המדריך הקצר לחיים ארוכים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המדריך הקצר לחיים ארוכים

המדריך הקצר לחיים ארוכים

3.7 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: גיא הרלינג
  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 191 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 11 דק'

דייוויד אגוס

ד"ר דייוויד ב' אגוס - (David B. Agus, MD, נולד ב-1965) הוא מרצה לרפואה ולהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא עומד בראש מרכז וסטסייד לחקר הסרטן והמרכז לרפואה מולקולרית יישומית, השייכים גם הם לאוניברסיטה. הוא נמנה עם מקימיהן של שתי חברות פורצות דרך בתחום הרפואה המותאמת-אישית, Navigenics ו-Applied Proteomics. ד"ר אגוס הוא דמות בינלאומית מובילה בתחום הטיפול בסרטן, ובמציאת טכנולוגיות וגישות חדשות לטיפול רפואי מותאם אישית. הוא עומד בראש המועצה העולמית לגנטיקה של הפורום הכלכלי העולמי. הוא זכה בפרסים שונים, ביניהם פרס "כוכב הרוק של המדע" מטעם המגזין GQ.

תקציר

בספרו הקודם "הקץ למחלות" - מקום ראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס - שיתף אותנו ד"ר דייוויד אגוס בדברים שלמד בעבודתו כאונקולוג וכחוקר פורץ דרך של מחלת הסרטן. בספר חשף את ‏השיטות החדשניות המשמשות אותו לא רק כדי להאריך את חייהם של חולי סרטן, אלא גם להעניק ‏לכולנו חיים ארוכים ותוססים. בספר המדריך הקצר לחיים ארוכים הפך ד"ר אגוס את הניתוח המדעי שלו למדריך מעשי ותמציתי המסייע לנו בחיי ‏היומיום.
ב"מדריך הקצר לחיים ארוכים" יש שלושה חלקים - "מה לעשות", "ממה להימנע", "בהוראת הרופא" - ‏המספקים תשובות ברורות לשאלות רבות המתעוררות אצל הקורא: מי צריך לקחת אספירין מדי ‏יום? האם בטוח להתחסן מפני שפעת? מה נחשב לאוכל "בריא"? מדוע חשוב להגן על החושים? האם ‏מכונות השיקוף בנמל התעופה מסוכנות? ד"ר אגוס מסייע בספרו בפיתוח דפוסים חדשים של חיים בריאים ‏באמצעים זמינים ולא יקרים, המתבססים על המחקרים המדעיים העדכניים והאמינים ביותר.‏
לחייכם!‏

פרק ראשון

מבוא: כוחה של המניעה
 
לפחות פעמיים בשבוע אני אומר לאחד ממטופלי כי כבר אין ברשותי כלים נוספים להילחם בסרטן שלו. זה נגמר, וברוב המקרים הסוף הוא קרוב. מעולם לא הצלחתי להתרגל לשיחה מהפכת הקרביים הזאת, אבל אני עושה זאת כחלק מהתפקיד שקיבלתי על עצמי. העובדה שלא השגנו כל התקדמות בטיפול בסרטן במהלך חמישים השנים האחרונות — למעט כמה יוצאי דופן ראויים לציון — מוציאה אותי מדעתי. מרתיחה עוד יותר העובדה שרבים ממטופלי יכלו למנוע את הסרטן שלהם, או מחלות משנות־חיים אחרות שלקו בהן, אילו היו עושים כמה דברים אחרת בשלב מוקדם יותר בחייהם. זה רק הופך את השיחות האלה למדכדכות עוד יותר. אני די בטוח שרוב האנשים יכלו לעכב או למנוע כליל את הופעת רובן המכריע של המחלות שאנו רואים היום — וזה כולל לא רק סרטן אלא גם מחלות לב וכליות, שבץ, משקל יתר, סוכרת, הפרעות אוטו־אימוניות, שיטיון ועוד הפרעות עצביות ניווניות — אילו היו מאמצים כמה הרגלים בריאים בגיל מוקדם ונמנעים מהרגלים המביאים למחלות.
הדרך הטובה ביותר להילחם לא רק בסרטן אלא בכל יתר המחלות המתפתחות בדרך כלל עם הגיל היא למנוע אותן. שימו לב לנתון המדהים הבא: בארצות הברית, שבעה מתוך עשרה מקרי מוות הם תוצאה של מחלות כרוניות כמו אלה שהזכרתי זה עתה. מחלות לב, סרטן ושבץ אחראים לכ־50 אחוז ממקרי המוות מדי שנה. כמחצית מאיתנו חיים עם מחלה כרונית כלשהי ברגע זה.
אבל קשה לשווק מניעה. חשבו על עצמכם לרגע: האם אתם יכולים לראות את עצמכם בעוד עשרים, שלושים או ארבעים שנה? כולנו רוצים לחיות היום איך שבא לנו ולשלם על כך בעתיד. אני רואה את התשלום הזה מדי יום ביומו בעיניהם של המטופלים שלי.
אין מטלה שהייתי שמח להיפטר ממנה יותר מזו. דמיינו עולם שבו כולנו מתים בשיבה טובה — הגוף שלנו פשוט הולך קאפוט, כמו מכונית ישנה שגמאה כבר מאות אלפי קילומטרים. יום אחד המנוע פשוט לא מגיב ושום דבר לא מצליח להחזיר אותו לחיים. למעשה, 1951 היתה השנה האחרונה שבה אפשר היה לכתוב בתעודות פטירה ״שיבה טובה״ כסיבת המוות. מאז אנחנו חייבים לציין מחלה, פציעה או סיבוך כלשהם. בעיני זה לא ייאמן: אנחנו חיים בעולם היי־טקי, ונהנים מיֶדע עצום שמלמד אותנו איך לשמור על בריאותנו; ולמרות זאת, מחלות שאפשר למנוע ושאינן מידבקות אחראיות ליותר מקרי מוות ברחבי העולם מכל גורמי המוות האחרים גם יחד. כמעט לעולם איננו שומעים על אדם שמת בשלווה בשנתו בגיל 99. אנו שומעים יותר ויותר על אנשים שסבלו סבל עצום, ובסופו של דבר נכנעו לאחר ״קרב״ ארוך.
בעידן המידע שבו אנו חיים ואשר התקשורת בו מחלקת עצות רפואיות כמו ממתקים, השמירה על בריאותנו הפכה למשימה מסובכת. חשבו לרגע על הדרך שבה אתם מחפשים את התשובה האמיתית לשאלה מה טוב לכם — ומה רע לכם. רבים מאיתנו מסתמכים על מומחים שיגידו לנו איך לחיות — כתבות בחדשות שמסקרות גילויים מדעיים חדשים, רבי מכר שמנסים לשווק תיאוריה כזו או אחרת, המלצות מטעם הממשלה, תוויות של מוצרים, ורופאים כמוני. אבל ככל שהעצות האלה שכיחות יותר, כך גם הסתירות ביניהן שכיחות יותר. מה אמור לעשות אדם שקורא בעיתון על מחקר חדש, שלפיו מולטי־ויטמינים יעילים במניעת סרטן — ולמחרת קורא כתבה אחרת על כך שמולטי־ויטמינים עלולים להגביר את הסיכון לסרטן ולא תורמים דבר לבריאות הלב? (ואם כל זה לא מספיק, בסוף אנחנו גם מגלים שאותה חברה שמייצרת את הוויטמינים היא אותה חברה שמייצרת את התרופות נגד סרטן!)
כשכתבתי את ספרי הראשון, הקץ למחלות1, הצבתי לי מטרה אחת פשוטה: לחלוק את מה שלמדתי בעבודתי על פי התהום, שנקראת המלחמה בסרטן — מקום שבו אנו, כאנשי רפואה, לוקחים סיכונים בתקווה למצוא חידושים שיאריכו חיים. שיעור התמותה מסרטן לא השתנה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות, אך המאבק במחלות אחרות התקדם בזכות גילויים בודדים שאפשרו לטפל בהן או למגר אותן. לדוגמה, השימוש בסטטינים למניעת מחלות שבץ ומחלות לב וכלי דם, באנטיביוטיקה למלחמה במחלות זיהומיות הנגרמות מחיידקים, בתרופות אנטי־ויראליות ובחיסונים כדי להתמודד ולהתגונן מפני נגיפים מסוימים, והגברת המודעות לסיכונים הטמונים בגורמים התנהגותיים כמו עישון, תזונה לקויה או אכילת יתר. למעט השיפורים יוצאי הדופן האלה, מדוע לא השתפרנו בטיפול ובריפוי של מחלות ניווניות כרוניות שברובן אינן תוצאה של גורם אחד?
 
