הללויה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2015
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 214 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 34 דק'

תקציר

הללויה:
דן הולך לרכוש כרטיסים לסרט. הוא מתעסק בהדברות שלו עם הקופאי, ותוהה מדוע לא ביצע את תרגיל "החיבה האנושית" שלו.
בבית הוא נכנס למערבולת של אברי חיילים, יצירות פסנתר, ספרי תווים והקשר שלו עם מלי.
הוא הולך לסרט עם מלי וחברים, תוהה לעצמו לגבי אין ספור דברים בדרך.
דן הוא מבקר מוסיקלי והוא מסתיר סוד. הוא מצטרף לחברו אלי לספינה שלו, ומבלה בבטן הספינה את הלילה, רדוף מחשבות ותהיות.
הוא עוזר לאלי לשפץ את הספינה ומצטרף אליו להפלגה ארוכה.
הוא מתפטר מהעיתון ונפרד מכולם.
דן מתחיל לכתוב יומן מסע, בו הוא פונה לעצמו וממשיך לעסוק בסוגיות של זהות, מיקום ושייכות.
לאורך ימי ההפלגה דן מתחיל לאבד את שפיותו, הוא לא מוכן לדבר עם אלי כי הוא מפריע לו ב"בלון שלו".
אלי מחליט לעגון בדרך על מנת למלא את מיכלי המים ולהחזיר את דן הביתה. כשיורד אלי מן הספינה מתיר דן את החבלים ומפליג משם לבדו.
 
הישר אל פחי האשפה:
דוברת אישה, לא מזוהה. גבר לצידה. מבוכה. פחי אשפה. נשיות ונפילה.
 
איש משונה:
סיפורה של עיירה שלווה, בה כל הרגשות לאט לאט מתקהים, והמסתורין נמצא רק בחלומות הליליים של הילדים. בוקר אחד מגיע איש אל העיר, ופונה לראש העיר. הוא מעוניין ללמד את הילדים בעיירה סיפורים וספרים. הוא מקריא להם מהסיפורים ואט אט מתממשים החלומות הליליים ולובשים צורות מצורות שונות.
 
בקליניקה או מצב זמני:
נועה מגיעה לתור שנקבע לה בקליניקה. היא סובלת מכאב חד. היא מגוללת את מחשבותיה ורשמיה מחדר ההמתנה של הרופא החשוב, ומתמקדת במזכירה שמנקה ועוברת בין החדרים והחולים החדשים שנכנסו לקליניקה. ומכאן מסתעפים שאר האירועים.
 
בקליניקה – סיפור אחר:
דפנה יושבת בחדר ההמתנה של ד"ר לוי. היא מגוללת את מחשבותיה ורשמיה מחדר ההמתנה.
בקליניקה או לצוף לצוף:
מעט דומה לשני הסיפורים הקודמים, אך הגיבורה החולה אוספת אליה את הכאב ולוקחת אותו עימה הביתה.
 
על יונתן:
הוריו של יונתן נהרגו בתאונת מטוס והורישו לו בית קטן ויפה. הוא מחליט להכניס עכברושים ועכבישים אל תוך ביתו, שכן אלו מעניינים אותו והוא נוהג להתחקות אחר אורחות חייהם, מאז שהיה ילד קטן. הוא שומר על דממה בבית על מנת לא להפריע לחבריו החדשים. בחורף הבית היה כבר מלא בעכברושים ועכבישים.
יונתן מכיר את נאווה והיא עוברת לגור עימו. היא מציעה לשתול עץ בחדר המגורים ובשמחה יונתן נענה לבקשתה.
נאווה נכנסת להריון ומנקה פינה אחת בבית, שתהיה עבור התינוק, אך הדבר מטריד את יונתן.
בסופו של דבר נאווה עוזבת ויונתן נותר לחיות בבית המוגף, מלא האבק, גללי העכברושים, וקורי העכבישים.
יונתן נהיה חולה ומת על הספה. חבר שלו מוצא אותו עטוף בתכריכי קורים.

