קול קורא
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קול קורא
הוספה למועדפים

קול קורא

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יולי 2016
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 263 עמ' מודפסים

תקציר

לקרוא שירה בקול זוהי הצעה נועזת. מי שייענה להזמנת הספר הזה ילמד להפוך את המילים על הדף למשהו חי, רב-ממדי, נוכח, נוגע, גופני. הפיכת הקריאה בקול להרגל טבוע תשפיע גם על כתיבת השירה על הדף, על השמיעה הפנימית. קריאה טובה של שיר היא חצי מהבנתו.
 
איש כמעט אינו קורא שירה בקול כיום. האם השתיקה שנפלה על השירה לא פגמה במוזיקליות שלה, באוזן של המשוררים, ובסופו של דבר לא הובילה גם להחרשה של השירה בספֵרה הציבורית?
 
קול קורא יכול לפתוח מחדש פתח שהיה נדמה שכבר עברנו בו. הוא יועיל למורים המלמדים שירה באוניברסיטה, בבתי-ספר ובמקומות אחרים, ולתלמידיהם, וכמובן לאוהבי שירה בכלל. 
 
אירית סלע היא בוגרת החוגים לתיאטרון ולספרות באוניברסיטת תל-אביב. היא הייתה מייסדת-שותפה של עמותת הליקון לשירה ועורכת-שותפה של כתב-העת בהוצאת העמותה. כיום היא מנחה סדנאות למשוררים לקריאת שירה ופרוזה על הבמה, סדנאות למוזיקאים (בבית-הספר רימון) וסדנאות לשחקנים (באוניברסיטת תל-אביב). קול קורא הוא ספרה הראשון.

