הורות עכשיו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הורות עכשיו

הורות עכשיו

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

אורי שגיא

אוּרי שגיא (אייזנברג) (נולד ב-5 באוגוסט 1943) הוא אלוף לשעבר בצה"ל.

שגיא הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו עסקה בגורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים במחקר היסטורי ובמחקר מודיעיני. בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובוגר המכללה לביטחון לאומי בקרלייל, פנסילבניה. מכהן בהתנדבות כנשיא מוסד "אהבה" לילדים בסיכון וחבר דירקטוריון בכישורית. מלמד במכינה קדם צבאית בחנתון.

תקציר

מאתגר להיות הורה.
מפתח חשוב להצלחה הוא השגת שיתוף פעולה של הילדים.
ספר זה מציע דרך מקורית ליצור דיאלוג פרודוקטיבי כזה עם ילדים בני 18-1.
 
ד"ר אלי שגיא רותם את רעיון הפסיכולוגיה השיווקית לתחום ההורות ומציע אסטרטגיות שבאמצעותן הורים יכולים להניע ילדים לאמץ דרכי התנהגות רצויות. זוהי תפיסה חדשנית ואף מהפכנית של דיאלוג מכוּון-מטרה בין הורים לילדיהם. במסגרת דיאלוג זה, ההורה ("היצרן") משווק לילד ("הלקוח") את הרעיון/בקשה/דרישה שלו ("המוצר") בדרכים המעוררות אצלו אוזן קשבת, אמפתיה ומוטיבציה לשיתוף פעולה. 
 
המטרה של האסטרטגיות השונות המוצגות בספר היא להניע את הילד לעשות משהו שהוא נמנע ממנו (כמו לסדר את החדר, להירשם לחוג, לשתף, להכין שיעורים ועוד). שימוש בהן יביא למצב של WIN־WIN — שבו הן ההורה הן הילד מקבלים את מבוקשם מתוך יחסי גומלין פוריים.
 
אתם מוזמנים להיכנס לאתר www.PromotionalParenting.co.il, להשתתף בפורומים, לשתף באסטרטגיות שעבדו אצלכם וללמוד מהורים אחרים.
 
אלי שגיא הוא מומחה לפסיכותרפיה, בעל חמישה תארים אקדמיים, בהם .Ph.D בפסיכולוגיה, .M.A בפסיכותרפיה ו־.M.B.A בשיווק.  ד"ר שגיא עוסק בטיפול פסיכולוגי פרטני, זוגי ומשפחתי ובהדרכת הורים. בעבר, עסק בייעוץ אסטרטגי בתחומי השיווק והפסיכולוגיה של התנהגות צרכנים ולימד תחומים אלה באקדמיה.
ספרו הראשון, ילדים זה שמחה - המדריך להורות מוצלחת בגיל הרך, יצא בהוצאת כנרת וזכה להצלחה רבה. הספר עוסק בהכוונת הורים כיצד לעזור לילדים לצלוח את האתגרים ההתפתחותיים שמציב הגיל הרך. 

