מסע מסביב למזווה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מסע מסביב למזווה
הוספה למועדפים

מסע מסביב למזווה

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 398 עמ' מודפסים

תקציר

מי שנראה לו מובן מאליו שהעגבנייה ותפוח האדמה היו כאן מאז או מעולם, מוזמן לבדוק שוב את המובן מאליו. הספר הזה מזמן למי שמוכן לבדוק לא מעט הפתעות. לכל מצרך במזווה יש סיפור היסטורי ותרבותי משלו- מפתיע, מאתגר, מפריך דעות קדומות, אך לעולם לא משעמם.
האוכל מילא תפקיד מכונן בעיצוב התרבות שלנו ושל קודמינו. מי שנראה לו מובן מאליו שהעגבנייה ותפוח האדמה היו כאן מאז או מעולם, מוזמן לבדוק שוב את המובן מאליו. 'מסע מסביב למזווה' מזמן למי שמוכן לבדוק לא מעט הפתעות. הוא יגלה שנוצרים, כמו גם יהודים אדוקים בדתם, החרימו את העגבנייה מאות שנים משום שהאמינו שאכילתה מעוררת פריצוּת.
תפוחי האדמה ניתנו למאכל, בשעתם, רק לחזירים ולאסירים. כל השאר האמינו שהאוכל אותם ילקה בצרעת. גם התירס אינו מובן מאליו. הוא מעורב בכל תחומי חיינו, כך שגם מי שאינו אוכל תירס כלל צורך אותו: שותה אותו, מעשן אותו, בולע אותו, לובש אותו, וזה עוד לא הכל.
דליה למדני מביאה בספר זה 20 סיפורים כאלה, שזורים באנקדוטות משעשעות להפליא ובציטוטים מאלפים. 'מסע מסביב למזווה' הוא ספרה השלישי. 
 
"ספר האוכל החשוב ביותר שראה אור בישראל."
רונית ורד, 'הארץ', על ספרה הקודם של דליה למדני, 'מסע מסביב לשולחן'

פרק ראשון

פתח דבר
 
תארו לעצמכם פסטה בלי רוטב עגבניות והמבורגר בלי צ'יפס. תפריט־אוכל שאין בו עגבנייה ותפוח אדמה נשמע כמשהו שלא יעלה על הדעת — אלא אם כן אתם סינים מלפני הפלישה של מקדונלדס לכל יבשות תבל.
מי שנראה לו מובן מאליו שהעגבנייה ותפוח האדמה היו כאן מאז ומעולם, אצלנו ובעולם המערבי בכלל, מוזמן לבדוק שוב את המובן מאליו. הספר הזה מזמן כמה הפתעות למי שמוכן לבדוק. הוא יגלה, למשל, שנוצרים כמו גם יהודים, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, מתוך אמונה שהיא מעוררת פריצוּת. במזרח אירופה אפילו קראו לעגבנייה ביידיש ״תפוח טרף״.
תפוח האדמה היה בשעתו מזון שניתן רק לחזירים ולאסירים, וכל המומחים לתזונה ולבריאות הבטיחו לציבור שהאוכל אותו ילקה בצרעת. נדרשו לפקעת הזאת התערבות מלכותית וטריקים של יחסי ציבור כדי לגאול אותה מהאמונות התפלות ולשלבה בתפריט ובכלכלה.
העגבנייה ותפוח האדמה הם רק משל להרבה מצרכי מזון אחרים שאין לנו מושג איך ולמה הגיעו למזווה שלנו. הנה דוגמה אחרת: המלח. המונופול על ייצורו והמס הגבוה שהוטל עליו היו בין הגורמים המכריעים למהפכה הצרפתית ולעצמאותה של הודו.
גם התירס איננו מובן מאליו. הוא ממלא תפקיד מרכזי בתחומים רבים של חיינו, כך שגם מי שאינו אוכל תירס כלל, צורך אותו: שותה אותו, בולע אותו, מעשן אותו וגם לובש אותו ונועל אותו, וזה עוד לא הכול.
הגרסה הבסיסית לפרקי הספר הזה נכתבה לפני עשור וחצי, פחות או יותר. אילו הייתי כותבת את הספר היום, הייתי מוסיפה עוד פרקים, לא פחות מעניינים, על מצרכי מזון אחרים. לאחרונה, כשעדכנתי את הספר, מצב בריאותי לא אפשר לי לחקור תחומים חדשים. לפיכך ויתרתי על פרקים שנבלעו בקרבי המחשב במרוצת השנים ולא ניסיתי לשחזרם. הסתפקתי באלה שהיו גמורים ובשלים מבחינתי.
היה בכוונתי לכלול בספר זה עוד כמה פרקים, על מאכלים המוכרים לכול, כביכול, אך מעט מאוד ידוע לנו עליהם. מה שאיננו יודעים מאפשר להכין מאכלים אלה בדרכים משובשות שלעולם לא נבחין בהן (פּוֹלֶנטה איטלקית או סוּשי יפני, למשל). מאכלים אחרים נאמנים למקור (קוסקוס, למשל), אך אין לנו מושג על החומרים שמהם נעשו בעבר, או על ההיסטוריה המרתקת שלהם (עוגת כלולות, למשל).
על הפרקים האלה היה עלי לוותר כדי שהספר לא יהיה כבד מדי או שיודפס באות קטנה מדי. אני תקווה שאזכה להוציא לאור ספר שלישי בעוד מצב בריאותי מאפשר לי להגיב, לקבל תגובות וליהנות מהקשר עם הקוראים.
הבהרות לקורא
טקסט בסוגריים מרובעים [...] הוא הבהרה שלי בתוך ציטטה מדברי אחרים.
מ״צ — מעלות צלזיוס
המידות במתכונים:
כוס — 002 מ״ל (5 כוסות בליטר)
ספל — 052 מ״ל (4 ספלים בליטר)

