המסע להחלמה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המסע להחלמה
מכר
מאות
עותקים
המסע להחלמה
מכר
מאות
עותקים

המסע להחלמה

4.7 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: מרץ 2015
  • קטגוריה: עיון, בריאות
  • מספר עמודים: 218 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 38 דק'

תקציר

האם שמעתם אי-פעם על חולה סרטן, בשלב מתקדם, שנשלח למות בביתו, לאחר שניסה ללא הצלחה כל מה שלרפואה הקונבנציונלית יש להציע, והנה קרה הנס וכעבור חמש שנים הוא חזר שוב אל הרופא שלו והפעם בריא ונקי מסרטן לאחר שחווה "הפוגה ספונטנית"? 
האם זה אפשרי? האם יש דבר כזה שנקרא "הפוגה ספונטנית"? האם החולה באמת התגבר על סרטן מתקדם ללא עזרתה של הרפואה? האם ראוי היה להקצות משאבים כדי חקור את התופעה באופן מדעי? האם גם אתם הייתם רוצים לדעת את סודותיו של אותו מחלים? 
ד"ר קלי טרנר, לאחר שבדקה את הנושא לעומקו, לא רק שמשיבה בחיוב לשאלות מסקרנות אלה, אלא חושפת נתונים מפתיעים על הדרך שהרפואה הקונבנציונלית בחרה להתעלם מיותר מאלף מקרים ידועים של הפוגה ספונטנית, שכולם זכו לחשיפה בכתבי-עת רפואיים. העובדה התמוהה היא מדוע איש לא טרח לתשאל את אותם מחלימים על מעשיהם ומדוע שום חוקר לא פנה אל המטפלים שלהם כדי להבין את פשר הצלחותיהם. 
הספר מתאר את מחקרה מציל-החיים של ד"ר קלי טרנר במסעה ברחבי העולם בניסיון לתת מענה לסודות החלמתם המפתיעה של חולי סרטן לאחר שניסו ללא הצלחה את כל מה שלרפואה הקונבנציונלית היה להציע. הספר מסקר את תשעת גורמי המפתח החשובים ביותר ששחקו תפקיד בהחלמתם, מתוך מטרה לחשוף את המידע העלום הזה ולהביאו לידיעת חולי הסרטן ובני משפחותיהם. ד"ר טרנר זיהתה אצל משתתפי המחקר שלה למעלה מ-75 גורמים פיזיים, רגשיים ורוחניים שעשויים לשחק תפקיד בהפוגה ספונטנית, אולם תשעה מהם חזרו ועלו שוב ושוב כמעט בכל ריאיון עם מחלימי סרטן ואלה הם: 
 
שינוי תזונתי יסודי
שחרור של רגשות מודחקים 
הקשבה לאינטואיציה 
שימוש בצמחי מרפא ובתוספי תזונה
לקיחת אחריות על הבריאות
הגברה של רגשות חיוביים
קבלת תמיכה חברתית
העמקת הקשר הרוחני
להיות בעל סיבות רבות-עוצמה לחיות עבורן 
 
כל פרק ופרק בספר עוסק באחד מגורמי המפתח להפוגה ספונטנית ומסתיים בהנחיות פשוטות שכל אחד יכול לנקוט בהן כדי להגשימם מייד בחייו.
הגילויים שחושפת ד"ר טרנר בספרה על האופן שבו הבחירות שלנו עשויות לגרום להתרחשות של נס, יפקחו את עיני הקוראים לאפשרות שאפשר להחלים מסרטן, אפילו במצבים חסרי-תקווה. הספר אמור להעניק כוחות חדשים לחולים ולבני משפחותיהם ולהוות מקור השראה למחלימים נוספים. 

פרק ראשון

שינוי יסודי של תזונתכם
יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך
 
~ היפוקרטס
היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב למייסד הרפואה המודרנית, האמין באמונה שלמה שלמזון יש העוצמה לכוונן, לאזן מחדש ולרפא את הגוף. אם כן, דמיינו בנפשכם מה רבה הייתה אכזבתו לו נודע לו שהרופאים בימינו מקבלים שבוע אחד של חינוך בתזונה במשך ארבע שנות לימודיהם הראשונות בבית הספר לרפואה.1 אפילו בבדיקה הגופנית האחרונה שלי היה עלי להסביר לרופאה שלי שאני, כצמחונית, מקבלת מספיק סידן מאכילת עלים ירוקים (הצעתה היחידה הייתה חלב) והמון ברזל מאכילת שעועית ואצות (הצעתה היחידה הייתה בשר אדום). באופן כללי זה לא שרופאים לא מאמינים בעוצמתו המרפאת של המזון, אלא הם פשוט מעולם לא למדו את הנושא.
לו למדו רופאים תזונה יותר לעומק, הם היו מגלים שאנחנו באמת המזון שאנחנו אוכלים, משום שתאי המזון שלנו מפורקים והופכים לתאי הגוף שלנו. בנוסף, המזון שאנחנו אוכלים והמשקאות שאנחנו שותים משפיעים באופן ישיר על כלי הדם שלנו ועל רקמות גופנו, וגורמים להם להיות דלקתיים יותר או פחות, בהתאם למה שאנו מכניסים לגופנו. כדי להבין מושג זה, דמיינו הגשת כוס קפה לילד בן חמש. לאחר כעשר דקות לא יהיה לכם כל ספק שמה שאנו שותים ואוכלים משפיע ישירות על בריאותנו.
בריאותנו – ולמעשה חיינו בשלמותם – יכולים להיתפש כסכום הכולל של כל החלטותינו מרגע לרגע. בזה נכללים בחירותינו בנוגע למזון ולשתייה, מחשבות ורגשות, פעולות ותגובות, פעילות ומנוחה בכל יום נתון. הדבר שהופך מזון לעוצמתי כל כך הוא שבחירת מזון היא החלטה מודעת מאוד. האם אבחר דגן-בוקר מלא סוכר או שיבולת שועל עם פרי? האם אוכל כריך חמאת בוטנים וריבה מהיר-הכנה או את סלט הקינואה המטריח יותר? רוב האנשים חשים ספק מכרסם בבסיס בחירות המזון היומיומיות האלה, והספק הזה לוחש "האם זה באמת משנה? האם למזון שאני אוכל באמת יש השפעה חיונית על בריאותי?" השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי – אלו שחייהם היו נתונים בסכנה – לוקחים את השאלה הזו לשלב הבא. הם שואלים את עצמם: "האם הדברים שאני אוכל יכולים לגרום לסרטן שלי לפוג?" התשובה שרבים מהם מגלים היא "כן".
לאחר ניתוח מאות מקרים של הפוגות ספונטניות, אחד מתשעת גורמי המפתח שעולים באופן עקבי, שוב ושוב, הוא שינוי תזונתי יסודי כדי לסייע בריפוי מסרטן. יתרה מזו, רוב האנשים שחקרתי, כולם נוטים ליישם את אותם ארבעה שינויים תזונתיים. השינויים הם:
הפחתה ניכרת או הימנעות מוחלטת מסוכר , בשר , מוצרי חלב ומזונות מעובדים
הגברה משמעותית של צריכת פירות וירקות
אכילת מזון אורגני , וגם
שתיית מים מטוהרים .
לאחר שאדון לעומק בכל אחד מהשינויים האלה, אשתף אתכם בשני סיפורי הפוגה ספונטנית מפיהם של אנשים ששינו את תזונתם באופן יסודי כדי להחלים מסרטן השד ובלוטת הערמונית, בהתאמה.
לבסוף, נדון בכמה צעדים פשוטים שאתם יכולים לנקוט כדי להתחיל ליהנות מתזונה נוגדת-סרטן.
ללא ממתקים , ללא בשר , ללא מוצר חלב , ללא מזו מעובד
הרוב המכריע של השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני ממשיכה לחקור , מדברים על כך שהם מפחיתים את צריכת הממתקים ( סוכר ), הבשר , מוצרי החלב והמזונות המעובדים , או נמנעים מהם לחלוטין כדי לסייע לעצמם להחלים . בואו נתחיל בסוכר . עובדה בלתי מעורערת היא שתאי סרטן צורכים >סוכר – גלוקוז – בקצב הרבה יותר מהיר מאשר תאים רגילים על בסיס עיקרון זה פועלת סריקת PETי ( Positron Emission Tomography ) : ראשית , שותים כוס גלוקוז , ואז הסריקה מזהה היכן הסוכר הזה נצרך באופן המהיר ביותר בגוף הנבדק . אותם " אזורים חמים " של גלוקוז הם האזורים בגוף הנבדק שלגביהם הסבירות הגבוהה ביותר שהם אלו שלקו בסרטן . בעוד שלחוקרים עדיין לא ברור האם תזונה עתירת - סוכר גורמת לסרטן , הדבר שאנחנו כן יודעים הוא שברגע שיש בגוף תאים סרטניים , הם צורכים פי 10 עד פי 50 יותר סוכר מאשר תאים רגילים .2 לכן, הגיוני שחולי סרטן יסלקו סוכר מעובד רב ככל שניתן מתזונתם , כדי להימנע מ " להזין " את תאי הסרטן שלהם >, ובמקום זאת להסתמך על גלוקוז המצוי באופן טבעי בפירות ובירקות . ביודענו שהאמריקאי הממוצע אוכל כמות סוכר השווה בערכה ל -22 כפיות סוכר ביום – בעוד שעלינו לאכול שש עד תשע כפיות סוכר ביום , לכל היותר3 – אנו מבינים שיש מקום רב לשיפור, בין שאנו מתמודדים כעת עם סרטן ובין שלא.
הקשר בין תאי סרטן וסוכר התגלה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי רופא ששמו אוטו ורבורג. ד"ר ורבורג זכה בפרס נובל על הגילוי שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם ונושמים (כלומר שואפים ונושפים) בצורה שונה מזו של תאים רגילים. באופן ספציפי, הוא הבחין בכך שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם באמצעות פירוק כמויות גדולות באופן יוצא דופן של גלוקוז, וגם שהם נושמים ללא נוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אנ-אירובית"). תאים בריאים, לעומת זאת, מפרקים כמות הרבה יותר קטנה של סוכר ונושמים בנוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אירובית"). הדבר המעניין הוא שתאי סרטן ימשיכו לנשום באופן אנ-אירובי גם כאשר יש בסביבה המון חמצן. ממצא זה הוביל את ד"ר ורבורג להניח הנחת מחקר שמשהו ודאי פגום במיטוכונדריות של תאים סרטניים, משום שזה האיבר שבו נשימה אירובית מתרחשת בתאים בריאים. אל תדאגו, אם יש לכם הבזקים-לאחור מלאי חרדה לשיעורי ביולוגיה מהתיכון, הנקודה העיקרית היא פשוטה: תאי סרטן מתנהגים בצורה שונה מתאים בריאים, ואחד מהבדלי המפתח הוא שהם זקוקים להרבה מאוד סוכר כדי לתפקד. לפיכך, הימנעות מוחלטת מסוכרים מעובדים בתזונה עשויה להיות דרך עיקרית שמסייעת ב"הרעבת" תאי סרטן.
שורד אחד שחווה הפוגה ספונטנית ושינה את תזונתו – ובאופן ספציפי, סילק ממנה את הסוכר – הוא "רון". רון אובחן כחולה בסרטן בלוטת הערמונית בגיל 54. בדיקות הדם שלו חזרו חיוביות לסרטן בלוטת הערמונית [דירוג גליסון (Gleason)י 6 ורמות אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA)י 5.2], והוא נמצא חיובי לסרטן בשתי ביופסיות מתוך 12. לפיכך, רופאיו המליצו על ניתוח מיידי כדי להסיר את בלוטת הערמונית שלו בשלמותה. אולם רון שמע על אדם שריפא את עצמו מסרטן באמצעות תזונה, ולכן הוא רצה לנסות זאת תחילה. בעיירה הכפרית שבה הוא התגורר לא היה אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי שאיתם היה ניתן להתייעץ, לכן הוא התחיל לקרוא ספרים ומאמרים שהסבירו כיצד תאי סרטן צורכים סוכר רב, ושמזונות אמריקאיים טיפוסיים רבים, כגון תפוחי אדמה ולחם לבן, מכילים סוכר. לאחר כמה שבועות של מחקר מאומץ, רון החליט לדחות את הניתוח ובמקום זאת לשנות את תזונתו שינוי יסודי:
הסרטן היה קרוב לוודאי הדבר הכי טוב שקרה לי, משום שהייתי נלהב למדי לגבי כושר, אולם האוכל שאכלתי לא היה כל כך טוב. הייתי מכור כבד לסוכר... [כדי להיפטר מהסרטן שלי] הפסקתי לאכול סוכר וכל מאכל לבן. בלי תפוחי אדמה, בלי לחם לבן – דברים כאלה. ואכלתי המון ירוקים וסחטתי המון מיץ כרוב, דבר שאני עושה עד עצם היום הזה, אם כי לא בתדירות שהייתי יכול... סרטן הוא אנ-אירובי... וגלוקוז הוא כלי תחבורה לחנקן, שמזין אותו. אז אם אתה יכול לנתק את אספקת הגלוקוז, הסרטן לא יצליח לשגשג.
לאחר ששינה את תזונתו בצורה זו, רמות ה-PSA של רון ירדו לערך הבריא של 1.3 בפחות משנה – והוא נמנע מהסרה כירורגית של בלוטת הערמונית שלו, ניתוח שעלול היה להיות בעל השלכות שליליות, קבועות על התפקוד המיני שלו ועל הטלת השתן. רון נטול-סרטן כבר יותר משבע שנים.
_____________
 
נעבור עתה למוצרי חלב. ישנן שתי סיבות עיקריות שבעטיין נחקריי מציעים לכם להפחית את צריכתם או להפסיקה כליל. הסיבה הראשונה היא שמוצרי חלב מופקים מחלב השד של חיה אחרת, פירוש הדבר הוא שהחלב גדוש בהורמונים וחלבונים המיועדים לתרום לגדילת עגל – ולא לגדילת בני-אדם. (מעניין לציין שאנחנו החיה היחידה על פני כדור הארץ ששותה את חלב השד של חיה אחרת.) יתרה מזאת, מחקר מראה שהחלבון העיקרי בחלב פרה, שנקרא קזאין, גורם לתאי סרטן לגדול, בצלחות פטרי וגם בחולדות מעבדה. למעשה, חוקרים גילו שהם יכולים להפעיל או לכבות את מחלת הסרטן של חולדה פשוט על-ידי הזנתה, או אי-הזנתה, בקזאין.4
הסיבה השנייה שבעטייה שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מאמינים שעליכם לצמצם את צריכת מוצרי החלב שלכם, היא כימיקלים לא בריאים שמצויים ברוב מוצרי החלב, כגון הורמוני גדילה של בקר, אנטיביוטיקה וחומרי הדברה. חלב ומוצריו מתוצרת אמריקאית הוחרמו באירופה כיוון שלפרות האמריקאיות הוזרק הורמון rBGH (הורמון גדילה של בקר סינטטי), הורמון שנקשר לסרטן בכמה מחקרים.5 בנוסף, מוצרי חלב אמריקאיים מכילים כמויות לא בריאות של שומני אומגה-6 (במקום שומני אומגה-3 בריאים), משום שבארה"ב מזינים את הפרות בתירס במקום בעשב, שהוא התזונה הטבעית שלהן. דבר זה נעשה משום שזול יותר לגדל תירס מאשר עשב. הבעיה עם שומני אומגה-6 היא שהם נמצאו קשורים לסרטן באופן עקבי.7
לבסוף, חשוב לזכור שמוצרי חלב לא מספקים לנו שום רכיבים תזונתיים שלא נוכל למצוא במקומות אחרים, הגם שפרסומות בטלוויזיה עלולות לשכנע אותנו שהמצב שונה. לדוגמה, נוכל לקבל את אותה כמות סידן מעלים ירוקים ולפת ואותה כמות של חלבון משעועית ואגוזים. אם מסתכלים על התמונה בכללותה, הראיות מצטברות ומראות שייתכן שמוצרי חלב תורמים להיווצרות סרטן, בין בגלל חלבון הקזאין שקיים בהם באופן טבעי, או בגלל הדברים הרעים שאנו מוסיפים בעת הייצור.
מסיבה זו, שורדים רבים מאלה שחקרתי, צמצמו מאוד או הפסיקו לחלוטין את צריכת מוצרי החלב שלהם, לפחות עד שהסרטן שלהם נעלם לחלוטין.
ג'יין פלאנט היא דוגמה למישהי שהחלימה מסרטן באמצעות התמקדות בהרחקה של מוצרי חלב (בין השאר) מתזונתה. בתחילה, ג'יין אובחנה כחולה בסרטן השד מדרגה ראשונה בגיל ארבעים ושתיים, אז אמרו לה הרופאים שכריתת שד "תטפל בעניין". למרבה הצער, הם טעו. הסרטן שלה חזר חמש פעמים, ועל פני עשור היא עברה שלושה ניתוחים נוספים, 35 טיפולי הקרנה ושנים-עשר מחזורי כימותרפיה. כאשר הסרטן שלה חזר בפעם החמישית ולטיפול הכימותרפי החדשני ביותר לא הייתה שום השפעה על קשרית הלימפה מלאת-הסרטן בגודל ביצה שבלטה מצווארה, רופאיה הודיעו לה שנותרו לה רק עוד חודשים ספורים לחיות. אולם כאימא אוהבת וגיאולוגית מוכשרת, ג'יין סירבה לקבל את הצפי שלהם. במקום זאת, היא התחילה להשתמש בכישוריה כגיאולוגית כדי לחקור את הדבר שעשוי להיות בשורש סרטן השד שלה. היא כבר שינתה את תזונתה ואכלה הרבה ירקות ודגנים מלאים, אבל מחקרה החדש הוביל אותה למסקנה שיש שינוי נוסף שעליה לבצע:
במקרה שלי, ויתור על מוצרי חלב היה חשוב... באותה עת עברתי טיפולי כימותרפיה רגילים, אבל הם לא הועילו, ועד שלא ויתרתי על מוצרי חלב, הם לא התחילו להועיל... אני חושבת שיש הרבה דברים שגורמים לסרטן, אבל אני חושבת שצריך להפסיק את הדברים שמקדמים אותו, שגורמים לו לגדול... אבל זה לא כזה פשוט, כמו "רק לוותר על מוצרי חלב". יש שינויים אחרים, נוספים בהרגלי החיים והתזונה.
ג'יין כותבת אודות אותם שינויים אחרים בספרה "Your life in Your hands" שהיה רב-מכר באנגליה. בספרה היא ממליצה על הימנעות מכל מוצרי החלב; להגביר מאוד את צריכת הפירות והירקות האורגניים; לאכול חלבונים צמחיים בריאים כגון שעועית, אגוזים וזרעים; לשתות מים מטוהרים. היא נטולת-סרטן יותר מ-19 שנים, ממשיכה לנהל מחקר על תזונה נטולת מוצרי חלב ועשירה בירקות ולדבוק בתזונה שכזו.
_____________
 