פרק ראשון

צרכים של ילדים בגיל הרך
 
תחושת ביטחון: תחושה זו תיווצר אצל ילד שהוריו יצליחו ליצור עמו מערכת יחסים המבוססת על אמון ועל הביטחון בנוכחותו של הורה רגוע לצדו — במיוחד כאשר לילד קשה, כשהוא בוכה או היסטרי. שגרה קבועה ומרחב פעולה בטוח עוזרים להשיג זאת. השגרה הקבועה נותנת לילד תחושה של סדר. מרחב פעולה בטוח הוא, למשל, מרחב משחק נטול שקעי חשמל חשופים או שולחנות זכוכית נגישים, שבו הילד יכול לנוע בחופשיות ובביטחון, בלי שההורה נושף כל הזמן בעורפו. הורה שמרבה לכוון את צעדי הילד כדי למנוע ממנו סכנה, עלול לגרום לו להסיק שהעולם הוא מקום מסוכן.
גבולות: ילדים צריכים גבולות ברורים כדי לחוש ביטחון — שכן גבולות כאלה מעידים שיש מי ששומר עליהם. הצבת גבולות גם מאפשרת לילד לדעת את גבולות הכוח שלו. ילד שמגבש הערכה ריאלית של יכולותיו, יתמודד ביתר קלות עם החיים.
אהבה ותשומת לב: ילדים צריכים להרגיש אהובים. אהבה באה לידי ביטוי במילים ובמעשים: חיבוק, נשיקה, גילויי הערכה, שיתוף. הצבת גבולות הולמת היא עוד דרך להראות לילד שאוהבים אותו ושומרים עליו. ילדים צריכים להרגיש שהם מעניינים את הוריהם וזוכים לתשומת לבם — במיוחד כשהם עושים משהו חיובי, ולא רק כשהם "ילדים רעים".
גישה הורית שמטפחת ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי: כדי שילד יחוש בטוח בעצמו ויפתח דימוי עצמי חיובי, עליו להרגיש שהוריו שמחים במי שהוא. עליהם אפוא להחמיא לו ולהוקיר את מאמציו לא פחות מאשר את תוצאותיהם. ילד צריך להבין ולהאמין שהוא מוצלח, גם אם לפעמים הוא נוהג בדרך לא מוצלחת. גישה כזו תעזור לו לאהוב ולקבל את עצמו, גם אם אינו מושלם. כאשר הורה מתמקד במה שהילד עושה "לא בסדר", הילד ילמד שהוא אינו טוב דיו ואינו יכול לסמוך על עצמו.
כבוד, הקשבה: ילדים צריכים שידברו איתם בכבוד הראוי לכל אדם. אל תתייחסו לילד בזלזול בגלל גילו הצעיר. דברו אליו בגובה העיניים, בהתאם לגילו. שאלו אותו על חייו והקשיבו לו. הבינו את מה שעובר עליו ועזרו לו להבין מה הוא מרגיש. נסו להימנע מלומר לו כיצד הוא אמור להגיב (למשל במשפטים כמו "אין לך סיבה לבכות/לכעוס."), כי בדרך זו אתם רואים את העולם דרך עיניכם, ולא מנסים לראות אותו דרך עיניו.
עצמאות ותחושת מסוגלות עצמית: מתינוק חסר אונים הזקוק להוריו בכל דבר, גדל התינוק לעשות דברים בכוחות עצמו: להגיע ממקום למקום, להאכיל את עצמו, להתלבש לבד, לדבר בשביל עצמו ועוד. הורים צריכים להיות קשובים להתפתחות הילד ולהבחין בכל שלב מה עליהם להפסיק לעשות בשבילו, כדי לאפשר לו לעשות זאת לבד ולאמץ תחושה של מסוגלות עצמית, שתוביל לבנייה של ביטחון עצמי ושל דימוי עצמי חיובי.
