שִׁנַּי בֶּעָפָר
לֶחְיִי לֶעָפָר
וַאֲנִי מְבִינָה לָמָּה חֶסֶד.
בִּשְׂפָתַי לֶעָפָר
וַאֲנִי מְבִינָה אַהֲבָה.
אַפִּי בֶּעָפָר
וַאֲנִי מְבִינָה לָמָּה גְּנֵבָה.
שִׁנַּי בֶּעָפָר
וַאֲנִי מְבִינָה לָמָּה
רֶצַח.
מַה הֵן מִלִּים
בְּהַשְׁוָאָה
לְשִׁנַּיִם בֶּעָפָר?
מַה הִיא צְעָקָה
בְּהַשְׁוָאָה
לְשִׁנַּיִם בֶּעָפָר?
וְשׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא דַּי בּוֹ,
וְשׁוּם דָּבָר לֹא זֶהוּּ זֶה
וּלְעוֹלָם שׁוּם דָּבָר הוּא כְּבָר לֹא
כָּכָה סְתָם.
וּבָרוּר לִי לְגַמְרֵי,
יוֹדַעַת אֲנִי
מִשּׁוּם מַה
הָאָדָם הַחוֹפֵר עָפָר בְּשׁנָּיו
וְזֶה שֶׁקּוֹרֵעַ עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
תָּמִיד יִהְיֶה,
אוֹי, תָּמִיד יִהְיֶה
עָלָיו
לְבַכּוֹת אֶת עַצְמוֹ.