פרק ראשון

מבוא 
קריאה היא מימוש של דיבור
 
שירה היא דיבור בכתב. שירה נועדה להיקרא בקול, וקליטה מלאה של שיר מחייבת קריאה כזאת. מנסיוני, מה שלא מִתדבּר היטב אינו כתוב היטב.
כשניגשים לקרוא שיר בקול, מנסים לעשות מעשה מוזר: לקרוא מילים אמנותיות, כלומר מלאכותיות, באופן שיישמע משכנע, כלומר אמיתי. המילים בשיר כוללות, כחלק מהותי, גם מוזיקה. אפשר אמנם 'לנגן' מוזיקה בשקט, בתוך הראש, אבל המוזיקה לא באמת מתממשת בלחש פנימי כזה. כך גם ביחס לשירה, שהיא דיבור מוזיקלי.
פרטיטורה - סימני תווים על רקע דף לבן - מתעוררת לחיים רק כשהתווים ושאר הסימנים שעליה (השהיות, מרווחים, סולמות וכו') מתורגמים, מפורשים וממומשים בביצוע מוזיקלי, בקול או בכלי נגינה. כך גם שיר; הוא אינו מתממש ואינו מתעורר לחיים אלא אם שומעים את קולו - ולשם כך אני חושבת שכדאי לומר אותו בקול, ומוטב לומר אותו נכון. הספר הזה ינסה לסייע בכך.
הספר פונה למשוררים, למלחיני שירה, לזמרים, לאנשים יוצרים העוסקים בשירה ולשחקנים, אבל גם לכל מי ששירה מסקרנת אותו, מעניינת אותו, אהובה עליו או מפחידה אותו, ולמי שרוצה לקרוא שירה לעצמו או לקרוא אותה לקהל. מבחינתי, פרשנות של שיר וקריאתו בקול הם שני תהליכים בלתי ניתנים להפרדה, ולכן הספר נועד למבקרי שירה ולפרשניה, ולא רק לקוראים מול קהל.
רוב קוראי השירה מתיישבים לקרוא את השיר בשתיקה. אפשר לקרוא כך. אבל אם תנסו לקרוא שיר בקול, כשאתם נמצאים לבדכם בחדר, תגלו, לדעתי, שקליטת השיר תצא נשכרת מקריאה כזאת. כי שיר עושה משהו לַגוף הקורא אותו ולַגוף המאזין. מעשים אלה מחווירים ולרוב נעלמים בקריאה שתוקה.
הספר התהווה בעבודה שלי במסגרת סדנאות מעשיות, בעיקר עם משוררים ועם מוזיקאים, במשך שנים רבות. הרעיון לכתוב ספר על שיטת העבודה התרקם ככל שהתברר שסדרת התרגילים המוצעת משפרת באופן ניכר לא רק את איכות הביצוע של קריאת שירה בפני קהל, אלא גם את היכולת לקלוט שיר ולהבין 'איך שיר עובד'.
הייתי רוצה שהספר ידבר אליכם מתוך הדפים הכתובים. מומלץ לקרוא את הספר לאט. עם הפסקות. לא ברצף, ובוודאי לא בקריאה מהירה ו'תכליתית'. הספר מזמין אתכם לקרוא פרק, ולהניח אותו בצד. לחזור אליו כשיתחשק לכם - בפעם הבאה שתרצו לקרוא שיר מול קהל או לעצמכם, או בפעם הבאה שתרצו לקרוא שיר – אבל לקרוא באמת. גם אם אתם עוסקים בשירה באופן אינטנסיבי – ככותבים, כחוקרים, כמבצעים או כמלחינים - מומלץ לא לקרוא אותו בישיבה אחת. דברים רבים יישמעו עמוסים, ובלי שתרגישו בכך תאבּדו ריכוז והקֶשב שלכם יתפוגג. אי אפשר להבין את שיטת העבודה המוצעת כאן באופן כללי או ברפרוף; רק מקרוב ועל־ידי תרגול אפשר יהיה לחלץ באמצעותה משמעויות וקולות מתוך מילים אילמות על דף.
שיר אי אפשר להבין עד תום, כמו שאי אפשר להבין בן אדם עד תום. אפשר לקלוט אותו, להבחין בתכונות שלו, להצביע על פנים או על היבטים שונים בו, לראות איך הוא עובד. השיטה המוצעת בספר תעזור לזהות בשיר שאלות מעניינות שהוא מעורר, בלי לנסות לתת להן תשובות מוחלטות.
שירה, כמו אהבה של אחרים, קלה מאוד להַגְחָכָה. היופי והערך שלה לא ניתנים לקליטה אלא אם נכנסים לעומקה - במחשבה, ברגש ובחושים, כלומר בגוף - ותמיד רק בפתיחוּת משולבת של שלושתם. שירה אפשר לקלוט רק מתוך אהבה. אין שום טעם לבצע תרגילים של הכנה לקריאה באופן רדוד, טכני, או בהתכוונות שטחית, כי זה לא יניב קליטה של ממש של השיר. שיר אי אפשר להבין מתוך סטוּץ, אלא רק מתוך סיפור אהבה. הדברים נכונים הן לקורא השיר והן למאזין.
****
 
אריאל הירשפלד אמר פעם ששיר הוא מילים שאומרות על עצמן ״אנחנו חשובות״. שיר הוא לא קישוט, כי אם מעשה בעולם. מילים יכולות להשפיע ובכך להוות מעשה בעולם. שירה יכולה להיות מוגדרת כ״עשיית אלימות בשפה״, על־פי הגישה של הבלשן הרוסי רומן יאקובסון. אלמלא כוחה של השירה, היא לא הייתה מתקיימת במשך מאות ואלפי שנים, מתעדת את מצבו של האדם.
נדַמה שיר לגן: כשמתקרבים אל הגן רואים אם יש או אין לו שער. בהקשר של השיר השער הוא הכותרת. וכשנכנסים אל הגן עצמו, אל השיר, נשאלת השאלה, איזה מין שביל יש בגן הזה, ואיזה סוג של הליכה הוא מזמין; או, במושגים של דיבור, איזה מין דיבור השיר מזמין. האם מדובר בשביל חצץ? האם ניתן ללכת עליו יחף, כשהחצץ דוקר בכפות הרגליים, כלומר באי שקט כלשהו? בהולם־לב בלתי רגוע? באיזו מין נשימה מבקש השיר 'להִתדבּר'? אולי זה חול חלק וחמים לרגליים יחפות, שנעים ורגוע להלך עליו, לשוטט בו, להתמהמה ולהתענג על כל צעד, לנשום עמוק ובנחת? ואולי החול לוהט ומחייב ריצה ודופק מהיר?
ואפשר להיעזר בדימוי אחר: נדַמה את הדיבור הטבעי בחיי היומיום לנהר זורם, שיש בו עיקולים ופיתולים שכולם מכוונים למטרה כלשהי שאנחנו אפילו לא מודעים לה. בחיי היומיום אנחנו מדברים כיוון שאנחנו רוצים משהו. הבדיחה על הילד שלא דיבר עד גיל שש, וכששאלו אותו למה הוא אמר שעד עכשיו הכל היה בסדר, מעוגנת במשהו רציני. אנחנו מדברים מתוך כוונה, כדי להשיג משהו.
מה עושה השירה? היא שׂמה סכרים וחסמים בזרימה של נהר הדיבור. כל מה שהוא אמצעי שירי - חריזה, חיתוכי שורות ובתים, חזרה, משקל, מצלול, מקצב (ריתמוס) וכו' - אלה הם סכרים בזרימה של נהר הדיבור הטבעי.
השיטה המוצעת כאן מתבוננת בסכרים, בתהליך הדיבור ובתפניותיו, ולא בשורה התחתונה של הדיבור; לא בשפך הנהר אל הים.
שיטת העבודה המוצעת כאן, להכנה של שיר לקריאה בקול, מושתתת על שתי הנחות יסוד ביחס לשירה:
1. בכל שיר מישהו מדבר אל מישהו.
2. בשיר, כל מה שמונח על הדף מונח שם מסיבה כלשהי; כלומר, על מנת לעשות פעולה כלשהי.
הפעולה הזאת (2) היא ביסודה מה שהדובר בשיר עושה לנמען בשיר (1), ובה יעסוק הספר הזה.
 