פרק ראשון

נתיזי נשמה
 
נתיזי נשמה. נצנוצי זיכרונות שאינם בעבר. זוויות פה נמוכות – עתידים שלא יגיעו.
חלומות ילדות שלבשו צורה. שמלת כלה צחורה וכתלים של בית. גבר. גבר וילדים. גן. בית-ספר. סנדוויצ'ים כל בוקר ושיער סתור בפנים חיוורות. לפעמים החלוק ממורטט ולפעמים לא. לא חשוב. לא משנה.
סנדוויצ'ים כל בוקר. הגבר בעבודה. עבודה של גבר. הגבר יצא לצוד. אישה. אישה בשיער ארוך וחמוקים. הגבר מביא את בשר הציד חמוקים של אישה ושיער ארוך. וגבר רחב כתפיים. מה שהיה היה ואפשר לקרוא סיפורים.
ארבעה כתלים של גבר. צריך לטאטא. ארבעה כתלים של גבר ושיער שיש לו על החזה. נעים לשים את הלחי. לחי אפרסק של אישה. אפרסק גוון העונה. ככה זה היום. לחי בגוון האפרסק של העונה על חזה של גבר. עם שיער תלתלים שרירי. לא הביא כלום מן הציד. רק מעטפה עם שטרות. ובבשר נועצות שיניים החיות הגדולות שנותרו ביער הקדום.
חזר הביתה בלי ריח עם ריח של דאודורנט והיא לא הספיקה היום למשוח את לחייה בגוון האפרסק העונתי.
איך היה היום בבית-הספר והילדה חושבת בלילות על שמלת הכלה שלה אימא אני רוצה שתהיה שושנה באמצע. אימא. נתיזי חלומות. מלים כל כך יפות. אמהות. אוסף משפטים של שירי ילדים. זיכרונות אמהות ממלים של שירים. אימא על יד העריסה. חיוך. רוך. שיר ערש. רוך. רוך. רוך. בלי סנדוויצ'ים מוקדם בבוקר. בלי חול בתוך הסנדלים.
שנים שחולפות. זיכרונות שאינם בעבר שאינם נמקים. רצונות שאינם נמקים. פושטים צורה ולובשים צורה בין ארבעה כתלים של אותה נשמה. אותה אישה. קמטים שאינם משתייכים. בזיכרונות החמוקים עגולים והשיער גולש ובוהק. בזיכרונות בשר הציד מהביל ואין תלוש משכורת. בזיכרונות אין קמטים על הלחי ושיער החזה תמיד תמיד שרירי.
זיכרונות של עתידים שלא יגיעו של עתידים שלא הגיעו. שלא הגיעו גם בבוא זמנם. משהו השתבש בדרך מדי הרבה סנדוויצ'ים בבוקר או מדי הרבה פסוקים של שירים ודימויים או מדי הרבה שנכתב ונאמר ומדי הרבה שנקרא והואזן והאישה לא פסעה כעולה מן הרחצה מהבילה מאדיה והגבר לא פרש זרועות רחבות אליה וכשפשט היה לו ריח של דיאודורנט מבית השחי.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2015
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 214 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 34 דק'
הללויה ליאורה קדרון
נתיזי נשמה
 
נתיזי נשמה. נצנוצי זיכרונות שאינם בעבר. זוויות פה נמוכות – עתידים שלא יגיעו.
חלומות ילדות שלבשו צורה. שמלת כלה צחורה וכתלים של בית. גבר. גבר וילדים. גן. בית-ספר. סנדוויצ'ים כל בוקר ושיער סתור בפנים חיוורות. לפעמים החלוק ממורטט ולפעמים לא. לא חשוב. לא משנה.
סנדוויצ'ים כל בוקר. הגבר בעבודה. עבודה של גבר. הגבר יצא לצוד. אישה. אישה בשיער ארוך וחמוקים. הגבר מביא את בשר הציד חמוקים של אישה ושיער ארוך. וגבר רחב כתפיים. מה שהיה היה ואפשר לקרוא סיפורים.
ארבעה כתלים של גבר. צריך לטאטא. ארבעה כתלים של גבר ושיער שיש לו על החזה. נעים לשים את הלחי. לחי אפרסק של אישה. אפרסק גוון העונה. ככה זה היום. לחי בגוון האפרסק של העונה על חזה של גבר. עם שיער תלתלים שרירי. לא הביא כלום מן הציד. רק מעטפה עם שטרות. ובבשר נועצות שיניים החיות הגדולות שנותרו ביער הקדום.
חזר הביתה בלי ריח עם ריח של דאודורנט והיא לא הספיקה היום למשוח את לחייה בגוון האפרסק העונתי.
איך היה היום בבית-הספר והילדה חושבת בלילות על שמלת הכלה שלה אימא אני רוצה שתהיה שושנה באמצע. אימא. נתיזי חלומות. מלים כל כך יפות. אמהות. אוסף משפטים של שירי ילדים. זיכרונות אמהות ממלים של שירים. אימא על יד העריסה. חיוך. רוך. שיר ערש. רוך. רוך. רוך. בלי סנדוויצ'ים מוקדם בבוקר. בלי חול בתוך הסנדלים.
שנים שחולפות. זיכרונות שאינם בעבר שאינם נמקים. רצונות שאינם נמקים. פושטים צורה ולובשים צורה בין ארבעה כתלים של אותה נשמה. אותה אישה. קמטים שאינם משתייכים. בזיכרונות החמוקים עגולים והשיער גולש ובוהק. בזיכרונות בשר הציד מהביל ואין תלוש משכורת. בזיכרונות אין קמטים על הלחי ושיער החזה תמיד תמיד שרירי.
זיכרונות של עתידים שלא יגיעו של עתידים שלא הגיעו. שלא הגיעו גם בבוא זמנם. משהו השתבש בדרך מדי הרבה סנדוויצ'ים בבוקר או מדי הרבה פסוקים של שירים ודימויים או מדי הרבה שנכתב ונאמר ומדי הרבה שנקרא והואזן והאישה לא פסעה כעולה מן הרחצה מהבילה מאדיה והגבר לא פרש זרועות רחבות אליה וכשפשט היה לו ריח של דיאודורנט מבית השחי.