נשמת הבריאה

1. שבוי בקסמי מסכת תענית - דוב ברקוביץ

 

הקשר הבלתי אמצעי עם הארץ מעורר היום מחדש את הנפש לצלול במעמקי הדיבור והדעת של מסכת תענית. אנו נפגשים שם עם הוויה אנושית קדומה, אשר בה מצטייר הטבע המקומי כשיקוף של החיות הא-לוהית, המכוננת את היש כולו, ואת האדם כנשמת הבריאה.

מהבקשה הראשונה לגשמים בראשית ימי הסתיו דרך ימי צום, ההולכים ונעשים תכופים יותר ויותר, אנו שומעים על תגובת אבותינו בעולם המונע מהם את ברכותיו - לעתים מתוך חוויה של תמימות, שַלווה והשלמה עם הסביבה המתאכזרת, ולעתים מתוך תחושת חושך ההולך ומתקדר, ומטיל את צלו על החיים כולם. בין כך ובין כך נפתח חלון יוצא דופן ליסודות הקיום ולחיי האמונה של אבותינו דרך מפגש בלתי אמצעי עם הארץ שמתחת לרגליהם-רגלינו.

מאז עלייתי ארצה נשביתי בקסמיה של מסכת תענית. המסכת היא שמורת טבע תלמודית אשר ממנה עולים ריחות אדמת ארץ ישראל ואופן התנהלותם של אבותינו עם א-לוהי ישראל, דרך ברכת הארץ. המסורת הפרשנית סביב יהלום תורני זה דלה יחסית, שכן מעטים בו מושגי ההלכה והסוגיות המפולפלות והמורכבות. זאת ועוד: חשיבותם של הרוחות, העננים והגשמים בחיי האמונה בגלות הצטמצמה מאוד בקהילות, המרוחקות פיזית ורוחנית מהטבע של ארץ ישראל.

בשנת תש"ע התאספה חבורה ללימוד מסכת תענית במסגרת בית המדרש "בית אב ליצירה והתחדשות בתורה" בירושלים. 'חרשנו' חלקים נרחבים בה; ביקשנו להתבונן בסוגיות תלמודיות המעלות שאלות יסוד באמונה בכלל, והמבררות את מקום האדם בבריאה בפרט.

השאלות שעלו בדיונינו בסוגיות אלו נגעו בחיינו האישיים והמקצועיים: ההתמודדות עם תחושת התלות וחוסר האונים מול אירועי חיים הפוקדים אותנו לעתים, אירועים שאין אנו מסוגלים לשלוט בהם; תפקיד התפילה בחיי הפרט והקהילה בשעת צרה או סכנה - וגבולות הפנייה לא-לוהים; הזיקה שבין הברכה שהטמיע בורא העולם במשאבי הטבע לבין הברכה שבכוחות היצירה שבאדם, בכל הקשור להבטחת יסודות המחיה; ומעל לכל - התיקון החברתי: כיצד נושאים באחריות לרווחת הזולת ולשמירת כוחות החיים שבבריאה.

השיטה שבה ניתחנו את סוגיות התלמוד היא העמקה בתובנות הקיומיות שבתשתית הדיון ההלכתי ובמרקם האגדי, תוך בירור התפיסה הרעיונית-הרוחנית-המוסרית העומדת בשורשם של הדיונים. הלימוד נעשה מתוך מחויבות לחתור להבנת מושגי העומק של חכמי המשנה והגמרא, לחשוף אותם ולהגות בהם באופן ברור ונגיש. הקפדנו לדבוק בנאמר בסוגיות: בניסוחים ובנוסחאות, בניתוח ההיגיון הייחודי של התלמוד ובהקשבה לקולותיהם המקוריים של הדוברים. כל זאת - מתוך חשיפת מבנים ספרותיים ותחביריים המצביעים על השיח הערכי גם בסוגיות מורכבות.

בד-בבד ביקשנו ליצור מפגש פורה בין מקורות קדומים, הרחוקים לעתים מהווי החיים שלנו, לבין המציאות האישית שלנו, הלומדים, ובין החברה שאנו חיים בה - מפגש המאתגר באופן ממשי את העיון. הפער, הקיים במוקדי לימוד ומחקר שונים בין הטקסט התלמודי לבין החיים שמחוץ לבית-המדרש והאקדמיה, נעלם - אך בלי לעמעם את עצמאותו של הטקסט כפי שהוא ואת המחויבות לקריאתו המדויקת. זאת, תוך שמירה על חיוניותם של החיים כפי שהלומד נפגש אתם בתוך נפשו, בחייו המקצועיים ובקהילה ובחברה בהן אנו חיים.

כחלק מקטיף פירות המסע שערכנו יחד, מבקשים אנו כעת לתעד את השיח המרתק שזיהינו - השיח בין מסכת תענית כפי שחיו אותה אבותינו בארץ ישראל לבין 'מסכת תענית' משלנו, הנכונה לקיומנו החדש.

