יומן אמריקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יומן אמריקה

יומן אמריקה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: קרלה פרלשטיין
  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 157 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 37 דק'

תקציר

בחורף 1927, חודשים ספורים לאחר שחזר מסיור בארצות הברית, פרסם ההיסטוריון ההולנדי הנודע יוהאן האוזינחה, מי שהיה ממניחי היסודות לחקר התרבות במאה ה-20, את יומן אמריקה. זהו יומן מסע אישי, אשר אותו עיבד מחברו ליצירה ספרותית-הגותית. כמו רוב יצירותיו המאוחרות עומדות גם רשימותיו אלו בסימן תחושה עזה של משבר ופשיטת רגל מוחלטת של דרכי החיים והערכים הישנים באירופה שבין שתי מלחמות העולם. 
 
יומן אמריקה מצטרף לשורה ארוכה של חיבורים שנכתבו בידי אירופאים המתבוננים בבת דמותם הצעירה והסוררת כזירת התרחשות עתידית – חברה המייצגת את ההחרפה הרדיקלית של המודרניזציה, את החצנתה האלימה, ולכן את דרגת האפס שלה. שום ארץ אחרת לא האיצה באותה מידה את מהלך עצמה עד לנקודה שבה נפלטה למרחב חדש ויצרה שבר עם העולם הישן. האוזינחה מחפש את האמת של אמריקה לא רק כפי שהיא משתקפת בתודעתו של מבקר התרבות, באמצעות צורות השיח האסתטיות והמושגיות שלה, אלא גם בדרך שבה היא נחווית באופן ממשי, כפי שהיא, בבנאליות של חיי היומיום. זהו מבטו של אנתרופולוג שדה המתבונן בחברת העתיד מבחוץ, אבל חווה אותה מבפנים ומבקש לבחון מחדש את הבעיה שמציגה אמריקה לאירופה, לעולם כולו. 
 
יוהאן האוזינחה קידם במחקריו את הבנת טבעה של הפעולה הסימבולית ואת אופן תפקודה במערכות התרבות; בכך הרים תרומה מהותית להבנת המושג הסמיוטי של התרבות, שנודעה לו חשיבות גדלה והולכת בהגות התיאורטית במחצית השנייה של המאה ה-20. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "סתיו ימי-הביניים" (1919), "ארסמוס" (1924) ו"האדם המשחק" (1938), שהוציאו לו מוניטין בינלאומי. 
 
לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר דרור ק' לוי על משנתו של האוזינחה.

פרק ראשון

שגשוג וקדמה
 
שנה של שגשוג חסר תקדים עברה על האמריקאים, והעתיד עודנו נראה ורוד. הקשיים העצומים העומדים לפניהם אינם מרתיעים אותם: השאלה של הון ועבודה, המשבר בחקלאות, הצורך הדחוף בייעור מחדש, בעיית ההשקיה, סוגיית השחורים ובעיית האינטגרציה של המהגרים הזרים והפשיעה הגואה. הם יתגברו עליהם בדיוק כפי שהכריעו את בעיות התחבורה והחנייה בערים הגדולות.
ניכר כי החשש בקרב הדמויות המובילות בעולם הטכנולוגיה מפני מיצוי המשאבים הטבעיים בעתיד הקרוב שכך דווקא, ולא הועצם. והרי לפני זמן לא רב ניבא הסנטור לה פולט (La Folette) שלא יחלפו שנים רבות והאמריקאים ייאלצו לשלם ״דולר לגלון בנזין״. אל חשש, מבטיחים המהנדסים. שיפור המכונות חוסך כבר עכשיו כ–25% בהשוואה לעבר, והודות לשיטות המשופרות עלתה ההפקה של בנזין מנפט גולמי מ–20% ל–50%, ואם הנפט יאזל, נדאג לדלק חלופי.
הטכנולוגיה צועדת בצעדי ענק: בכמויות אספקת המוצרים, בחיסכון בעבודה ובחומרים, בדייקנות ובבטיחות. אנו עומדים בפתחה של התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים המבוססת על המדעים המדויקים. הודות לשיטות המדעיות משיג מהנדס המכונות תוצאות שעולות בהרבה על התחזיות מלפני עשר שנים. ישנם מנועי קיטור המסוגלים לפעול תחת לחץ של 160 ק״ג; טורבינות קיטור של 80 אלף כוחות סוס, שגם אחת מהן תספיק — כך אומר האמריקאי בארשת ניצחון — כדי לספק את כל תצרוכת החשמל של אחד המחוזות באירופה. ישנם מכשירי מדידה שמאפשרים דיוק ברמה של אחד חלקי 220 מיליון של האינץ', מנועים המסתובבים במהירות של 660 אלף סיבובים לדקה33 — כל אלה דברים שרק לפני שנים מעטות איש לא העז לחלום עליהם. ההסקה באבקת פחם מבטיחה נוחות חסרת תקדים וחיסכון רב. נראה שהסוגיה הישנה של ניצול שינויי הגאות והשפל עומדת בפני פתרון: במפרץ פסמוקוודי (Passamoquoddy), בגבול קנדה ומדינת מיין, מתכוון דקסטר ס' קופר (Cooper) לרתום את זרמי הגאות להפקת אנרגיה.
אין זה פלא כי העיתון, ה״ילד הרע״ של הרוח האמריקאית, מנפנף ביתר חופשיות בוודאות האיתנה של ניצחון האדם על הטבע — ״האדם יביס את רעידות האדמה״, אומר המדען.