העדויות נגד צריכת בשר מתחילות בטיעון שאנו בני-האדם תוכננו לתזונה המכילה כ-10% בשר, שבאופן אידיאלי יהיה בשר ציד דל-שומן של חיות לא מבויתות. כיום, התזונה האמריקאית האופיינית מכילה 15% בשר, ומשמעות הדבר היא שהאמריקאי הממוצע אוכל כתשעים ק"ג בשר בשנה.8 בצד השני של הטווח, תומכי התזונה של תקופת ה"פָּלֵאוֹ", או תזונת איש המערות, יטענו שבני-האדם תוכננו לצרוך 40%-20% בשר. בלי קשר למה שאכלו בני-אדם לפני אלפי שנים (דבר שאיש לא יוכל להוכיח), בהווה אנו מתמודדים עם מחלת הסרטן המודרנית, ונותרת בעינה העובדה שעשרות רבות של מחקרים מדעיים מתוכננים היטב ורחבי-היקף מצאו קשר בין צריכה קבועה של בשר, בייחוד בשר אדום, לבין סוגים רבים של סרטן.9 למעשה, מחקר אחד הראה שאישה שאוכלת שתי מנות בשר ביום מכפילה את סיכוייה לחלות שוב בסרטן השד פי ארבעה.10
נוסף על ממצאים מדאיגים אלה, תעשיות הבשר, העופות והדגים סובלות מאותן בעיות כמו תעשיית מוצרי החלב כאשר מדובר בתוספים הלא-בריאים של הורמוני גדילה מלאכותיים, אנטיביוטיקה, חומרי הדברה ושומני אומגה-6. וכמו במוצרי החלב, אין בבשר אף מרכיב תזונתי שלא ניתן לקבל ממקור אחר. למשל, צמחונים יכולים לקבל המון חלבונים מאכילת שעועית עם דגנים מלאים, ואת כל הברזל שהם זקוקים לו משעועית ואצות. המסקנה שלי בנוגע לצריכת בשר היא אפוא זהה לזו של מוצרי החלב: אם אתם חולים בסרטן, הייתי ממליצה על צמצום דרסטי בצריכת בשר או הימנעות מוחלטת ממנו, לפחות עד שהסרטן שלכם ייעלם לחלוטין. אם אתם כן בוחרים לאכול מעט בשר, ודאו שהוא אורגני, שהוא גודל בתנאי מרעה-חופשי, שהוא נטול-אנטיביוטיקה, נטול-הורמונים ומוזן עשב, והגבילו את הכמות שאתם צורכים.
_____________
 
קבוצת המזון האחרונה ששורדים שחוו הפוגה ספונטנית מצמצמים בצריכתה או נמנעים ממנה לחלוטין, היא קבוצת המזונות המעובדים, ובייחוד דגנים מעובדים. מוצר מזון מעובד כגון לחם עשוי מחיטה שעברה תהליך עיבוד מצורתה הצמחית המקורית (פרי צמח החיטה, או גרגר החיטה) ונכתשה לכדי קמח דק. הקמח עורבב עם שמרים וסוכר ונאפה בצורת כיכר. התוצאה היא לחם בעל מדד גליקמי[1] גבוה מאוד. פירוש הדבר הוא שהפחמימות שהלחם מכיל הופכות לגלוקוז במהירות רבה – דבר, שכפי שלמדנו קודם, תאי סרטן אוהבים. נוסף על כך, אכילת מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה כגון לחם, פסטה, קמח או כל דגן מהיר-בישול אחר, לא רק מעניקה לתאי הסרטן המון גלוקוז, אלא גם גורמת לרמות אינסולין גבוהות בדם, וזהו מצב נוסף שנמצא בעל קשר הדוק לסרטן.11
לפיכך, כדי לשמור על רמות סוכר ואינסולין בדם נמוכות ויציבות, שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מפחיתים במידה רבה מאוד את כמות המזונות המעובדים שהם אוכלים (או נמנעים מהם לחלוטין), ובמקום זאת, משתדלים לאכול פחמימות בצורתם השלמה והמלאה. הגוף מעכל דגנים מלאים הרבה יותר לאט מאשר דגנים מעובדים, דבר שתורם לשמירה על רמות נמוכות של סוכר ואינסולין בדם. בנוסף, דגנים מלאים מכילים יותר סיבים ומינרלים מאשר דגנים מעובדים.12 החשוב ביותר הוא, אולי, שאכילת דגנים מלאים נמצאת קשורה באופן עקבי לרמות נמוכות יותר של תחלואה בסרטן.13 דוגמאות לדגנים מלאים הן אורז חום, קינואה, שיבולת שועל מלאה, גריסי פנינה (גריסים), גרגרי חיטה. אם תרצו לאכול לחם, אכלו לחם מחיטה נבוטה שהוא דחוס יותר ומכיל הרבה פחות סוכר מלחם לבן או לחם מחיטה מלאה.
אחד המרפאים האלטרנטיביים שראיינתי הוא מנהל תוכנית ניקוי בתאילנד, מקום שאליו מגיעים אנשים מכל העולם כדי לצום ולהתנקות שלושה עד שבעה ימים כל פעם. בעיני יליד תאילנד זה, מזונות מעובדים הם כה לא-בריאים עד שהוא נמנע מהם לחלוטין:
איני אוכל מזון מהיר, מזון ממכונה או מוצרי חלב. אבל אני אוכל כל דבר שמגיע מהטבע (כלומר שצומח באדמה). זהו הרגל האכילה היומיומי שלי. כל דבר שמגיע מפחית שימורים הינו חסר חיים – הוא מת. חשבי על תאריכי ייצור של מפעלים. איך המזון נשמר ארבע שנים? אם תקטפי פרי ותקצצי אותו, הוא מת. הוא מחזיק מעמד שלושה או ארבעה ימים, אולי יום אחד. אז אני אוכל רק מזון "חי" – כל דבר שמגיע באמצעות הטבע.
אמריקאים אוהבים מזון שנעשה במכונות, כגון קמח ופסטה – שהם מזונות עיקריים בתזונה האמריקאית הרגילה (תזונה עשירה בסוכר ובבשר), אבל חשוב לזכור שבלוטות הטעם שלנו לא תמיד יודעות מהו הטוב ביותר עבורנו. למעשה, קיימת תעשייה בהיקף של מיליארדי דולרים שעוסקת ביצירת טעמים מלאכותיים שיפתו את בלוטות הטעם שלנו במידה כזו שלא נצליח שלא לרכוש מוצרי מזון מעובדים ולא-בריאים. היזהרו גם מפני הטעמים הקרויים "טבעיים", משום שהם אינם תמיד כפי שהם נראים. למשל, האם ידעתם שהנוזל מבלוטת פי-הטבעת של הבונה – ששמו קאסטוריאום – משמש לעיתים קרובות ליצירת טעם פטל "טבעי" במזונות ובמשקאות?14 מינהל המזון והתרופות מאשר לקרוא לו "טעם פטל טבעי" משום שמקורו אינו כימי, אבל מקורו בהחלט אינו בפירות פטל.
נוסף על כך שחברות מזון מעובד מפתות אותנו בטעמים מלאכותיים ו"טבעיים" אלה, הן מוסיפות כמויות עצומות של מלח, סוכר ושומן לרוב מוצריהם, משום שהן יודעות שבלוטות הטעם שלנו, שהעדפתן עוצבה בעת היותנו ציידים-מלקטים, עדיין מתוכנתות להשתוקק למזונות אלה, שהיו נדירים יחסית לפני אלפי שנים. הודות להתקדמות החוואות, כיום ביכולתנו לייצר סוכר, שומן ומלח כאוות נפשנו. למרבה הצער, האבולוציה לא צמצמה את הפער באשר לעובדה זו, וחברות המזון המהיר מנצלות פער זה. אנחנו עדיין מריירים כמו מטורפים כשאנחנו מריחים שומן, סוכר או מלח, וזו הסיבה שבעטייה כל כך קשה לנו לעמוד בפני צ'יפס חם.
מכל הסיבות האלה, יהיה זה נבון מצד חולי סרטן, או אנשים המבקשים להימנע מלחלות בסרטן, לא לתת אמון בבלוטות הטעם שלהם כאשר מדובר בבחירת מזון. במקום זאת, השורדים שחווים הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, חוזרים לסגנון החיים של סבי-סביהם, שאכלו ירקות מגידול ביתי ודגנים מלאים, ולעיתים רחוקות מאוד מעדנים כגון בשר וסוכר, ונהנו מתחלואת סרטן נמוכה באופן משמעותי מזו שאנו מכירים היום.16
כוחם המרפא של פירות וירקות
כאשר מדובר בפירות ובירקות, אתם כבר יודעים מה אני הולכת להגיד: הם בריאים עבורכם – בריאים מאוד. ירקות ופירות מעניקים לגוף האנושי כל שהוא זקוק לו: ויטמינים, מינרלים, פחמימות, סיבים, גלוקוז, חלבונים ואפילו שומנים בריאים. במונחי מחלת הסרטן, מאות רבות של מחקרים הראו שאכילת פירות וירקות עוזרת במניעת מחלת הסרטן מלכתחילה, בעוד מחקרים שנמשכים כעת מראים שחולי סרטן שאוכלים פירות וירקות חיים שנים רבות יותר.18 לדוגמה, מחקר אחד שעקב אחרי 1,500 שורדות סרטן שד, מצא שאצל נשים שאכלו חמש מנות של פרי ו/או ירק ביום והיו פעילות מבחינה גופנית במשך לפחות 30 דקות, שישה ימים בשבוע, הייתה הפחתה של 50% בתמותה לעומת אלה שאכלו פחות ירקות או התעמלו פחות.19 במילים אחרות, שורדות הסרטן שאכלו הרבה ירקות והתעמלו בקביעות, חיו פי שניים יותר.
בנוסף, מחקרים רבים מראים שפירות וירקות מסוימים הם נוגדי-סרטן עוצמתיים – כמו למשל ירקות מצליבים (כגון כרוב, ברוקולי, כרובית), ירקות ממשפחת השומיים (כגון בצל, שום, בצל ירוק), וגרגירי יער כהים. הירקות המצליבים לבדם מכילים חומרים מזינים שמסייעים לחסימה של גדילת תאים סרטניים, הם מונעים מתאים סרטניים מלהפוך לבעלי גרורות, ואפילו גורמים לתאי סרטן להתפוצץ או למות.22 לירקות ולפירות אחרים יש תכונות נוגדות-סרטן אחרות. לפיכך, כדי ליהנות מכל החומרים המזינים הקיימים, יש להשתדל לאכול פירות וירקות מכל צבעי הקשת, משום שכל צבע מייצג חומר מזין נוגד-סרטן שונה. אחת מהשורדות שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי, שגילתה את כוחם המרפא של ירקות ופירות, הייתה דֵייל פִיגְטְרִי. בגיל 27 הצעיר, דייל אובחנה כחולה בלימפומה נון-הודג'קינס, או סרטן של מערכת הלימפה. בעת ניתוח בדיקתי נמצא גידול לימפטי בגודל אשכולית בצמוד לריאתה, ליבה ועורקיה הראשיים, ממצא שהינו בלתי ניתן לניתוח. דייל התחילה מייד בטיפול כימותרפי ובהקרנות על-פי הוראות רופאהּ, אך נאלצה להפסיק את הכימותרפיה לאחר חודשיים בשל תופעות לוואי חמורות ביותר. אחרי שלושה חודשי הקרנות בלבד, היא נאלצה להפסיק גם טיפול זה, משום שהוא החל להשפיע על דיבורה. מכיוון שלא נותרו בידה אפשרויות אחרות, היא החלה להתנסות במגוון רחב של טיפולי גוף-תודעה-רוח, אחד מהם היה תזונה:
הלכתי לפגוש מאסטר לתזונה שנתן לי דיאטה שכללה מזונות עשירים בחומרים מזינים, קלים לעיכול, בכמויות עצומות! נדרשו כמה שבועות עד שהקיבה שלי פיתחה את היכולת להכיל כמויות כה רבות של מזון, אך לאחר שהיא הסתגלה לזה, דמיתי לספוג ששואף מזון. הדיאטה כללה 80% מזון נא, 20% מזון מבושל. שתיתי שלושה מיצים טריים ביום שנסחטו במקום מירקות ואכלתי כמויות עצומות של סלטים, פירות ואגוזים. לארוחת ערב הוספתי 450 ג' ירקות מבושלים וכן 450 ג' בטטה או אורז מלא או שעועית. מהר מאוד גופי החל להפריש חומרים ישנים ולא רצויים – אולי חומרים מסרטנים, אולי שאריות מהכימותרפיה ומההקרנות. הניקוי מהרעלים התרחש במחזורים, כל כמה שבועות באזור אחר של גופי והיה מלווה בתסמינים חדשים – החל בכאבים וכלה בליחה ובשלשולים.
לאחר שלוש שנים שבהן דייל יישמה תוכנית ריפוי שלמה שהתייחסה לגופה, לתודעתה ולרוחה, דייל הלכה לבדיקת CT – וזו גילתה שהסרטן שלה נעלם לחלוטין. בדיקה זו נערכה בשנת 1980, לפני יותר משלושים שנה, והיא נותרה נטולת-סרטן מאז. מאז היא הכשירה את עצמה להיות תזונאית וכעת היא מסייעת לחולי סרטן אחרים לפתח תוכניות ריפוי מקיפות המתייחסות לגוף, לתודעה ולרוח.
אכלו מזון אורגני כדי להתנקות מרעלים
רוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית מדברים על חשיבות הסילוק מהגוף של כל הרעלים והכימיקלים שאנו חשופים אליהם כיום בעולם. מדענים יודעים שחיידקים, וירוסים, מוטציות גנטיות, וכמובן, רעלנים, עלולים להפוך תא בריא לתא חולה. חוקרים יודעים גם שרעלנים מסוימים, כגון ניקוטין, אזבסט ופורמלדהיד, גורמים לסרטן בוודאות. אולם כל יום אנו חשופים לכימיקלים רבים שמדענים עדיין אינם בטוחים מה מידת השפעתם, לדוגמה, חומרי הדברה ואורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). נדרשו למדענים מעל לחמישים שנה כדי להוכיח שניקוטין גורם לסרטן הריאות, וייתכן שיידרש להם זמן זהה לזה, או אף רב מזה, כדי לקבוע האם חומרי הדברה ואורגניזמים מהונדסים גנטית גורמים לנו למחלות.
במחקר מטריד מאוד שנערך לאחרונה, נמצא קשר בין סרטן אצל ילדים לבין אמהות שהשתמשו בחומרי הדברה נפוצים לבית או לגינה כשהיו בהיריון.23 מחקר דומה הראה שרקמות השד של נשים חולות בסרטן השד הכילו ריכוז של חומרי הדברה גבוה בהרבה מזה שנמצא ברקמות שד של נשים בעלות גידולים שפירים.24 למרבה הצער, ייתכן שיידרשו עוד כחמישים מחקרים דומים לאלה עד שמדענים יצהירו באופן רשמי שחומרי הדברה מסוימים מסרטנים. בינתיים רוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית מעדיפים שלא להסתכן ולעשות את הדבר הבטוח, ולקנות ירקות ופירות אורגניים בלבד. נראה שזו בחירה חכמה, משום שמחקר עדכני שבדק 240 סוגי מזונות אורגניים שונים הסיק שהסבירות שמזון אורגני יכיל חומרי הדברה נמוך ב-25.30%
_____________
 
