שקיעתה של מגמטיק
לפני אלפי שנים, ואולי יותר, התרחשה התפרצות הר געש ענק אי שם במרכז יבשת מגמטיק, רחוק מכל מקום שהיינו יכולים לחלום עליו, רחוק מכל מקום שבני האדם מכירים.
הר הגעש היה בנוי כולו מסלע שחור, מבריק ומחודד שמרחוק נראה כמו ארובה שראשה בשמים. בעיני בני האדם שחיו למרגלותיו היה הר הגעש תעלומה מסתורית ובלתי פתורה ואינסוף אגדות נקשרו אליו: קוסמים מדומים מכרו תרופות יקרות מצמחים ריחניים שגדלו למרגלותיו, אף שתרופות אלה מעולם לא ריפאו איש, אנשים שהתחזו לגיבורים סיפרו כי טיפסו עליו והגיעו לפסגתו ושם ראו אגם ענק ושקוף שדרכו צפו בצדו האחר של העולם.
אבל האמת היא שאיש לא ידע מה יש על ההר, כי איש מעולם לא הצליח לטפס עליו.
יום אחד, המציאה קבוצת מדענים "מקדח פלסמה" שבעזרתו ניתן להתיך כל חומר. חופן גרגירי פירות מצמח האספרגילוס, שלבלב בכל מקום ביבשת, היה כל מה שצריך כדי להפעיל אותו.
את גרגירי הפירות נהגו להכניס למכל קטן בתוך המקדח. עדשת ספיר מיוחדת ריכזה את קרני השמש לקרן אור אחת שהפכה את הגרגירים לתמיסה, וזרם חלקיקים חומציים שנפלט ממנה התיך כל חומר שעמד בדרכו.
עד מהרה הצטיידו כל אנשי היבשת במקדח המופלא והחלו חוצבים לבנים מההר השחור. מהלבנים הם בנו לעצמם בתים חדשים, גבוהים ומבריקים שהגיעו עד השמים. אט-אט התכסתה היבשת במגדלים מבריקים שנראו כמו אלפי הרים. איש לא היה מודאג מהרס ההר הגדול. איש לא צפה את העתיד לבוא.
לילה אחד, החריד את תושבי היבשת רעש אדיר שהזכיר קול זכוכית מתנפצת. תושבים שהתעוררו משנתם בבהלה עוד הספיקו לחזות במראה שהיה מרהיב ומבעית כאחד: סדק ארוך נפער בהר השחור לכל אורכו, ומתוך הסדק החלה זורמת לבה אדומה, לוחשת. הלבה זרמה במהירות, שורפת ומכסה כל מה שנקרה בדרכה.
נראה כי תושבי היבשת שילמו על חמדנותם ועל יומרנותם…
בתוך דקות ספורות התכסתה היבשת בענני אבק ועשן שעלו מתוך נהרות הלבה הרותחת. בועיות ענקיות של גז צהוב התרוממו אל השמים הקודרים והתנפצו בקול אדיר ובועיות אחרות, של אפר שחור, התנפחו כמו סוכריות מרשמלו במדורה ושקעו אל תוך הים הכחול שהקיף את היבשת. חלקן החיצוני של בועיות האפר ששקעו התקרר והפך לקרום קשה, שחור ובלתי חדיר.
אט-אט החלו שרידי היבשת הרותחת לשקוע לתוך מצולות הים ומשם אל בטן האדמה, אל תוך ים המגמה העתיק שממנו בנוי כדור הארץ.
היבשת נעלמה לבלי זכר. הכאוס של שקיעתה הדהד זמן רב ברחבי כדור הארץ...