1 יצא לאור בעברית בהוצאת מטר.
 
במשך עשרות שנים ניסינו לצמצם את האופן שבו אנחנו מבינים את גופנו ואת התקלות הפוטנציאליות שלו לכדי גורם סופי כלשהו — מוטציה, חיידק, לקוּת — או לכדי מספר כמו ספירת כדוריות דם אדומות, רמת גלוקוז או כמות טריגליצרידים. אך בכך סטינו מנקודת המבט שיכולה לשנות לא רק את הדרך שבה אנו מטפלים בגופנו, אלא גם את הדרך שבה אנו מייצרים את הדור הבא של הטיפולים — ובחלק מהמקרים גם של התרופות. השם המקורי של הקץ למחלות, שעליו מבוסס המדריך שלפניכם, היה ״מהי בריאות?״ זו שאלה שמטרידה אותי ואת עמיתי גם היום. אינני יודע מהי בריאות אמיתית. אפשר בהחלט לנסות למדוד בריאות במגוון דרכים — כמו משקל, כולסטרול, סוכר בדם, ספירת תאי דם, מראה חיצוני, איכות שינה — אבל כל אלה לא באמת מספרים לנו הרבה במונחים של בריאות כוללת, וכמה שנים וימים אולי נשארו לנו. זה מה שהניע אותי לקום ולקרוא לקוראי להתייחס אל בריאותם הכוללת כאל רשת מורכבת של תהליכים שאי אפשר להסביר באמצעות התבוננות בדרך חיים אחת, או מתוך נקודת מבט אחת. במקרים רבים, אין שום תועלת בניסיון להבין מחלה מסוימת; אנו צריכים פשוט לשלוט בה, כמו שפקח טיסה מכוון מטוסים מבלי שידע בדיוק כיצד להטיס אותם. זוהי נקודת מבט שונה בתכלית על בריאות, והיא יכולה לפתוח את הדלת לפתרונות עתידיים ואפילו לתרופות.
עם זאת, אינני חושב שהבנתי באמת עד כמה נושא הבריאות טעון ומעורר רגשות קשים, עד שהתחלתי לדון בספרי ולענות לקוראים. עד מהרה מצאתי את עצמי עונה על שאלות כמו, מה באמת הניע אותך לכתוב ספר? למה אתה משווק תרופות מרשם בכזו אגרסיביות? איך רופא שמטפל באנשים הכי עשירים יכול לתת משהו בעל ערך לאדם הממוצע, שיש לו בקושי ביטוח בריאות? הרשו לי ליירט קודם כול את השאלה האחרונה: ״ההנחיות״ בספר זה הן, ברובן המכריע, פשוטות להפתיע: לנעול נעליים טובות (כלל 59) ולאכול ארוחת צהריים באותה שעה בכל יום (כלל 3). כמה עולה לשמור על סדר יום קבוע מדי יום וללכת יותר ברגל (כלל 16)? במילים אחרות, כמה תחסכו אם תיפטרו מהוויטמינים ומהתוספים שלכם? כמה חייכם יהיו פשוטים יותר ברגע שתלמדו שעדיף לקנות ירקות קפואים ולא טריים (הם ממש לא טריים כפי שנדמה לכם: ראו כלל 5), ואפילו כשאני מציע משהו שיש לו מחיר, כמו בדיקת סקר גנטי בתשלום, יש לו תמיד חלופה לא יקרה, אם לא חינמית לחלוטין (ראו כלל 19), שיכולה להיות מאירת עיניים ושימושית לא פחות.
כשהופעתי בתוכנית הטלוויזיה של ד״ר מהמט אוֹז בסתיו 2012, הציגו אותי כרופא השנוי ביותר במחלוקת באמריקה. אך לדעתי, אין דבר רחוק יותר מהאמת. אני לא אמליץ על שום דבר שאיננו מגובה בניסויים קליניים מבוקרים — ניסויים שעומדים בתו התקן המחמיר של השיטה המדעית. מבחינה זו, אני אחד הרופאים השמרניים ביותר באמריקה. אנשים נוטים להצמיד לדברים מסוימים תגיות כמו ״אגרסיבי״, או להבדיל, ״מקובל״. רבים חושבים שנטילה יומיומית של אספירין וסטטינים היא פעולה אגרסיבית, אך שנטילת ויטמינים היא דבר מקובל. אלא שהנתונים מספרים סיפור אחר לגמרי: הם מראים כי הסטטינים יכולים לצמצם משמעותית את סכנת המוות (מדענים קוראים לזה ״תמותה מכל הסיבות״), ואילו ויטמינים ותוספים עלולים להגביר את הסיכון למגוון מחלות — לרבות סרטן. אני יכול להבין מדוע אנשים מתחילים לחשוד כאשר הם שומעים רופא מנסה לדחוף תרופה כלשהי, ומדוע הם מניחים שיש כאן תמריץ פיננסי כלשהו. למען הפרוטוקול, אין לי כל קשרים פיננסיים עם אף חברת תרופות. בעבר קיבלתי שכר על הרצאות בפני מנהלים בחברות פרמצבטיות, אך מעולם לא הייתי מעורב בשיווק תרופות מכל סוג. אם אני מציע תרופה או קבוצת תרופות מסוימת, אני עושה זאת מתוך סיבה טובה ומתועדת היטב: משום שהוכח כי הן מחוללות שינוי לטובה.