עידוד לנסות דברים חדשים: יש לעודד ילדים להתנסות בדברים חדשים. חשוב לא להניח להם להיצמד רק למוּכּר ולידוע. הדבר נכון לגבי משחקים חדשים, מפגש עם ילדים חדשים, טעימת מאכלים חדשים ועוד. יכולת זו תעזור לילד לפתח אומץ וביטחון עצמי ותקנה לו יכולת ליהנות ממה שיש לעולם להציע.
הרגשת מועילוּת: ילדים צריכים ורוצים להרגיש שהם תורמים ונחוצים, ושהעזרה שלהם מוערכת. כדי להרגיש מועילים הם צריכים לקבל תפקידים ואחריות. תחושה זו תיתן תכלית לקיומם כבר מגיל צעיר ותתרום לתחושת השייכות שלהם.
הדרכה ודוגמא אישית: הכישורים החברתיים והרגשיים של הילדים מתפתחים עם השנים ונרכשים בעיקר דרך חיקוי ההתנהגות ההורית. הורים צריכים אפוא להתנהג כפי שהם מצפים מילדיהם להתנהג, ולהדריך את ילדיהם כיצד לנהוג במצבים שונים, במיוחד קשים. לדוגמא: כשילד חוטף צעצוע מילדכם או להפך, אל תצפו שילדכם ידע להסתדר בכוחות עצמו. הדריכו אותו כיצד להגיב, וכשיגדל, תהיה לו המיומנות לצלוח מצבים כאלה.
הַכְוונה: ילדים צריכים שיציבו להם מטרות שיעזרו להתפתחותם, כמו גמילה מהנקה, מחיתול או ממוצץ, מפגש עם חברים ועוד. הכוונה זו עוזרת להתפתחותם הרגשית והחברתית, לתחושת המסוגלות שלהם ולהתפתחות דימוי עצמי חיובי. מטרות אלה צריכות להיות תואמות את השלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד.
להחליט, לקבוע: ילדים רוצים להרגיש שיש בידיהם הכוח לקבוע מה יקרה איתם או מה הם יעשו. חשוב אפוא לתת להם תחומי החלטה, שבהם ירגישו אחראים לגופם ולהתנהלותם. למשל, בחירת החטיף שיאכלו (מתוך מגוון חטיפים שההורים אישרו), בחירת הבגד שילבשו ועוד. הדבר יעזור לפיתוח תחושת העצמאות והביטחון העצמי של הילד.
חִברוּת — מפגש עם ילדים בקבוצת גיל דומה: כישורים חברתיים נרכשים רק בחברה. המשפחה היא אמנם מסגרת חברתית ראשונית המאפשרת לילד ללמוד להתנהל באינטראקציות חברתיות, אך ילדים צריכים שהוריהם יפגישו אותם עם בני גילם, כדי לפתח את הכישורים החברתיים שלהם ולרכוש את המיומנות של תפקוד בחֶברה של שווים.
ציפיות הוריות ריאליות: הורים רבים שוכחים שהצאצא שלהם עדיין ילד, ומצפים שיאכל בלי ללכלך וכו'. כדי לחוש "מוצלחים", ילדים צריכים שההורים יאמצו ציפיות ריאליות התואמות את גילם. אם הם יחושו שהם מאכזבים את ההורה, הם עלולים להסיק שהם "כישלון".
סבלנות וסובלנות: ילדים בגיל הרך מתחילים לגלות את העולם ומפתחים סקרנות טבעית, שמובילה אותם לגעת בכל מיני דברים או לשאול הרבה מאוד שאלות. ילדים זקוקים מהוריהם למענה הטוב והאמיתי ביותר שההורים יכולים לתת, בלי להרגיש שהם מעצבנים, מפריעים או מטרידים. למשל, כשילד לומד להגיד מילים "לא יפות" להוריו, הם צריכים ללמוד שלא להיפגע מהן, וללמד את הילד מה מקובל לומר ומה לא.
 