****
 
בספר שלושה חלקים: בחלק הראשון אדגים את שיטת הקריאה שאני מציעה תוך קריאה בשיר אחד קצר במקום להציג את השיטה באופן תיאורטי ומופשט, במנותק משיר מסוים. השיטה בנויה על שנים־עשר שלבים שמומלץ לתרגל כסדרם, בזה אחר זה. בחלק השני אדגים קריאה בכמה שירים של משוררים שכתבו בעברית. החלק הזה מדגים וממחיש, באמצעות קריאה בשיר או שניים, את היתרונות המובהקים הנשמעים שעלו בחלק הראשון, בכל שלב ושלב מהשלבים בהכנה של שיר לקריאה. כל שיר יעורר מידות שונות של הרחבה ביחס לכל שלב מהשלבים שתוארו בחלק הראשון, ויפליג גם לעניינים אחרים העולים מן השיר. החלק השלישי הוא מבחר מחשבות על שירה שצברתי בפנקסים לאורך השנים. חלקן קשורות במישרין לשיטת הקריאה המוצגת בספר, וחלקן עלו כהבנות וכהערות, שהקֶשר שלהן לקריאה בקול עקיף יותר אך גם הן נובעות משנים רבות של דיבור על (ושל) שירה בקול.
את הספר מלווה אתר אינטרנט שכתובתו www.iritsela.org, ובו תוכלו למצוא הקלטות של שיעורים, קריאות שירה וחומרים אחרים.

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: יולי 2016
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 263 עמ' מודפסים
קול קורא אירית סלע
מבוא 
קריאה היא מימוש של דיבור
 