האמת היא שלא אכפת לי לעורר ויכוחים ולגרום לאנשים לשאול שאלות. סך ההוצאות על מזון ובריאות יחד הוא יותר מ־30 אחוז מכלכלת ארצות הברית, ולמרות זאת הפוליטיקאים והמנהיגים שלנו אינם דנים בסוגיות החשובות הללו. הם אולי מתנצחים בנוגע למימון הרפורמה בביטוח הבריאות, אך אני הייתי רוצה שיקדישו יותר תשומת לב לרפורמה עצמה. אני משתגע מן המחשבה על כך שהשיחה תקועה בניסיון להבין איך לממן את ביטוח הבריאות, ולא בניסיון להפחית את הצורך בו. למעשה, אחד הדברים שהניעו אותי לכתוב את הספר הזה הוא הרצון להפוך אתכם — צרכני ביטוח הבריאות — לסוכנים של שינוי שיתחיל בכם עצמכם. כל אחד מאיתנו יכול לחולל שינוי, אם כולנו נתרום להפחתת הביקוש הכולל לביטוח הבריאות. התוצאה תעלה בקנה אחד עם אחד מחוקי היסוד שלומדים במבוא לכלכלה: כשנתחיל לחיות חיים חזקים ואיתנים, נפחית את הצורך שלנו בביטוח בריאות, נצמצם את הביקוש ונקטין את העלויות. זה פשוט מאוד.
הסיבה העיקרית השנייה לכתיבת ספר זה היא כנראה די מובנת מאליה: אני רוצה שהכללים האלה יגיעו לכמה שיותר אנשים. אחרי שיצא קץ המחלות, ביקשו ממני אנשים רבים לזקק את כללי הבריאות שלנו לרשימת הנחיות זמינה. בבית הספר קראנו לזה ״שליף״. בספרי הקודם הקדשתי לא מעט עמודים לסקירת ראיות מדעיות; כאן לא אעשה זאת. אני גם לא אנסה להעביר את רעיונותי בעזרת מינוחים רפואיים ושפה גבוהה. הכול יהיה ברור וישיר להפליא — פחות תיאוריות, מחקרים, היסטוריה ונתונים, ויותר פעולות בסיסיות שאפשר לשלב בחיי היומיום. שום הנחיה בספר אינה אמורה להתפרש כציווי נוקשה. מכל הכללים שאני מציג כאן, הכלל החשוב ביותר הוא זה: אתם חייבים למצוא את מה שעובד עבורכם. 65 הכללים המופיעים בספר מלווים בפסקה או שתיים של הסבר. אך יש גם כאלה שאינם דורשים הבהרה (כלל 29: חייכו), ואני מקווה שתקבלו אותם כפי שהם.
מטרתי היא שהספר הזה ילמד אתכם איך לחיות בריא — איך להרגיש נפלא בכל גיל — מבלי לבלבל אתכם. כפי שאמרתי בספרי הקודם:
ההמלצות שלי לא יהיו מדויקות ותובעניות להחריד. אין לי שום עניין להגיד לכם איך לחיות את חייכם או מה עליכם לאכול לארוחת ערב. אני גם לא מתכוון לאבחן אתכם. אני רוצה להסמיך אתכם לקבל אחריות על גופכם ועל עתיד בריאותכם. ההצעות המועלות כאן הן יותר בגדר אלגוריתמים של אורח חיים — כלים מנטליים להתמודדות עם האפשרויות המגוונות של אורח חיים העומדות בפנינו. האפשרויות הללו חייבות להיקבע בהתאם לערכינו ולקודים האתיים וההתנהגותיים שלנו כפרטים. מכיוון שאין תשובה אחת לשאלה מהי בריאות, הקווים המנחים הללו יניבו ״סגנונות בריאותיים״ רבים ושונים כמספר האנשים שיאמצו אותם.
מטרתי היא לעזור לכם להפיק את המרב מבריאותכם בין שאתם נאבקים במחלה ברגעים אלה ובין שלא. אני רוצה לעודד אתכם לבחון נכוחה את האופן שבו אתם מבינים בריאות, ולעודד אתכם לשנות את נקודת המבט. כך תוכלו לשפר משמעותית את חייכם.
העובדה שאנו זקוקים לתזכורות פשוטות בדבר משמעותם של חיים בריאים, למרות נהר העצות השוטף אותנו מדי יום באמצעי התקשורת, היא סימן לבלבול שלנו. אני יכול רק לקוות שקריאתו של ספר זה תקנה לכם לא רק את הידע הדרוש לניצולם של המדע והרפואה המודרניים, אלא גם את החוכמה להבחין בין הטוב לבין המפוקפק, כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורכם. אני מקווה גם שעתידכם ייקבע מכוח הבחירה, ושבעת הצורך ינחה אתכם הכוח הזה גם בנתיבי ההחלמה והריפוי. רק אתם יכולים לשים קץ למחלות.2
 
2 אגוס דייוויד, הקץ למחלות. תרגום מאנגלית: גיא הרלינג. מטר, 2013, עמ' 24.
 
