על אודות הספר
לקוראים שלום,
ספר זה נכתב בעבור מורות, גננות, מדריכים וכל מי שרואה עצמו כבעל יכולת ורצון לרקוד עם ילדים וללמדם ריקוד מובנה. במהלך הקריאה ייחשפו הקוראים לתאוריות, לשיטות ההוראה והריקודים, לכללים ההכרחיים ולטיפים שיסייעו להם ללמד את הריקוד המובנה לילדי הגן ובית הספר. רבות מהתובנות שיפיקו הקוראים מספר זה, יוכלו לשמש אותם לא רק לתחומי החינוך הגופני והמחול, אלא גם לפעילויות נוספות ולתחומי לימוד נוספים.
נוסף על כך, הספר מספק לקוראים לא רק את ארגז הכלים הבסיסי הדרוש לכל מי שמעוניין ללמד את הריקוד המובנה לילדים, אלא גם את הכלים לפיתוח ריקודים חדשים ולהתאמת ריקודים קיימים לקהלי היעד. לנוחיות הקוראים, בסיומו של הספר יש מילוני ריקודים, צעדים, עמידות ואחיזות, אשר ישמשו אותם לצורך כך.
מטרתו של ספר זה היא להציע לכם הקוראים דרך לנהל את ההרקדות, להראות לכם מאילו מוקשים כדאי להיזהר ולהימנע ולהציג את הסיבות לבחירה בדרך הוראה אחת על פני האחרת. הספר מרכז את כל האספקטים שאותם המרקיד צריך להביא בחשבון בבואו ללמד, את הדרך ליצירת התשתית הנכונה ללימוד, את תרגילי ההכנה, את ההפעלות, את העקרונות ואת הריקודים עצמם. כל אלו נוסו בשטח עם ילדים בגילים שונים, בגנים ובבתי ספר שונים ברחבי הארץ, ובהצלחה מרובה.
הספר נכתב מתוך התנסות אישית של יותר מעשרים שנים בתחומי החינוך הגופני והריקודים לגיל הרך ולבתי הספר. רכיבים שונים המצוינים בספר, שימשו ללימוד ריקוד לקבוצות הגיל הללו, לאורך כעשר שנים. הממצאים מן השטח גובו במחקרים מתחומי הפסיכולוגיה ההתנהגותית, החינוך, התנועה והריקוד ועוד.
תקוותי היא כי קוראי הספר יפיקו ממנו תועלות רבות, שבעזרתן יסייעו לילדים רבים לגלות את חדוות הריקוד ואת היתרונות הטמונים בו. מטרתי היא כי באמצעות התובנות המוצעות יוכלו הקוראים לחוות את הדרך שאותה עברתי במשך השנים בהדרכת ריקודי הילדים ובהדרכת מבוגרים, ויבינו כיצד ללמד בדרך חווייתית את הריקודים.
שלכם,
ד"ר לוי בר-גיל
על אודות כותב הספר
נעים להכיר, אני ד"ר לוי בר-גיל, מורה ומחנך בעל דוקטורט בחינוך ובפילוסופיה, ובעל התמחות בריקוד ילדים. הריקוד עבורי הוא שליחות, הנאה וחבל הצלה גם יחד. שנים רבות לפני שהפכתי לדוקטור, הייתי ילד צעיר שגדל בסביבה חלשה ורוויית אלימות, שצעד אף הוא במסלול זה.
ההזדמנות לשינוי הגיעה בזכות המורה שלי לחינוך גופני, שגילה את הכישרון הספורטיבי שלי ופיתח אצלי את הזיקה לריקוד. ההתנסות האישית שלי בחינוך גופני השפיעה על המשך חיי, והובילה אותי מדרך שלילית לדרך חיובית. בזכות התנסות זו, התחזקה בי הבחירה בדרך של תרומה ועשייה למען החברה על פני בחירה בדרך של הרס ופשע. כן התחזקה בי ההחלטה שלרקוד, ללמד ריקוד ולהשפיע לטובה על חייהם של אחרים, הם הדברים שאני רוצה לעשות בחיי. על מנת להפוך החלטה זו למציאות, למדתי לתואר ראשון בחינוך גופני, לתואר שני בשילוב אמנויות בחינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולדוקטורט בחינוך ובפילוסופיה.
לפני יותר מעשור, בתחילת שנות האלפיים, פתחתי את חברת "רוקדים בגיל" והצעתי לגנים ולבתי ספר, למרכזים קהילתיים ולגופים עירוניים את האפשרות לשלב הרקדות לילדים בפעילויות שאותן הם מציעים. עיסוקי בתחום ההוראה לגיל הרך הביא אותי ליצור עשרות ריקודים תוך שילוב יצירתי בהתאמה לגילים שונים. ריקודים אלו נקראים "ריקודים בקצב הזמן", והם מהווים עבורי לא רק מקצוע, אלא גם ייעוד.