נוסף על אכילת מזונות אורגניים, צום או ניקוי רעלים קצרים עשויים לזרז את תהליך הניקוי של הגוף מחומרי הדברה, מתכות כבדות ורעלנים אחרים. צום הינו אחד הטיפולים הרפואיים המתועדים העתיקים ביותר, והוא תועד כמעט בכל מערכת של רפואה מסורתית ודתית במהלך שלושת אלפים השנים האחרונות. מטפלים רבים רואים בצום דרך טבעית להתנקות מדלקות, ולנקות את הגוף מרעלים, בייחוד משום שכאשר צמים באופן בטוח, הצום מפעיל אפקט דומינו עוצמתי של שינויים בריאים בגוף.
למשל, מחקרים מראים שצומות קצרים יכולים לסייע בהרחקת דלקות חיידקיות, להפחית כולסטרול ולהאט את ההזדקנות.26 מחקר דומה הראה שעשרים וארבע שעות צום בלבד יכולות להפעיל תהליך פנימי של ניקוי מרעלים שמטהר את כל איברי הגוף ומעלה את מספרם של תאי החיסון שנלחמים בחיידקים.27 מבחינת מחלת הסרטן, מחקר פיילוט הראה שצום קצר בעת קבלת טיפול כימותרפי הגביר את יעילות הטיפול והפחית את תופעות הלוואי שלו, ויש חוקרים שמשערים שהימנעות מכל מקורות מזון שמספקים גלוקוז יכולה להיות דרך יעילה "להרעיב" תאי סרטן.29
בעת מסע המחקר שלי ברחבי העולם, פגשתי מטפלים רבים ברפואה אלטרנטיבית שעושים שימוש בצום כחלק מהטיפול המומלץ שלהם בחולי סרטן. מנהל אחת התוכניות האלה לצום/ניקוי מתאר את היתרונות הבריאותיים כך:
צום הינו דרך מצוינת כדי לגרום לגוף להיפטר מרעלנים שהצטברו בו וכדי לשפר את תפקוד מערכת פינוי הפסולת בגופנו כדי שלא נצבור רעלנים נוספים... לו אובחנתי בסרטן הייתי נוקט צום ממושך בעצמי... ראשית, הייתי רוצה להיפטר מהרעלנים, ואז הייתי רוצה להתחיל לאכול מזון נטול-רעלנים [כלומר מזון אורגני]... הייתי רוצה לצום כדי לנקות את הרקמות ולהרעיב את הגידול הממאיר הצומח במהירות. זהו אותו הדבר שהכימותרפיות וכל הטיפולים [הקונבנציונליים] עושים... צום הינו הדרך הטבעית לעשות זאת... רוב בעלי החיים והאורגניזמים, כאשר הם חולים מאוד, הם מפסיקים לאכול. זו דרכו של הטבע לעשות זאת.
כפי שמנהל זה מציין בצורה נכונה, בעלי חיים צמים באופן אינסטינקטיבי כשהם חולים. למעשה, נדמה שבני-אדם הם הזן היחיד שמכריח את עצמו לאכול במקום זאת. כשבעלי חיים מתחילים להרגיש חולים, הם מפסיקים לאכול ומוצאים מקום מוגן ושקט שבו יוכלו לנוח עד שיחלימו. בעת הזו, הם עשויים ללגום מים או לאכול עשבים מרירים (שוב, שמסייעים בניקוי מרעלים), אבל הם לא ישובו לאכול עד שירגישו שיפור. עבור בני-אדם, אובדן התיאבון המיידי כשאנו חשים חולים מצביע שאולי גם אנו ניחנו באותו מנגנון אינסטינקטיבי לריפוי עצמי שמבקש מאיתנו לא לאכול לזמן מה כדי להפעיל תהליך פנימי לניקוי מרעלים. משום שסוגי סרטן מסוימים כבר נמצאו קשורים לחיידקים ולווירוסים [למשל וירוס הפפילומה האנושי (HPV) נמצא קשור לסרטן צוואר הרחם, ואילו חיידק ההליקובקטר פילורי (H. pylori) נמצא קשור לסרטן הקיבה], ייתכן שיש טעם בכך שחולי סרטן יצומו צום קצר ומפוקח רפואית כדי לסייע לגופם להיפטר מחיידק או וירוס המונחים ביסוד המחלה וייתכן שהם משתהים.
כאשר שהיתי בתאילנד לצורך המחקר שלי, הייתי מספיק מסוקרנת כדי לנסות צום שארך שבוע, שכלל מעט אבטיח ומיץ גזר, מרק ירקות בלילה, חוקן יומי, שייקים של סיבים תזונתיים, צמחי מרפא וויטמינים. כשאני רעבה אני רגזנית מאוד, לכן הייתי בטוחה שאוותר על העניין אחרי שש שעות בלבד, אולם הופתעתי. השייקים של הסיבים התזונתיים העניקו לי תחושת שובע במהלך כל השבוע, והמיץ, המרק והוויטמינים נתנו לי את המיקרו-רכיבים-תזונתיים שלהם גופי נזקק. מבלי להיכנס לפרטים הדוחים לגבי משהו שקרוי "רובד רירי" (mucoid plaque) (אתם יכולים לחפש בגוגל), די אם אומר שסיימתי את השבוע בהשתאות עצומה לגבי יכולתו של גופי לנקות את עצמו מרעלים באמצעות צום – ובתור מומרת לצמחונות. היום אני מנסה לצום פעם בשנה בתור "ניקוי אביב" של איבריי הפנימיים.
אם רעיון הצום כדרך לנקות את הגוף מרעלים נראה לכם קשה מדי, אולי תרצו להתחיל בצום של יום אחד שבו תשתו מיצי ירקות טריים, בצירוף סיבי פסיליום (למשל: מטמוציל) כל ארבע עד שש שעות כדי לחוש תחושת שובע. צום כזה יום אחד בחודש הינו דרך קלה לנקות את הגוף מרעלים. זכרו, תמיד התייעצו קודם עם הרופא שלכם למקרה שהצום שלכם צריך להיות בפיקוח רפואי.
שתו מים מטוהרים
השינוי הרביעי והאחרון שכמעט כל השורדים שחוו הפוגה ספונטנית ביצעו, היה להפסיק לשתות משקאות מוגזים, מיצים וחלב ולשתות כשמונה כוסות מים ביום, והם דאגו לכך שהמים יהיו נקיים ככל שניתן. מים הם הצורך הבסיסי ביותר שלנו כשמדובר בבריאות. הם מהווים 70% מהגוף האנושי ובלעדיהם נמות תוך כארבעה ימים. רבים מהמטפלים האלטרנטיביים שראיינתי סבורים שמים יכולים להיות "מרַפּא מאסטר", ושבכוחם לשטוף אל מחוץ לגוף רעלנים, וירוסים וחיידקים ולהעניק לתאי הגוף מִיוּם שלו הם כה זקוקים.
אותם מרפאים ממליצים על שתיית מי מעיינות טבעיים (מים מינרליים), בגלל תכולת המינרלים הגבוהה יותר שלהם, ועל הימנעות ממי ברז מכיוון שלעיתים תכופות הם מכילים כלור, פלואור ומתכות כבדות אשר כולן נקשרו בסרטן במחקרים מסוימים.30 בעוד שנחוצים מחקרים נוספים רבים לפני שנוכל לדעת בוודאות האם מזהמים אלה קשורים לסרטן או לא, השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני חוקרת בחרו שוב שלא להסתכן ולעשות את הדבר הבטוח ביותר, ולשתות מי מעיין טבעיים ארוזים בבקבוקי פלסטיק נטולי ביספנול A י(BPA), או להתקין בביתם מערכת לטיהור מי ברז (למשל: אוסמוזה הפוכה בתוספת מסנן פחם). אולם טיהור זה מסלק גם את כל המינרלים הבריאים מהמים שלכם[2], לכן זהו צעד חכם להוסיף לתזונתכם תוסף מינרלים אם אתם מטהרים את המים שלכם. אני באופן אישי התקנתי מערכת לטיהור מים ביתית הצמודה לכיור המטבח שמסירה כלור, פלואור, מתכות כבדות ומזהמים אחרים ממי הברז שלי, ואני משתמשת במים המטוהרים האלה לשתייה ולבישול.
_____________
 