חילקתי את הספר הזה לשלושה חלקים. הראשון נקרא ״מה לעשות״, וכשמו כן הוא: הוא מפרט בבירור דברים שתוכלו לעשות כדי להפוך לאדריכלי ממלכת הבריאות שלכם. בחלק השני, ״ממה להימנע״, תמצאו כללים שיסבירו לכם מהם הדברים שעלולים להזיק לבריאותכם ולכן יש להימנע מהם. יש ביניהם כמה דברים מובנים מאליהם, כמו הגבלת התנהגויות מסוכנות והימנעות מרכיבי מזון לא מושלמים; אך יש גם כמה פחות שקופים, כמו איך לא ליפול קורבן להגזמותיה של התקשורת וכיצד להפוך את המידע הרפואי שלכם לזמין עבור אנשי המקצוע שמטפלים בכם. אני אעזור לכם ללמוד כיצד מפרידים בין הטיפשי לשימושי, ואיך אפשר להפיק תועלת משיתוף המידע הרפואי שלכם עם העולם. בחלק השלישי, שנקרא ״בהוראת הרופא״, אני מפשט עוד יותר את המלצותי בעזרת תוכנית מובנית המבוססת על העשור שבו אתם נמצאים בחייכם (שנות העשרים, השלושים, הארבעים וכן הלאה). זה ה״שליף״ האמיתי שלכם — רשימה של פריטים שיש לטפל בהם בכל גיל. בשל המבנה והתוכן של ספר זה תיתכן חזרה על רעיונות, ויכול להיות ששני כללים שונים ייקחו אתכם לאותו המקום. אני מקווה שהצגתם של העקרונות האלה בדרכים שונות תעזור לכם לזכור אותם יותר. תיהנו מהקריאה, ואני בטוח שכמה מהכללים האלה יישארו איתכם וישפרו את חייכם.
לפני שנתחיל, הרשו לי קודם כול להציג כמה כללי יסוד חשובים.
כלל יסוד 1
מידע בריאותי הוא מטרה נעה. מה שמומלץ היום עשוי להשתנות מחר. לעת עתה, הכללים הבאים הם רלוונטיים על סמך הנתונים שעומדים לרשותנו בעניין הדרכים הטובות ביותר להפחתת סכנת התחלואה שלנו. אפשר אמנם למצוא מחקרים בודדים וחד־פעמיים שסותרים את הרעיונות שלי, אבל המדע לא עובד כך. כשמדענים מתעמקים בנושא מסוים, הם לא יכולים פשוט להסתמך על מחקרים בודדים שתומכים בדעתם. הם חייבים לבחון את כל המחקרים בנושא ולבדוק את הממצאים של כל אחד מהם. כך בדיוק עובד ניתוח־על (מטא־אנליזה). לפיכך, כל הנחיותי מבוססות על מחקרים שעומדים בתקן הזהב הזה והן יישארו כך תמיד. ואם ביום בהיר אחד המדע יעקור ״אמת״ מבוססת כלשהי מן השורש, או ינטוש לחלוטין עובדה שמקובלת כיום על כולם, אני אקבל את נקודת המבט החדשה הזאת בהתלהבות ובנחישות (ועם כלל חדש).
כלל יסוד 2
הכללים בספר זה לא נועדו לשמש כהמלצות גורפות, במיוחד בכל הנוגע לתרופות מרשם. המטרה שלי היא שתנהלו בעניינן דיון עם רופא המשפחה שלכם ועם בני משפחתכם, וגם תחשבו על ערכי הליבה הפנימיים שלכם. אז קחו את הזמן לחשוב ולדבר לעומק על כל שינוי שתחליטו להנהיג בחייכם. זכרו גם כי בריאות היא עניין נזיל (ראו כלל יסוד 1). עם הגיל תצטרכו להתאים את עצמכם לשינויים. בז'רגון המדעי נהוג לומר כי בני אדם הם ״מערכות מתהוות״ — הם משתנים ומתפתחים ללא הרף. הגוף הוא מכונה בעלת יכולות מופלאות לוויסות עצמי. לא צריך לעשות הרבה כדי לדאוג לבריאותו ולרווחתו האופטימלית. רק בשעה האחרונה, למשל, הוחלפו בגופכם כמיליארד תאים מבלי שהייתם צריכים אפילו לחשוב על כך.
כלל יסוד 3
אתם אחראים על עצמכם. הספר הזה נועד לשמש כמעין מדריך שיעזור לכם לדעת מתי להתבונן אל תוך עצמכם ומתי להטיל ספק. אם אני מציע משהו שפוגע בכם או שפשוט לא מקובל עליכם, פשוט המשיכו הלאה. עיקר המסר שלי אליכם הוא שחשוב לדעת כיצד לנהל שיחה פרודוקטיבית עם עצמכם ועם הרופא שלכם; בנוסף, אני רוצה גם להעלות בכם את המודעות לדברים שאתם עושים היום ושעלולים להשפיע עליכם מחר. כשאתם נתקלים בכלל שגורם לכם אי־נוחות, זכרו שאף אחד מהכללים האלה איננו מושלם. במקום לבטל את הכלל, חפשו מחקרים טובים יותר ועם הזמן גם טכנולוגיה טובה יותר. אנחנו חייבים להביא בעצמנו את הקִדמה. הנה דוגמה אחת זריזה: אספירין משווק אולי כתרופת פלא (כלל 22), אך הוא אינו מושלם לאור תופעות הלוואי שהוא עלול לעורר כמו דימומים והפרעות עיכול. אנחנו חייבים לשאול מדוע מוסדות הבריאות הלאומיים אינם מוציאים סכומים גדולים על ייצור אספירין משופר, שיאפשר לנו ליהנות מפירותיו הפלאיים מבלי לסבול מתופעות הלוואי האפשריות.
וידוי אחד אחרון: אני מודה שהתרשמתי מאוד מספרו של מייקל פולן, איך לאכול מה,3 ומהאופן שבו שאב השראה מרב המכר שלו In Defense of Food, ולכן השתמשתי בו כמודל עבור ספר זה. אני מתייחס לספריו של פולן כמה פעמים בהקץ למחלות משום שיש בי כבוד עצום לעמדה שהוא נוקט בסוגיות תזונתיות; ולדעתי, הוא מציג את העובדות בצורה מבריקה. ולכן, כפי שאיך לאכול מה שוטח רשימה של כללים תמציתיים וזכירים לאכילה נבונה, כך גם המדריך הקצר לחיים ארוכים מציג את רשימת הכללים שלי לחיים נבונים. בין השאר תמצאו פה, כמובן, כמה כללים לאכילה ולקניית מזון; אך אני אעסוק גם בכל יתר הגורמים שתורמים לבריאות טובה. השתדלתי ככל יכולתי לשמור על תמציתיות, אך גם לקיים את הבטחתי ולהעניק לכם את המתכון לחיים ארוכים ובריאים.
3 יצא לאור בעברית בהוצאת מודן.