שיתוף הפעולה אשר נוצר והתהווה אצל ילדים במהלך שנות עבודתי, הן בגן והן בבתי הספר, ההנאה שלהם והתמורות החיוביות שחלו בהם, לא הותירו בי ספק כי זהו התחום אשר בו אני רוצה לעסוק ולהתמקצע.
לאורך השנים התגבשה בי ההבנה כי לריקוד (תנועה ומוזיקה) יש כוח חיובי הפועל על ילדים ומבוגרים כאחד, והדוקטורט שלי, שעסק בהפחתת אלימות בבתי הספר באמצעות ריקוד, היה לעבודה האקדמית הראשונה בתחום, המאששת תחושה אישית זו. בספר זה תוכלו להיחשף לחלק מהמחקרים שנכללו בדוקטורט, כמו גם לממצאים מהשטח.
אני מאושר מההזדמנות לחלוק את הידע ואת הניסיון שלי עמכם הקוראים ולדעת שיש לי שותפים חדשים לדרך. יש בי התקווה כי כאשר תיתקלו במהלך העבודה המקצועית שלכם בילד כמו זה שהייתי אני, תוכלו להציע לו אלטרנטיבה לחיים חיוביים יותר ולתת לו את הכלים לצמוח באופן חיובי, תורם ומועיל לחברה.
על אודות גישתי אל הריקוד
יתרונות המחול לתלמיד, למורה, ולאקלים החברתי
לאורך השנים שבהן לימדתי והרקדתי במסגרות השונות, דיברו איתי, הן תלמידים והן מורים, על ההשפעה החיובית של הריקודים בגן ובבית הספר. בימים שבהם נערכה הרקדה, הייתה אווירה של שמחה והנאה. בימים אלו נעדרו פחות ילדים מבית הספר ומהגן; פחות עונשים ניתנו לתלמידים ופחות מקרי אלימות התרחשו בימים אלו. האקלים היה חיובי יותר, ושאר השיעורים היו יעילים יותר בהבנת החומר הנלמד.
מתברר כיום, לאור התנסויות רבות של מורים וגננות ולאור מחקרים רבים בגילים שונים, כי הריקוד משפר מספר רב של יכולות קוגניטיביות וגופניות, כגון: מוטוריקה גסה ועדינה; התמצאות במרחב; איזון וויסות כוח; שיפור הזיכרון התנועתי; חשיבה יצירתית; שיתוף פעולה; חיזוק מערכת השרירים בגוף; כושר גופני; יציבות ושיווי משקל; תיאום; קינסתזיה; מהירות הביצוע המוטורי ותחושת מגע.
תיאום הוא היכולת להפעיל בו-בזמן ובאופן מתואם את איברי הגוף השונים כדי לבצע תגובה מוטורית המיועדת להשגת מטרה מוגדרת. לדוגמה: תיאום עין-יד, תיאום עין-רגל, תיאום רב-איברי ותיאום בין שני צדי הגוף.
התפתחות קוגניטיבית - החשיבה, היא התפתחות של מכלול התהליכים המוחיים אצל האדם. לכן היא משפיעה על תחומי ההתפתחות האחרים: התפתחות רגשית-חברתית, התפתחות מוטורית והתפתחות שפתית.
כל אחד יכול ללמד מחול - הקניה ולמידה מתוך שמחה
זה חמש עשרה שנים אני מלמד קורסים והשתלמויות ברחבי הארץ. מסתבר שלקורסים מגיעים בנים ובנות בגילים שונים שבין עשרים לשישים וחמש, ללמוד את תורת ההדרכה של השיטה שאותה פיתחתי במשך השנים. חלקם מגיעים ללא רקע של לימודי מחול, ועם זאת נהפכים למורים ולמדריכים מהשורה הראשונה.
לדוגמה, הגיע אליי חשמלאי מהדרום שהחליט לשנות מקצוע ובא ללמוד את הקורס "מדריכי ריקודים לגיל הרך ולבתי הספר". לאחר הקורס הבחור עבד ברחבי הקיבוצים ובאילת בהוראת הריקודים והפך להצלחה מסחררת בדרום.
דוגמה נוספת היא של גננת שבאה ללמוד את הקורס ולאחר זמן מה עזבה את משרד החינוך, וכיום היא מלמדת באופן פרטי בגנים ובבתי ספר בשרון. יתרה מכך, היא החלה ללמד השתלמויות, הן בשיתופי פעולה איתי והן בעצמה, ונוחלת הצלחה רבה וקהל תלמידים רחב.