עד עתה חקרנו את ארבעת השינויים התזונתיים העיקריים שהשורדים שחוו הפוגה ספונטנית ביצעו כדי לסייע לגופם להבריא:
צמצום צריכת הסוכר, הבשר, מוצרי החלב והמזונות המעובדים או להימנע כליל מצריכתם.
הגברת צריכת ירקות ופירות.
אכילת מזון אורגני.
שתיית מים מטוהרים.
כעת ברצוני לשתף אתכם בסיפורי ההחלמה של "ג'יני" וג'ון, שמדגימים באופן ברור כיצד – כאשר ג'יני וג'ון התמודדו עם סרטן השד וסרטן בלוטת הערמונית, בהתאמה – הם השתמשו בארבע האסטרטגיות האלה כדי לנסות להחלים ממחלת הסרטן שלהם. שניהם חיים באזורים כפריים (אך שונים) של ארה"ב, במקומות שבהם לא ניתן לפנות לעזרת אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי. במקום זאת, הם ביצעו מחקר עצמאי משל עצמם באמצעות קריאת ספרים רבים מאוד, בדקו כל ספר בספרייה הציבורית שלהם, וביצעו מחקר אינטרנטי סלקטיבי. כשתקראו את סיפוריהם, השתדלו לשמור על "ראש פתוח". גם אם הבחירות שלהם לא תואמות את הבחירות שלכם, בכל זאת הם הצליחו למצוא פתרונות שעזרו לגוף שלהם.
סיפורה של ג'יני
ג'יני הייתה בת 60 כאשר היא מצאה גוש בשד. באותה עת, בשנת 2007, היא עבדה בחריצות בעבודתה זה שנים רבות ונהנתה מתקופה רגועה יותר של חייה יחד עם בעלה האוהב. השלווה נקטעה באחת כאשר היא גילתה שהיא חלתה בסרטן השד. לא ממוגרפיה ואף לא בדיקת MRI לא הצליחו לאבחן את הגוש באופן הולם, אך לבסוף אישרה בדיקת דגימה שאכן המדובר הוא בסרטן השד. הרופא שלה קבע מייד ניתוח להסרת הגידול בלבד, ולא השד כולו, אך למרבה הצער הוא לא הצליח להשיג "שוליים נקיים", כלומר, הוא לא הצליח להסיר את כל הגידול בשלמותו בעת הניתוח. בנוסף, חלק מקשריות הלימפה של ג'יני נמצאו חיוביות, ממצא שמשמעותו הייתה שהיא סובלת מסרטן השד בדרגה 3 (מתוך 4). הרופא הציע שהיא תעבור ניתוח נוסף כדי להשיג שוליים נקיים וגם כדי להרחיק מגופה קשריות לימפה רבות. הוא אמר לה שאחרי הניתוח השני היא תזדקק לטיפול כימותרפי אינטנסיבי ולאחר מכן להקרנות. ולאחר מכן הוא אמר לה את החדשות הגרועות מכולן: הצפי שלה. בקולה הרגוע והרציני, ג'יני נזכרת באותו רגע גורלי:
הרופא אמר לי: "אחרי הניתוח הזה [השני] והכימותרפיה וההקרנות, נוכל לתת לך עוד חמש שנים לחיות." חשבתי לעצמי, אני רוצה לחיות יותר מחמש שנים!... אז כשהרופא אמר זאת, כעסתי מאוד. לא אמרתי לו שום דבר אבל כעסתי מאוד ומייד ידעתי שאני לא מתכוונת לעשות זאת. לא התכוונתי לעשות זאת מכיוון שכבר דיברתי [עם חברי רון] וכבר היה בידי מידע [אודות אפשרויות לטיפול אלטרנטיבי]. לכן יצאתי מהפגישה בגישה הזו: הדבר הזה לא יכריע אותי, אני הולכת להצליח.
לפיכך, בעזרת כל האומץ שהיא יכלה לאזור, ג'יני סירבה ברוגע לניתוח השני, לכימותרפיה ולהקרנות, אף על פי שעדיין נמצא סרטן בשדהּ ובקשריות הלימפה שלה. רוב חולי הסרטן היו פוחדים לסרב לטיפול המומלץ, כפי שעשתה ג'יני, אולם למעשה ג'יני פחדה יותר מהניתוח השני, כי היא קראה שהרחקת קשריות לימפה עלולה להוביל לבצקת לימפטית, שהיא נפיחות קבועה וכואבת של הזרועות והרגליים. חשוב מזה, חברהּ, רון, החלים לאחרונה מסרטן בבלוטת הערמונית על-ידי שינוי יסודי של תזונתו (והשהיית כל טיפול רפואי קונבנציונלי), לכן לג'יני הייתה לפחות דוגמה אחת לחיקוי. היא התחילה לקרוא ככל שיכלה אודות הנושא והייתה מעט המומה מכמויות המידע העצום שהיא מצאה. למעשה, היא הייתה כה מבולבלת לגבי מה שהיא אמורה ולא אמורה לאכול עד שהיא פשוט הפסיקה לאכול לזמן מה:
הפחַתי 22 ק"ג בחודשיים, משום שתקופה מסוימת לא העזתי לאכול. הם [הספרים] אמרו שהרגלי האכילה שלך – דברים מסוימים שאתה אוכל – מחמירים [את הסרטן]. אז חששתי שאני מזינה אותו. ואז, באיטיות, התחלתי לשלב את המזונות הנכונים. אבל משום שהגוף אינו רגיל לזה, אתה נעשה חולה. זהו שינוי עצום עבור הגוף. אבל ברגע שמתרגלים לאכול בצורה הזו, האוכל הזה טעים ואילו האוכל האחר כבר אינו טעים עוד – המזון המעובד.
לפני שדנתי עם ג'יני בשאלה מה לדעתה הם "המזונות הנכונים", רציתי לשמוע פרטים נוספים שנוגעים לסיבה שבגינה הפסיקה לאכול. באותה נקודה במחקר שלי כבר פגשתי מספר רב של שורדים שחוו הפוגה ספונטנית, וכן מטפלים אלטרנטיביים שהשתמשו בצום כחלק מהטיפול שלהם בסרטן. אולם נראה היה שג'יני צמה בטעות. "האם היה זה צום?" שאלתי.
היא השיבה:
ובכן, כן. משום שפחדתי שאוכל את הדבר הלא-נכון. ואז לאט-לאט התחלתי לאכול חסה, ואז התחלתי לכלול מאכלים נוספים. לא הייתי בטוחה לגבי מה אני אמורה לאכול, אבל אז הוספתי לדבר עם רון והתחלתי להבין איך לעשות זאת, כי הכול זר לך... זה כמעט היה טוב להפסיק [לאכול] ואז להתחיל מחדש. אבל כן, הפחַתי המון ממשקלי, אבל עליתי שוב [כעבור שלוש שנים].
אובדן של משקל בעת צום הוא דבר שכיח מאוד ובדרך כלל בריא ובטוח, כל עוד לא מתחילים בתת-משקל, דבר שלא אפיין את מצבה של ג'יני.
כפי שאופייני בעת הפסקת הצום, בתחילה אכלה ג'יני מזונות קלים לעיכול, כגון חסה. ואז היא התחילה להוסיף מזונות ומשקאות אחרים – אלו שהיא מצאה לנכון – לתזונתה. היא התבססה על הספרים הרבים שקראה, כמו למשל ספרו של פטריק קווילין "Beating Cancer With Nutrition" וספרה של כריסטינה פירלו "Cooking the Whole Foods Way". זכרו, ג'יני התגוררה באזור כפרי של ארה"ב הרחק מתזונאים או רופאים אינטגרטיביים. לפיכך, היה עליה לערוך את כל המחקר בכוחות עצמה.
התחלתי בכך שנמנעתי מאכילת סוכר, קמח ומוצרי חלב. אכלתי בעיקר ירקות ופירות ולא אכלתי בשר אדום בכלל – מעט עוף מדי פעם או דג, אבל לא אכלתי אותם בקביעות. אכלתי בעיקר דברים ירוקים. וחשוב מאוד לסחוט כרוב, אז עשיתי זאת.
ג'יני גם קנתה מתקן מים מינרליים לביתה והתחילה לשתות כמויות גדולות של מים מינרליים מבוקבקים במקום מי ברז. לא רק שהמים היו טובים יותר עבור בריאותה בהתבסס על המידע שהיא קראה אודות מי ברז מלאי כלור, אלא שטעמם היה טעים יותר, מכיוון שמי הברז המקומיים שלה היו מים "קשים", בעלי תכולה מינרלית גבוהה. היא גם הפסיקה לשתות משקאות מוגזים, חלב ואלכוהול, ושתתה מיץ רק אם היא הכינה אותו בעצמה.
נוסף על השינויים התזונתיים האלה, היא קנתה רק מזון אורגני, אם ניתן היה, ומזון קפוא רק אם מזון טרי לא היה בנמצא. החלטתה לצרוך מזון אורגני באה לשרת מטרה חשובה מאוד, משום שג'יני קראה שכימיקלים וחומרי הדברה עלולים להיות הגורם למחלת הסרטן שלה מלכתחילה. היא גם הפסיקה לאכול לחם מקמח לבן ולחמי חיטה והתחילה לאכול לחמים מחיטה נבוטה, והתחילה ליטול תוסף ויטמינים מיוחד לטיפול בסרטן השד שהיא רכשה בחנות הטבע הקרובה לביתה.
כמו כל השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, ג'יני לא עשתה רק דבר אחד כדי להחלים; היא השתמשה בכל תשעת גורמי המפתח בתהליך הריפוי שלה, לכן, נוסף על שינוי יסודי בתזונתה, היא שחררה דחק באמצעות הליכה של 40-30 דקות ביום, הרגל שהיה חדש עבורה. לדעתה, דחק פוגע בתפקוד המערכת החיסונית ולכן היא הייתה נחושה בדעתה לשחררו מגופה. באותה עת היא גם התקרבה מאוד לאחותה, והתמיכה החברתית הנוספת שאחותה העניקה לה היטיבה עימה מאוד. כששאלתי את ג'יני אם היו לה אמונות ו/או תרגולים רוחניים כלשהם באותה עת, היא השיבה:
ובכן, את בוטחת באלוהים ובכך שאלוהים נתן לך את המערכת החיסונית הזו כדי להיפטר ממחלות. אז אם מערכת החיסונית שלך תימצא במצב שבו היא אמורה להיות, היא תוכל לעשות כל מיני דברים. אבל אם המערכת החיסונית שלך במצב ירוד, המחלה תשתלט. ואני ממש מאמינה בזה... ואנחנו הולכים לכנסייה בכל יום ראשון, ואני חושבת שהאמונה שלי התחזקה יותר אחרי שחליתי בסרטן. חשבתי על כך יותר.
במשך שנה, ג'יני הקפידה על משטר התזונה החדש שלה שבו היא אכלה בעיקר מזונות בריאים (בעיקר ירקות), שתתה מים מינרליים, לקחה תוספי ויטמינים, והלכה כל יום – עד שיום אחד היא לא יכלה עוד לחוש בגוש. היא מייד הלכה לראות את הרופא שלה, וגם הוא לא הצליח לחוש בו. הם החליטו שלא לבצע ממוגרפיה משום שבדיקה זו לא הצליחה לאתר את הגוש מלכתחילה (רק ביופסיה הצליחה בזה), ובמקום זאת הוא הורה לג'יני להמשיך לנטר את עצמה באמצעות בדיקות עצמיות חודשיות. עברו מעל חמש שנים מאז האבחון הראשוני שלה. הבריאות שלה מצוינת, הגוש שלה נעלם, והיא לא מצאה גושים חדשים מאז.
בגלל החשש שהסרטן שלה עלול לחזור יום אחד, ג'יני דבקה בתזונה החדשה שלה בחריצות. זה לא היה כל כך קשה עבורה, משום שכעת היא מקבלת כאב בטן בכל פעם שהיא אוכלת מזון מהמזונות "הישנים" שלה, כגון פסטה מקמח לבן או כל דבר מטוגן. גם חוש הטעם שלה השתנה: כעת היא משתוקקת לפירות ולירקות, ומזונות מעובדים לא קוסמים לה עוד. באופן כללי, חייה נכנסו לסוג של שגרה חדשה נורמלית, שבה ירקות מהווים את עיקר תזונתה ומזונות מעובדים הם זכר לעבר. כשהודיתי לג'יני על כך ששיתפה אותי בסיפור המדהים שלה, היא השיבה:
אני שמחה לשתף כי אני חושבת שזה מדהים והייתי רוצה שאנשים רבים יותר ינסו משהו שונה. אבל אנשים מפחדים, כי הם מכירים רק כימותרפיה והקרנות... הם לא מבינים איך משהו כזה [שינוי תזונתי] יכול לעזור.
לפי תפישתה של ג'יני, השינויים שהיא עשתה עזרו לה כי היא העניקה לגופה את המזונות והמים הבריאים, נטולי חומרי ההדברה שלהם הוא היה זקוק כדי שהמערכת החיסונית שלה תפעל באופן המיטבי ותסלק את תאי הסרטן שלה.
באותה עת, במרחק של כמה מדינות, גבר בשם ג'ון התמודד עם מצב דומה לזה של ג'יני. ההבדל הוא שג'ון ניסה קודם את כל הטיפולים הרפואיים שהרופאים שלו המליצו לו עליהם כדי לטפל בסרטן הערמונית המתקדם שלו. למרבה הצער, על אף כל הטיפולים האלה, הסרטן שלו חזר – ואז הוא התחיל לבדוק אפשרויות אחרות.
סיפורו של ג ' ון
בשנת 1999, בגיל חמישים, ג'ון מצא את עצמו תקוע במצב כלכלי מלחיץ מאוד לאחר שעבר גירושים קשים וממושכים. נוסף על כל זאת, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו (PSA) בדמו היו גבוהות מאוד, דבר שמאוד הטריד את הרופא שלו. ביופסיה באמצעות מחט אישרה את העובדה שג'ון אכן חולה בסרטן בלוטת הערמונית (דירוג גליסון [Gleason] י5 [3+2]), ממצא שהפחיד אותו מאוד. לפיכך, כאשר הרופא שלו המליץ על כריתה מלאה של בלוטת הערמונית שלו באמצעות ניתוח, ג'ון הסכים מייד. "התגובה שלי הייתה 'תחתכו ותוציאו אותה עכשיו, כלומר, מחר!' " הוא נזכר. "פחדתי פחד מוות."
לאחר ניתוח מוצלח, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו ירדו, ולכן לא היה צורך בטיפולים הורמונליים או בהקרנות. ג'ון, שחש הקלה, נהנה משש שנים נטולות-סרטן, אם כי הוא נאבק באופן יומיומי עם ההשלכות השליליות של הניתוח, שהשפיעו השפעה ניכרת על התפקודים הרגילים שלו: המיניים ועל אלו הקשורים בהטלת שתן. באותן שש שנים, בדיקות שגרתיות של רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו הצביעו על רמות נמוכות, שנה אחר שנה, דבר שהיה נראה הגיוני משום שהסרטן היה לכאורה מוגבל לבלוטת הערמונית שלו בלבד – לפחות על-פי דברי רופאיו – ובלוטת הערמונית שלו כבר לא הייתה בגופו. (הערה: לאחר שבלוטת הערמונית של גבר מוסרת לחלוטין, עדיין יכולות להיות בדמו רמות נמוכות מאוד של האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית, הנגרמות על-ידי שאריות של תאי בלוטת ערמונית שפירים.) נראה היה שהכול בסדר – פרט לתופעות הלוואי, כמובן – עד שנת 2005, או אז רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו התחילו לעלות במהירות, דבר שהצביע על כך שתאים סרטניים מבלוטת הערמונית הגיעו אל מחוץ לבלוטה בשלב כלשהו לפני הניתוח, וכעת היו פעילים בגופו. משום שג'ון התמודד עתה עם סרטן בלוטת הערמונית אשר חזר, רופאו ביקש ממנו לקבל טיפול הורמונלי וטיפולי הקרנות. הטיפולים גרמו לו לתופעות לוואי מאוד לא נעימות. הם אמנם הורידו את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו לרמות נמוכות, אולם כמה חודשים לאחר סיום שני סוגי הטיפולים, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו החלו שוב לעלות אל מעבר לטווח שנחשב בריא. רופאיו אמרו לו שמכיוון שכך, יהיה עליו לשוב לטיפול ההורמונלי, ואם הסרטן ייצור בעתיד גידול גרורתי במקום אחר בגופו, יהיה עליו להתחיל טיפול כימותרפי. באוזני ג'ון, החדשות האלה נשמעו כגזר דין מוות איטי. הוא פחד מאוד לחזור לטיפול ההורמונלי ולסבול מתופעות הלוואי החמורות שלו, והעובדה שרמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו עלו מהר כל כך לאחר סיום הטיפול, גרמה לו לחוש שהוא לעולם לא ישתחרר מהמחלה הזו:
הלכתי לחנות ספרים כי זכרתי שראיתי שם ספר על האופן שבו אנו מתים. רציתי לברר איך סרטן בלוטת הערמונית מתקדם ואיך מתים ממנו בסופו של דבר. במקום זאת, מצאתי את ספרו של פטריק קווילין, שעוסק בהתגברות על סרטן באמצעות תזונה. אז חשבתי לעצמי בסדר, אני אנסה את זה. כשקראתי את ספרו גיליתי שהוא קורא לתאי סרטן "תאים שחייבים לצרוך סוכר" – ופירוש הדבר הוא שהם ניזונים מסוכר. לכן מייד התחלתי להימנע מסוכר. נקודה. מייד ובבת אחת... נדרשו לי כשבועיים עד שהתגברתי על ההשתוקקות לסוכר, ואז בדקתי שוב את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי – וגיליתי שחלה ירידה.
כך החל הניסוי המדעי האישי של ג'ון להצלת חייו. הוא דחה את הטיפול ההורמונלי המוצע כדי לתת הזדמנות לשינוי התזונתי, ובמשך ששת החודשים הבאים ניהל בתשומת-לב רבה יומן שתיעד את כל הדברים שהוא אכל, ניסה כמיטב יכולתו ליישם את ההמלצות הרבות שבספר והמשיך לקרוא מאמרים רבים ממקורות אמינים ככל שהצליח למצוא. כמו ג'יני, ג'ון לא הכיר רופא אינטגרטיבי או תזונאי-אונקולוג שאיתם הוא היה יכול לעבוד, לכן התוכנית האינטגרטיבית שלו הייתה תלויה בו בלבד, והוא אכן בנה אותה לאחר מחקר מקיף. הוא החליט לבדוק את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו כל שלושה חודשים, שהוא פרק הזמן הסטנדרטי בין בדיקות. ממצאיו זעזעו אותו: תוצאות הבדיקות עלו וירדו בהתאם לסוג המזון והמשקאות שהוא צרך בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה. הוא מסביר למה הוא חושב שזה קרה:
טסטוסטרון מאתחל את הסרטן, וסוכר מזין אותו. אז, התיאוריה שאני פיתחתי היא שאני ארעיב את הסרטן ואתן למערכת החיסונית שלי להרוג אותו. זה מה שאני עושה, ומה שגיליתי – בדרך הקשה – הוא שיש מזונות שגורמים לעלייה ברמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי ויש מזונות שלא גורמים לכך. התחלתי לאכול אדממה – פולי סויה – משום שזה אמור היה להיות טוב לטיפול בסרטן [על-פי הספר שהוא קרא]. אבל התחלתי לעשות זאת ורמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי טסו למעלה ממש מייד. אז הפסקתי לאכול אדממה, ובום [רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי] ירדו פלאים.
במילים אחרות, ג'ון למד בהתחלה את הדבר שחוקרים גילו רק לאחרונה, שאין רק סוג אחד של סרטן השד או סרטן בלוטת הערמונית, אלא תת-סוגים רבים שמגיבים בצורה שונה לטיפולים שונים.31 ייתכן שתת-סוגים מסוימים של סרטן השד ושל סרטן בלוטת הערמונית יכולים להיות מוטבים באמצעות אדממה מגידול אורגני ושאינו מהונדס גנטית, אולם עבור תת-סוגים אחרים, מזון זה עלול להחמיר את הסרטן.32 ג'ון הבחין בירידה דומה כאשר הוא סינן את הליגנינים משמן הפשתן ושתה רק את החלק השקוף של השמן. באמצעות תהליך דקדקני של ניסוי וטעייה, שקיבל אישור על-ידי הבדיקות הקבועות של רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו, הוא פיתח תזונה מסוימת מאוד עבור עצמו ששומרת על הרמות של האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו בטווח הרצוי. ההמלצה העיקרית שלו הייתה: אם לא הכנת, בישלת או אידית את המזון בעצמך, אל תאכל אותו. הממתיקים היחידים שבהם הוא משתמש הם אוכמניות מרוסקות וסטיביה (ממתיק טבעי עשוי מעלי צמח הסטיביה). ספר שהוא קרא המליץ על אגבה בתור ממתיק בטוח לשימושם של חולי סרטן, אבל ג'ון ראה שכאשר הוא משתמש בו, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו עלו, ולכן הוא סילק זאת מתזונתו.
בחלוף החודשים, ג'ון המיר את יומן המזון שלו ואת תוצאות בדיקות רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו לגרף קווי:
"קיבלתי גרף שלא להאמין! עולה, יורד, עולה, יורד, עולה, יורד. אני מנהל את המעקב הזה כל שלושה חודשים כבר שנים... גם קיצצתי, קיצצתי מאוד בצריכת בשר אדום, כי גיליתי שהוא משפיע לרעה על רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי, אז אני מנסה להגביל את עצמי לסלמון ולחזה עוף אורגני, אבל בכמויות קטנות. ואני עדיין אוכל אומצה מדי פעם אבל לא מדי יום... הבעיה היא שבשר אדום ומוצרי חלב מדכאים את המערכת החיסונית, לפי מה שקראתי... ואני מאשר זאת כל פעם שאני סוטה מהתזונה שלי ושותה יין אדום ואוכל בשר אדום בכנס כל שנה. כשאני שב, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי שוב מרקיעות שחקים."
ג'ון אף סילק מתזונתו את כל מוצרי החלב והפחמימות הפשוטות כגון פסטה ולחם, וגילה שתפוחים, סלקים, דובדבנים וענבים מתוקים מדי עבור רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו. (מעניין לציין שבננות ומיץ תפוזים סחוט טרי לא מזיקים לו.) מבחינת נוזלים, הוא סילק מתזונתו את כל המשקאות הממותקים, והחל לשתות רק מים מטוהרים (באוסמוזה הפוכה) או סודה, והגביל את צריכת האלכוהול שלו ליין אדום. השמירה על דיאטה כה מחמירה אינה קלה עבור ג'ון, ולכן הוא מרשה לבלוטות הטעם שלו ליהנות מהארוחה החביבה עליו ביותר לפחות פעם בשנה – ארוחת אומצה ויין אדום.
כמו כל שאר השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שתקראו עליהם בספר הזה, ג'ון לא עשה רק דבר אחד (כלומר שינוי תזונתי) כדי לנסות לרפא את עצמו מהסרטן, אלא שינה היבטים נוספים של חייו. למשל, הוא הגביר את תדירות הפעילות הגופנית שבה עסק – הוא כבר התעמל פעמיים-שלוש בשבוע – והתחיל להתעמל כל יום, ובצורה זו ירד 5.5 ק"ג, ולא העלה אותם בחזרה. בזכות שילוב של יוגה, הליכות וטיולים בטבע כעת הוא מרגיש שהוא נמצא בשיא כושרו. כמו כן ג'ון התחיל ליטול תוסף תזונה שמחזק את המערכת החיסונית הקרוי ImmunoPower ולשתות תה איסיאק (Essiac Tea), שחבר שלו קרא שהוא טוב להתגברות על סרטן. הוא גם ניסה טיפולי דיקור, מהם הוא עדיין נהנה מעת לעת. לבסוף, הוא גם עשה כמיטב יכולתו להימנע ממצבי דחק ולשמור על גישה חיובית. כפי שהוא מתאר:
אני חושב שתודעה חיובית חשובה מאוד. הגישה שלך. אני פשוט נחוש בדעתי לא לתת לדבר הזה לשלוט בי. אני אשלוט בו – כלומר בסרטן. הדבר דומה לצינון שלא חולף, אני יודע שהוא קיים אבל אני כבר לא מפחד ממנו... עכשיו זה מטרד – זה מטריד אותי [צוחק]... וכשאני נלחץ, אני יכול להישען על תרגול מדיטציה או על התרכזות בנשימתי. אני יכול לנשום עד שההרגשה הרעה חולפת, אני יכול להשתחרר ממנה.
המחקר שלי אמנם מתמקד בשאילת השורדים מדוע הם סבורים שהם החלימו, אך אני שואלת אותם גם אם יש להם מחשבות לגבי הדבר שאולי גורם לסרטן, או שגרם לסרטן שלהם בייחוד. כששאלתי את ג'ון את השאלה הזו, הוא ענה מייד:
אני חושב שלכולם יש סרטן, ואני חושב שהמערכת החיסונית של כל אחד נלחמת בו אחרת. אם התזונה שלך היא כזו שמחלישה את המערכת החיסונית שלך, אז תחלה בסרטן. הגוף כל הזמן נלחם בסרטן, אבל בשלב מסוים התזונה תכניע את המערכת החיסונית. דבר זה תלוי בעוצמתה של המערכת החיסונית. אם המערכת החיסונית שלך חלשה, אין לך סיכוי. וכל דבר שאתה מכניס לפה שלך משפיע על תפקודה של המערכת החיסונית שלך – נוסף על גורמים אחרים – התעמלות וכל זה... והבעיה בתזונה האמריקאית שלנו היא שהכול עמוס סוכר, אז אנחנו כל הזמן מזינים את הסרטן שיש לכולם. אם המערכת החיסונית לא יכולה לעמוד בקצב, במוקדם או במאוחר המחלה תתפתח.
ג'ון המשיך ואמר שהוא סבור שהוא קיבל את הסרטן המסוים שלו כיוון שהוא אכל המון סוכר באותה עת וגם היה בסופו של עשור רווי דחק, דברים שלהרגשתו החלישו את המערכת החיסונית שלו, וכתוצאה מכך היא לא הצליחה "לעמוד בקצב".
במבט לאחור, ג'ון אומר, לו ידע אז את מה שהוא יודע היום, הוא היה עושה דברים בצורה אחרת. דבר ראשון, הוא היה מנסה לאבחן את הסרטן שלו באמצעות שילוב של בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם ורמות אנטיגן סגולי של בלוטת הערמונית, בניגוד לביופסיית מחט. בנוסף, הוא לעולם לא היה מסכים לניתוח, משום שהוא גרם לו לתופעות לוואי חמורות וקבועות הן מבחינת תפקוד במתן שתן (לעיתים מצבים של אי שליטה על הסוגר) והן מבחינת התפקוד המיני (חוסר יכולת לקבל זקפה ללא עזרת תרופות או זריקות). הוא גם היה מסרב לטיפולי ההקרנה ולטיפולים ההורמונליים, משום שהוא חש ששני סוגי הטיפולים השפיעו לרעה על המערכת החיסונית שלו. במקום אותם טיפולים, הוא היה מנסה מלכתחילה לשלוט ברמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו באמצעות שינויים תזונתיים, תוספי תזונה שמחזקים את המערכת החיסונית, התעמלות קבועה, ונקיטת צעדים מודעת כדי להפחית את הדחק בחייו. כפי שג'ון רואה זאת:
העניין פשוט מאוד. סוכר מזין [סרטן]. טסטוסטרון מאתחל אותו. המערכת החיסונית שולטת במחלה או הורגת אותה. אז צריך לחזק את המערכת החיסונית ולצמצם את צריכת הסוכר. זה הכול.
בעודו אומר לי זאת, הבחנתי שנימת קולו מביעה מעט ויתור, הכנעה והשלמה, אז שאלתי אותו אם הוא נהנה מהתזונה החדשה שלו, הוא ענה מייד:
אני שונא אותה! אני לא אוהב את העובדה שאני לא יכול לאכול כל מה שאני רוצה. אני לא אוהב את העובדה שאני לא יכול לחגוג עם חברים כמו שהייתי רוצה. זהו משטר יומיומי, קבוע שאני שונא. למעשה אני עונד מספר טבעות גולגולת כדי להזכיר לעצמי שהיעדר משמעת יהרוג אותך... יש לי חברה נחמדה שאוהבת לטייל בעולם, ואני נהנה לטייל יחד איתה, אני רוצה להיות בסביבה עוד איזושהי תקופה... צריך משהו לחיות למענו.
חלפו כבר מעל 13 שנים מאז האבחון הראשוני של ג'ון ושבע שנים מאז החזרה של הסרטן והתחלת משטר התזונה החדש שלו. הוא עדיין שולח לי מיילים מדי פעם ומעדכן אותי אודות רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו, ואני תמיד מחייכת כשאני חושבת על שנאתו את הדיאטה המחמירה שלו אך אהבתו הרבה יותר לחיים.
צעדי פעולה
אני מקווה שסיפורי הריפוי של ג'יני וג'ון שכנעו אתכם שאם ברצונכם לסייע בריפוי גופכם, עליכם לשים לב לדברים שאתם מכניסים לגופכם. אני יודעת ששינויים בתזונה יכולים להיות מלחיצים מבחינה רגשית, בין בגלל הצורך לקבל סיפוק מהמזון או בגלל דימוי הגוף ונושאים הקשורים לירידה במשקל. חלק מקוראי פרק זה יירשמו מייד לשבוע צום או ניקוי רעלים, יזרקו לפח את כל המאכלים עתירי-הסוכר והמעובדים שנמצאים במזווה שלהם, וימלאו את המקרר שלהם פירות וירקות אורגניים. אם זה אתם, כל הכבוד לכם!
אולם אם אתם יותר דומים לי, אולי תצטרכו לבצע צעדים הדרגתיים וקטנים יותר לעבר התזונה נוגדת-הסרטן שתיארתי בפרק זה. לאורך העשור האחרון התקרבתי בהדרגה אל עבר ארבעה שינויי תזונה אלה, באופן שאיפשר לי לא להרגיש מקופחת בנוגע למזונות שמעניקים לי סיפוק, וגם העניק לי זמן ללמוד איך לבשל מזונות בריאים יותר. אם אתם זקוקים לתהליך כזה, הנה כמה צעדים שבהם אפשר להתחיל:
הפחיתו בהדרגה. הפחיתו מנה אחת של ממתק, מנה אחת של בשר, מנה אחת של מוצרי חלב ומנה אחת של מזון מעובד ביום. התחילו לבדוק חלופות בריאות יותר למזונות האלה כגון שעועית פינטו, קינואה וחלב אורז או שקדים.
אכלו לפחות ירק או פר אחד בכל ארוחה, והמשיכו עד שתגיעו למצב שבו מחצית מכל ארוחה תהיה מורכבת מפירות ומירקות.
בחרו בתבונה את סוג המזון האורגני שאתם קונים – ברור שכדאי לקנות בשר ומוצרי חלב אורגניים, אבל גם את אותם פירות וירקות שסופגים חומרים מדבירים בכמות הרבה ביותר: תפוחים, סלרי, עגבניות, פטריות וכו'. לאורך זמן ההוצאות שלכם על מזון לא ישתנו כי תחליפו את הבשר היקר בירקות ופירות אורגניים.
התחילו את הבוקר שלכם בשתיית כוס מים מטוהרים עם מיץ לימון כדי לסייע לגוף להתנקות מרעלים, חסכו כסף כדי לרכוש מערכת טיהור מים ביתית.
אחרי שתשלימו צעדים אלה, תוכלו לבצע שינויים גדולים יותר, כגון רכישת מכשיר לסחיטת ירקות ופירות אורגניים, והכנת מיצים, בתחילה פעם בשבוע ובסופו של דבר פעם ביום. לאחר מכן שקלו לבצע דיאטת הימנעות בת שבועיים שבה תימנעו באופן זמני מכל סוכר שאינו מגיע מפרי, בשר, ביצים, מוצרי חלב, גלוטן, סויה, אלכוהול וקפאין. לאחר אותם שבועיים החזירו לתזונתכם כל אחד ממזונות אלה, זה אחר זה, במרווחים של שלושה ימים. כך תגלו שמזונות מסוימים גורמים לכם להרגשה נוראית כאשר אתם מחזירים אותם, בעוד שמזונות אחרים לא גורמים לכם לבעיות בכלל. לבסוף, אם וכאשר תרגישו מוכנים, תוכלו לשקול לבצע ניקוי רעלים ו/או צום שאורכים יום, שלושה ימים או שבוע, שעשוי להיות תחת פיקוח רפואי, תלוי במצב הבריאותי שלכם.
_____________
 
הגם שאין ערובה ששינוי תזונתי, כפי שעשו ג'יני וג'ון, ירפא אתכם לחלוטין מהסרטן שחליתם בו, לאחר עשור שנים של מחקר מקרים של הפוגה ספונטנית, אני משוכנעת לחלוטין שהיפוקרטס צדק לחלוטין: מזון הוא תרופה. צריכה מרובה יותר של ירקות ופירות אורגניים, תוך הפחתה בצריכת סוכר, בשר, מוצרי חלב ומזון מעובד יכולים רק לעזור לגופכם להירפא – ולמעשה ייתכן שיתברר שזו התרופה היחידה שאתם זקוקים לה. היפוקרטס האמין שמים בריאים ומזון בריא צריכים להיות התרופה הראשונה שניתנת, ושניתוחים ותרופות צריכים להיות המוצא האחרון בהחלט. אלפיים שנה מאוחר יותר הצלחנו איך שהוא להפוך את היוצרות: ראשית אנו פונים לתרופות ולניתוחים כדי לרפא את גופנו החולה במקום לפנות ראשית אל התרופה רבת-העוצמה שאנו כבר לוקחים שלוש פעמים ביום: מזון.