דייוויד אגוס

ד"ר דייוויד ב' אגוס - (David B. Agus, MD, נולד ב-1965) הוא מרצה לרפואה ולהנדסה באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא עומד בראש מרכז וסטסייד לחקר הסרטן והמרכז לרפואה מולקולרית יישומית, השייכים גם הם לאוניברסיטה. הוא נמנה עם מקימיהן של שתי חברות פורצות דרך בתחום הרפואה המותאמת-אישית, Navigenics ו-Applied Proteomics. ד"ר אגוס הוא דמות בינלאומית מובילה בתחום הטיפול בסרטן, ובמציאת טכנולוגיות וגישות חדשות לטיפול רפואי מותאם אישית. הוא עומד בראש המועצה העולמית לגנטיקה של הפורום הכלכלי העולמי. הוא זכה בפרסים שונים, ביניהם פרס "כוכב הרוק של המדע" מטעם המגזין GQ.

עוד על הספר

  • תרגום: גיא הרלינג
  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 191 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 11 דק'
המדריך הקצר לחיים ארוכים דייוויד אגוס
מבוא: כוחה של המניעה
 
לפחות פעמיים בשבוע אני אומר לאחד ממטופלי כי כבר אין ברשותי כלים נוספים להילחם בסרטן שלו. זה נגמר, וברוב המקרים הסוף הוא קרוב. מעולם לא הצלחתי להתרגל לשיחה מהפכת הקרביים הזאת, אבל אני עושה זאת כחלק מהתפקיד שקיבלתי על עצמי. העובדה שלא השגנו כל התקדמות בטיפול בסרטן במהלך חמישים השנים האחרונות — למעט כמה יוצאי דופן ראויים לציון — מוציאה אותי מדעתי. מרתיחה עוד יותר העובדה שרבים ממטופלי יכלו למנוע את הסרטן שלהם, או מחלות משנות־חיים אחרות שלקו בהן, אילו היו עושים כמה דברים אחרת בשלב מוקדם יותר בחייהם. זה רק הופך את השיחות האלה למדכדכות עוד יותר. אני די בטוח שרוב האנשים יכלו לעכב או למנוע כליל את הופעת רובן המכריע של המחלות שאנו רואים היום — וזה כולל לא רק סרטן אלא גם מחלות לב וכליות, שבץ, משקל יתר, סוכרת, הפרעות אוטו־אימוניות, שיטיון ועוד הפרעות עצביות ניווניות — אילו היו מאמצים כמה הרגלים בריאים בגיל מוקדם ונמנעים מהרגלים המביאים למחלות.
הדרך הטובה ביותר להילחם לא רק בסרטן אלא בכל יתר המחלות המתפתחות בדרך כלל עם הגיל היא למנוע אותן. שימו לב לנתון המדהים הבא: בארצות הברית, שבעה מתוך עשרה מקרי מוות הם תוצאה של מחלות כרוניות כמו אלה שהזכרתי זה עתה. מחלות לב, סרטן ושבץ אחראים לכ־50 אחוז ממקרי המוות מדי שנה. כמחצית מאיתנו חיים עם מחלה כרונית כלשהי ברגע זה.
אבל קשה לשווק מניעה. חשבו על עצמכם לרגע: האם אתם יכולים לראות את עצמכם בעוד עשרים, שלושים או ארבעים שנה? כולנו רוצים לחיות היום איך שבא לנו ולשלם על כך בעתיד. אני רואה את התשלום הזה מדי יום ביומו בעיניהם של המטופלים שלי.
אין מטלה שהייתי שמח להיפטר ממנה יותר מזו. דמיינו עולם שבו כולנו מתים בשיבה טובה — הגוף שלנו פשוט הולך קאפוט, כמו מכונית ישנה שגמאה כבר מאות אלפי קילומטרים. יום אחד המנוע פשוט לא מגיב ושום דבר לא מצליח להחזיר אותו לחיים. למעשה, 1951 היתה השנה האחרונה שבה אפשר היה לכתוב בתעודות פטירה ״שיבה טובה״ כסיבת המוות. מאז אנחנו חייבים לציין מחלה, פציעה או סיבוך כלשהם. בעיני זה לא ייאמן: אנחנו חיים בעולם היי־טקי, ונהנים מיֶדע עצום שמלמד אותנו איך לשמור על בריאותנו; ולמרות זאת, מחלות שאפשר למנוע ושאינן מידבקות אחראיות ליותר מקרי מוות ברחבי העולם מכל גורמי המוות האחרים גם יחד. כמעט לעולם איננו שומעים על אדם שמת בשלווה בשנתו בגיל 99. אנו שומעים יותר ויותר על אנשים שסבלו סבל עצום, ובסופו של דבר נכנעו לאחר ״קרב״ ארוך.
בעידן המידע שבו אנו חיים ואשר התקשורת בו מחלקת עצות רפואיות כמו ממתקים, השמירה על בריאותנו הפכה למשימה מסובכת. חשבו לרגע על הדרך שבה אתם מחפשים את התשובה האמיתית לשאלה מה טוב לכם — ומה רע לכם. רבים מאיתנו מסתמכים על מומחים שיגידו לנו איך לחיות — כתבות בחדשות שמסקרות גילויים מדעיים חדשים, רבי מכר שמנסים לשווק תיאוריה כזו או אחרת, המלצות מטעם הממשלה, תוויות של מוצרים, ורופאים כמוני. אבל ככל שהעצות האלה שכיחות יותר, כך גם הסתירות ביניהן שכיחות יותר. מה אמור לעשות אדם שקורא בעיתון על מחקר חדש, שלפיו מולטי־ויטמינים יעילים במניעת סרטן — ולמחרת קורא כתבה אחרת על כך שמולטי־ויטמינים עלולים להגביר את הסיכון לסרטן ולא תורמים דבר לבריאות הלב? (ואם כל זה לא מספיק, בסוף אנחנו גם מגלים שאותה חברה שמייצרת את הוויטמינים היא אותה חברה שמייצרת את התרופות נגד סרטן!)
כשכתבתי את ספרי הראשון, הקץ למחלות1, הצבתי לי מטרה אחת פשוטה: לחלוק את מה שלמדתי בעבודתי על פי התהום, שנקראת המלחמה בסרטן — מקום שבו אנו, כאנשי רפואה, לוקחים סיכונים בתקווה למצוא חידושים שיאריכו חיים. שיעור התמותה מסרטן לא השתנה באופן דרמטי בחמישים השנים האחרונות, אך המאבק במחלות אחרות התקדם בזכות גילויים בודדים שאפשרו לטפל בהן או למגר אותן. לדוגמה, השימוש בסטטינים למניעת מחלות שבץ ומחלות לב וכלי דם, באנטיביוטיקה למלחמה במחלות זיהומיות הנגרמות מחיידקים, בתרופות אנטי־ויראליות ובחיסונים כדי להתמודד ולהתגונן מפני נגיפים מסוימים, והגברת המודעות לסיכונים הטמונים בגורמים התנהגותיים כמו עישון, תזונה לקויה או אכילת יתר. למעט השיפורים יוצאי הדופן האלה, מדוע לא השתפרנו בטיפול ובריפוי של מחלות ניווניות כרוניות שברובן אינן תוצאה של גורם אחד?
 
