יוֹם שֵני
"אָאאאההההההה!!!"
"חֲמוּדי, הִגיעַ הַזְמן לקוּם!"
"אָאאאאגְגגגחְחחח?"
"חֲמוּדי, כּבר לַיְלה, אַתה צָריךְ לקוּם!"
"אוּף, אִמא, אֲני חַייב?"
"כֵּן, אַתה חַייב. הכַּפרִיים הָאֵלה לא יַפְחידוּ את עַצְמם."
"אָאאאאגְגגרְרר!!!"
"תַפְסיק כּבר עִם הָאָאאאָאגְגגרְרר. קוּם עַכְשיו ותַתְחיל לְהִתכּוֹנן בּרֶגע זה!"
"טוֹב, אִמא."
הוֹרים זוֹמבּים יְכוֹלים לִהיוֹת כָּאֵלה מְעיקים לִפְעמים.
זה תָמיד, "לֵךְ תַעשֶׂה את זה," וְ"לֵךְ תַפְחיד את הַהוא."
יֵש יָמים שֶאֲני מִצטעֵר שֶאֲני לא בֶּן־אֱנוֹש כּדֵי שלא אֶצְטרֵך לָקוּם בַּלַיְלה ולָצֵאת להַפְחיד.
אֲני בָּטוּחַ שֶהוֹרים אֱנוֹשִיִים הֵם לא כָּאֵלה.
וַאֲני מְשוכְנע שֶהוֹרים אֱנוֹשִיִים לא אוֹמְרים לַילָדים שלהֶם כָּל הַזְמן מה לַעֲשׂוֹת.
הוֹרים אֱנוֹשִיִים הֵם בֶּטח מַמש נֶחְמדים וְנוֹתנים לַיְלדים שלהֶם לְהִישאֵר עֵרים כּל הַיוֹם וְלַעֲשׂוֹת מָה שֶהֵם רוֹצים.
אֲבל הוֹרים זוֹמבּים — לא וָלא.
"אַל תֵצא הַחוּצָה בּמֶשךְ הַיוֹם כִּי אַתה תישׂרֵף! בּלָה־בּלָה־בּלָה," הֵם אוֹמרים.
יוֹם אֶחד אֲני אֶשָאֵר בַּחוּץ כּל היוֹם רַק בִּשְביל לִרְאוֹת מָה יִקרֶה.
הֶחָבֵר שלי קְרִיפִּי נִשְאר בַּחוּץ בּמֶשךְ הַיוֹם וְלא קוֹרֶה לוֹ כּלוּם.
הָאֱמת שֶגם סְלַיימִי מֵהַבַּיִת הסָמוּךְ עוֹשֶׂה אותו הַדָבר.
אָאָאָאָאָגְגְגְרְרְרְ! כּוּלם עוֹשִׂים חַיִים. לָמה הַהוֹרים שלי לא כָּאֵלה?
טוֹב, לְפָחוֹת אֲני לא לְבַד בּזֶה. גם לֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שלי, סְקֵלִי, אָסוּר לָצֵאת הַחוּצה בּמֶשךְ הַיוֹם. הַהוֹרים שלוֹ מַמש נוקְשים.
הַהוֹרים של סְקֵלִי אֲפילוּ לא מַרְשים לוֹ לְהַחְזיק כֶּלב.
הוא אָמַר שלדוֹד שלוֹ הָיָה פַּעם כֶּלֶב, אֲבל הוא קָבַר אֶת סָבְתָא שלוֹ בֶּחָצֵר.
וְהֵם מֵעוֹלם לא מָצאוּ אוֹתה.
בַּאסה...
