הקדמה
הבחירה להיעשות מנהיג היא ההכרעה הרצינית ביותר העומדת לפני כל אחד - זאת ההחלטה לצאת מן החושך אל האור.
מעולם לא נזקקנו למנהיגות נאורה כשם שאנחנו זקוקים לה היום. אין ספק שהפזמון הזה חזר ונשנה בכל הדורות, אבל בעשור השני של המאה העשרים ואחת, האנושות מטילה איום נורא על הקיום שלה עצמה בעודנו קורעים בעיוורון חורים במרקמה של הסביבה המקיימת אותנו. איננו יכולים עוד לפנות אל הממשלה, יהיו כוונותיה טובות ככל שיהיו, או אל מישהו חוץ מעצמנו, שייתן לנו תשובות לבעיות הגדולות של זמננו. וגם כשאנחנו פונים אל עצמנו עלינו להתגבר על הרעש המתמיד של האגו, עלינו לחרוג מעבר לכלי ההיגיון והתבונה, ולהגיע אל המקום הרוגע והשקט שבתוכנו: ממלכת הנשמה.
כאן אנחנו מתחילים לשאול את השאלות הבסיסיות הנותנות משמעות לחיינו. מי אני? למה אני כאן? איך אני יכול להיות מודע לדחף החרישי של הנשמה להגשים את מטרת חיי ולהשפיע? כדי להשיב על השאלות האלה כמיטב יכולתנו, כל אחד מאיתנו חייב להיכנס לתפקיד המנהיג, לקחת אחריות קודם כול על ניהול חייו שלו, ואחר כך על יחסי הגומלין עם אנשים אחרים - בעבודה, בבית ובכל מה שביניהם. ככל שנמשיך לפנות אל הנשמה לקבלת כיוון, בסופו של דבר נגלה שאנשים אחרים פונים אלינו לקבל הדרכה, ונמשכים אלינו בזכות היכולת שלנו להתייחס אליהם בכבוד ולהיענות במיומנות לצורכיהם ממקום גבוה יותר.
מטרתי בספר זה היא לתת לכל אחד את הכישורים והתובנות להיות מנהיג - לא סתם מנהיג אלא מנהיג יצירתי ובעל השראה. ברמה העמוקה ביותר, מנהיג הוא הנשמה הסמלית של הקבוצה. תפקידו לממש את הצרכים של אחרים ואז, כאשר כל הצרכים נענו, להוביל את הקבוצה למימוש צרכים גבוהים יותר ויותר, להעלות את הפוטנציאל של הקבוצה עם כל צעד. כוחו של מנהיג כזה אינו בא מאנשים אחרים אלא מעצם הווייתו, והשביל שהוא פוסע בו מודרך על ידי נשמתו שלו. התכונות המאפיינות אותו הן יצירתיות, בינה, כושר ארגון ואהבה.
כל מי שהוא בעל נשמה, ועל פי הגדרתי זה כולל את כולנו, יש לו פוטנציאל להיות מנהיג בעל השראה. כשאנחנו משתנים מבפנים ושואבים מהחוכמה הבלתי מוגבלת של הנשמה, אנחנו נעשים מנהיגים בלי שנצטרך לחפש מעריצים או חסידים. כאשר אנחנו נותנים צורה מוחשית לחזוננו על עולם טוב, הם ימצאו אותנו. אני מקווה מאוד שלאחר קריאת הדפים האלה, המוני קוראים כמוכם יגלו את גדולתם ויפעלו על פיה. מבין מנהיגים אלה, רבים מאוד יהפכו כנראה לדמויות ציבוריות, ורבים עוד יותר ימלאו תפקידי מנהיגות בעבודה, בבית ובקהילה. בכל מקום שתעשו זאת, אין לי כל ספק שמנהיגות מהנשמה היא צו השעה.