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: מרץ 2015
  • קטגוריה: עיון, בריאות
  • מספר עמודים: 218 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 38 דק'
המסע להחלמה קלי טרנר
שינוי יסודי של תזונתכם
יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך
 
~ היפוקרטס
היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב למייסד הרפואה המודרנית, האמין באמונה שלמה שלמזון יש העוצמה לכוונן, לאזן מחדש ולרפא את הגוף. אם כן, דמיינו בנפשכם מה רבה הייתה אכזבתו לו נודע לו שהרופאים בימינו מקבלים שבוע אחד של חינוך בתזונה במשך ארבע שנות לימודיהם הראשונות בבית הספר לרפואה.1 אפילו בבדיקה הגופנית האחרונה שלי היה עלי להסביר לרופאה שלי שאני, כצמחונית, מקבלת מספיק סידן מאכילת עלים ירוקים (הצעתה היחידה הייתה חלב) והמון ברזל מאכילת שעועית ואצות (הצעתה היחידה הייתה בשר אדום). באופן כללי זה לא שרופאים לא מאמינים בעוצמתו המרפאת של המזון, אלא הם פשוט מעולם לא למדו את הנושא.
לו למדו רופאים תזונה יותר לעומק, הם היו מגלים שאנחנו באמת המזון שאנחנו אוכלים, משום שתאי המזון שלנו מפורקים והופכים לתאי הגוף שלנו. בנוסף, המזון שאנחנו אוכלים והמשקאות שאנחנו שותים משפיעים באופן ישיר על כלי הדם שלנו ועל רקמות גופנו, וגורמים להם להיות דלקתיים יותר או פחות, בהתאם למה שאנו מכניסים לגופנו. כדי להבין מושג זה, דמיינו הגשת כוס קפה לילד בן חמש. לאחר כעשר דקות לא יהיה לכם כל ספק שמה שאנו שותים ואוכלים משפיע ישירות על בריאותנו.
בריאותנו – ולמעשה חיינו בשלמותם – יכולים להיתפש כסכום הכולל של כל החלטותינו מרגע לרגע. בזה נכללים בחירותינו בנוגע למזון ולשתייה, מחשבות ורגשות, פעולות ותגובות, פעילות ומנוחה בכל יום נתון. הדבר שהופך מזון לעוצמתי כל כך הוא שבחירת מזון היא החלטה מודעת מאוד. האם אבחר דגן-בוקר מלא סוכר או שיבולת שועל עם פרי? האם אוכל כריך חמאת בוטנים וריבה מהיר-הכנה או את סלט הקינואה המטריח יותר? רוב האנשים חשים ספק מכרסם בבסיס בחירות המזון היומיומיות האלה, והספק הזה לוחש "האם זה באמת משנה? האם למזון שאני אוכל באמת יש השפעה חיונית על בריאותי?" השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי – אלו שחייהם היו נתונים בסכנה – לוקחים את השאלה הזו לשלב הבא. הם שואלים את עצמם: "האם הדברים שאני אוכל יכולים לגרום לסרטן שלי לפוג?" התשובה שרבים מהם מגלים היא "כן".
לאחר ניתוח מאות מקרים של הפוגות ספונטניות, אחד מתשעת גורמי המפתח שעולים באופן עקבי, שוב ושוב, הוא שינוי תזונתי יסודי כדי לסייע בריפוי מסרטן. יתרה מזו, רוב האנשים שחקרתי, כולם נוטים ליישם את אותם ארבעה שינויים תזונתיים. השינויים הם:
הפחתה ניכרת או הימנעות מוחלטת מסוכר , בשר , מוצרי חלב ומזונות מעובדים
הגברה משמעותית של צריכת פירות וירקות
אכילת מזון אורגני , וגם
שתיית מים מטוהרים .
לאחר שאדון לעומק בכל אחד מהשינויים האלה, אשתף אתכם בשני סיפורי הפוגה ספונטנית מפיהם של אנשים ששינו את תזונתם באופן יסודי כדי להחלים מסרטן השד ובלוטת הערמונית, בהתאמה.
לבסוף, נדון בכמה צעדים פשוטים שאתם יכולים לנקוט כדי להתחיל ליהנות מתזונה נוגדת-סרטן.
ללא ממתקים , ללא בשר , ללא מוצר חלב , ללא מזו מעובד
הרוב המכריע של השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני ממשיכה לחקור , מדברים על כך שהם מפחיתים את צריכת הממתקים ( סוכר ), הבשר , מוצרי החלב והמזונות המעובדים , או נמנעים מהם לחלוטין כדי לסייע לעצמם להחלים . בואו נתחיל בסוכר . עובדה בלתי מעורערת היא שתאי סרטן צורכים >סוכר – גלוקוז – בקצב הרבה יותר מהיר מאשר תאים רגילים על בסיס עיקרון זה פועלת סריקת PETי ( Positron Emission Tomography ) : ראשית , שותים כוס גלוקוז , ואז הסריקה מזהה היכן הסוכר הזה נצרך באופן המהיר ביותר בגוף הנבדק . אותם " אזורים חמים " של גלוקוז הם האזורים בגוף הנבדק שלגביהם הסבירות הגבוהה ביותר שהם אלו שלקו בסרטן . בעוד שלחוקרים עדיין לא ברור האם תזונה עתירת - סוכר גורמת לסרטן , הדבר שאנחנו כן יודעים הוא שברגע שיש בגוף תאים סרטניים , הם צורכים פי 10 עד פי 50 יותר סוכר מאשר תאים רגילים .2 לכן, הגיוני שחולי סרטן יסלקו סוכר מעובד רב ככל שניתן מתזונתם , כדי להימנע מ " להזין " את תאי הסרטן שלהם >, ובמקום זאת להסתמך על גלוקוז המצוי באופן טבעי בפירות ובירקות . ביודענו שהאמריקאי הממוצע אוכל כמות סוכר השווה בערכה ל -22 כפיות סוכר ביום – בעוד שעלינו לאכול שש עד תשע כפיות סוכר ביום , לכל היותר3 – אנו מבינים שיש מקום רב לשיפור, בין שאנו מתמודדים כעת עם סרטן ובין שלא.
הקשר בין תאי סרטן וסוכר התגלה לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי רופא ששמו אוטו ורבורג. ד"ר ורבורג זכה בפרס נובל על הגילוי שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם ונושמים (כלומר שואפים ונושפים) בצורה שונה מזו של תאים רגילים. באופן ספציפי, הוא הבחין בכך שתאי סרטן מקבלים את האנרגיה שלהם באמצעות פירוק כמויות גדולות באופן יוצא דופן של גלוקוז, וגם שהם נושמים ללא נוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אנ-אירובית"). תאים בריאים, לעומת זאת, מפרקים כמות הרבה יותר קטנה של סוכר ונושמים בנוכחות חמצן (דבר הידוע בתור נשימה "אירובית"). הדבר המעניין הוא שתאי סרטן ימשיכו לנשום באופן אנ-אירובי גם כאשר יש בסביבה המון חמצן. ממצא זה הוביל את ד"ר ורבורג להניח הנחת מחקר שמשהו ודאי פגום במיטוכונדריות של תאים סרטניים, משום שזה האיבר שבו נשימה אירובית מתרחשת בתאים בריאים. אל תדאגו, אם יש לכם הבזקים-לאחור מלאי חרדה לשיעורי ביולוגיה מהתיכון, הנקודה העיקרית היא פשוטה: תאי סרטן מתנהגים בצורה שונה מתאים בריאים, ואחד מהבדלי המפתח הוא שהם זקוקים להרבה מאוד סוכר כדי לתפקד. לפיכך, הימנעות מוחלטת מסוכרים מעובדים בתזונה עשויה להיות דרך עיקרית שמסייעת ב"הרעבת" תאי סרטן.
שורד אחד שחווה הפוגה ספונטנית ושינה את תזונתו – ובאופן ספציפי, סילק ממנה את הסוכר – הוא "רון". רון אובחן כחולה בסרטן בלוטת הערמונית בגיל 54. בדיקות הדם שלו חזרו חיוביות לסרטן בלוטת הערמונית [דירוג גליסון (Gleason)י 6 ורמות אנטיגן סגולי של הערמונית (PSA)י 5.2], והוא נמצא חיובי לסרטן בשתי ביופסיות מתוך 12. לפיכך, רופאיו המליצו על ניתוח מיידי כדי להסיר את בלוטת הערמונית שלו בשלמותה. אולם רון שמע על אדם שריפא את עצמו מסרטן באמצעות תזונה, ולכן הוא רצה לנסות זאת תחילה. בעיירה הכפרית שבה הוא התגורר לא היה אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי שאיתם היה ניתן להתייעץ, לכן הוא התחיל לקרוא ספרים ומאמרים שהסבירו כיצד תאי סרטן צורכים סוכר רב, ושמזונות אמריקאיים טיפוסיים רבים, כגון תפוחי אדמה ולחם לבן, מכילים סוכר. לאחר כמה שבועות של מחקר מאומץ, רון החליט לדחות את הניתוח ובמקום זאת לשנות את תזונתו שינוי יסודי:
הסרטן היה קרוב לוודאי הדבר הכי טוב שקרה לי, משום שהייתי נלהב למדי לגבי כושר, אולם האוכל שאכלתי לא היה כל כך טוב. הייתי מכור כבד לסוכר... [כדי להיפטר מהסרטן שלי] הפסקתי לאכול סוכר וכל מאכל לבן. בלי תפוחי אדמה, בלי לחם לבן – דברים כאלה. ואכלתי המון ירוקים וסחטתי המון מיץ כרוב, דבר שאני עושה עד עצם היום הזה, אם כי לא בתדירות שהייתי יכול... סרטן הוא אנ-אירובי... וגלוקוז הוא כלי תחבורה לחנקן, שמזין אותו. אז אם אתה יכול לנתק את אספקת הגלוקוז, הסרטן לא יצליח לשגשג.
לאחר ששינה את תזונתו בצורה זו, רמות ה-PSA של רון ירדו לערך הבריא של 1.3 בפחות משנה – והוא נמנע מהסרה כירורגית של בלוטת הערמונית שלו, ניתוח שעלול היה להיות בעל השלכות שליליות, קבועות על התפקוד המיני שלו ועל הטלת השתן. רון נטול-סרטן כבר יותר משבע שנים.
_____________
 
נעבור עתה למוצרי חלב. ישנן שתי סיבות עיקריות שבעטיין נחקריי מציעים לכם להפחית את צריכתם או להפסיקה כליל. הסיבה הראשונה היא שמוצרי חלב מופקים מחלב השד של חיה אחרת, פירוש הדבר הוא שהחלב גדוש בהורמונים וחלבונים המיועדים לתרום לגדילת עגל – ולא לגדילת בני-אדם. (מעניין לציין שאנחנו החיה היחידה על פני כדור הארץ ששותה את חלב השד של חיה אחרת.) יתרה מזאת, מחקר מראה שהחלבון העיקרי בחלב פרה, שנקרא קזאין, גורם לתאי סרטן לגדול, בצלחות פטרי וגם בחולדות מעבדה. למעשה, חוקרים גילו שהם יכולים להפעיל או לכבות את מחלת הסרטן של חולדה פשוט על-ידי הזנתה, או אי-הזנתה, בקזאין.4
הסיבה השנייה שבעטייה שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מאמינים שעליכם לצמצם את צריכת מוצרי החלב שלכם, היא כימיקלים לא בריאים שמצויים ברוב מוצרי החלב, כגון הורמוני גדילה של בקר, אנטיביוטיקה וחומרי הדברה. חלב ומוצריו מתוצרת אמריקאית הוחרמו באירופה כיוון שלפרות האמריקאיות הוזרק הורמון rBGH (הורמון גדילה של בקר סינטטי), הורמון שנקשר לסרטן בכמה מחקרים.5 בנוסף, מוצרי חלב אמריקאיים מכילים כמויות לא בריאות של שומני אומגה-6 (במקום שומני אומגה-3 בריאים), משום שבארה"ב מזינים את הפרות בתירס במקום בעשב, שהוא התזונה הטבעית שלהן. דבר זה נעשה משום שזול יותר לגדל תירס מאשר עשב. הבעיה עם שומני אומגה-6 היא שהם נמצאו קשורים לסרטן באופן עקבי.7
לבסוף, חשוב לזכור שמוצרי חלב לא מספקים לנו שום רכיבים תזונתיים שלא נוכל למצוא במקומות אחרים, הגם שפרסומות בטלוויזיה עלולות לשכנע אותנו שהמצב שונה. לדוגמה, נוכל לקבל את אותה כמות סידן מעלים ירוקים ולפת ואותה כמות של חלבון משעועית ואגוזים. אם מסתכלים על התמונה בכללותה, הראיות מצטברות ומראות שייתכן שמוצרי חלב תורמים להיווצרות סרטן, בין בגלל חלבון הקזאין שקיים בהם באופן טבעי, או בגלל הדברים הרעים שאנו מוסיפים בעת הייצור.
מסיבה זו, שורדים רבים מאלה שחקרתי, צמצמו מאוד או הפסיקו לחלוטין את צריכת מוצרי החלב שלהם, לפחות עד שהסרטן שלהם נעלם לחלוטין.
ג'יין פלאנט היא דוגמה למישהי שהחלימה מסרטן באמצעות התמקדות בהרחקה של מוצרי חלב (בין השאר) מתזונתה. בתחילה, ג'יין אובחנה כחולה בסרטן השד מדרגה ראשונה בגיל ארבעים ושתיים, אז אמרו לה הרופאים שכריתת שד "תטפל בעניין". למרבה הצער, הם טעו. הסרטן שלה חזר חמש פעמים, ועל פני עשור היא עברה שלושה ניתוחים נוספים, 35 טיפולי הקרנה ושנים-עשר מחזורי כימותרפיה. כאשר הסרטן שלה חזר בפעם החמישית ולטיפול הכימותרפי החדשני ביותר לא הייתה שום השפעה על קשרית הלימפה מלאת-הסרטן בגודל ביצה שבלטה מצווארה, רופאיה הודיעו לה שנותרו לה רק עוד חודשים ספורים לחיות. אולם כאימא אוהבת וגיאולוגית מוכשרת, ג'יין סירבה לקבל את הצפי שלהם. במקום זאת, היא התחילה להשתמש בכישוריה כגיאולוגית כדי לחקור את הדבר שעשוי להיות בשורש סרטן השד שלה. היא כבר שינתה את תזונתה ואכלה הרבה ירקות ודגנים מלאים, אבל מחקרה החדש הוביל אותה למסקנה שיש שינוי נוסף שעליה לבצע:
במקרה שלי, ויתור על מוצרי חלב היה חשוב... באותה עת עברתי טיפולי כימותרפיה רגילים, אבל הם לא הועילו, ועד שלא ויתרתי על מוצרי חלב, הם לא התחילו להועיל... אני חושבת שיש הרבה דברים שגורמים לסרטן, אבל אני חושבת שצריך להפסיק את הדברים שמקדמים אותו, שגורמים לו לגדול... אבל זה לא כזה פשוט, כמו "רק לוותר על מוצרי חלב". יש שינויים אחרים, נוספים בהרגלי החיים והתזונה.
ג'יין כותבת אודות אותם שינויים אחרים בספרה "Your life in Your hands" שהיה רב-מכר באנגליה. בספרה היא ממליצה על הימנעות מכל מוצרי החלב; להגביר מאוד את צריכת הפירות והירקות האורגניים; לאכול חלבונים צמחיים בריאים כגון שעועית, אגוזים וזרעים; לשתות מים מטוהרים. היא נטולת-סרטן יותר מ-19 שנים, ממשיכה לנהל מחקר על תזונה נטולת מוצרי חלב ועשירה בירקות ולדבוק בתזונה שכזו.
_____________
 
העדויות נגד צריכת בשר מתחילות בטיעון שאנו בני-האדם תוכננו לתזונה המכילה כ-10% בשר, שבאופן אידיאלי יהיה בשר ציד דל-שומן של חיות לא מבויתות. כיום, התזונה האמריקאית האופיינית מכילה 15% בשר, ומשמעות הדבר היא שהאמריקאי הממוצע אוכל כתשעים ק"ג בשר בשנה.8 בצד השני של הטווח, תומכי התזונה של תקופת ה"פָּלֵאוֹ", או תזונת איש המערות, יטענו שבני-האדם תוכננו לצרוך 40%-20% בשר. בלי קשר למה שאכלו בני-אדם לפני אלפי שנים (דבר שאיש לא יוכל להוכיח), בהווה אנו מתמודדים עם מחלת הסרטן המודרנית, ונותרת בעינה העובדה שעשרות רבות של מחקרים מדעיים מתוכננים היטב ורחבי-היקף מצאו קשר בין צריכה קבועה של בשר, בייחוד בשר אדום, לבין סוגים רבים של סרטן.9 למעשה, מחקר אחד הראה שאישה שאוכלת שתי מנות בשר ביום מכפילה את סיכוייה לחלות שוב בסרטן השד פי ארבעה.10
נוסף על ממצאים מדאיגים אלה, תעשיות הבשר, העופות והדגים סובלות מאותן בעיות כמו תעשיית מוצרי החלב כאשר מדובר בתוספים הלא-בריאים של הורמוני גדילה מלאכותיים, אנטיביוטיקה, חומרי הדברה ושומני אומגה-6. וכמו במוצרי החלב, אין בבשר אף מרכיב תזונתי שלא ניתן לקבל ממקור אחר. למשל, צמחונים יכולים לקבל המון חלבונים מאכילת שעועית עם דגנים מלאים, ואת כל הברזל שהם זקוקים לו משעועית ואצות. המסקנה שלי בנוגע לצריכת בשר היא אפוא זהה לזו של מוצרי החלב: אם אתם חולים בסרטן, הייתי ממליצה על צמצום דרסטי בצריכת בשר או הימנעות מוחלטת ממנו, לפחות עד שהסרטן שלכם ייעלם לחלוטין. אם אתם כן בוחרים לאכול מעט בשר, ודאו שהוא אורגני, שהוא גודל בתנאי מרעה-חופשי, שהוא נטול-אנטיביוטיקה, נטול-הורמונים ומוזן עשב, והגבילו את הכמות שאתם צורכים.
_____________
 
