חומת אש

ראשית דבר 

 

היו אלה ימים קודרים במיוחד לסוכנים לשעבר של מוחבראת אל־ג'מאהיריה, ארגון הביון והמשטרה החשאית שפעל בלוב בשנות שלטונו של מועמר קדאפי ונודע באכזריותו. חברים אלה בארגון, שנשארו בחיים אחרי המהפכה שהתחוללה בארצם, נפוצו עכשיו לכל רוחות השמיים וחרדו מהיום שבו ישיג אותם העבר האכזרי והמרושע שלהם בדרך אכזרית ומרושעת לא פחות. 

 

שנה אחת קודם לכן, אחרי נפילתה של טריפולי הבירה בידי המורדים שנהנו מתמיכת מדינות המערב, נשארו כמה מהסוכנים האלה בלוב בתקווה שבאמצעות שינוי זהותם יצליחו להימלט מנקמה. זה לא ממש עבד, שכן היו אחרים שידעו את סודותיהם ושׂשׂו להסגיר אותם לידי ציידי הראשים המהפכנים כדי לסגור חשבונות ישנים או לזכות בנקודות זכות מטעם המשטר החדש. המרגלים של קדאפי ניצודו במקומות מחבואם, עונו ולבסוף נרצחו. במילים אחרות, הם זכו לטיפול שהיו ראויים לו, אף שהמערב החזיק באמונה תמימה משהו כי משפטים הוגנים על מעללי העבר יהיו חלק מסדר היום הלאומי מייד לאחר שהמורדים יתפסו את השלטון. 

 

אבל לא, חמלה לא שררה בלוב שאחרי מות קדאפי יותר מכפי ששלטה במדינה זו בזמן שלטונו. 

 

הַכירו את הבוס החדש, לא שונה במאומה מקודמו. 

 

הסוכנים החכמים יותר הצליחו לצאת מלוב לפני שנתפסו, וכמה מהם עברו למדינות אפריקניות אחרות. טוניסיה היתה קרובה אבל עוינת למרגליו לשעבר של "הכלב המשוגע של המזרח התיכון", כפי שכינה הנשיא רונלד רייגן באורח הולם ביותר את קדאפי. צ'אד היתה הרוסה בעצמה וגם היא לא קיבלה בברכה את הלובים. כמה מהם הצליחו להסתנן לאלג'יריה וכמה נוספים לניז'ר, ובשני המקומות הם מצאו מידה מסוימת של ביטחון, אבל כאורחיהם של המשטרים העניים כל כך, העתיד שלהם לא נראה ורוד במיוחד. 

 

עם זאת, לקבוצה אחת של סוכני אל־ג'מאהיריה לשעבר שיחק המזל יותר מאשר לעמיתיהם הנמלטים, שכן הם נהנו מיתרון אחד בולט. במשך שנים עבדו חברי הקבוצה הקטנה הזאת לא רק למען משטרו של קדאפי אלא גם כדי להעשיר את עצמם. בשעות שאחרי העבודה הם קיבלו עבודות פרטיות בלוב ומחוצה לה וביצעו משימות שונות ומשונות עבור גורמי פשע מאורגן, למען אל־קאעידה, בשביל המועצה המהפכנית אומאיה, ואפילו למען ארגוני ביון רשמיים של מדינות מזרח־תיכוניות שונות. 

 

במהלך עבודתם זו ספגו חברי הקבוצה אבדות אחדות עוד לפני נפילת ממשלתם. שנה לפני נפילת משטרו של קדאפי נהרגו כמה מהם בידי סוכנים אמריקאים, ואחרים נהרגו בזמן המהפכה בעקבות מתקפה אווירית של כוחות נאט"ו על נמל טוברוק. שניים אחרים נלכדו כשניסו לעלות על טיסה שיצאה משדה התעופה של העיר מיסראטה. הם עונו במכות חשמל ואחר כך נתלו עירומים על אנקולי בשר בשוק המקומי. שבעת החברים שנותרו מהתא הצליחו לחמוק מהמדינה, ואף כי העבודות הפרטיות שעשו לא העשירו אותם, כאשר הגיע הזמן לנוס כמו עכברים מהספינה הטובעת שנקראה "הקהילייה הערבית הלובית העממית הסוציאליסטית הגדולה", הם עשו זאת ללא היסוס, והקשרים הבינלאומיים שפיתחו עם השנים סייעו להם להיחלץ בשלום מידי המורדים. 

 

השבעה הגיעו בשלום לאיסטנבול שבטורקיה, ושם נתמכו בידי גורמי עולם תחתון מקומיים שהיו חייבים להם טובה. שניים מהם מיהרו לנטוש את חבריהם וקיבלו עבודה מהוגנת: אחד נעשה מאבטח של חנות תכשיטים, וחברו מצא עבודה במפעל פלסטיק מקומי. 

 

שאר החמישה נשארו במשחקי הריגול והשכירו את שירותיהם כיחידה של מקצוענים מיומנים. נוסף על כך הם הקפידו לשמור על ביטחונם האישי וביטחון המבצעים שעשו, בידיעה שרק כך יצליחו להינצל מידם הארוכה של מבקשי נפשם אשר שירתו את הממשלה החדשה שקמה בלוב, מדינה שנמצאת מעברו השני של הים התיכון. 

 

ההקפדה על שמירת ביטחונם הגנה עליהם לחודשים אחדים, אך עם הזמן התרופפה המשמעת ואחד מהם, שנעשה שאנן מדי, לא פעל על פי הנדרש ממנו. בהתעלמות מוחלטת מנוהלי ביטחונו האישי הוא התקשר אל חבר ותיק בטריפולי. החבר, שכדי להבטיח כי ראשו יישאר מחובר לצווארו העביר את נאמנותו למשטר החדש, דיווח על הקשר לשירות הביון החדש של לוב שרק החל לעמוד על רגליו. 

 

אף שגוף הביון הצעיר של טריפולי היה נרגש מהידיעה על קבוצת הסוכנים לשעבר שהתגלתה באיסטנבול, לא היתה לו היכולת לפעול על בסיס המידע החדש שהגיע לידיו. המשימה של החדרת צוות חיסול/חטיפה למדינה זרה אינה דבר של מה בכך לסוכנות שעושה את צעדיה הראשונים בבניינה החדש.

 

אבל ישות נוספת יירטה את המידע, ולה היו גם האמצעים וגם המניע לפעול. 

 

עד מהרה הפכו הסוכנים לשעבר של מוחבראת אל־ג'מאהיריה ליעדים. לא יעדים של המהפכנים הלובים שביקשו לחסל את שרידיו האחרונים של משטר קדאפי. גם לא יעדים של סוכנות ביון מערבית כלשהי שמבקשת לחסל חשבונות עם חברים בארגון ביון לשעבר של האויב. 

 

לא, חמשת הלובים הפכו ליעדיו של צוות חיסול בלתי רשמי מארצות־הברית. 

 

יותר משנה קודם לכן הרג אחד מחברי המוחבראת אל־ג'מאהיריה את בריאן קארוזו, אחיו של אחד האמריקאים וחברם של השאר. היורה מת מייד אחר כך, אבל התא שלו שרד, ניצל מהמהפכנים, וחבריו נהנים כיום מהחיים החדשים שלהם בטורקיה. 

 

אבל אחיו של בריאן וחבריו לא שכחו. 

 

וגם לא סלחו.