כפי שתראו בדפים שלפניכם, המנהיגות שאני מדבר עליה בספר זה אינה המנהיגות על פי ההגדרה המקובלת. על פי ההגדרה הישנה, המנהיגות היא נחלתם של המעטים. בקבוצה, האדם שנבחר להנהיג עשוי להתבלט כפופולרי ביותר, כבעל הביטחון העצמי הרב ביותר או כאכזרי ביותר. על פי אמות המידה האלה, לא כל אחד יכול להנהיג. כאשר החזק והאכזרי עולה על במת העולם, אנחנו מוצאים את עצמנו מונהגים בידי מלכים ומצביאים, אוטוקרטים ודיקטטורים, ראשי ממשלה ונשיאים תאבי כוח. ההיסטוריה אוהבת ליצור מיתוסים המבוססים על כריזמה אישית, ומספקת פרשנות מטעה כדי לשוות להם הילה הרת גורל. אבל קני המידה האלה למנהיגות הם קני מידה פגומים. אף אחת מהתכונות שהוזכרו כאן אינה מצביעה על כך שהמנהיג באמת ישפר את חייהם של הנוהים אחריו. יש סיכויים טובים לא פחות שמנהיגות כזו תביא אומללות, סכסוכים ודיכוי. ההגדרות הישנות למנהיגות סוגדות לכוח, והשימוש בכוח תמיד היה קשור ישירות לניצולו לרעה.
כיוון שמנהיגים, כפי שאנחנו נוכחים לדעת, הם בלתי צפויים לחלוטין, וכיוון שמנהיגים גדולים מעטים כל כך צמחו מתוך שורותיהם של תופסי השלטון, אנחנו נוטים להאמין שאולי יש איזו יד נעלמה שמכוונת את הדברים, בוחרת ומחליטה איזה מנהיג יהיה גדול. אבל גם זו פרשנות שגויה. הקריטריונים למנהיגות מלאת השראה אינם צריכים להיות לוטים בערפל. למען האמת, הם פשוטים מאוד: מנהיגים גדולים הם אלה שיכולים להיענות לצרכים של עצמם ולצרכים של אחרים מתוך הרמות הגבוהות יותר של הרוח, מתוך חזון, יצירתיות ותחושת אחדות עם האנשים שאותם הם מנהיגים.
אתם יכולים להיות מנהיגים כאלה. השביל פתוח לפניכם. הדרישה היחידה היא שתקשיבו למדריך הפנימי שלכם. ברגע שתעלו על השביל הזה, אתם בדרככם להיעשות מה שאני קורא איש־חזון מצליח. איש־חזון מציג בבירור את החזון שלו בעולם. זרעים סמויים הנטועים בדממת המודעות העמוקה ביותר שלכם, הופכים למציאויות מוחשיות ונראות לעין. בעודן מתפתחות אתם תטפלו בצמיחתן בלהט ובאנרגיה. מטרתכם תהיה ברורה לכולם. התוצאות שתשיגו יועילו לכול - לכם, לקבוצה שאתם מנהיגים, לעולם בכללותו. על כוכב הלכת שלנו שהידרדרות אקולוגית מאיימת עליו מכל צד, כל מה שתשיגו חייב להיטיב עם הסביבה לטווח הארוך, כלומר, להיעשות מתוך מוּדעות. זהו חלק יסודי בכל חזון על העתיד היוצא מן הנשמה.
כשאני מדבר על נשמה, אינני מתכוון לנשמה כפי שהיא מוגדרת בדת מסוימת, אם כי כל המסורות הרוחניות הגדולות מכירות בקיומה. אני מאמין שהנשמה היא ביטוי לשדה תודעה אוניברסלי נסתר. המודעות האישית שלכם, או הנשמה, היא כמו גל בים חסר הגבולות הזה, יחיד במינו לרגע קצר בזמן בטרם יחזור וייסוג לאחור אל הישות הגדולה יותר שממנה הגיח. ברמת הנשמה אתם מחוברים לבלי הפרד עם כל דבר ביקום, עם המלכות האילמת שממנה נובעים כל החומר והאנרגיה.