1 יצא לאור בעברית בהוצאת מטר.
 
במשך עשרות שנים ניסינו לצמצם את האופן שבו אנחנו מבינים את גופנו ואת התקלות הפוטנציאליות שלו לכדי גורם סופי כלשהו — מוטציה, חיידק, לקוּת — או לכדי מספר כמו ספירת כדוריות דם אדומות, רמת גלוקוז או כמות טריגליצרידים. אך בכך סטינו מנקודת המבט שיכולה לשנות לא רק את הדרך שבה אנו מטפלים בגופנו, אלא גם את הדרך שבה אנו מייצרים את הדור הבא של הטיפולים — ובחלק מהמקרים גם של התרופות. השם המקורי של הקץ למחלות, שעליו מבוסס המדריך שלפניכם, היה ״מהי בריאות?״ זו שאלה שמטרידה אותי ואת עמיתי גם היום. אינני יודע מהי בריאות אמיתית. אפשר בהחלט לנסות למדוד בריאות במגוון דרכים — כמו משקל, כולסטרול, סוכר בדם, ספירת תאי דם, מראה חיצוני, איכות שינה — אבל כל אלה לא באמת מספרים לנו הרבה במונחים של בריאות כוללת, וכמה שנים וימים אולי נשארו לנו. זה מה שהניע אותי לקום ולקרוא לקוראי להתייחס אל בריאותם הכוללת כאל רשת מורכבת של תהליכים שאי אפשר להסביר באמצעות התבוננות בדרך חיים אחת, או מתוך נקודת מבט אחת. במקרים רבים, אין שום תועלת בניסיון להבין מחלה מסוימת; אנו צריכים פשוט לשלוט בה, כמו שפקח טיסה מכוון מטוסים מבלי שידע בדיוק כיצד להטיס אותם. זוהי נקודת מבט שונה בתכלית על בריאות, והיא יכולה לפתוח את הדלת לפתרונות עתידיים ואפילו לתרופות.
עם זאת, אינני חושב שהבנתי באמת עד כמה נושא הבריאות טעון ומעורר רגשות קשים, עד שהתחלתי לדון בספרי ולענות לקוראים. עד מהרה מצאתי את עצמי עונה על שאלות כמו, מה באמת הניע אותך לכתוב ספר? למה אתה משווק תרופות מרשם בכזו אגרסיביות? איך רופא שמטפל באנשים הכי עשירים יכול לתת משהו בעל ערך לאדם הממוצע, שיש לו בקושי ביטוח בריאות? הרשו לי ליירט קודם כול את השאלה האחרונה: ״ההנחיות״ בספר זה הן, ברובן המכריע, פשוטות להפתיע: לנעול נעליים טובות (כלל 59) ולאכול ארוחת צהריים באותה שעה בכל יום (כלל 3). כמה עולה לשמור על סדר יום קבוע מדי יום וללכת יותר ברגל (כלל 16)? במילים אחרות, כמה תחסכו אם תיפטרו מהוויטמינים ומהתוספים שלכם? כמה חייכם יהיו פשוטים יותר ברגע שתלמדו שעדיף לקנות ירקות קפואים ולא טריים (הם ממש לא טריים כפי שנדמה לכם: ראו כלל 5), ואפילו כשאני מציע משהו שיש לו מחיר, כמו בדיקת סקר גנטי בתשלום, יש לו תמיד חלופה לא יקרה, אם לא חינמית לחלוטין (ראו כלל 19), שיכולה להיות מאירת עיניים ושימושית לא פחות.
כשהופעתי בתוכנית הטלוויזיה של ד״ר מהמט אוֹז בסתיו 2012, הציגו אותי כרופא השנוי ביותר במחלוקת באמריקה. אך לדעתי, אין דבר רחוק יותר מהאמת. אני לא אמליץ על שום דבר שאיננו מגובה בניסויים קליניים מבוקרים — ניסויים שעומדים בתו התקן המחמיר של השיטה המדעית. מבחינה זו, אני אחד הרופאים השמרניים ביותר באמריקה. אנשים נוטים להצמיד לדברים מסוימים תגיות כמו ״אגרסיבי״, או להבדיל, ״מקובל״. רבים חושבים שנטילה יומיומית של אספירין וסטטינים היא פעולה אגרסיבית, אך שנטילת ויטמינים היא דבר מקובל. אלא שהנתונים מספרים סיפור אחר לגמרי: הם מראים כי הסטטינים יכולים לצמצם משמעותית את סכנת המוות (מדענים קוראים לזה ״תמותה מכל הסיבות״), ואילו ויטמינים ותוספים עלולים להגביר את הסיכון למגוון מחלות — לרבות סרטן. אני יכול להבין מדוע אנשים מתחילים לחשוד כאשר הם שומעים רופא מנסה לדחוף תרופה כלשהי, ומדוע הם מניחים שיש כאן תמריץ פיננסי כלשהו. למען הפרוטוקול, אין לי כל קשרים פיננסיים עם אף חברת תרופות. בעבר קיבלתי שכר על הרצאות בפני מנהלים בחברות פרמצבטיות, אך מעולם לא הייתי מעורב בשיווק תרופות מכל סוג. אם אני מציע תרופה או קבוצת תרופות מסוימת, אני עושה זאת מתוך סיבה טובה ומתועדת היטב: משום שהוכח כי הן מחוללות שינוי לטובה.
