מותר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מותר
4 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

חמוטל בר יוסף

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב- 13 ביוני 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם. בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם לימדה ספרות עברית עד שנת 2003.

החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס עיריית תל אביב, פרס נשיא המדינה לספרות (1981), פרס ויצו לאישה היוצרת (1999), פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013) ופרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.

שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד.

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני, נתנאל זלבסקי ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר).

מספריה:
לולא היה עלי למהר, שירים, תל אביב, 1972.
החטא ועונשו: פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי תדריך לקורא וללומד, 1978.
רק הירוק, שירים, הקיבוץ המאוחד תשמ"א, 1981.
בקיץ זה יעבור (ספר ילדים, איורים מאת דודו גרשטיין), הוצאת כתר, 1984. 
ובצפיפות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990. 
מבוא לספרות הדקאדנס באירופה, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1995. 
הלא, שירים, הוצאת כרמל ירושלים, 1998. 
הבראה - שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004.
השתוות, מבחר שירים ישנים וחדשים - הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011.
מותר, קשב לשירה, 2015.
בלי הרבה דיבורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.
השגיאה המופלאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr43mfed

נושאים

תקציר

לֹא מִסְתַּדֵּר
אֱלֹהִים מְדַבֵּר אִתְּךָ בַּגִ'י פִּי אֶס
הוּא אוֹמֵר לְךָ:
הִצָּמֵד לַנָּתִיב הַיְּמָנִי
וְאַחַר-כַּךְ פְּנֵה שְׂמֹאלָה.
הוּא אוֹמֵר לְךָ:
מִפְגַּע דּוּוַח בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
הוּא אוֹמֵר לְךָ:
אֲנִי מְחַשֵׁב מֵחָדָשׁ.
אֲנִי מְחַשֵּׁב מֵחָדָשׁ.
וְשׁוּב:
אֲנִי מְחַשֵּׁב מֵחָדָשׁ.
אֲבָל אַתָּה לֹא מִסְתַּדֵּר
עִם הַמַּכְשִׁיר הַדָּפוּק הַזֶּה.

פרק ראשון

בַּלַּיְלָה

 

בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַשִּׁירָה נִפְרֶשֶׁת

מִנַּקְבּוּבִיּוֹת מֹחִי הַנִּמּוֹחוֹת

וְתוֹפֶשֶׂת וּמִתְפָּרֶשֶׂת

עַל כָּל הַחֲשֵׁכוֹת

 

בַּלַּיְלָה

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל כָּל הַסְּפָרִים

כְּמוֹ עַל אֶבֶן מְקֻוְקֶוֶת

בְּגָדַי אֲרֻכִּים וַאֲפֹרִים

אֲנִי יְשָׁרָה לְגַמְרֵי

הַשָּׁמַיִם עָלַי יְשָׁרִים, זוֹהֲרִים.

אֲנִי מִתְקָרֶבֶת.

חמוטל בר יוסף

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב- 13 ביוני 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם. בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם לימדה ספרות עברית עד שנת 2003.

החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס עיריית תל אביב, פרס נשיא המדינה לספרות (1981), פרס ויצו לאישה היוצרת (1999), פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013) ופרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.

שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד.

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני, נתנאל זלבסקי ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר).

מספריה:
לולא היה עלי למהר, שירים, תל אביב, 1972.
החטא ועונשו: פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי תדריך לקורא וללומד, 1978.
רק הירוק, שירים, הקיבוץ המאוחד תשמ"א, 1981.
בקיץ זה יעבור (ספר ילדים, איורים מאת דודו גרשטיין), הוצאת כתר, 1984. 
ובצפיפות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990. 
מבוא לספרות הדקאדנס באירופה, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1995. 
הלא, שירים, הוצאת כרמל ירושלים, 1998. 
הבראה - שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004.
השתוות, מבחר שירים ישנים וחדשים - הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011.
מותר, קשב לשירה, 2015.
בלי הרבה דיבורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.
השגיאה המופלאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr43mfed

עוד על הספר

נושאים

מותר חמוטל בר יוסף

בַּלַּיְלָה

 

בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַשִּׁירָה נִפְרֶשֶׁת

מִנַּקְבּוּבִיּוֹת מֹחִי הַנִּמּוֹחוֹת

וְתוֹפֶשֶׂת וּמִתְפָּרֶשֶׂת

עַל כָּל הַחֲשֵׁכוֹת

 

בַּלַּיְלָה

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל כָּל הַסְּפָרִים

כְּמוֹ עַל אֶבֶן מְקֻוְקֶוֶת

בְּגָדַי אֲרֻכִּים וַאֲפֹרִים

אֲנִי יְשָׁרָה לְגַמְרֵי

הַשָּׁמַיִם עָלַי יְשָׁרִים, זוֹהֲרִים.

אֲנִי מִתְקָרֶבֶת.