קבוצת המזון האחרונה ששורדים שחוו הפוגה ספונטנית מצמצמים בצריכתה או נמנעים ממנה לחלוטין, היא קבוצת המזונות המעובדים, ובייחוד דגנים מעובדים. מוצר מזון מעובד כגון לחם עשוי מחיטה שעברה תהליך עיבוד מצורתה הצמחית המקורית (פרי צמח החיטה, או גרגר החיטה) ונכתשה לכדי קמח דק. הקמח עורבב עם שמרים וסוכר ונאפה בצורת כיכר. התוצאה היא לחם בעל מדד גליקמי[1] גבוה מאוד. פירוש הדבר הוא שהפחמימות שהלחם מכיל הופכות לגלוקוז במהירות רבה – דבר, שכפי שלמדנו קודם, תאי סרטן אוהבים. נוסף על כך, אכילת מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה כגון לחם, פסטה, קמח או כל דגן מהיר-בישול אחר, לא רק מעניקה לתאי הסרטן המון גלוקוז, אלא גם גורמת לרמות אינסולין גבוהות בדם, וזהו מצב נוסף שנמצא בעל קשר הדוק לסרטן.11
לפיכך, כדי לשמור על רמות סוכר ואינסולין בדם נמוכות ויציבות, שורדים שחוו הפוגה ספונטנית מפחיתים במידה רבה מאוד את כמות המזונות המעובדים שהם אוכלים (או נמנעים מהם לחלוטין), ובמקום זאת, משתדלים לאכול פחמימות בצורתם השלמה והמלאה. הגוף מעכל דגנים מלאים הרבה יותר לאט מאשר דגנים מעובדים, דבר שתורם לשמירה על רמות נמוכות של סוכר ואינסולין בדם. בנוסף, דגנים מלאים מכילים יותר סיבים ומינרלים מאשר דגנים מעובדים.12 החשוב ביותר הוא, אולי, שאכילת דגנים מלאים נמצאת קשורה באופן עקבי לרמות נמוכות יותר של תחלואה בסרטן.13 דוגמאות לדגנים מלאים הן אורז חום, קינואה, שיבולת שועל מלאה, גריסי פנינה (גריסים), גרגרי חיטה. אם תרצו לאכול לחם, אכלו לחם מחיטה נבוטה שהוא דחוס יותר ומכיל הרבה פחות סוכר מלחם לבן או לחם מחיטה מלאה.
אחד המרפאים האלטרנטיביים שראיינתי הוא מנהל תוכנית ניקוי בתאילנד, מקום שאליו מגיעים אנשים מכל העולם כדי לצום ולהתנקות שלושה עד שבעה ימים כל פעם. בעיני יליד תאילנד זה, מזונות מעובדים הם כה לא-בריאים עד שהוא נמנע מהם לחלוטין:
איני אוכל מזון מהיר, מזון ממכונה או מוצרי חלב. אבל אני אוכל כל דבר שמגיע מהטבע (כלומר שצומח באדמה). זהו הרגל האכילה היומיומי שלי. כל דבר שמגיע מפחית שימורים הינו חסר חיים – הוא מת. חשבי על תאריכי ייצור של מפעלים. איך המזון נשמר ארבע שנים? אם תקטפי פרי ותקצצי אותו, הוא מת. הוא מחזיק מעמד שלושה או ארבעה ימים, אולי יום אחד. אז אני אוכל רק מזון "חי" – כל דבר שמגיע באמצעות הטבע.
אמריקאים אוהבים מזון שנעשה במכונות, כגון קמח ופסטה – שהם מזונות עיקריים בתזונה האמריקאית הרגילה (תזונה עשירה בסוכר ובבשר), אבל חשוב לזכור שבלוטות הטעם שלנו לא תמיד יודעות מהו הטוב ביותר עבורנו. למעשה, קיימת תעשייה בהיקף של מיליארדי דולרים שעוסקת ביצירת טעמים מלאכותיים שיפתו את בלוטות הטעם שלנו במידה כזו שלא נצליח שלא לרכוש מוצרי מזון מעובדים ולא-בריאים. היזהרו גם מפני הטעמים הקרויים "טבעיים", משום שהם אינם תמיד כפי שהם נראים. למשל, האם ידעתם שהנוזל מבלוטת פי-הטבעת של הבונה – ששמו קאסטוריאום – משמש לעיתים קרובות ליצירת טעם פטל "טבעי" במזונות ובמשקאות?14 מינהל המזון והתרופות מאשר לקרוא לו "טעם פטל טבעי" משום שמקורו אינו כימי, אבל מקורו בהחלט אינו בפירות פטל.
נוסף על כך שחברות מזון מעובד מפתות אותנו בטעמים מלאכותיים ו"טבעיים" אלה, הן מוסיפות כמויות עצומות של מלח, סוכר ושומן לרוב מוצריהם, משום שהן יודעות שבלוטות הטעם שלנו, שהעדפתן עוצבה בעת היותנו ציידים-מלקטים, עדיין מתוכנתות להשתוקק למזונות אלה, שהיו נדירים יחסית לפני אלפי שנים. הודות להתקדמות החוואות, כיום ביכולתנו לייצר סוכר, שומן ומלח כאוות נפשנו. למרבה הצער, האבולוציה לא צמצמה את הפער באשר לעובדה זו, וחברות המזון המהיר מנצלות פער זה. אנחנו עדיין מריירים כמו מטורפים כשאנחנו מריחים שומן, סוכר או מלח, וזו הסיבה שבעטייה כל כך קשה לנו לעמוד בפני צ'יפס חם.
מכל הסיבות האלה, יהיה זה נבון מצד חולי סרטן, או אנשים המבקשים להימנע מלחלות בסרטן, לא לתת אמון בבלוטות הטעם שלהם כאשר מדובר בבחירת מזון. במקום זאת, השורדים שחווים הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, חוזרים לסגנון החיים של סבי-סביהם, שאכלו ירקות מגידול ביתי ודגנים מלאים, ולעיתים רחוקות מאוד מעדנים כגון בשר וסוכר, ונהנו מתחלואת סרטן נמוכה באופן משמעותי מזו שאנו מכירים היום.16
כוחם המרפא של פירות וירקות
כאשר מדובר בפירות ובירקות, אתם כבר יודעים מה אני הולכת להגיד: הם בריאים עבורכם – בריאים מאוד. ירקות ופירות מעניקים לגוף האנושי כל שהוא זקוק לו: ויטמינים, מינרלים, פחמימות, סיבים, גלוקוז, חלבונים ואפילו שומנים בריאים. במונחי מחלת הסרטן, מאות רבות של מחקרים הראו שאכילת פירות וירקות עוזרת במניעת מחלת הסרטן מלכתחילה, בעוד מחקרים שנמשכים כעת מראים שחולי סרטן שאוכלים פירות וירקות חיים שנים רבות יותר.18 לדוגמה, מחקר אחד שעקב אחרי 1,500 שורדות סרטן שד, מצא שאצל נשים שאכלו חמש מנות של פרי ו/או ירק ביום והיו פעילות מבחינה גופנית במשך לפחות 30 דקות, שישה ימים בשבוע, הייתה הפחתה של 50% בתמותה לעומת אלה שאכלו פחות ירקות או התעמלו פחות.19 במילים אחרות, שורדות הסרטן שאכלו הרבה ירקות והתעמלו בקביעות, חיו פי שניים יותר.
בנוסף, מחקרים רבים מראים שפירות וירקות מסוימים הם נוגדי-סרטן עוצמתיים – כמו למשל ירקות מצליבים (כגון כרוב, ברוקולי, כרובית), ירקות ממשפחת השומיים (כגון בצל, שום, בצל ירוק), וגרגירי יער כהים. הירקות המצליבים לבדם מכילים חומרים מזינים שמסייעים לחסימה של גדילת תאים סרטניים, הם מונעים מתאים סרטניים מלהפוך לבעלי גרורות, ואפילו גורמים לתאי סרטן להתפוצץ או למות.22 לירקות ולפירות אחרים יש תכונות נוגדות-סרטן אחרות. לפיכך, כדי ליהנות מכל החומרים המזינים הקיימים, יש להשתדל לאכול פירות וירקות מכל צבעי הקשת, משום שכל צבע מייצג חומר מזין נוגד-סרטן שונה. אחת מהשורדות שחוו הפוגה ספונטנית שראיינתי, שגילתה את כוחם המרפא של ירקות ופירות, הייתה דֵייל פִיגְטְרִי. בגיל 27 הצעיר, דייל אובחנה כחולה בלימפומה נון-הודג'קינס, או סרטן של מערכת הלימפה. בעת ניתוח בדיקתי נמצא גידול לימפטי בגודל אשכולית בצמוד לריאתה, ליבה ועורקיה הראשיים, ממצא שהינו בלתי ניתן לניתוח. דייל התחילה מייד בטיפול כימותרפי ובהקרנות על-פי הוראות רופאהּ, אך נאלצה להפסיק את הכימותרפיה לאחר חודשיים בשל תופעות לוואי חמורות ביותר. אחרי שלושה חודשי הקרנות בלבד, היא נאלצה להפסיק גם טיפול זה, משום שהוא החל להשפיע על דיבורה. מכיוון שלא נותרו בידה אפשרויות אחרות, היא החלה להתנסות במגוון רחב של טיפולי גוף-תודעה-רוח, אחד מהם היה תזונה:
הלכתי לפגוש מאסטר לתזונה שנתן לי דיאטה שכללה מזונות עשירים בחומרים מזינים, קלים לעיכול, בכמויות עצומות! נדרשו כמה שבועות עד שהקיבה שלי פיתחה את היכולת להכיל כמויות כה רבות של מזון, אך לאחר שהיא הסתגלה לזה, דמיתי לספוג ששואף מזון. הדיאטה כללה 80% מזון נא, 20% מזון מבושל. שתיתי שלושה מיצים טריים ביום שנסחטו במקום מירקות ואכלתי כמויות עצומות של סלטים, פירות ואגוזים. לארוחת ערב הוספתי 450 ג' ירקות מבושלים וכן 450 ג' בטטה או אורז מלא או שעועית. מהר מאוד גופי החל להפריש חומרים ישנים ולא רצויים – אולי חומרים מסרטנים, אולי שאריות מהכימותרפיה ומההקרנות. הניקוי מהרעלים התרחש במחזורים, כל כמה שבועות באזור אחר של גופי והיה מלווה בתסמינים חדשים – החל בכאבים וכלה בליחה ובשלשולים.
לאחר שלוש שנים שבהן דייל יישמה תוכנית ריפוי שלמה שהתייחסה לגופה, לתודעתה ולרוחה, דייל הלכה לבדיקת CT – וזו גילתה שהסרטן שלה נעלם לחלוטין. בדיקה זו נערכה בשנת 1980, לפני יותר משלושים שנה, והיא נותרה נטולת-סרטן מאז. מאז היא הכשירה את עצמה להיות תזונאית וכעת היא מסייעת לחולי סרטן אחרים לפתח תוכניות ריפוי מקיפות המתייחסות לגוף, לתודעה ולרוח.
אכלו מזון אורגני כדי להתנקות מרעלים
רוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית מדברים על חשיבות הסילוק מהגוף של כל הרעלים והכימיקלים שאנו חשופים אליהם כיום בעולם. מדענים יודעים שחיידקים, וירוסים, מוטציות גנטיות, וכמובן, רעלנים, עלולים להפוך תא בריא לתא חולה. חוקרים יודעים גם שרעלנים מסוימים, כגון ניקוטין, אזבסט ופורמלדהיד, גורמים לסרטן בוודאות. אולם כל יום אנו חשופים לכימיקלים רבים שמדענים עדיין אינם בטוחים מה מידת השפעתם, לדוגמה, חומרי הדברה ואורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). נדרשו למדענים מעל לחמישים שנה כדי להוכיח שניקוטין גורם לסרטן הריאות, וייתכן שיידרש להם זמן זהה לזה, או אף רב מזה, כדי לקבוע האם חומרי הדברה ואורגניזמים מהונדסים גנטית גורמים לנו למחלות.
במחקר מטריד מאוד שנערך לאחרונה, נמצא קשר בין סרטן אצל ילדים לבין אמהות שהשתמשו בחומרי הדברה נפוצים לבית או לגינה כשהיו בהיריון.23 מחקר דומה הראה שרקמות השד של נשים חולות בסרטן השד הכילו ריכוז של חומרי הדברה גבוה בהרבה מזה שנמצא ברקמות שד של נשים בעלות גידולים שפירים.24 למרבה הצער, ייתכן שיידרשו עוד כחמישים מחקרים דומים לאלה עד שמדענים יצהירו באופן רשמי שחומרי הדברה מסוימים מסרטנים. בינתיים רוב השורדים שחוו הפוגה ספונטנית מעדיפים שלא להסתכן ולעשות את הדבר הבטוח, ולקנות ירקות ופירות אורגניים בלבד. נראה שזו בחירה חכמה, משום שמחקר עדכני שבדק 240 סוגי מזונות אורגניים שונים הסיק שהסבירות שמזון אורגני יכיל חומרי הדברה נמוך ב-25.30%
_____________
 
נוסף על אכילת מזונות אורגניים, צום או ניקוי רעלים קצרים עשויים לזרז את תהליך הניקוי של הגוף מחומרי הדברה, מתכות כבדות ורעלנים אחרים. צום הינו אחד הטיפולים הרפואיים המתועדים העתיקים ביותר, והוא תועד כמעט בכל מערכת של רפואה מסורתית ודתית במהלך שלושת אלפים השנים האחרונות. מטפלים רבים רואים בצום דרך טבעית להתנקות מדלקות, ולנקות את הגוף מרעלים, בייחוד משום שכאשר צמים באופן בטוח, הצום מפעיל אפקט דומינו עוצמתי של שינויים בריאים בגוף.
למשל, מחקרים מראים שצומות קצרים יכולים לסייע בהרחקת דלקות חיידקיות, להפחית כולסטרול ולהאט את ההזדקנות.26 מחקר דומה הראה שעשרים וארבע שעות צום בלבד יכולות להפעיל תהליך פנימי של ניקוי מרעלים שמטהר את כל איברי הגוף ומעלה את מספרם של תאי החיסון שנלחמים בחיידקים.27 מבחינת מחלת הסרטן, מחקר פיילוט הראה שצום קצר בעת קבלת טיפול כימותרפי הגביר את יעילות הטיפול והפחית את תופעות הלוואי שלו, ויש חוקרים שמשערים שהימנעות מכל מקורות מזון שמספקים גלוקוז יכולה להיות דרך יעילה "להרעיב" תאי סרטן.29
בעת מסע המחקר שלי ברחבי העולם, פגשתי מטפלים רבים ברפואה אלטרנטיבית שעושים שימוש בצום כחלק מהטיפול המומלץ שלהם בחולי סרטן. מנהל אחת התוכניות האלה לצום/ניקוי מתאר את היתרונות הבריאותיים כך:
צום הינו דרך מצוינת כדי לגרום לגוף להיפטר מרעלנים שהצטברו בו וכדי לשפר את תפקוד מערכת פינוי הפסולת בגופנו כדי שלא נצבור רעלנים נוספים... לו אובחנתי בסרטן הייתי נוקט צום ממושך בעצמי... ראשית, הייתי רוצה להיפטר מהרעלנים, ואז הייתי רוצה להתחיל לאכול מזון נטול-רעלנים [כלומר מזון אורגני]... הייתי רוצה לצום כדי לנקות את הרקמות ולהרעיב את הגידול הממאיר הצומח במהירות. זהו אותו הדבר שהכימותרפיות וכל הטיפולים [הקונבנציונליים] עושים... צום הינו הדרך הטבעית לעשות זאת... רוב בעלי החיים והאורגניזמים, כאשר הם חולים מאוד, הם מפסיקים לאכול. זו דרכו של הטבע לעשות זאת.
כפי שמנהל זה מציין בצורה נכונה, בעלי חיים צמים באופן אינסטינקטיבי כשהם חולים. למעשה, נדמה שבני-אדם הם הזן היחיד שמכריח את עצמו לאכול במקום זאת. כשבעלי חיים מתחילים להרגיש חולים, הם מפסיקים לאכול ומוצאים מקום מוגן ושקט שבו יוכלו לנוח עד שיחלימו. בעת הזו, הם עשויים ללגום מים או לאכול עשבים מרירים (שוב, שמסייעים בניקוי מרעלים), אבל הם לא ישובו לאכול עד שירגישו שיפור. עבור בני-אדם, אובדן התיאבון המיידי כשאנו חשים חולים מצביע שאולי גם אנו ניחנו באותו מנגנון אינסטינקטיבי לריפוי עצמי שמבקש מאיתנו לא לאכול לזמן מה כדי להפעיל תהליך פנימי לניקוי מרעלים. משום שסוגי סרטן מסוימים כבר נמצאו קשורים לחיידקים ולווירוסים [למשל וירוס הפפילומה האנושי (HPV) נמצא קשור לסרטן צוואר הרחם, ואילו חיידק ההליקובקטר פילורי (H. pylori) נמצא קשור לסרטן הקיבה], ייתכן שיש טעם בכך שחולי סרטן יצומו צום קצר ומפוקח רפואית כדי לסייע לגופם להיפטר מחיידק או וירוס המונחים ביסוד המחלה וייתכן שהם משתהים.
כאשר שהיתי בתאילנד לצורך המחקר שלי, הייתי מספיק מסוקרנת כדי לנסות צום שארך שבוע, שכלל מעט אבטיח ומיץ גזר, מרק ירקות בלילה, חוקן יומי, שייקים של סיבים תזונתיים, צמחי מרפא וויטמינים. כשאני רעבה אני רגזנית מאוד, לכן הייתי בטוחה שאוותר על העניין אחרי שש שעות בלבד, אולם הופתעתי. השייקים של הסיבים התזונתיים העניקו לי תחושת שובע במהלך כל השבוע, והמיץ, המרק והוויטמינים נתנו לי את המיקרו-רכיבים-תזונתיים שלהם גופי נזקק. מבלי להיכנס לפרטים הדוחים לגבי משהו שקרוי "רובד רירי" (mucoid plaque) (אתם יכולים לחפש בגוגל), די אם אומר שסיימתי את השבוע בהשתאות עצומה לגבי יכולתו של גופי לנקות את עצמו מרעלים באמצעות צום – ובתור מומרת לצמחונות. היום אני מנסה לצום פעם בשנה בתור "ניקוי אביב" של איבריי הפנימיים.
אם רעיון הצום כדרך לנקות את הגוף מרעלים נראה לכם קשה מדי, אולי תרצו להתחיל בצום של יום אחד שבו תשתו מיצי ירקות טריים, בצירוף סיבי פסיליום (למשל: מטמוציל) כל ארבע עד שש שעות כדי לחוש תחושת שובע. צום כזה יום אחד בחודש הינו דרך קלה לנקות את הגוף מרעלים. זכרו, תמיד התייעצו קודם עם הרופא שלכם למקרה שהצום שלכם צריך להיות בפיקוח רפואי.
שתו מים מטוהרים
השינוי הרביעי והאחרון שכמעט כל השורדים שחוו הפוגה ספונטנית ביצעו, היה להפסיק לשתות משקאות מוגזים, מיצים וחלב ולשתות כשמונה כוסות מים ביום, והם דאגו לכך שהמים יהיו נקיים ככל שניתן. מים הם הצורך הבסיסי ביותר שלנו כשמדובר בבריאות. הם מהווים 70% מהגוף האנושי ובלעדיהם נמות תוך כארבעה ימים. רבים מהמטפלים האלטרנטיביים שראיינתי סבורים שמים יכולים להיות "מרַפּא מאסטר", ושבכוחם לשטוף אל מחוץ לגוף רעלנים, וירוסים וחיידקים ולהעניק לתאי הגוף מִיוּם שלו הם כה זקוקים.
אותם מרפאים ממליצים על שתיית מי מעיינות טבעיים (מים מינרליים), בגלל תכולת המינרלים הגבוהה יותר שלהם, ועל הימנעות ממי ברז מכיוון שלעיתים תכופות הם מכילים כלור, פלואור ומתכות כבדות אשר כולן נקשרו בסרטן במחקרים מסוימים.30 בעוד שנחוצים מחקרים נוספים רבים לפני שנוכל לדעת בוודאות האם מזהמים אלה קשורים לסרטן או לא, השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני חוקרת בחרו שוב שלא להסתכן ולעשות את הדבר הבטוח ביותר, ולשתות מי מעיין טבעיים ארוזים בבקבוקי פלסטיק נטולי ביספנול A י(BPA), או להתקין בביתם מערכת לטיהור מי ברז (למשל: אוסמוזה הפוכה בתוספת מסנן פחם). אולם טיהור זה מסלק גם את כל המינרלים הבריאים מהמים שלכם[2], לכן זהו צעד חכם להוסיף לתזונתכם תוסף מינרלים אם אתם מטהרים את המים שלכם. אני באופן אישי התקנתי מערכת לטיהור מים ביתית הצמודה לכיור המטבח שמסירה כלור, פלואור, מתכות כבדות ומזהמים אחרים ממי הברז שלי, ואני משתמשת במים המטוהרים האלה לשתייה ולבישול.
_____________
 