שירה היא דיבור בכתב. שירה נועדה להיקרא בקול, וקליטה מלאה של שיר מחייבת קריאה כזאת. מנסיוני, מה שלא מִתדבּר היטב אינו כתוב היטב.
כשניגשים לקרוא שיר בקול, מנסים לעשות מעשה מוזר: לקרוא מילים אמנותיות, כלומר מלאכותיות, באופן שיישמע משכנע, כלומר אמיתי. המילים בשיר כוללות, כחלק מהותי, גם מוזיקה. אפשר אמנם 'לנגן' מוזיקה בשקט, בתוך הראש, אבל המוזיקה לא באמת מתממשת בלחש פנימי כזה. כך גם ביחס לשירה, שהיא דיבור מוזיקלי.
פרטיטורה - סימני תווים על רקע דף לבן - מתעוררת לחיים רק כשהתווים ושאר הסימנים שעליה (השהיות, מרווחים, סולמות וכו') מתורגמים, מפורשים וממומשים בביצוע מוזיקלי, בקול או בכלי נגינה. כך גם שיר; הוא אינו מתממש ואינו מתעורר לחיים אלא אם שומעים את קולו - ולשם כך אני חושבת שכדאי לומר אותו בקול, ומוטב לומר אותו נכון. הספר הזה ינסה לסייע בכך.
הספר פונה למשוררים, למלחיני שירה, לזמרים, לאנשים יוצרים העוסקים בשירה ולשחקנים, אבל גם לכל מי ששירה מסקרנת אותו, מעניינת אותו, אהובה עליו או מפחידה אותו, ולמי שרוצה לקרוא שירה לעצמו או לקרוא אותה לקהל. מבחינתי, פרשנות של שיר וקריאתו בקול הם שני תהליכים בלתי ניתנים להפרדה, ולכן הספר נועד למבקרי שירה ולפרשניה, ולא רק לקוראים מול קהל.
רוב קוראי השירה מתיישבים לקרוא את השיר בשתיקה. אפשר לקרוא כך. אבל אם תנסו לקרוא שיר בקול, כשאתם נמצאים לבדכם בחדר, תגלו, לדעתי, שקליטת השיר תצא נשכרת מקריאה כזאת. כי שיר עושה משהו לַגוף הקורא אותו ולַגוף המאזין. מעשים אלה מחווירים ולרוב נעלמים בקריאה שתוקה.
הספר התהווה בעבודה שלי במסגרת סדנאות מעשיות, בעיקר עם משוררים ועם מוזיקאים, במשך שנים רבות. הרעיון לכתוב ספר על שיטת העבודה התרקם ככל שהתברר שסדרת התרגילים המוצעת משפרת באופן ניכר לא רק את איכות הביצוע של קריאת שירה בפני קהל, אלא גם את היכולת לקלוט שיר ולהבין 'איך שיר עובד'.
הייתי רוצה שהספר ידבר אליכם מתוך הדפים הכתובים. מומלץ לקרוא את הספר לאט. עם הפסקות. לא ברצף, ובוודאי לא בקריאה מהירה ו'תכליתית'. הספר מזמין אתכם לקרוא פרק, ולהניח אותו בצד. לחזור אליו כשיתחשק לכם - בפעם הבאה שתרצו לקרוא שיר מול קהל או לעצמכם, או בפעם הבאה שתרצו לקרוא שיר – אבל לקרוא באמת. גם אם אתם עוסקים בשירה באופן אינטנסיבי – ככותבים, כחוקרים, כמבצעים או כמלחינים - מומלץ לא לקרוא אותו בישיבה אחת. דברים רבים יישמעו עמוסים, ובלי שתרגישו בכך תאבּדו ריכוז והקֶשב שלכם יתפוגג. אי אפשר להבין את שיטת העבודה המוצעת כאן באופן כללי או ברפרוף; רק מקרוב ועל־ידי תרגול אפשר יהיה לחלץ באמצעותה משמעויות וקולות מתוך מילים אילמות על דף.
שיר אי אפשר להבין עד תום, כמו שאי אפשר להבין בן אדם עד תום. אפשר לקלוט אותו, להבחין בתכונות שלו, להצביע על פנים או על היבטים שונים בו, לראות איך הוא עובד. השיטה המוצעת בספר תעזור לזהות בשיר שאלות מעניינות שהוא מעורר, בלי לנסות לתת להן תשובות מוחלטות.
שירה, כמו אהבה של אחרים, קלה מאוד להַגְחָכָה. היופי והערך שלה לא ניתנים לקליטה אלא אם נכנסים לעומקה - במחשבה, ברגש ובחושים, כלומר בגוף - ותמיד רק בפתיחוּת משולבת של שלושתם. שירה אפשר לקלוט רק מתוך אהבה. אין שום טעם לבצע תרגילים של הכנה לקריאה באופן רדוד, טכני, או בהתכוונות שטחית, כי זה לא יניב קליטה של ממש של השיר. שיר אי אפשר להבין מתוך סטוּץ, אלא רק מתוך סיפור אהבה. הדברים נכונים הן לקורא השיר והן למאזין.
****
 