בהקשר הזה אין פליאה שהנשמה מקבלת את התכונות החיוניות לבריאה: יצירתיות, בינה, כושר ארגון ואהבה. אם קשה לכם לקבל את הרעיון הזה, אולי תסכימו איתי שדרך החיים הישנה על כדור הארץ מיצתה את עצמה, ושהגיע הזמן לנסות משהו חדש. אם תגלו שפנייה אל הנשמה כדי שתוליך אתכם בדרכים שאני מתאר בספר הזה תביא להגברת היצירתיות שלכם, הבינה, כושר הארגון והאהבה בחייכם ובעולם הגדול יותר שמסביבכם - תוכלו לבחור אם לזקוף זאת לזכות הנשמה שלכם או לא. זה לא משנה, אלה שחולקים איתכם את העולם יהיו אסירי תודה, בלי קשר למונחים שאתם משתמשים בהם לתיאור דרך הקיום החדשה שלכם.
מפה לדרך שלפניכם
מנהיגות היא מסע מתפתח. התפניות והנפתולים הממתינים לכם אינם צפויים. אבל אפשר לספק לכם מפה. הספר מחלק את המפה לשלושה חלקים.
ראשית, התוויתי את התמצית שתבהיר מה פירוש להנהיג מתוך הנשמה, וכל צעד מתאר היבט חשוב אחר המגדיר את החזון שלכם ומביא אותו להתגשמות.
התבוננות והקשבה. עשו את זה עם החושים, כמתבוננים לא משוחדים שאינם שופטים דבר מראש. עשו את זה עם הלב, וצייתו לרגשות האמיתיים ביותר שלכם. ולבסוף, עשו את זה עם הנשמה, בהיענות לחזון ולמטרה העמוקה שהיא מספקת.
קשר רגשי. להנהיג מהנשמה פירושו להתעלות מעבר למלודרמה של המשברים. לשם כך צריך לזהות את הרגשות הרעילים ולסלק אותם כדי שנוכל להבין בבירור את הצרכים הספציפיים שלנו עצמנו ושל אחרים.
מודעות. עלינו להיות מודעים לשאלות שמונחות בבסיסו של כל אתגר: מי אני? מה אני רוצה? מה דורש המצב? מנהיג חייב להמשיך לשאול את עצמו את השאלות האלה, ולעודד את אנשי קבוצתו לשאול אותן לגבי עצמם.
עשייה. מנהיג חייב לשאוף לפעולה. בכל מעשיו, עליו להיות מודל לחיקוי ולקיים את ההבטחות שנתן. זה דורש התמדה ועקשנות, אבל גם יכולת להתייחס לכל סיטואציה בגמישות ובהומור.
העצמה. כוחה של הנשמה בא ממודעות עצמית שמגיבה למשוב אבל אינה תלויה בדעתם החיובית או השלילית של אחרים. העצמה אינה אנוכית. היא מעלה את מעמדם של המנהיג ושל הקבוצה כאחד.
אחריות. מנהיגות אחראית פירושה הבחנה בין סיכונים מחושבים לסיכונים פזיזים, פירושה גיבוי הדיבורים במעשים, פירושה יושר וכנות, והגשמת הערכים הפנימיים. האחריות הגדולה ביותר של מנהיג, מנקודת מבטה של הנשמה, היא להוביל קבוצה לאורך שביל של תודעה גבוהה יותר.
סנכרון. זהו אלמנט מסתורי מתוך שדה תודעה אוניברסלי נסתר שכל המנהיגים הגדולים עושים בו שימוש מועיל. סנכרון הוא היכולת ליצור מזל טוב ולמצוא תמיכה סמויה שנושאת אותנו מעבר לתוצאות הצפויות אל מישור גבוה יותר. במונחים רוחניים, סנכרון הוא היכולת האולטימטיבית לקשור כל צורך עם תשובה מהנשמה.
* * *
מפת המנהיגות תתברר באופן ספציפי יותר בחלק השני של הספר, דרך סיפוריהם של אנשים רגילים שנהפכו לאנשי־חזון מצליחים. נעקוב אחרי שני אנשים כאלה - ג'רמי מון ורנאטה מ' בלאק - שהתחילו בחוסר כול ולבסוף הובילו יוזמות מצליחות בשווי מיליוני דולרים שמחוללות שינוי בעולם. בשני המקרים החזון שהתניע את מסעם תודלק בהתלהבות ובמטרה. אין זה יוצא דופן בסיפורי הצלחה, אבל כאן אנחנו מוצאים גם ערכים עמוקים יותר, ששאובים מעולם הנשמה.