עוד על הספר

  • תרגום: קרלה פרלשטיין
  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 157 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 37 דק'
יומן אמריקה יוהאן האוזינחה
שגשוג וקדמה
 
שנה של שגשוג חסר תקדים עברה על האמריקאים, והעתיד עודנו נראה ורוד. הקשיים העצומים העומדים לפניהם אינם מרתיעים אותם: השאלה של הון ועבודה, המשבר בחקלאות, הצורך הדחוף בייעור מחדש, בעיית ההשקיה, סוגיית השחורים ובעיית האינטגרציה של המהגרים הזרים והפשיעה הגואה. הם יתגברו עליהם בדיוק כפי שהכריעו את בעיות התחבורה והחנייה בערים הגדולות.
ניכר כי החשש בקרב הדמויות המובילות בעולם הטכנולוגיה מפני מיצוי המשאבים הטבעיים בעתיד הקרוב שכך דווקא, ולא הועצם. והרי לפני זמן לא רב ניבא הסנטור לה פולט (La Folette) שלא יחלפו שנים רבות והאמריקאים ייאלצו לשלם ״דולר לגלון בנזין״. אל חשש, מבטיחים המהנדסים. שיפור המכונות חוסך כבר עכשיו כ–25% בהשוואה לעבר, והודות לשיטות המשופרות עלתה ההפקה של בנזין מנפט גולמי מ–20% ל–50%, ואם הנפט יאזל, נדאג לדלק חלופי.
הטכנולוגיה צועדת בצעדי ענק: בכמויות אספקת המוצרים, בחיסכון בעבודה ובחומרים, בדייקנות ובבטיחות. אנו עומדים בפתחה של התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים המבוססת על המדעים המדויקים. הודות לשיטות המדעיות משיג מהנדס המכונות תוצאות שעולות בהרבה על התחזיות מלפני עשר שנים. ישנם מנועי קיטור המסוגלים לפעול תחת לחץ של 160 ק״ג; טורבינות קיטור של 80 אלף כוחות סוס, שגם אחת מהן תספיק — כך אומר האמריקאי בארשת ניצחון — כדי לספק את כל תצרוכת החשמל של אחד המחוזות באירופה. ישנם מכשירי מדידה שמאפשרים דיוק ברמה של אחד חלקי 220 מיליון של האינץ', מנועים המסתובבים במהירות של 660 אלף סיבובים לדקה33 — כל אלה דברים שרק לפני שנים מעטות איש לא העז לחלום עליהם. ההסקה באבקת פחם מבטיחה נוחות חסרת תקדים וחיסכון רב. נראה שהסוגיה הישנה של ניצול שינויי הגאות והשפל עומדת בפני פתרון: במפרץ פסמוקוודי (Passamoquoddy), בגבול קנדה ומדינת מיין, מתכוון דקסטר ס' קופר (Cooper) לרתום את זרמי הגאות להפקת אנרגיה.
אין זה פלא כי העיתון, ה״ילד הרע״ של הרוח האמריקאית, מנפנף ביתר חופשיות בוודאות האיתנה של ניצחון האדם על הטבע — ״האדם יביס את רעידות האדמה״, אומר המדען.