עד עתה חקרנו את ארבעת השינויים התזונתיים העיקריים שהשורדים שחוו הפוגה ספונטנית ביצעו כדי לסייע לגופם להבריא:
צמצום צריכת הסוכר, הבשר, מוצרי החלב והמזונות המעובדים או להימנע כליל מצריכתם.
הגברת צריכת ירקות ופירות.
אכילת מזון אורגני.
שתיית מים מטוהרים.
כעת ברצוני לשתף אתכם בסיפורי ההחלמה של "ג'יני" וג'ון, שמדגימים באופן ברור כיצד – כאשר ג'יני וג'ון התמודדו עם סרטן השד וסרטן בלוטת הערמונית, בהתאמה – הם השתמשו בארבע האסטרטגיות האלה כדי לנסות להחלים ממחלת הסרטן שלהם. שניהם חיים באזורים כפריים (אך שונים) של ארה"ב, במקומות שבהם לא ניתן לפנות לעזרת אונקולוג אינטגרטיבי או תזונאי. במקום זאת, הם ביצעו מחקר עצמאי משל עצמם באמצעות קריאת ספרים רבים מאוד, בדקו כל ספר בספרייה הציבורית שלהם, וביצעו מחקר אינטרנטי סלקטיבי. כשתקראו את סיפוריהם, השתדלו לשמור על "ראש פתוח". גם אם הבחירות שלהם לא תואמות את הבחירות שלכם, בכל זאת הם הצליחו למצוא פתרונות שעזרו לגוף שלהם.
סיפורה של ג'יני
ג'יני הייתה בת 60 כאשר היא מצאה גוש בשד. באותה עת, בשנת 2007, היא עבדה בחריצות בעבודתה זה שנים רבות ונהנתה מתקופה רגועה יותר של חייה יחד עם בעלה האוהב. השלווה נקטעה באחת כאשר היא גילתה שהיא חלתה בסרטן השד. לא ממוגרפיה ואף לא בדיקת MRI לא הצליחו לאבחן את הגוש באופן הולם, אך לבסוף אישרה בדיקת דגימה שאכן המדובר הוא בסרטן השד. הרופא שלה קבע מייד ניתוח להסרת הגידול בלבד, ולא השד כולו, אך למרבה הצער הוא לא הצליח להשיג "שוליים נקיים", כלומר, הוא לא הצליח להסיר את כל הגידול בשלמותו בעת הניתוח. בנוסף, חלק מקשריות הלימפה של ג'יני נמצאו חיוביות, ממצא שמשמעותו הייתה שהיא סובלת מסרטן השד בדרגה 3 (מתוך 4). הרופא הציע שהיא תעבור ניתוח נוסף כדי להשיג שוליים נקיים וגם כדי להרחיק מגופה קשריות לימפה רבות. הוא אמר לה שאחרי הניתוח השני היא תזדקק לטיפול כימותרפי אינטנסיבי ולאחר מכן להקרנות. ולאחר מכן הוא אמר לה את החדשות הגרועות מכולן: הצפי שלה. בקולה הרגוע והרציני, ג'יני נזכרת באותו רגע גורלי:
הרופא אמר לי: "אחרי הניתוח הזה [השני] והכימותרפיה וההקרנות, נוכל לתת לך עוד חמש שנים לחיות." חשבתי לעצמי, אני רוצה לחיות יותר מחמש שנים!... אז כשהרופא אמר זאת, כעסתי מאוד. לא אמרתי לו שום דבר אבל כעסתי מאוד ומייד ידעתי שאני לא מתכוונת לעשות זאת. לא התכוונתי לעשות זאת מכיוון שכבר דיברתי [עם חברי רון] וכבר היה בידי מידע [אודות אפשרויות לטיפול אלטרנטיבי]. לכן יצאתי מהפגישה בגישה הזו: הדבר הזה לא יכריע אותי, אני הולכת להצליח.
לפיכך, בעזרת כל האומץ שהיא יכלה לאזור, ג'יני סירבה ברוגע לניתוח השני, לכימותרפיה ולהקרנות, אף על פי שעדיין נמצא סרטן בשדהּ ובקשריות הלימפה שלה. רוב חולי הסרטן היו פוחדים לסרב לטיפול המומלץ, כפי שעשתה ג'יני, אולם למעשה ג'יני פחדה יותר מהניתוח השני, כי היא קראה שהרחקת קשריות לימפה עלולה להוביל לבצקת לימפטית, שהיא נפיחות קבועה וכואבת של הזרועות והרגליים. חשוב מזה, חברהּ, רון, החלים לאחרונה מסרטן בבלוטת הערמונית על-ידי שינוי יסודי של תזונתו (והשהיית כל טיפול רפואי קונבנציונלי), לכן לג'יני הייתה לפחות דוגמה אחת לחיקוי. היא התחילה לקרוא ככל שיכלה אודות הנושא והייתה מעט המומה מכמויות המידע העצום שהיא מצאה. למעשה, היא הייתה כה מבולבלת לגבי מה שהיא אמורה ולא אמורה לאכול עד שהיא פשוט הפסיקה לאכול לזמן מה:
הפחַתי 22 ק"ג בחודשיים, משום שתקופה מסוימת לא העזתי לאכול. הם [הספרים] אמרו שהרגלי האכילה שלך – דברים מסוימים שאתה אוכל – מחמירים [את הסרטן]. אז חששתי שאני מזינה אותו. ואז, באיטיות, התחלתי לשלב את המזונות הנכונים. אבל משום שהגוף אינו רגיל לזה, אתה נעשה חולה. זהו שינוי עצום עבור הגוף. אבל ברגע שמתרגלים לאכול בצורה הזו, האוכל הזה טעים ואילו האוכל האחר כבר אינו טעים עוד – המזון המעובד.
לפני שדנתי עם ג'יני בשאלה מה לדעתה הם "המזונות הנכונים", רציתי לשמוע פרטים נוספים שנוגעים לסיבה שבגינה הפסיקה לאכול. באותה נקודה במחקר שלי כבר פגשתי מספר רב של שורדים שחוו הפוגה ספונטנית, וכן מטפלים אלטרנטיביים שהשתמשו בצום כחלק מהטיפול שלהם בסרטן. אולם נראה היה שג'יני צמה בטעות. "האם היה זה צום?" שאלתי.
היא השיבה:
ובכן, כן. משום שפחדתי שאוכל את הדבר הלא-נכון. ואז לאט-לאט התחלתי לאכול חסה, ואז התחלתי לכלול מאכלים נוספים. לא הייתי בטוחה לגבי מה אני אמורה לאכול, אבל אז הוספתי לדבר עם רון והתחלתי להבין איך לעשות זאת, כי הכול זר לך... זה כמעט היה טוב להפסיק [לאכול] ואז להתחיל מחדש. אבל כן, הפחַתי המון ממשקלי, אבל עליתי שוב [כעבור שלוש שנים].
אובדן של משקל בעת צום הוא דבר שכיח מאוד ובדרך כלל בריא ובטוח, כל עוד לא מתחילים בתת-משקל, דבר שלא אפיין את מצבה של ג'יני.
כפי שאופייני בעת הפסקת הצום, בתחילה אכלה ג'יני מזונות קלים לעיכול, כגון חסה. ואז היא התחילה להוסיף מזונות ומשקאות אחרים – אלו שהיא מצאה לנכון – לתזונתה. היא התבססה על הספרים הרבים שקראה, כמו למשל ספרו של פטריק קווילין "Beating Cancer With Nutrition" וספרה של כריסטינה פירלו "Cooking the Whole Foods Way". זכרו, ג'יני התגוררה באזור כפרי של ארה"ב הרחק מתזונאים או רופאים אינטגרטיביים. לפיכך, היה עליה לערוך את כל המחקר בכוחות עצמה.
התחלתי בכך שנמנעתי מאכילת סוכר, קמח ומוצרי חלב. אכלתי בעיקר ירקות ופירות ולא אכלתי בשר אדום בכלל – מעט עוף מדי פעם או דג, אבל לא אכלתי אותם בקביעות. אכלתי בעיקר דברים ירוקים. וחשוב מאוד לסחוט כרוב, אז עשיתי זאת.
ג'יני גם קנתה מתקן מים מינרליים לביתה והתחילה לשתות כמויות גדולות של מים מינרליים מבוקבקים במקום מי ברז. לא רק שהמים היו טובים יותר עבור בריאותה בהתבסס על המידע שהיא קראה אודות מי ברז מלאי כלור, אלא שטעמם היה טעים יותר, מכיוון שמי הברז המקומיים שלה היו מים "קשים", בעלי תכולה מינרלית גבוהה. היא גם הפסיקה לשתות משקאות מוגזים, חלב ואלכוהול, ושתתה מיץ רק אם היא הכינה אותו בעצמה.
נוסף על השינויים התזונתיים האלה, היא קנתה רק מזון אורגני, אם ניתן היה, ומזון קפוא רק אם מזון טרי לא היה בנמצא. החלטתה לצרוך מזון אורגני באה לשרת מטרה חשובה מאוד, משום שג'יני קראה שכימיקלים וחומרי הדברה עלולים להיות הגורם למחלת הסרטן שלה מלכתחילה. היא גם הפסיקה לאכול לחם מקמח לבן ולחמי חיטה והתחילה לאכול לחמים מחיטה נבוטה, והתחילה ליטול תוסף ויטמינים מיוחד לטיפול בסרטן השד שהיא רכשה בחנות הטבע הקרובה לביתה.
כמו כל השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שאני חוקרת, ג'יני לא עשתה רק דבר אחד כדי להחלים; היא השתמשה בכל תשעת גורמי המפתח בתהליך הריפוי שלה, לכן, נוסף על שינוי יסודי בתזונתה, היא שחררה דחק באמצעות הליכה של 40-30 דקות ביום, הרגל שהיה חדש עבורה. לדעתה, דחק פוגע בתפקוד המערכת החיסונית ולכן היא הייתה נחושה בדעתה לשחררו מגופה. באותה עת היא גם התקרבה מאוד לאחותה, והתמיכה החברתית הנוספת שאחותה העניקה לה היטיבה עימה מאוד. כששאלתי את ג'יני אם היו לה אמונות ו/או תרגולים רוחניים כלשהם באותה עת, היא השיבה:
ובכן, את בוטחת באלוהים ובכך שאלוהים נתן לך את המערכת החיסונית הזו כדי להיפטר ממחלות. אז אם מערכת החיסונית שלך תימצא במצב שבו היא אמורה להיות, היא תוכל לעשות כל מיני דברים. אבל אם המערכת החיסונית שלך במצב ירוד, המחלה תשתלט. ואני ממש מאמינה בזה... ואנחנו הולכים לכנסייה בכל יום ראשון, ואני חושבת שהאמונה שלי התחזקה יותר אחרי שחליתי בסרטן. חשבתי על כך יותר.
במשך שנה, ג'יני הקפידה על משטר התזונה החדש שלה שבו היא אכלה בעיקר מזונות בריאים (בעיקר ירקות), שתתה מים מינרליים, לקחה תוספי ויטמינים, והלכה כל יום – עד שיום אחד היא לא יכלה עוד לחוש בגוש. היא מייד הלכה לראות את הרופא שלה, וגם הוא לא הצליח לחוש בו. הם החליטו שלא לבצע ממוגרפיה משום שבדיקה זו לא הצליחה לאתר את הגוש מלכתחילה (רק ביופסיה הצליחה בזה), ובמקום זאת הוא הורה לג'יני להמשיך לנטר את עצמה באמצעות בדיקות עצמיות חודשיות. עברו מעל חמש שנים מאז האבחון הראשוני שלה. הבריאות שלה מצוינת, הגוש שלה נעלם, והיא לא מצאה גושים חדשים מאז.
בגלל החשש שהסרטן שלה עלול לחזור יום אחד, ג'יני דבקה בתזונה החדשה שלה בחריצות. זה לא היה כל כך קשה עבורה, משום שכעת היא מקבלת כאב בטן בכל פעם שהיא אוכלת מזון מהמזונות "הישנים" שלה, כגון פסטה מקמח לבן או כל דבר מטוגן. גם חוש הטעם שלה השתנה: כעת היא משתוקקת לפירות ולירקות, ומזונות מעובדים לא קוסמים לה עוד. באופן כללי, חייה נכנסו לסוג של שגרה חדשה נורמלית, שבה ירקות מהווים את עיקר תזונתה ומזונות מעובדים הם זכר לעבר. כשהודיתי לג'יני על כך ששיתפה אותי בסיפור המדהים שלה, היא השיבה:
אני שמחה לשתף כי אני חושבת שזה מדהים והייתי רוצה שאנשים רבים יותר ינסו משהו שונה. אבל אנשים מפחדים, כי הם מכירים רק כימותרפיה והקרנות... הם לא מבינים איך משהו כזה [שינוי תזונתי] יכול לעזור.
לפי תפישתה של ג'יני, השינויים שהיא עשתה עזרו לה כי היא העניקה לגופה את המזונות והמים הבריאים, נטולי חומרי ההדברה שלהם הוא היה זקוק כדי שהמערכת החיסונית שלה תפעל באופן המיטבי ותסלק את תאי הסרטן שלה.
באותה עת, במרחק של כמה מדינות, גבר בשם ג'ון התמודד עם מצב דומה לזה של ג'יני. ההבדל הוא שג'ון ניסה קודם את כל הטיפולים הרפואיים שהרופאים שלו המליצו לו עליהם כדי לטפל בסרטן הערמונית המתקדם שלו. למרבה הצער, על אף כל הטיפולים האלה, הסרטן שלו חזר – ואז הוא התחיל לבדוק אפשרויות אחרות.
סיפורו של ג ' ון
בשנת 1999, בגיל חמישים, ג'ון מצא את עצמו תקוע במצב כלכלי מלחיץ מאוד לאחר שעבר גירושים קשים וממושכים. נוסף על כל זאת, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו (PSA) בדמו היו גבוהות מאוד, דבר שמאוד הטריד את הרופא שלו. ביופסיה באמצעות מחט אישרה את העובדה שג'ון אכן חולה בסרטן בלוטת הערמונית (דירוג גליסון [Gleason] י5 [3+2]), ממצא שהפחיד אותו מאוד. לפיכך, כאשר הרופא שלו המליץ על כריתה מלאה של בלוטת הערמונית שלו באמצעות ניתוח, ג'ון הסכים מייד. "התגובה שלי הייתה 'תחתכו ותוציאו אותה עכשיו, כלומר, מחר!' " הוא נזכר. "פחדתי פחד מוות."
לאחר ניתוח מוצלח, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו ירדו, ולכן לא היה צורך בטיפולים הורמונליים או בהקרנות. ג'ון, שחש הקלה, נהנה משש שנים נטולות-סרטן, אם כי הוא נאבק באופן יומיומי עם ההשלכות השליליות של הניתוח, שהשפיעו השפעה ניכרת על התפקודים הרגילים שלו: המיניים ועל אלו הקשורים בהטלת שתן. באותן שש שנים, בדיקות שגרתיות של רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו הצביעו על רמות נמוכות, שנה אחר שנה, דבר שהיה נראה הגיוני משום שהסרטן היה לכאורה מוגבל לבלוטת הערמונית שלו בלבד – לפחות על-פי דברי רופאיו – ובלוטת הערמונית שלו כבר לא הייתה בגופו. (הערה: לאחר שבלוטת הערמונית של גבר מוסרת לחלוטין, עדיין יכולות להיות בדמו רמות נמוכות מאוד של האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית, הנגרמות על-ידי שאריות של תאי בלוטת ערמונית שפירים.) נראה היה שהכול בסדר – פרט לתופעות הלוואי, כמובן – עד שנת 2005, או אז רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו התחילו לעלות במהירות, דבר שהצביע על כך שתאים סרטניים מבלוטת הערמונית הגיעו אל מחוץ לבלוטה בשלב כלשהו לפני הניתוח, וכעת היו פעילים בגופו. משום שג'ון התמודד עתה עם סרטן בלוטת הערמונית אשר חזר, רופאו ביקש ממנו לקבל טיפול הורמונלי וטיפולי הקרנות. הטיפולים גרמו לו לתופעות לוואי מאוד לא נעימות. הם אמנם הורידו את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו לרמות נמוכות, אולם כמה חודשים לאחר סיום שני סוגי הטיפולים, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו החלו שוב לעלות אל מעבר לטווח שנחשב בריא. רופאיו אמרו לו שמכיוון שכך, יהיה עליו לשוב לטיפול ההורמונלי, ואם הסרטן ייצור בעתיד גידול גרורתי במקום אחר בגופו, יהיה עליו להתחיל טיפול כימותרפי. באוזני ג'ון, החדשות האלה נשמעו כגזר דין מוות איטי. הוא פחד מאוד לחזור לטיפול ההורמונלי ולסבול מתופעות הלוואי החמורות שלו, והעובדה שרמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו עלו מהר כל כך לאחר סיום הטיפול, גרמה לו לחוש שהוא לעולם לא ישתחרר מהמחלה הזו:
הלכתי לחנות ספרים כי זכרתי שראיתי שם ספר על האופן שבו אנו מתים. רציתי לברר איך סרטן בלוטת הערמונית מתקדם ואיך מתים ממנו בסופו של דבר. במקום זאת, מצאתי את ספרו של פטריק קווילין, שעוסק בהתגברות על סרטן באמצעות תזונה. אז חשבתי לעצמי בסדר, אני אנסה את זה. כשקראתי את ספרו גיליתי שהוא קורא לתאי סרטן "תאים שחייבים לצרוך סוכר" – ופירוש הדבר הוא שהם ניזונים מסוכר. לכן מייד התחלתי להימנע מסוכר. נקודה. מייד ובבת אחת... נדרשו לי כשבועיים עד שהתגברתי על ההשתוקקות לסוכר, ואז בדקתי שוב את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי – וגיליתי שחלה ירידה.