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: מרץ 2016
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 398 עמ' מודפסים
מסע מסביב למזווה דליה למדני
פתח דבר
 
תארו לעצמכם פסטה בלי רוטב עגבניות והמבורגר בלי צ'יפס. תפריט־אוכל שאין בו עגבנייה ותפוח אדמה נשמע כמשהו שלא יעלה על הדעת — אלא אם כן אתם סינים מלפני הפלישה של מקדונלדס לכל יבשות תבל.
מי שנראה לו מובן מאליו שהעגבנייה ותפוח האדמה היו כאן מאז ומעולם, אצלנו ובעולם המערבי בכלל, מוזמן לבדוק שוב את המובן מאליו. הספר הזה מזמן כמה הפתעות למי שמוכן לבדוק. הוא יגלה, למשל, שנוצרים כמו גם יהודים, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, מתוך אמונה שהיא מעוררת פריצוּת. במזרח אירופה אפילו קראו לעגבנייה ביידיש ״תפוח טרף״.
תפוח האדמה היה בשעתו מזון שניתן רק לחזירים ולאסירים, וכל המומחים לתזונה ולבריאות הבטיחו לציבור שהאוכל אותו ילקה בצרעת. נדרשו לפקעת הזאת התערבות מלכותית וטריקים של יחסי ציבור כדי לגאול אותה מהאמונות התפלות ולשלבה בתפריט ובכלכלה.
העגבנייה ותפוח האדמה הם רק משל להרבה מצרכי מזון אחרים שאין לנו מושג איך ולמה הגיעו למזווה שלנו. הנה דוגמה אחרת: המלח. המונופול על ייצורו והמס הגבוה שהוטל עליו היו בין הגורמים המכריעים למהפכה הצרפתית ולעצמאותה של הודו.
גם התירס איננו מובן מאליו. הוא ממלא תפקיד מרכזי בתחומים רבים של חיינו, כך שגם מי שאינו אוכל תירס כלל, צורך אותו: שותה אותו, בולע אותו, מעשן אותו וגם לובש אותו ונועל אותו, וזה עוד לא הכול.
הגרסה הבסיסית לפרקי הספר הזה נכתבה לפני עשור וחצי, פחות או יותר. אילו הייתי כותבת את הספר היום, הייתי מוסיפה עוד פרקים, לא פחות מעניינים, על מצרכי מזון אחרים. לאחרונה, כשעדכנתי את הספר, מצב בריאותי לא אפשר לי לחקור תחומים חדשים. לפיכך ויתרתי על פרקים שנבלעו בקרבי המחשב במרוצת השנים ולא ניסיתי לשחזרם. הסתפקתי באלה שהיו גמורים ובשלים מבחינתי.
היה בכוונתי לכלול בספר זה עוד כמה פרקים, על מאכלים המוכרים לכול, כביכול, אך מעט מאוד ידוע לנו עליהם. מה שאיננו יודעים מאפשר להכין מאכלים אלה בדרכים משובשות שלעולם לא נבחין בהן (פּוֹלֶנטה איטלקית או סוּשי יפני, למשל). מאכלים אחרים נאמנים למקור (קוסקוס, למשל), אך אין לנו מושג על החומרים שמהם נעשו בעבר, או על ההיסטוריה המרתקת שלהם (עוגת כלולות, למשל).
על הפרקים האלה היה עלי לוותר כדי שהספר לא יהיה כבד מדי או שיודפס באות קטנה מדי. אני תקווה שאזכה להוציא לאור ספר שלישי בעוד מצב בריאותי מאפשר לי להגיב, לקבל תגובות וליהנות מהקשר עם הקוראים.
הבהרות לקורא
טקסט בסוגריים מרובעים [...] הוא הבהרה שלי בתוך ציטטה מדברי אחרים.
מ״צ — מעלות צלזיוס
המידות במתכונים:
כוס — 002 מ״ל (5 כוסות בליטר)
ספל — 052 מ״ל (4 ספלים בליטר)