דוגמה נוספת היא שלקורסי הקיץ מגיעים אנשים מחו"ל, לאו דווקא מתחום הריקוד, שבאים ללמוד את תחום ריקודי הילדים וכיום מלמדים בבתי ספר יהודיים וכלליים באירופה ובאמריקה הצפונית והדרומית. רבים מהם מתייעצים באמצעות המייל לגבי תכנים וסוגי ריקודים, מתי ואיך ללמד.
אחד הסיפוקים המשמעותיים בחיי, לאחר שהכשרתי עשרות רבות של תלמידים, הוא שרבים מביניהם מתפרנסים בכבוד רב, הן בחברה שלי והן בחברות רבות ברחבי הארץ, בתחום הריקודים לגיל הרך ובחינוך הגופני לגיל הרך בגנים ובבתי ספר בגילים השונים.
רוקדים ולא רקדנים
אחד הפרמטרים החשובים שאני מלמד בקורסים ובהשתלמויות הוא שאני מלמד את הילדים להיות רוקדים שמחים, ולאו דווקא רקדנים. הדגש החשוב בשיעור הוא עצם ההשתתפות, ובהמשך כל אחד משכלל את תנועותיו לפי כישרונו ויכולתו. על ידי כך מרחיבים את מספר המשתתפים בכל מסגרת ולא חוסמים ילדים מהשתתפות בשיעור. גם המורים שמלמדים אינם צריכים להיות בהכרח רקדנים, אלא אוהבי ריקוד ותנועה ובעיקר אוהבי הוראה ותלמידים, באשר הם ובכל גיל.
איך לומדים שפה נוספת
חלק מעוצמתה של שפה היא העובדה שהיא אינה רק מילים ובוודאי לא רק מילים על דף. שפה היא תקשורת, זוהי הדרך שבה אנו מתייחסים זה לזה. כמו בשפת המחול - תנועה וצליל יוצרים תבניות המדמות מגוון משמעויות מוחשיות למילים. שפה היא משהו חי! ללמוד שפה, בין אם זו השפה הראשונה שלך או הרביעית, זה דבר שדורש התנסות ובמובנים רבים - שימוש בחלקים שונים של הגוף והמוח. בשנים האחרונות יותר ויותר מדענים חוקרים את הדרך שבה החושים משפיעים על הדרך שבה אינפורמציה מגיעה למוחנו. מחקרים מצאו שאנשים שונים מפעילים חושים שונים בלמידה ואין האחד דומה למשנהו. חוקרים ומומחים מתחום החינוך מכנים את ההעדפות האלה "סגנון למידה" - ויזואלי (ראייה), אודיטורי (שמיעה), תחושתי (מגע/מישוש) וקינטי (תנועתי). הריקוד באשר הוא, וכך גם כל הזדמנות תנועתית, משלבים בין כל החושים, ולכן מעצימים את חוויית הלמידה.
שילוב של ראייה, שמיעה, מגע ותנועה בונים למידה משמעותית יותר, המתרחשת כאשר אנו מגייסים יותר מחוש אחד; גם כאשר יש לנו העדפה פנימית לאחד מהחושים, האחרים תומכים בו ומעצימים את חוויית הלמידה. יש אמנם דרך אחת עדיפה בעבורנו, אך אין זה אומר שהחושים האחרים אינם פעילים. למעשה, הם חופפים ופועלים יחד.
ההתנסות שלי בלימוד ריקודי "שירקודים" הביאה למפגש פורה וחווייתי עם רונית מאור, שיצרה תכנית לחשיפה לאנגלית דרך תנועה בגיל הרך והפיקה קלטת ילדים בשם "אנגלית זה איזי", שבה שירי ילדות ראשונים באנגלית. המפגש הוליד בניית "שירקודים" בדרגות קושי שונות ומבנים שונים - מעגלים, שורות וזוגות, ואפילו ריקוד בישיבה, לצלילי שירים שלא נס ליחם באנגלית. כתוצאה מכך חוברו כחמישה עשר ריקודים, שהפכו ללהיטים בגני ילדים ובבתי ספר ברחבי הארץ. גננות ומורות מספרות על השירקודים באנגלית כבעלי השפעה של למידה משמעותית נוספת בכיתה ובגן.
כתוצאה מכך נולד פרויקט נוסף, של ריקודים בערבית. את השירים שרה חנאן סוסאן, ואני - לצלילי אותם שירים - יצרתי ריקודים שונים, לגילים הצעירים בעיקר. פרויקט זה התקבל בהתלהבות רבה במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי ברחבי הארץ, וגננות רבות ברחבי הארץ מיישמות את אותה תכנית.
מטרה נוספת לתכנית הייתה שינוי עמדותיהם של ילדים משני המגזרים כלפי השפה הזרה באמצעות שירים המשלבים בין שתי השפות.