רוב הצרכים האלה יקבלו מענה באסטרטגיות השיווקיות המותאמות לילדים בני שנה עד 6.

אורי שגיא

אוּרי שגיא (אייזנברג) (נולד ב-5 באוגוסט 1943) הוא אלוף לשעבר בצה"ל.

שגיא הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו עסקה בגורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים במחקר היסטורי ובמחקר מודיעיני. בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובוגר המכללה לביטחון לאומי בקרלייל, פנסילבניה. מכהן בהתנדבות כנשיא מוסד "אהבה" לילדים בסיכון וחבר דירקטוריון בכישורית. מלמד במכינה קדם צבאית בחנתון.

עוד על הספר

הורות עכשיו אורי שגיא
צרכים של ילדים בגיל הרך
 
תחושת ביטחון: תחושה זו תיווצר אצל ילד שהוריו יצליחו ליצור עמו מערכת יחסים המבוססת על אמון ועל הביטחון בנוכחותו של הורה רגוע לצדו — במיוחד כאשר לילד קשה, כשהוא בוכה או היסטרי. שגרה קבועה ומרחב פעולה בטוח עוזרים להשיג זאת. השגרה הקבועה נותנת לילד תחושה של סדר. מרחב פעולה בטוח הוא, למשל, מרחב משחק נטול שקעי חשמל חשופים או שולחנות זכוכית נגישים, שבו הילד יכול לנוע בחופשיות ובביטחון, בלי שההורה נושף כל הזמן בעורפו. הורה שמרבה לכוון את צעדי הילד כדי למנוע ממנו סכנה, עלול לגרום לו להסיק שהעולם הוא מקום מסוכן.
גבולות: ילדים צריכים גבולות ברורים כדי לחוש ביטחון — שכן גבולות כאלה מעידים שיש מי ששומר עליהם. הצבת גבולות גם מאפשרת לילד לדעת את גבולות הכוח שלו. ילד שמגבש הערכה ריאלית של יכולותיו, יתמודד ביתר קלות עם החיים.
אהבה ותשומת לב: ילדים צריכים להרגיש אהובים. אהבה באה לידי ביטוי במילים ובמעשים: חיבוק, נשיקה, גילויי הערכה, שיתוף. הצבת גבולות הולמת היא עוד דרך להראות לילד שאוהבים אותו ושומרים עליו. ילדים צריכים להרגיש שהם מעניינים את הוריהם וזוכים לתשומת לבם — במיוחד כשהם עושים משהו חיובי, ולא רק כשהם "ילדים רעים".
גישה הורית שמטפחת ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי: כדי שילד יחוש בטוח בעצמו ויפתח דימוי עצמי חיובי, עליו להרגיש שהוריו שמחים במי שהוא. עליהם אפוא להחמיא לו ולהוקיר את מאמציו לא פחות מאשר את תוצאותיהם. ילד צריך להבין ולהאמין שהוא מוצלח, גם אם לפעמים הוא נוהג בדרך לא מוצלחת. גישה כזו תעזור לו לאהוב ולקבל את עצמו, גם אם אינו מושלם. כאשר הורה מתמקד במה שהילד עושה "לא בסדר", הילד ילמד שהוא אינו טוב דיו ואינו יכול לסמוך על עצמו.
כבוד, הקשבה: ילדים צריכים שידברו איתם בכבוד הראוי לכל אדם. אל תתייחסו לילד בזלזול בגלל גילו הצעיר. דברו אליו בגובה העיניים, בהתאם לגילו. שאלו אותו על חייו והקשיבו לו. הבינו את מה שעובר עליו ועזרו לו להבין מה הוא מרגיש. נסו להימנע מלומר לו כיצד הוא אמור להגיב (למשל במשפטים כמו "אין לך סיבה לבכות/לכעוס."), כי בדרך זו אתם רואים את העולם דרך עיניכם, ולא מנסים לראות אותו דרך עיניו.
