יותר, בנובמבר 1988 כאשר יאסר ערפאת (ראש אש"ף) הכריז באלג'יר, בזמן הכנס הלאומי של הרשות הערבית בארץ, על "מדינת פלסטין". עם הזמן פיתחו הערבים תיאוריה שה"פלסטינים" הם צאצאים ישירים של הכנענים שישבו בארץ לפני היהודים ולכן הם הם אדוני הארץ ולא היהודים.