האמת היא שלא אכפת לי לעורר ויכוחים ולגרום לאנשים לשאול שאלות. סך ההוצאות על מזון ובריאות יחד הוא יותר מ־30 אחוז מכלכלת ארצות הברית, ולמרות זאת הפוליטיקאים והמנהיגים שלנו אינם דנים בסוגיות החשובות הללו. הם אולי מתנצחים בנוגע למימון הרפורמה בביטוח הבריאות, אך אני הייתי רוצה שיקדישו יותר תשומת לב לרפורמה עצמה. אני משתגע מן המחשבה על כך שהשיחה תקועה בניסיון להבין איך לממן את ביטוח הבריאות, ולא בניסיון להפחית את הצורך בו. למעשה, אחד הדברים שהניעו אותי לכתוב את הספר הזה הוא הרצון להפוך אתכם — צרכני ביטוח הבריאות — לסוכנים של שינוי שיתחיל בכם עצמכם. כל אחד מאיתנו יכול לחולל שינוי, אם כולנו נתרום להפחתת הביקוש הכולל לביטוח הבריאות. התוצאה תעלה בקנה אחד עם אחד מחוקי היסוד שלומדים במבוא לכלכלה: כשנתחיל לחיות חיים חזקים ואיתנים, נפחית את הצורך שלנו בביטוח בריאות, נצמצם את הביקוש ונקטין את העלויות. זה פשוט מאוד.
הסיבה העיקרית השנייה לכתיבת ספר זה היא כנראה די מובנת מאליה: אני רוצה שהכללים האלה יגיעו לכמה שיותר אנשים. אחרי שיצא קץ המחלות, ביקשו ממני אנשים רבים לזקק את כללי הבריאות שלנו לרשימת הנחיות זמינה. בבית הספר קראנו לזה ״שליף״. בספרי הקודם הקדשתי לא מעט עמודים לסקירת ראיות מדעיות; כאן לא אעשה זאת. אני גם לא אנסה להעביר את רעיונותי בעזרת מינוחים רפואיים ושפה גבוהה. הכול יהיה ברור וישיר להפליא — פחות תיאוריות, מחקרים, היסטוריה ונתונים, ויותר פעולות בסיסיות שאפשר לשלב בחיי היומיום. שום הנחיה בספר אינה אמורה להתפרש כציווי נוקשה. מכל הכללים שאני מציג כאן, הכלל החשוב ביותר הוא זה: אתם חייבים למצוא את מה שעובד עבורכם. 65 הכללים המופיעים בספר מלווים בפסקה או שתיים של הסבר. אך יש גם כאלה שאינם דורשים הבהרה (כלל 29: חייכו), ואני מקווה שתקבלו אותם כפי שהם.
מטרתי היא שהספר הזה ילמד אתכם איך לחיות בריא — איך להרגיש נפלא בכל גיל — מבלי לבלבל אתכם. כפי שאמרתי בספרי הקודם:
ההמלצות שלי לא יהיו מדויקות ותובעניות להחריד. אין לי שום עניין להגיד לכם איך לחיות את חייכם או מה עליכם לאכול לארוחת ערב. אני גם לא מתכוון לאבחן אתכם. אני רוצה להסמיך אתכם לקבל אחריות על גופכם ועל עתיד בריאותכם. ההצעות המועלות כאן הן יותר בגדר אלגוריתמים של אורח חיים — כלים מנטליים להתמודדות עם האפשרויות המגוונות של אורח חיים העומדות בפנינו. האפשרויות הללו חייבות להיקבע בהתאם לערכינו ולקודים האתיים וההתנהגותיים שלנו כפרטים. מכיוון שאין תשובה אחת לשאלה מהי בריאות, הקווים המנחים הללו יניבו ״סגנונות בריאותיים״ רבים ושונים כמספר האנשים שיאמצו אותם.
מטרתי היא לעזור לכם להפיק את המרב מבריאותכם בין שאתם נאבקים במחלה ברגעים אלה ובין שלא. אני רוצה לעודד אתכם לבחון נכוחה את האופן שבו אתם מבינים בריאות, ולעודד אתכם לשנות את נקודת המבט. כך תוכלו לשפר משמעותית את חייכם.
העובדה שאנו זקוקים לתזכורות פשוטות בדבר משמעותם של חיים בריאים, למרות נהר העצות השוטף אותנו מדי יום באמצעי התקשורת, היא סימן לבלבול שלנו. אני יכול רק לקוות שקריאתו של ספר זה תקנה לכם לא רק את הידע הדרוש לניצולם של המדע והרפואה המודרניים, אלא גם את החוכמה להבחין בין הטוב לבין המפוקפק, כדי שתוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורכם. אני מקווה גם שעתידכם ייקבע מכוח הבחירה, ושבעת הצורך ינחה אתכם הכוח הזה גם בנתיבי ההחלמה והריפוי. רק אתם יכולים לשים קץ למחלות.2
 
2 אגוס דייוויד, הקץ למחלות. תרגום מאנגלית: גיא הרלינג. מטר, 2013, עמ' 24.
 