אריאל הירשפלד אמר פעם ששיר הוא מילים שאומרות על עצמן ״אנחנו חשובות״. שיר הוא לא קישוט, כי אם מעשה בעולם. מילים יכולות להשפיע ובכך להוות מעשה בעולם. שירה יכולה להיות מוגדרת כ״עשיית אלימות בשפה״, על־פי הגישה של הבלשן הרוסי רומן יאקובסון. אלמלא כוחה של השירה, היא לא הייתה מתקיימת במשך מאות ואלפי שנים, מתעדת את מצבו של האדם.
נדַמה שיר לגן: כשמתקרבים אל הגן רואים אם יש או אין לו שער. בהקשר של השיר השער הוא הכותרת. וכשנכנסים אל הגן עצמו, אל השיר, נשאלת השאלה, איזה מין שביל יש בגן הזה, ואיזה סוג של הליכה הוא מזמין; או, במושגים של דיבור, איזה מין דיבור השיר מזמין. האם מדובר בשביל חצץ? האם ניתן ללכת עליו יחף, כשהחצץ דוקר בכפות הרגליים, כלומר באי שקט כלשהו? בהולם־לב בלתי רגוע? באיזו מין נשימה מבקש השיר 'להִתדבּר'? אולי זה חול חלק וחמים לרגליים יחפות, שנעים ורגוע להלך עליו, לשוטט בו, להתמהמה ולהתענג על כל צעד, לנשום עמוק ובנחת? ואולי החול לוהט ומחייב ריצה ודופק מהיר?
ואפשר להיעזר בדימוי אחר: נדַמה את הדיבור הטבעי בחיי היומיום לנהר זורם, שיש בו עיקולים ופיתולים שכולם מכוונים למטרה כלשהי שאנחנו אפילו לא מודעים לה. בחיי היומיום אנחנו מדברים כיוון שאנחנו רוצים משהו. הבדיחה על הילד שלא דיבר עד גיל שש, וכששאלו אותו למה הוא אמר שעד עכשיו הכל היה בסדר, מעוגנת במשהו רציני. אנחנו מדברים מתוך כוונה, כדי להשיג משהו.
מה עושה השירה? היא שׂמה סכרים וחסמים בזרימה של נהר הדיבור. כל מה שהוא אמצעי שירי - חריזה, חיתוכי שורות ובתים, חזרה, משקל, מצלול, מקצב (ריתמוס) וכו' - אלה הם סכרים בזרימה של נהר הדיבור הטבעי.
השיטה המוצעת כאן מתבוננת בסכרים, בתהליך הדיבור ובתפניותיו, ולא בשורה התחתונה של הדיבור; לא בשפך הנהר אל הים.
שיטת העבודה המוצעת כאן, להכנה של שיר לקריאה בקול, מושתתת על שתי הנחות יסוד ביחס לשירה:
1. בכל שיר מישהו מדבר אל מישהו.
2. בשיר, כל מה שמונח על הדף מונח שם מסיבה כלשהי; כלומר, על מנת לעשות פעולה כלשהי.
הפעולה הזאת (2) היא ביסודה מה שהדובר בשיר עושה לנמען בשיר (1), ובה יעסוק הספר הזה.
 
****
 
בספר שלושה חלקים: בחלק הראשון אדגים את שיטת הקריאה שאני מציעה תוך קריאה בשיר אחד קצר במקום להציג את השיטה באופן תיאורטי ומופשט, במנותק משיר מסוים. השיטה בנויה על שנים־עשר שלבים שמומלץ לתרגל כסדרם, בזה אחר זה. בחלק השני אדגים קריאה בכמה שירים של משוררים שכתבו בעברית. החלק הזה מדגים וממחיש, באמצעות קריאה בשיר או שניים, את היתרונות המובהקים הנשמעים שעלו בחלק הראשון, בכל שלב ושלב מהשלבים בהכנה של שיר לקריאה. כל שיר יעורר מידות שונות של הרחבה ביחס לכל שלב מהשלבים שתוארו בחלק הראשון, ויפליג גם לעניינים אחרים העולים מן השיר. החלק השלישי הוא מבחר מחשבות על שירה שצברתי בפנקסים לאורך השנים. חלקן קשורות במישרין לשיטת הקריאה המוצגת בספר, וחלקן עלו כהבנות וכהערות, שהקֶשר שלהן לקריאה בקול עקיף יותר אך גם הן נובעות משנים רבות של דיבור על (ושל) שירה בקול.
את הספר מלווה אתר אינטרנט שכתובתו www.iritsela.org, ובו תוכלו למצוא הקלטות של שיעורים, קריאות שירה וחומרים אחרים.