כפי שנראה, הנתיבים של ג'רמי ורנאטה תואמים את הצעדים שתיארתי במפת הדרכים. כל דבר, מהתבוננות והקשבה ועד סנכרון, מילא תפקיד מכריע. החלק הזה בספר ייתן לכם, חוץ מהשראה, גם ביטחון רב יותר שמנהיגות מתוך הנשמה היא בחירה שיכולה להיות יעילה ומצליחה במאבק הפרוע של עולם המציאות. למען האמת, שני המנהיגים האלה שבחרו במנהיגות בעלת מעוף כשביל להצלחה, הפכו את המציאות למקום שמתחוללים בו ניסים, מקום שבו ההצלחה החומרית תפסה מקום משני לתגלית האישית.
חלקו השלישי של הספר הוא סיכום קצר של החומר. אני מקווה שהוא מנוסח בצורה שתקל עליכם לזהות את סימני ההיכר של מנהיגות שבאה מן הנשמה בזמן שאלה יתחילו להופיע בחייכם.
למה הנשמה?
איך צומחים מנהיגים מתוך חיים רגילים? כל קבוצה מצמיחה בדרך הטבע מנהיגים שמובילים אותה אל מטרה משותפת. אבל יש מנהיגים שנכשלים, ואילו אחרים מצליחים. חלקם כושלים בגלל אסטרטגיה לקויה או בגלל הלחץ העצום הכרוך בתפקידם. כשמופיע משבר, ואנחנו זועקים ומבקשים מנהיגים גדולים, קיים איום תמידי שדמות כזו לא תופיע, ואז ייווצר אותו "רִיק מנהיגותי" ידוע לגנאי שנהפך לבעיה כרונית בחברה המודרנית שלנו.
במציאות העמוקה יותר של הנשמה, משפחה בבלבול, חברה בלי חזון או אומה המתאמצת להסתגל לרמה חדשה של חופש צריכות להיענות למניעים ולצרכים רוחניים נסתרים. מרגע שהדבר הזה מובן, אינספור מנהיגים יכולים להתרומם לרמות הגדוּלה הגבוהות ביותר. מנהיגות מלאת השראה מוכחת בעצם קיומה, ואין שום צורך לאמץ אסטרטגיה לטיפוס אל הצמרת. ככל שנפתח ונגלה את הפוטנציאל שלנו לגדולה, כך נפתח ונגלה את אותו פוטנציאל אצל אחרים. הם כמובן יפנו אלינו כדי שנדריך אותם בדרך המצפה להם, ובאחד הימים הם עצמם יוכלו לספק מנהיגות נאורה לאחרים.
נשמותינו מציעות את ההשראה הגבוהה ביותר בכל רגע. אנחנו אולי נראה סביבנו תוהו ובוהו, אבל הנשמה יודעת שקיים סדר מתחת לכל זה, והיא שואפת למצוא אותו. עד שלא נפנה אל החוכמה השקטה של הנשמה, נמשיך להסתמך על הרגלים ישנים ותשובות נדושות בתגובה לאתגרים חדשים. אבל כשנבין את דרכי הנשמה ונשאב מהן, מישהו יקום לפזר את הערפל. מהטמה גנדי, אמא תרזה ונלסון מנדלה יצאו למסעם מתוך מודעותה של הנשמה (למרות כל המיתוסים שאנחנו מלבישים עליהם). הם השתמשו במודעות הזאת כדי להתחבר אל מקור חוכמה שנשאר יציב לאורך כל ההיסטוריה ועומד לרשות כולם.
בכל קבוצה, חברי הקבוצה נותנים ביטוי לשני מניעים בסיסיים בחיים - צורך והיענות. אם נוכל לראות את עצמנו בבהירות, כל אחד מאיתנו ייווכח בכל יום בדברים הבאים:
יש משהו שאנחנו זקוקים לו, החל בצורך הבסיסי במזון ובקורת גג וכלה בצרכים הגבוהים יותר - ערך עצמי, אהבה ומשמעות רוחנית.
ישנה היענות כלשהי שתמלא את הצורך הזה, החל במאבק ובתחרות וכלה בתגלית יצירתית ובהשראה אלוהית.