חילקתי את הספר הזה לשלושה חלקים. הראשון נקרא ״מה לעשות״, וכשמו כן הוא: הוא מפרט בבירור דברים שתוכלו לעשות כדי להפוך לאדריכלי ממלכת הבריאות שלכם. בחלק השני, ״ממה להימנע״, תמצאו כללים שיסבירו לכם מהם הדברים שעלולים להזיק לבריאותכם ולכן יש להימנע מהם. יש ביניהם כמה דברים מובנים מאליהם, כמו הגבלת התנהגויות מסוכנות והימנעות מרכיבי מזון לא מושלמים; אך יש גם כמה פחות שקופים, כמו איך לא ליפול קורבן להגזמותיה של התקשורת וכיצד להפוך את המידע הרפואי שלכם לזמין עבור אנשי המקצוע שמטפלים בכם. אני אעזור לכם ללמוד כיצד מפרידים בין הטיפשי לשימושי, ואיך אפשר להפיק תועלת משיתוף המידע הרפואי שלכם עם העולם. בחלק השלישי, שנקרא ״בהוראת הרופא״, אני מפשט עוד יותר את המלצותי בעזרת תוכנית מובנית המבוססת על העשור שבו אתם נמצאים בחייכם (שנות העשרים, השלושים, הארבעים וכן הלאה). זה ה״שליף״ האמיתי שלכם — רשימה של פריטים שיש לטפל בהם בכל גיל. בשל המבנה והתוכן של ספר זה תיתכן חזרה על רעיונות, ויכול להיות ששני כללים שונים ייקחו אתכם לאותו המקום. אני מקווה שהצגתם של העקרונות האלה בדרכים שונות תעזור לכם לזכור אותם יותר. תיהנו מהקריאה, ואני בטוח שכמה מהכללים האלה יישארו איתכם וישפרו את חייכם.
לפני שנתחיל, הרשו לי קודם כול להציג כמה כללי יסוד חשובים.
כלל יסוד 1
מידע בריאותי הוא מטרה נעה. מה שמומלץ היום עשוי להשתנות מחר. לעת עתה, הכללים הבאים הם רלוונטיים על סמך הנתונים שעומדים לרשותנו בעניין הדרכים הטובות ביותר להפחתת סכנת התחלואה שלנו. אפשר אמנם למצוא מחקרים בודדים וחד־פעמיים שסותרים את הרעיונות שלי, אבל המדע לא עובד כך. כשמדענים מתעמקים בנושא מסוים, הם לא יכולים פשוט להסתמך על מחקרים בודדים שתומכים בדעתם. הם חייבים לבחון את כל המחקרים בנושא ולבדוק את הממצאים של כל אחד מהם. כך בדיוק עובד ניתוח־על (מטא־אנליזה). לפיכך, כל הנחיותי מבוססות על מחקרים שעומדים בתקן הזהב הזה והן יישארו כך תמיד. ואם ביום בהיר אחד המדע יעקור ״אמת״ מבוססת כלשהי מן השורש, או ינטוש לחלוטין עובדה שמקובלת כיום על כולם, אני אקבל את נקודת המבט החדשה הזאת בהתלהבות ובנחישות (ועם כלל חדש).
כלל יסוד 2
הכללים בספר זה לא נועדו לשמש כהמלצות גורפות, במיוחד בכל הנוגע לתרופות מרשם. המטרה שלי היא שתנהלו בעניינן דיון עם רופא המשפחה שלכם ועם בני משפחתכם, וגם תחשבו על ערכי הליבה הפנימיים שלכם. אז קחו את הזמן לחשוב ולדבר לעומק על כל שינוי שתחליטו להנהיג בחייכם. זכרו גם כי בריאות היא עניין נזיל (ראו כלל יסוד 1). עם הגיל תצטרכו להתאים את עצמכם לשינויים. בז'רגון המדעי נהוג לומר כי בני אדם הם ״מערכות מתהוות״ — הם משתנים ומתפתחים ללא הרף. הגוף הוא מכונה בעלת יכולות מופלאות לוויסות עצמי. לא צריך לעשות הרבה כדי לדאוג לבריאותו ולרווחתו האופטימלית. רק בשעה האחרונה, למשל, הוחלפו בגופכם כמיליארד תאים מבלי שהייתם צריכים אפילו לחשוב על כך.
כלל יסוד 3
אתם אחראים על עצמכם. הספר הזה נועד לשמש כמעין מדריך שיעזור לכם לדעת מתי להתבונן אל תוך עצמכם ומתי להטיל ספק. אם אני מציע משהו שפוגע בכם או שפשוט לא מקובל עליכם, פשוט המשיכו הלאה. עיקר המסר שלי אליכם הוא שחשוב לדעת כיצד לנהל שיחה פרודוקטיבית עם עצמכם ועם הרופא שלכם; בנוסף, אני רוצה גם להעלות בכם את המודעות לדברים שאתם עושים היום ושעלולים להשפיע עליכם מחר. כשאתם נתקלים בכלל שגורם לכם אי־נוחות, זכרו שאף אחד מהכללים האלה איננו מושלם. במקום לבטל את הכלל, חפשו מחקרים טובים יותר ועם הזמן גם טכנולוגיה טובה יותר. אנחנו חייבים להביא בעצמנו את הקִדמה. הנה דוגמה אחת זריזה: אספירין משווק אולי כתרופת פלא (כלל 22), אך הוא אינו מושלם לאור תופעות הלוואי שהוא עלול לעורר כמו דימומים והפרעות עיכול. אנחנו חייבים לשאול מדוע מוסדות הבריאות הלאומיים אינם מוציאים סכומים גדולים על ייצור אספירין משופר, שיאפשר לנו ליהנות מפירותיו הפלאיים מבלי לסבול מתופעות הלוואי האפשריות.
וידוי אחד אחרון: אני מודה שהתרשמתי מאוד מספרו של מייקל פולן, איך לאכול מה,3 ומהאופן שבו שאב השראה מרב המכר שלו In Defense of Food, ולכן השתמשתי בו כמודל עבור ספר זה. אני מתייחס לספריו של פולן כמה פעמים בהקץ למחלות משום שיש בי כבוד עצום לעמדה שהוא נוקט בסוגיות תזונתיות; ולדעתי, הוא מציג את העובדות בצורה מבריקה. ולכן, כפי שאיך לאכול מה שוטח רשימה של כללים תמציתיים וזכירים לאכילה נבונה, כך גם המדריך הקצר לחיים ארוכים מציג את רשימת הכללים שלי לחיים נבונים. בין השאר תמצאו פה, כמובן, כמה כללים לאכילה ולקניית מזון; אך אני אעסוק גם בכל יתר הגורמים שתורמים לבריאות טובה. השתדלתי ככל יכולתי לשמור על תמציתיות, אך גם לקיים את הבטחתי ולהעניק לכם את המתכון לחיים ארוכים ובריאים.
3 יצא לאור בעברית בהוצאת מודן.