כך החל הניסוי המדעי האישי של ג'ון להצלת חייו. הוא דחה את הטיפול ההורמונלי המוצע כדי לתת הזדמנות לשינוי התזונתי, ובמשך ששת החודשים הבאים ניהל בתשומת-לב רבה יומן שתיעד את כל הדברים שהוא אכל, ניסה כמיטב יכולתו ליישם את ההמלצות הרבות שבספר והמשיך לקרוא מאמרים רבים ממקורות אמינים ככל שהצליח למצוא. כמו ג'יני, ג'ון לא הכיר רופא אינטגרטיבי או תזונאי-אונקולוג שאיתם הוא היה יכול לעבוד, לכן התוכנית האינטגרטיבית שלו הייתה תלויה בו בלבד, והוא אכן בנה אותה לאחר מחקר מקיף. הוא החליט לבדוק את רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו כל שלושה חודשים, שהוא פרק הזמן הסטנדרטי בין בדיקות. ממצאיו זעזעו אותו: תוצאות הבדיקות עלו וירדו בהתאם לסוג המזון והמשקאות שהוא צרך בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה. הוא מסביר למה הוא חושב שזה קרה:
טסטוסטרון מאתחל את הסרטן, וסוכר מזין אותו. אז, התיאוריה שאני פיתחתי היא שאני ארעיב את הסרטן ואתן למערכת החיסונית שלי להרוג אותו. זה מה שאני עושה, ומה שגיליתי – בדרך הקשה – הוא שיש מזונות שגורמים לעלייה ברמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי ויש מזונות שלא גורמים לכך. התחלתי לאכול אדממה – פולי סויה – משום שזה אמור היה להיות טוב לטיפול בסרטן [על-פי הספר שהוא קרא]. אבל התחלתי לעשות זאת ורמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי טסו למעלה ממש מייד. אז הפסקתי לאכול אדממה, ובום [רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי] ירדו פלאים.
במילים אחרות, ג'ון למד בהתחלה את הדבר שחוקרים גילו רק לאחרונה, שאין רק סוג אחד של סרטן השד או סרטן בלוטת הערמונית, אלא תת-סוגים רבים שמגיבים בצורה שונה לטיפולים שונים.31 ייתכן שתת-סוגים מסוימים של סרטן השד ושל סרטן בלוטת הערמונית יכולים להיות מוטבים באמצעות אדממה מגידול אורגני ושאינו מהונדס גנטית, אולם עבור תת-סוגים אחרים, מזון זה עלול להחמיר את הסרטן.32 ג'ון הבחין בירידה דומה כאשר הוא סינן את הליגנינים משמן הפשתן ושתה רק את החלק השקוף של השמן. באמצעות תהליך דקדקני של ניסוי וטעייה, שקיבל אישור על-ידי הבדיקות הקבועות של רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו, הוא פיתח תזונה מסוימת מאוד עבור עצמו ששומרת על הרמות של האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו בטווח הרצוי. ההמלצה העיקרית שלו הייתה: אם לא הכנת, בישלת או אידית את המזון בעצמך, אל תאכל אותו. הממתיקים היחידים שבהם הוא משתמש הם אוכמניות מרוסקות וסטיביה (ממתיק טבעי עשוי מעלי צמח הסטיביה). ספר שהוא קרא המליץ על אגבה בתור ממתיק בטוח לשימושם של חולי סרטן, אבל ג'ון ראה שכאשר הוא משתמש בו, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו עלו, ולכן הוא סילק זאת מתזונתו.
בחלוף החודשים, ג'ון המיר את יומן המזון שלו ואת תוצאות בדיקות רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו לגרף קווי:
"קיבלתי גרף שלא להאמין! עולה, יורד, עולה, יורד, עולה, יורד. אני מנהל את המעקב הזה כל שלושה חודשים כבר שנים... גם קיצצתי, קיצצתי מאוד בצריכת בשר אדום, כי גיליתי שהוא משפיע לרעה על רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי, אז אני מנסה להגביל את עצמי לסלמון ולחזה עוף אורגני, אבל בכמויות קטנות. ואני עדיין אוכל אומצה מדי פעם אבל לא מדי יום... הבעיה היא שבשר אדום ומוצרי חלב מדכאים את המערכת החיסונית, לפי מה שקראתי... ואני מאשר זאת כל פעם שאני סוטה מהתזונה שלי ושותה יין אדום ואוכל בשר אדום בכנס כל שנה. כשאני שב, רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלי שוב מרקיעות שחקים."
ג'ון אף סילק מתזונתו את כל מוצרי החלב והפחמימות הפשוטות כגון פסטה ולחם, וגילה שתפוחים, סלקים, דובדבנים וענבים מתוקים מדי עבור רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו. (מעניין לציין שבננות ומיץ תפוזים סחוט טרי לא מזיקים לו.) מבחינת נוזלים, הוא סילק מתזונתו את כל המשקאות הממותקים, והחל לשתות רק מים מטוהרים (באוסמוזה הפוכה) או סודה, והגביל את צריכת האלכוהול שלו ליין אדום. השמירה על דיאטה כה מחמירה אינה קלה עבור ג'ון, ולכן הוא מרשה לבלוטות הטעם שלו ליהנות מהארוחה החביבה עליו ביותר לפחות פעם בשנה – ארוחת אומצה ויין אדום.
כמו כל שאר השורדים שחוו הפוגה ספונטנית שתקראו עליהם בספר הזה, ג'ון לא עשה רק דבר אחד (כלומר שינוי תזונתי) כדי לנסות לרפא את עצמו מהסרטן, אלא שינה היבטים נוספים של חייו. למשל, הוא הגביר את תדירות הפעילות הגופנית שבה עסק – הוא כבר התעמל פעמיים-שלוש בשבוע – והתחיל להתעמל כל יום, ובצורה זו ירד 5.5 ק"ג, ולא העלה אותם בחזרה. בזכות שילוב של יוגה, הליכות וטיולים בטבע כעת הוא מרגיש שהוא נמצא בשיא כושרו. כמו כן ג'ון התחיל ליטול תוסף תזונה שמחזק את המערכת החיסונית הקרוי ImmunoPower ולשתות תה איסיאק (Essiac Tea), שחבר שלו קרא שהוא טוב להתגברות על סרטן. הוא גם ניסה טיפולי דיקור, מהם הוא עדיין נהנה מעת לעת. לבסוף, הוא גם עשה כמיטב יכולתו להימנע ממצבי דחק ולשמור על גישה חיובית. כפי שהוא מתאר:
אני חושב שתודעה חיובית חשובה מאוד. הגישה שלך. אני פשוט נחוש בדעתי לא לתת לדבר הזה לשלוט בי. אני אשלוט בו – כלומר בסרטן. הדבר דומה לצינון שלא חולף, אני יודע שהוא קיים אבל אני כבר לא מפחד ממנו... עכשיו זה מטרד – זה מטריד אותי [צוחק]... וכשאני נלחץ, אני יכול להישען על תרגול מדיטציה או על התרכזות בנשימתי. אני יכול לנשום עד שההרגשה הרעה חולפת, אני יכול להשתחרר ממנה.
המחקר שלי אמנם מתמקד בשאילת השורדים מדוע הם סבורים שהם החלימו, אך אני שואלת אותם גם אם יש להם מחשבות לגבי הדבר שאולי גורם לסרטן, או שגרם לסרטן שלהם בייחוד. כששאלתי את ג'ון את השאלה הזו, הוא ענה מייד:
אני חושב שלכולם יש סרטן, ואני חושב שהמערכת החיסונית של כל אחד נלחמת בו אחרת. אם התזונה שלך היא כזו שמחלישה את המערכת החיסונית שלך, אז תחלה בסרטן. הגוף כל הזמן נלחם בסרטן, אבל בשלב מסוים התזונה תכניע את המערכת החיסונית. דבר זה תלוי בעוצמתה של המערכת החיסונית. אם המערכת החיסונית שלך חלשה, אין לך סיכוי. וכל דבר שאתה מכניס לפה שלך משפיע על תפקודה של המערכת החיסונית שלך – נוסף על גורמים אחרים – התעמלות וכל זה... והבעיה בתזונה האמריקאית שלנו היא שהכול עמוס סוכר, אז אנחנו כל הזמן מזינים את הסרטן שיש לכולם. אם המערכת החיסונית לא יכולה לעמוד בקצב, במוקדם או במאוחר המחלה תתפתח.
ג'ון המשיך ואמר שהוא סבור שהוא קיבל את הסרטן המסוים שלו כיוון שהוא אכל המון סוכר באותה עת וגם היה בסופו של עשור רווי דחק, דברים שלהרגשתו החלישו את המערכת החיסונית שלו, וכתוצאה מכך היא לא הצליחה "לעמוד בקצב".
במבט לאחור, ג'ון אומר, לו ידע אז את מה שהוא יודע היום, הוא היה עושה דברים בצורה אחרת. דבר ראשון, הוא היה מנסה לאבחן את הסרטן שלו באמצעות שילוב של בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם ורמות אנטיגן סגולי של בלוטת הערמונית, בניגוד לביופסיית מחט. בנוסף, הוא לעולם לא היה מסכים לניתוח, משום שהוא גרם לו לתופעות לוואי חמורות וקבועות הן מבחינת תפקוד במתן שתן (לעיתים מצבים של אי שליטה על הסוגר) והן מבחינת התפקוד המיני (חוסר יכולת לקבל זקפה ללא עזרת תרופות או זריקות). הוא גם היה מסרב לטיפולי ההקרנה ולטיפולים ההורמונליים, משום שהוא חש ששני סוגי הטיפולים השפיעו לרעה על המערכת החיסונית שלו. במקום אותם טיפולים, הוא היה מנסה מלכתחילה לשלוט ברמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו באמצעות שינויים תזונתיים, תוספי תזונה שמחזקים את המערכת החיסונית, התעמלות קבועה, ונקיטת צעדים מודעת כדי להפחית את הדחק בחייו. כפי שג'ון רואה זאת:
העניין פשוט מאוד. סוכר מזין [סרטן]. טסטוסטרון מאתחל אותו. המערכת החיסונית שולטת במחלה או הורגת אותה. אז צריך לחזק את המערכת החיסונית ולצמצם את צריכת הסוכר. זה הכול.
בעודו אומר לי זאת, הבחנתי שנימת קולו מביעה מעט ויתור, הכנעה והשלמה, אז שאלתי אותו אם הוא נהנה מהתזונה החדשה שלו, הוא ענה מייד:
אני שונא אותה! אני לא אוהב את העובדה שאני לא יכול לאכול כל מה שאני רוצה. אני לא אוהב את העובדה שאני לא יכול לחגוג עם חברים כמו שהייתי רוצה. זהו משטר יומיומי, קבוע שאני שונא. למעשה אני עונד מספר טבעות גולגולת כדי להזכיר לעצמי שהיעדר משמעת יהרוג אותך... יש לי חברה נחמדה שאוהבת לטייל בעולם, ואני נהנה לטייל יחד איתה, אני רוצה להיות בסביבה עוד איזושהי תקופה... צריך משהו לחיות למענו.
חלפו כבר מעל 13 שנים מאז האבחון הראשוני של ג'ון ושבע שנים מאז החזרה של הסרטן והתחלת משטר התזונה החדש שלו. הוא עדיין שולח לי מיילים מדי פעם ומעדכן אותי אודות רמות האנטיגן הסגולי של בלוטת הערמונית שלו, ואני תמיד מחייכת כשאני חושבת על שנאתו את הדיאטה המחמירה שלו אך אהבתו הרבה יותר לחיים.
צעדי פעולה
אני מקווה שסיפורי הריפוי של ג'יני וג'ון שכנעו אתכם שאם ברצונכם לסייע בריפוי גופכם, עליכם לשים לב לדברים שאתם מכניסים לגופכם. אני יודעת ששינויים בתזונה יכולים להיות מלחיצים מבחינה רגשית, בין בגלל הצורך לקבל סיפוק מהמזון או בגלל דימוי הגוף ונושאים הקשורים לירידה במשקל. חלק מקוראי פרק זה יירשמו מייד לשבוע צום או ניקוי רעלים, יזרקו לפח את כל המאכלים עתירי-הסוכר והמעובדים שנמצאים במזווה שלהם, וימלאו את המקרר שלהם פירות וירקות אורגניים. אם זה אתם, כל הכבוד לכם!
אולם אם אתם יותר דומים לי, אולי תצטרכו לבצע צעדים הדרגתיים וקטנים יותר לעבר התזונה נוגדת-הסרטן שתיארתי בפרק זה. לאורך העשור האחרון התקרבתי בהדרגה אל עבר ארבעה שינויי תזונה אלה, באופן שאיפשר לי לא להרגיש מקופחת בנוגע למזונות שמעניקים לי סיפוק, וגם העניק לי זמן ללמוד איך לבשל מזונות בריאים יותר. אם אתם זקוקים לתהליך כזה, הנה כמה צעדים שבהם אפשר להתחיל:
הפחיתו בהדרגה. הפחיתו מנה אחת של ממתק, מנה אחת של בשר, מנה אחת של מוצרי חלב ומנה אחת של מזון מעובד ביום. התחילו לבדוק חלופות בריאות יותר למזונות האלה כגון שעועית פינטו, קינואה וחלב אורז או שקדים.
אכלו לפחות ירק או פר אחד בכל ארוחה, והמשיכו עד שתגיעו למצב שבו מחצית מכל ארוחה תהיה מורכבת מפירות ומירקות.
בחרו בתבונה את סוג המזון האורגני שאתם קונים – ברור שכדאי לקנות בשר ומוצרי חלב אורגניים, אבל גם את אותם פירות וירקות שסופגים חומרים מדבירים בכמות הרבה ביותר: תפוחים, סלרי, עגבניות, פטריות וכו'. לאורך זמן ההוצאות שלכם על מזון לא ישתנו כי תחליפו את הבשר היקר בירקות ופירות אורגניים.
התחילו את הבוקר שלכם בשתיית כוס מים מטוהרים עם מיץ לימון כדי לסייע לגוף להתנקות מרעלים, חסכו כסף כדי לרכוש מערכת טיהור מים ביתית.
אחרי שתשלימו צעדים אלה, תוכלו לבצע שינויים גדולים יותר, כגון רכישת מכשיר לסחיטת ירקות ופירות אורגניים, והכנת מיצים, בתחילה פעם בשבוע ובסופו של דבר פעם ביום. לאחר מכן שקלו לבצע דיאטת הימנעות בת שבועיים שבה תימנעו באופן זמני מכל סוכר שאינו מגיע מפרי, בשר, ביצים, מוצרי חלב, גלוטן, סויה, אלכוהול וקפאין. לאחר אותם שבועיים החזירו לתזונתכם כל אחד ממזונות אלה, זה אחר זה, במרווחים של שלושה ימים. כך תגלו שמזונות מסוימים גורמים לכם להרגשה נוראית כאשר אתם מחזירים אותם, בעוד שמזונות אחרים לא גורמים לכם לבעיות בכלל. לבסוף, אם וכאשר תרגישו מוכנים, תוכלו לשקול לבצע ניקוי רעלים ו/או צום שאורכים יום, שלושה ימים או שבוע, שעשוי להיות תחת פיקוח רפואי, תלוי במצב הבריאותי שלכם.
_____________
 
הגם שאין ערובה ששינוי תזונתי, כפי שעשו ג'יני וג'ון, ירפא אתכם לחלוטין מהסרטן שחליתם בו, לאחר עשור שנים של מחקר מקרים של הפוגה ספונטנית, אני משוכנעת לחלוטין שהיפוקרטס צדק לחלוטין: מזון הוא תרופה. צריכה מרובה יותר של ירקות ופירות אורגניים, תוך הפחתה בצריכת סוכר, בשר, מוצרי חלב ומזון מעובד יכולים רק לעזור לגופכם להירפא – ולמעשה ייתכן שיתברר שזו התרופה היחידה שאתם זקוקים לה. היפוקרטס האמין שמים בריאים ומזון בריא צריכים להיות התרופה הראשונה שניתנת, ושניתוחים ותרופות צריכים להיות המוצא האחרון בהחלט. אלפיים שנה מאוחר יותר הצלחנו איך שהוא להפוך את היוצרות: ראשית אנו פונים לתרופות ולניתוחים כדי לרפא את גופנו החולה במקום לפנות ראשית אל התרופה רבת-העוצמה שאנו כבר לוקחים שלוש פעמים ביום: מזון.