ברור לנו שהשאיפה להפגיש את הנאמר במשנה ובגמרא עם המציאות של מדינה מודרנית דינאמית, המתפתחת כל העת, איננה פשוטה. אין לנו עניין לנסות לענות על כל השאלות. ייתכן שאי-אפשר לגשר באופן מוחלט על הפער בין תנאי הקיום של מחברי מסכת תענית הקדומה ועורכיה לבין חיינו-אנו. אנו, בניהם ויורשיהם, חיים במציאות שונה מאוד מבחינת ההתפתחות הדרמטית ביכולתו של האדם לשלוט בסביבתו. בכל זאת אנו מאמינים שיש מידה רבה של תועלת בחשיפת התובנות המכוננות את מסכת תענית התלמודית בכל הנוגע להעמקת משמעותם של חיינו הרוחניים ולעיצוב נורמות מוסריות לפרט ולכלל בחברה הישראלית.

בהוצאת דברים אלה לאור הצבנו לעצמנו כמה מטרות:

• העמדת התלמוד כנדבך חיוני בשיח הציבורי הערכי על החזון החברתי-המוסרי של החברה הישראלית;

• יצירת דו-שיח חי בין דברי אבותינו בתלמוד, על המפגש שלהם עם הארץ דרך ברכת הגשם והעדרה, לבין המפגש המחודש שלנו, בני-בניהם, עם הגשם והבצורת. עשינו זאת באמצעות כתיבה של הלומדים על המפגשים האישיים והמקצועיים שלהם עם הנלמד, וכן שיחות עם כמה אנשי מקצוע בממשל, באקדמיה ובקהילה על ברכת הארץ והיעדרה;

• הצעת מצע שיחבר בין מגזרים שונים בחברה הישראלית על בסיס העדוּת המיוחדת של מסכת תענית. דברי אבותינו על ברכת המים והמחיה - והיעדרה - הם רלוונטיים ביותר להבנה חדשה של יחסי אדם-א-לוהים-בריאה עבור האדם הפוסט-מודרני והפוסט-טכנולוגי.

כדי לתת ביטוי נאות לצורות הרבות שבהן בקשנו להיפגש עם הארץ ועם ברכתה דרך מסכת תענית שילבנו בספר ז'אנרים שונים של כתיבה. הפרקים שחוברו בידי חברי בית המדרש עוסקים בעיקרם בפרשנות לסוגיות מרכזיות בפרק הראשון במסכת תענית, הן במשנה והן בגמרא. הכתיבה הפרשנית משולבת בהתבוננות אישית של הכותבים במשמעות שיש לתכני התלמוד בחייהם האישיים והמקצועיים. נוסף על הכתיבה של חברי בית המדרש הזמנו כמה אנשים שעיסוקם המקצועי קשור בצורה כלשהי למשק המים בישראל כיום וביקשנו מהם לתרום את חלקם לספר - בין בכתיבת פרקים נוספים, בין בשיחה בינם לבין חברי בית המדרש, שיחה אשר תועדה, תומללה ועובדה.

אנו מקווים שהספר ימצא את דרכו גם לידיים של קוראים שאינם בקיאים בנבכי לימוד התלמוד. טרחנו - הן בכתיבה הן בעריכה - להפוך את העיון בסוגיות התלמוד לנגיש ונהיר גם עבור קוראים שאינם בעלי ניסיון בלימוד התלמוד. אנחנו מזמינים גם אותם להצטרף למסע המרתק שכינינו: "מסכת תענית - אז והיום". כדאי מאוד להתאמץ כדי לפענח את שפת הקודים בדרשות אבותינו ובשפה המתומצתת שדרכה הביעו את עומק דעתם והווייתם בארץ הזאת. זאת לא רק כדי לעמוד על שורשי התרבות שלנו בעבר, אלא גם, ובעיקר, להתוות דרך לעתיד מבורך יותר מתוך ההקשבה להתבוננות של אנשים בעלי שיעור קומה בעצמם, בתיקון החברה שבה הם חיו, ובבריאה כגילוי סוד ההוויה הא-לוהית.

בית המדרש שלנו זכה, לכל אורך המסע שערכנו, לשפע וברכה מיוחדים מאוד מאנשים טובים, אשר בלעדיהם כל היצירה הזאת לא הייתה מתאפשרת.

תודה מקרב לב:

לג'וסלין בלומנטל שהאמינה בנו מההתחלה;

למכון שטיינזלץ, ובמיוחד לרב מני שטיינלץ, שפתח לנו את הדלת ותמך בנו בשלב המכריע;

לדוד מוריסון ולמשפחת וורטהן וקרן עדן - כתמיד;

לעינט קרמר ולעמותת "טבע עברי" על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך;

לבית יק"ר ולמשפחת רוזן על האירוח החם;

ובעיקר לחברי בית המדרש על החברותא היוצרת - יהי רצון שיראו רק ברכה.