שני המניעים האלה שולטים בחיינו הפנימיים והחיצוניים. הם גוברים על כל הכוחות האחרים, וכמו המנגנון הפנימי הם אינם אקראיים. צרכים והיענויות ניתן לארגן בסדר טבעי. אחרי הצרכים וההיענויות הנמוכים יבואו הגבוהים יותר (כמו שהכריז ברטולד ברכט, "אל תדברו איתי על נשמתי לפני שמילאתם את בטני"). הסולם העולה הזה מכונה היררכיית הצרכים. כמנהיגים, אם אתם מודעים להיררכיית הצרכים וההיענויות תוכלו להמשיך להיענות ביעילות ככל שצורכי הקבוצה יעלו בסולם, מהבסיסי אל הרוחני יותר ויותר. זה הדבר המשמעותי ביותר שמנהיג יכול לעשות.
לדוגמה, תנועות חברתיות קיצוניות (פשיזם, פונדמנטליזם דתי, לאומנות אתנית וכו') מסתמכות על פחד, התגובה הפרימיטיבית ביותר של קבוצה, שהולם את הצורך הפרימיטיבי ביותר: הישרדות. גם לחצים חיצוניים כגון שפל כלכלי, הגירה וכוחות תחרותיים מזרזים את הצורך הזה. וצלאב האוול היה משורר צ'כי שנעשה נשיא של הרפובליקה החדשה לאחר נפילת הקומוניזם מפני שהוא ענה על הצורך הבסיסי של בני עמו, הצורך בביטחון, ואז המשיך הלאה ופעל למען הצרכים הגבוהים יותר שלהם - אחדות וערך עצמי - שדוכאו עשרות שנים. ד"ר מרטין לותר קינג הציע למיעוט מדוכא את ההזדמנות להתעלות מעבר לצורך בהישרדות כדי לענות על צרכיו הגבוהים יותר - תחושת כבוד ומטרה רוחנית. הוא הציע שינוי. בודהא וישו הציעו למאמיניהם הזדמנות לענות על צורכיהם ברמה הגבוהה ביותר - הכמיהה האנושית לאחדות.
על פי דוגמת המנהיגים הגדולים האלה, אנחנו רואים שמנהיגות מהנשמה אינה מסתורית ואינה מופשטת. מנהיגות מלאת השראה תואמת תגובות ממשיות וצרכים ממשיים. זו מיומנות שאפשר ללמוד אותה. אתם יכולים לעשות את זה, וגם אני. אנחנו יכולים לענות על צרכים בכל רמה בחיים החיצוניים והפנימיים של קבוצה, בהחלת אותה מודעות על משפחה, קהילה או ארגון. במציאות העמוקה יותר של הנשמה, מנהיגים ומוּנהגים יוצרים ביחד אלה את אלה. הם יוצרים קשר רוחני סמוי. מנהיגים קיימים כדי לגלם ערכים שהמונהגים משתוקקים להם, ואילו המונהגים מתדלקים את חזונו של המנהיג מתוך פנימיותם.
העקרונות הבסיסיים
המסע שמנהיג יוצא אליו הוא מסע של מודעות מתרחבת. לנשמה עצמה יש מודעות מושלמת: היא קולטת כל היבט והיבט בסיטואציה כלשהי. הפרספקטיבה שלה עומדת לרשותנו, אבל בדרך כלל היא אינה נגישה לנו בגלל המכשולים הפנימיים שלנו עצמנו. אנחנו רואים את מה שאנחנו רוצים לראות - או את מה שהדעות הקדומות שלנו והמגבלות שלנו מעודדות אותנו לראות. במסע שלכם למנהיגות מלאת השראה תלמדו איך להסיר את המכשולים האלה. ואז, מה שפעם היה קשה ייעשה קל, ונשמתכם תפנה בשבילכם את הדרך. הראייה שלכם נעשית אז צלולה יותר, והשביל שלפניכם נקי יותר, עד שהיקום עצמו כמו מצטרף ומספק את היצירתיות, הבינה, כושר הארגון והאהבה, הנמצאים בליבה של מנהיגות בעלת חזון.