עצמאות ותחושת מסוגלות עצמית: מתינוק חסר אונים הזקוק להוריו בכל דבר, גדל התינוק לעשות דברים בכוחות עצמו: להגיע ממקום למקום, להאכיל את עצמו, להתלבש לבד, לדבר בשביל עצמו ועוד. הורים צריכים להיות קשובים להתפתחות הילד ולהבחין בכל שלב מה עליהם להפסיק לעשות בשבילו, כדי לאפשר לו לעשות זאת לבד ולאמץ תחושה של מסוגלות עצמית, שתוביל לבנייה של ביטחון עצמי ושל דימוי עצמי חיובי.
עידוד לנסות דברים חדשים: יש לעודד ילדים להתנסות בדברים חדשים. חשוב לא להניח להם להיצמד רק למוּכּר ולידוע. הדבר נכון לגבי משחקים חדשים, מפגש עם ילדים חדשים, טעימת מאכלים חדשים ועוד. יכולת זו תעזור לילד לפתח אומץ וביטחון עצמי ותקנה לו יכולת ליהנות ממה שיש לעולם להציע.
הרגשת מועילוּת: ילדים צריכים ורוצים להרגיש שהם תורמים ונחוצים, ושהעזרה שלהם מוערכת. כדי להרגיש מועילים הם צריכים לקבל תפקידים ואחריות. תחושה זו תיתן תכלית לקיומם כבר מגיל צעיר ותתרום לתחושת השייכות שלהם.
הדרכה ודוגמא אישית: הכישורים החברתיים והרגשיים של הילדים מתפתחים עם השנים ונרכשים בעיקר דרך חיקוי ההתנהגות ההורית. הורים צריכים אפוא להתנהג כפי שהם מצפים מילדיהם להתנהג, ולהדריך את ילדיהם כיצד לנהוג במצבים שונים, במיוחד קשים. לדוגמא: כשילד חוטף צעצוע מילדכם או להפך, אל תצפו שילדכם ידע להסתדר בכוחות עצמו. הדריכו אותו כיצד להגיב, וכשיגדל, תהיה לו המיומנות לצלוח מצבים כאלה.
הַכְוונה: ילדים צריכים שיציבו להם מטרות שיעזרו להתפתחותם, כמו גמילה מהנקה, מחיתול או ממוצץ, מפגש עם חברים ועוד. הכוונה זו עוזרת להתפתחותם הרגשית והחברתית, לתחושת המסוגלות שלהם ולהתפתחות דימוי עצמי חיובי. מטרות אלה צריכות להיות תואמות את השלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד.
להחליט, לקבוע: ילדים רוצים להרגיש שיש בידיהם הכוח לקבוע מה יקרה איתם או מה הם יעשו. חשוב אפוא לתת להם תחומי החלטה, שבהם ירגישו אחראים לגופם ולהתנהלותם. למשל, בחירת החטיף שיאכלו (מתוך מגוון חטיפים שההורים אישרו), בחירת הבגד שילבשו ועוד. הדבר יעזור לפיתוח תחושת העצמאות והביטחון העצמי של הילד.
חִברוּת — מפגש עם ילדים בקבוצת גיל דומה: כישורים חברתיים נרכשים רק בחברה. המשפחה היא אמנם מסגרת חברתית ראשונית המאפשרת לילד ללמוד להתנהל באינטראקציות חברתיות, אך ילדים צריכים שהוריהם יפגישו אותם עם בני גילם, כדי לפתח את הכישורים החברתיים שלהם ולרכוש את המיומנות של תפקוד בחֶברה של שווים.
ציפיות הוריות ריאליות: הורים רבים שוכחים שהצאצא שלהם עדיין ילד, ומצפים שיאכל בלי ללכלך וכו'. כדי לחוש "מוצלחים", ילדים צריכים שההורים יאמצו ציפיות ריאליות התואמות את גילם. אם הם יחושו שהם מאכזבים את ההורה, הם עלולים להסיק שהם "כישלון".
סבלנות וסובלנות: ילדים בגיל הרך מתחילים לגלות את העולם ומפתחים סקרנות טבעית, שמובילה אותם לגעת בכל מיני דברים או לשאול הרבה מאוד שאלות. ילדים זקוקים מהוריהם למענה הטוב והאמיתי ביותר שההורים יכולים לתת, בלי להרגיש שהם מעצבנים, מפריעים או מטרידים. למשל, כשילד לומד להגיד מילים "לא יפות" להוריו, הם צריכים ללמוד שלא להיפגע מהן, וללמד את הילד מה מקובל לומר ומה לא.
 
רוב הצרכים האלה יקבלו מענה באסטרטגיות השיווקיות המותאמות לילדים בני שנה עד 6.